imported>יודוקוליס: /* ביוגרפיה */

2026-04-15T11:50:04Z

ביוגרפיה

דף חדש

{{מדען
| שם = אוריאל ליטואר
| שם בשפת המקור = Uriel Z. Littauer
| תמונה = [[קובץ:Uriel Littauer.png|250px]]
| כיתוב = {{תמונה להחלפה}}
| תאריך לידה =
| מקום לידה = [[תל אביב]], [[ארץ ישראל המנדטורית]] {{דגל|בריטניה}}
| תאריך פטירה = [[29 ביולי]] [[2012]]
| מקום פטירה = [[רחובות]], [[ישראל]] {{דגל|ישראל}}
| מדינה = [[ישראל]]
| השכלה = [[האוניברסיטה העברית בירושלים]]
| מנחה לדוקטורט = [[ארנסט דוד ברגמן]]
| עיסוק = [[ביוכימאי]], [[נוירוביולוג]]
| מעסיק = [[מכון ויצמן למדע]]
| פרסים והוקרה = פרס השירות המצוין מטעם האיגוד הבינלאומי לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית <small>(2000)<small>
| תרומות עיקריות = חקר חומצות גרעין בדגש על RNA, חקר נוירובלסטומה ומחלת פרקינסון
}}
'''אוריאל זאב (אורי) לִיטוֹאֶר''' ([[24 בפברואר]] [[1924]] – [[29 ביולי]] [[2012]]) היה [[ביוכימאי]] ו[[מדעי המוח|נוירוביולוג]] [[ישראלים|ישראלי]], פרופסור בפקולטה לביוכימיה ב[[מכון ויצמן למדע]] ומייסד המחלקה לנוירוביולוגיה. נודע כחוקר [[חומצת גרעין|חומצות גרעין]] ובהמשך היה מחלוצי חקר המוח בישראל. בצעירותו היה איש ה[[פלמ"ח]] ו[[חיל המדע]].

== ביוגרפיה ==
=== שנותיו המוקדמות ===
ליטואר נולד ב[[גן הכובשים|שכונת הכובשים]] ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] (לימים חלק מ[[כרם התימנים]]), בנם היחיד של רגינה (גינה, לבית להרפרוינד) וד"ר פרנץ שמעון ליטואר (לטר) שעלו מ[[גרמניה]] ב-[[1923]].<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.geni.com/people/Uriel-אוריאל-Littauer-ליטואר-Ph-D/6000000021412817444|כותרת=Uriel Littauer|אתר=Geni}}</ref> אביו היה [[הנדסה כימית|מהנדס כימיה]] ו[[אגרונומיה|אגרונום]] ב[[מכון וולקני]], שהמציא פטנט לשימור [[תפוז]]ים לצורכי ייצוא. אימו הייתה [[גננת]] שהביאה את [[שיטת מונטסורי]] לארץ ישראל והקימה את גן מונטסורי הראשון בתל אביב.<ref name=":4" /><ref name=":1" /> שני ההורים היו חברים בארגון הציוני "[[בלאו-וייס]]".<ref name=":1">{{צ-מאמר|מחבר=Uriel Z. Littauer|שם=Chapter 5 - RNA Enzymology and Beyond|כתב עת=Comprehensive Biochemistry|כרך=42|שנת הוצאה=2003|עמ=221-284|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0069803203420093}}</ref> ב-[[1936]], בהיותו כבן 12, עבר עם משפחתו לרחובות אך המשיך את לימודיו בתל אביב.<ref name=":1" />

למד בבית הספר היסודי "שלווה" ואת לימודיו התיכוניים עשה ב[[הגימנסיה העברית "הרצליה"|גימנסיה הרצליה]].<ref name=":1" /> במקביל, הצטרף ל"[[ההגנה|הגנה]]" כ[[אלחוטאי|אלחוטן]] ועם סיום לימודיו ביצע הכשרה בקיבוץ [[רמת יוחנן]]. ב-[[1939]] התגייס לפלמ"ח, למחלקה בפיקודו של [[יצחק רבין]], והוצב בקיבוץ [[תל יוסף]]. לאחר מכן הצטרף ל[[פלי"ם]], ועסק בהברחת [[ההעפלה|ספינות מעפילים]]. בשנה האחרונה לשירותו חלה ב[[מלריה]], והרופאים יעצו לו להחליף אקלים. וכך, ב-[[1946]] החל את לימודיו לתואר שני ב[[כימיה]] ו[[בקטריולוגיה]] באוניברסיטה העברית בירושלים. בעידודם של האחים [[אפרים קציר|אפרים]] ו[[אהרן קציר|אהרן קצ'לסקי]] (קציר) הצטרף לחיל המדע והתמנה למפקד היחידה הכימית. עם סיום המלחמה השלים את לימודיו בהצטיינות.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/n-6708|כותרת=סיפורו של איש צעיר|אתר=מסע הקסם המדעי|תאריך=1 במרץ 2012|שפה=|תאריך_וידוא=}}</ref>

