https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96אורי אליעז - היסטוריית גרסאות2026-09-14T04:41:29Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99_%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96&diff=297513&oldid=previmported>Sapper-bot: תיקון תבנית יזכור2025-11-17T07:20:01Z<p>תיקון תבנית יזכור</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אמן}}<br />
'''אורי אליעז''' ([[14 ביוני]] [[1931]] – [[17 בדצמבר]] [[2020]]) היה [[צייר]], [[פסל (מקצוע)|פסל]] ויוצר [[תפאורה|תפאורות]] [[ישראלי]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
אליעז נולד ב[[תל אביב]] ל[[משורר]] והמתרגם [[רפאל אליעז]], ואשתו [[רצח פולה אליעז|פולה, שנרצחה]]{{הערה|{{הארץ|תמר רותם|בלב חם, בדם קר|1.3336642|18 בספטמבר 2009}}}} ב-1960.<br />
<br />
אחיו של אורי, סא"ל {{יזכור|אמנון%20אליעז/en_a795fa13b6beae41c364ec05f533b7ab|אמנון אליעז}}, נהרג ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ב-1982.<br />
<br />
אליעז צייר מילדותו, ובבית הספר התיכון היה תלמידו של [[אהרון אבני]] בציור. ב-1947 החל ללמוד [[רישום]] ב[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]]. מוריו בבצלאל היו [[איזידור אשהיים]] [[יוסי שטרן (צייר)|יוסי שטרן]], [[יעקב שטיינהרדט]], ירחמיאל שכטר ו[[יעקב אייזנשר]].<br />
<br />
אליעז נאלץ להפסיק את לימודיו עקב המאורעות שפרצו ב[[ירושלים]] בתחילת [[מלחמת העצמאות]]. בעודו נער בן 17 גויס לעזרת ארגון [[ההגנה]] במצור על ירושלים ולאחר מכן במסגרת גרעין מגויס נשלח לסייע לחברי קיבוץ [[אילון (קיבוץ)|אילון]], שם עבד ביערנות. הגרעין עבר מאילון לקיבוץ [[בית אלפא]] לתקופת הכשרה צבאית ועבודה. בבית אלפא היה אליעז [[רועה צאן]], וכשהיה יוצא לשדות נהג לקחת עמו מחברת ולרשום בה רישומי שדה.<br />
<br />
בהמשך הוטל על חברי הגרעין לתפוס את מה שנקרא אז "משלט 200", על קו הגבול ה[[ירדן|ירדני]] באזור [[לטרון]]. המשלט הפך לקיבוץ [[נחשון (קיבוץ)|נחשון]]. גם שם עסק אליעז ברעיית צאן, והקים את ענף ה[[דיר]] של הקיבוץ, שבמשך השנים התרחב באופן ניכר ל"מחלבות נחשון". אליעז עסק ברעיית צאן כעשר שנים מחייו, דבר שהטביע את חותמו על יצירתו באופן ניכר.<br />
<br />
כחבר הקיבוץ, השתתף בשנת 1953 בקורס לציור מטעם [[השומר הצעיר]] ב[[גבעת חביבה]], בהדרכת [[יעקב וכסלר]] ו[[נפתלי בזם]]. בשנת 1955, עדיין כחבר קיבוץ נחשון, השתתף בסדנת רישום ב[[עין הוד]] בהדרכת [[מרסל ינקו]], [[משה מוקדי]] ו[[יוחנן סימון]]. ב-1956 השתתף במספר קורסי ערב לרישום בבצלאל, וכן למד [[קדרות|קרמיקה]] אצל [[הדוויג גרוסמן]], אחת מאמהות הקרמיקה בא"י. בתקופה זו החל לצייר גם ב[[צבע שמן|צבעי שמן]], לרוב על נייר ומעט על בד. סגנונו היה פיגורטיבי ביסודו, והוא ניסה להביע ביצירותיו את החיבור בין האדם לנוף ולחי שסביבו.<br />
<br />
בשנת 1960 עבר להתגורר ב[[חיפה]]. הוא עסק באיור [[ספרי ילדים]] ("הרפתקאותיו ומעשי גבורתו של הברון מינכהאוזן", "אגדות מארץ הודו", "אגדות יהודיות", "ספר האידיליות" ועוד). בנוסף עבד כמעצב תפאורות ב[[תיאטרון חיפה]], הן לצידם של ציירי תפאורות ידועי שם כ: תיאו רוט, ז'אק נואל ו[[ אריה נבון]] והן כמעצב עצמאי בהצגות כגון "בן ערובה", "אל תגעו בנוימן", "הנסיך הקטן", "בר כוכבא", "המזל הקמע ועין הרע", "קשה להיות יהודי" ועוד. בעבודתו בתיאטרון נחשף אליעז לשימוש בחומרים שונים ולדרך הבעה חדשה, שבלטה מאז ביצירתו.<br />
<br />
בתקופה זו נולדו ילדיו ותערוכתו הראשונה (1963, גלריה צ'רמנסקי, תל אביב) עסקה בעולם ה[[פחד]]ים של הילד. שמה של תערוכה זו ניתן לה מפיו של [[מיכאל אוהד]] שהיה מחשובי מבקרי האמנות בישראל באותה תקופה.<br />
<br />
במהלך שירות [[מילואים]] ב[[רמת הגולן]] נפצע אליעז. לאחר תקופת שיקום ארוכה, חזר ל[[תל אביב]], וב-1968 יצא לדרכו כאמן עצמאי. עד סוף שנות ה-70 הציג תערוכות, ויצירותיו נרכשו על ידי אספנים ומוזיאונים בישראל ומחוצה לה.<br />
<br />
נסיבות חיים שונות הביאו לכך שהפסיק להציג את ציוריו אבל עם זאת, המשיך ליצור באינטנסיביות ולעיתים היה עובד על כמה ציורים בו זמנית. בתקופה בה הפסיק להציג, הייתה המשכיות של כל נושאי הציור שלו, במקביל זה לזה. בשנות ה-80 נוסף סגנון חדש בציוריו, [[גאומטריה|גאומטרי]] מופשט, ממנו נעלמו הדמויות, ואליו נוספו ציורי נוף מהדמיון והזיכרון.<br />
<br />
רוב ציוריו היו שמן או אקריליק על בד, אך כמות נכבדה צוירה על נייר. יצירתו של אליעז הושפעה מאהבתו והכרתו את ה[[תנ"ך]], ה[[היסטוריה]], ה[[גאולוגיה]] וה[[ארכאולוגיה]] של [[ארץ ישראל]]. בשל תקופות לימודיו הקצרות, הציג אליעז את עצמו כ[[אוטודידקט]] והעיד כי עיקר לימודו בא מתוך העשייה. בהיותו בשדות המרעה תקופות ארוכות, אסף אליעז [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]], אבנים וכדומה; כאמן הוא הגדיר את אחד מנתיביו כקרוב ל[[אמנות ביזנטית|אמנות הביזנטית]]. האווירה הסטטית וה[[איקונין|איקונית]] שהופיעה ביצירתו מקורה בנתיב זה.<br />
<br />
אליעז התגורר ב[[יפו העתיקה]]. בטיוליו לכיוון הים היה עובר על פני תל האשפה בדרומה של יפו. בשנות ה-80 החל אליעז ללקט מציאות מתל האשפה וכן פסולת שהים פלט וחפצים שמצא בצידי דרכים. מכל אלו התחיל ליצור את משפחת פסלי ה"[[דחליל]]-אליל" שלו, שמנתה מאות פסלים. אליעז ראה בהם המשך לנתיב האיקוני בציוריו, וסבר כי בשניהם יש נוכחות רליגיוזית. הכמיהה לדבר יציב, העולה מן הקרקע אנכית אל-על, כפורש זרועות לצדדים או מובנה בעיגול, מכילה את היסודות שהוא סבר שהרכיבו גם רבים מציוריו. [[יואב דגון]] מ[[מוזיאון הרצליה]] היה הראשון שהציג תערוכה מפסליו של אליעז (1987), לאחריו הם הוצגו במספר תערוכות בארץ. כמה מהפסלים הוצגו ב[[מוזיאון ישראל]].<br />
<br />
אליעז החזיק ברשותו אוסף גדול ורב של ציורים ופסלי דחליל, תבליטי מתכת על עץ, פסלי ברזל, פסלי קרמיקה, שרטוטים לפסלי חוצות ועוד.<br />
<br />
==תערוכות==<br />
===ציורים===<br />
* 1963 – גלריה צ'רמנסקי, תל אביב<br />
* 1965 – גלריה צ'רמנסקי, תל אביב<br />
* 1965 – בית שגאל, חיפה<br />
* 1965 – [[מוזיאון חיפה לאמנות]] – תערוכה קבוצתית<br />
* 1965 – [[מוזיאון הנגב לאמנות]], באר שבע<br />
* 1966 – [[ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו]] – תערוכה קבוצתית<br />
* 1967 – גלריה טרקלין, חיפה<br />
* 1967 – גלריה גרא, יפו העתיקה<br />
* 1970 – גלריה "יפו העתיקה" (אירם סמואל), יפו<br />
* 1971 – גלריה "119", תל אביב<br />
* 1971 – מוזיאון הנגב, באר שבע<br />
* 1972 – [[מוזיאון פתח תקווה לאמנות|מוזיאון יד לבנים, פתח תקווה]]<br />
* 1973 – גלריה יורק, רמת השרון<br />
* 1974 – גלריה "יפו העתיקה" (אירם סמואל), יפו<br />
* 1975 – גלריה "ז'אקי", [[מונטריאול]], [[קנדה]]<br />
* 1975 – גלריה "בון ארט", הארלם, [[הולנד]]<br />
* 1976 – גלריה "לירז", באר שבע<br />
* 1978 – גלריה "שלוש עשרה וחצי", יפו העתיקה<br />
* 1978 – גלריה "לירז", באר שבע<br />
* 1978 – גלריה ב[[הוואנה]], [[קובה]] – תערוכה קבוצתית<br />
* 1981 – גלריית אמני יפו העתיקה (עם הפסל [[מתניה אברמסון]])<br />
* 1981 – "ארט סנטר", [[אטלנטיק סיטי]], [[ארצות הברית]]<br />
* 1988 – מוזיאון ערד - תערוכת ציור ופיסול<br />
<br />
===פסלים===<br />
* 1987 – [[מוזיאון הרצליה]]<br />
* 1988 – מוזיאון ערד<br />
* 1989 – בית ראשונים, גבעתיים<br />
* 1989 – תיאטרון ירושלים<br />
* 1989 – מוזיאון ישראל בירושלים, אגף הנוער<br />
* 1989 – [[המוזיאון הפתוח תפן]]<br />
* 1990 – הגלריה העירונית, כפר סבא<br />
* 1990 – מוזיאון האדם, פתח תקווה<br />
* 1991 – [[מוזיאון אשדוד לאמנות]]<br />
* 1992 – היכל התרבות, נתניה<br />
* 1992 – מרכז תרבות ואמנויות, הוד השרון<br />
* 1994 – גלריה הורס ריכטר, יפו העתיקה<br />
* 2020 – [[ארטפורט]], תל אביב, כחלק מהתערוכה "ברוכים הבאים ליפו"{{הערה|{{הארץ|אברהם בלבן|רשימות תל אביביות {{!}} געגוע אל הפיסול|0000017f-e699-d62c-a1ff-fefb00ce0000|26 בפברואר 2020}}}}<br />
<br />
==מהספרים שאייר==<br />
* [[אשר ברש]], '''שיח העיתים - נובלות היסטוריות''', (ציורים - אורי אליעז), [[הוצאת מסדה]], תל אביב, [[תשי"ב]], 1951.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{הארץ|עופר אדרת|אמנותי נסגרה בתוך החדרים שלי וכעת היא יושבת עלי ומעיקה|1.9388018|21 בדצמבר 2020}}<br />
* [[גדעון עפרת]], [https://gideonofrat.wordpress.com/2020/03/25/%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%A1%D7%95%D7%A3-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96/ ולבסוף, אורי אליעז,] המחסן של גדעון עפרת, 25 מרץ, 2020<br />
* [http://arts-israel.com/?page_id=40 ציורים שונים - אורי אליעז]{{קישור שבור|date=יוני 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, באתר "אמנות ישראל"<br />
* [[שרית פוקס]], [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8Ai%2FSnm6tMrX3mwyy50Jk2Wxhz2PLIx0NhcFjuiP3mC8rYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F18&page=117&rtl=true אורי ותמי. מסתורין], [http://jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?parm=96EjESVLnuL0fFJbC5Y8Ai%2FSnm6tMrX3mwyy50Jk2Wy3%2Bgo%2FYLbTj5T98XL9OmShYw%3D%3D&mode=image&href=MAR%2F1987%2F12%2F18&page=120&rtl=true המשך הכתבה], "[[מעריב סופהשבוע|מעריב סופשבוע]]", 18 בדצמבר 1987, באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]]<br />
* {{מוסף שבת|יעקב בר-און|אמנות לשם אמנות|2011/12/01/אמנות-לשם-אמנות-יעקב-בר-און|גיליון 747, 1 בדצמבר 2011}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:אליעז, אורי}}<br />
[[קטגוריה:פסלים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:ציירים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:מעצבי במה ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:נחשון (קיבוץ): אישים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית העלמין הדרום]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1931]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2020]]</div>imported>Sapper-bot