ב-[[1949]] המשיך ללימודי תואר שלישי בביוכימיה, בהנחיית פרופ' [[ארנסט דוד ברגמן]]. את המחקר ביצע במעבדות מכון ויצמן והתואר הוענק לו מטעם האוניברסיטה העברית ב-[[1954]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/hrt/1955/04/18/01/article/74/?srpos=37&e=-------he-20--21--img-txIN%7CtxTI-אוריאל+ליטואר+-------------1|כותרת=תארים אקדמאיים הוענקו ל-395 בוגרי האוניברסיטה|אתר=חרות|תאריך=18 באפריל 1955}}</ref> עבודת הדוקטורט שלו נשאה את הכותרת "חקירת מנגנון [[תסיסה|התססת]] [[פנטוז]]ות ב[[חיידקים]]".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/dissertations/NNL_ALEPH990019810440205171/NLI|הכותב=אוריאל זאב ליטואר|כותרת=חקירת מנגנון התססת פנטוזות בחיידקים|אתר=הספרייה הלאומית|תאריך=1954}}</ref>

=== כחוקר עצמאי ===
ב-[[1955]] יצא ליטואר לארצות הברית ושהה כעמית בתר-דוקטורט ב[[אוניברסיטת וושינגטון]] בהנחיית פרופ' [[ארתור קורנברג]], לימים חתן [[פרס נובל]].<ref name=":1" /> עם שובו לישראל ב-[[1957]] הצטרף לסגל מכון ויצמן.<ref name=":2" /> באופן מקרי, משרדו בבניין אריסון מוקם מול המשרד ששימש בעבר את אביו, בתקופה שבה שכנה ברחובות תחנת מחקר חקלאית, שעל שטחיה הוקם מכון ויצמן.<ref name=":2" />

יחד עם הפרופסורים דוד אלסון, תאודור ויניק ומרדכי אברון, ייסד את המחלקה לביוכימיה, שהפכה לימים לפקולטה לביוכימיה.<ref name=":2" /> העניין של ליטואר בחקר המוח התפתח לאחר שיחה עם [[דוד בן-גוריון]] באחד מביקוריו במכון ויצמן. בן-גוריון שאל אותו: {{ציטוטון|איש צעיר, מדוע שלא תחקור את המוח האנושי? הרי עליונותו של האדם היא מוחו}}, ואכן בשנים הבאות העמיק ליטואר בנושא ודחף להקמתה של מחלקה ייעודית לחקר המוח במכון.<ref name=":2" />

ב-[[1959]] מונה למדען בכיר, ב-[[1962]] היה לפרופסור חבר וב-[[1966]] לפרופסור מן המניין.<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.google.co.il/books/edition/Departments_of_Labor_and_Health_Educatio/rkNIcpg6h8sC?hl=iw&gbpv=0|כותרת=Departments of Labor and Health, Education, and Welfare Appropriations for 1971|אתר=גוגל ספרים}}</ref> ב-[[1988]] יצא לגמלאות אך המשיך לעסוק במחקר פעיל גם לאחר מכן.<ref name=":2" />

לאורך השנים שימש חוקר אורח ב[[אוניברסיטת סטנפורד]], ב[[אוניברסיטת הרווארד]], ב[[קולז' דה פראנס]] וב[[המכונים הלאומיים לבריאות|מכונים הלאומיים לבריאות]], שם היה לראשון שזכה במלגת שהייה ע"ש פוגרטי ועבד לצדו של פרופ' [[מרשל וורן נירנברג|מרשל נירנברג]], חתן פרס נובל.<ref name=":5">{{קישור כללי|כתובת=https://www.google.co.il/books/edition/The_NIH_Record/iz4l9PVFHCYC?hl=iw&gbpv=1&dq=Fogarty+littauer&pg=RA25-PA12&printsec=frontcover|הכותב=Jim Bryant|כותרת=First Fogarty Scholar Revisits NIH from Israel|אתר=The Record|תאריך=07-03-1989}}</ref><ref name=":3" />
[[קובץ:Uriel Littauer painting.jpg|ממוזער|דיוקנו של אוריאל ליטואר בצעירותו. ציור מאת בתו, מיכל ליטואר-גבריאלוב]]

=== תפקידים אקדמיים וארגוניים ===
ב-[[1968]] ארגן במכון ויצמן אולפנה בינלאומית לחומצות גרעין.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1968/08/30/01/article/82/?srpos=1&e=-------he-20--1--img-txIN%7CtxTI-אולפנה+חומצות+גרעין-------------1|כותרת=אולפנה בינלאומית לחומצות גרעין - במכון ויצמן|אתר=דבר|תאריך=30 באוגוסט 1968}}</ref> כיהן כראש המחלקה לביוכימיה ב-[[1964]]–[[1966]] ושוב ב-[[1971]]–[[1975]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://weizmann.primo.exlibrisgroup.com/discovery/delivery/972WIS_INST:972WIS_V1/1239984770003596|כותרת=שורה של מינויים חדשים והעלאות בדרגה במכון|אתר=אל מאת המכון|תאריך=1972|שפה=|תאריך_וידוא=}}</ref> ב-1975 ייסד את המדור לנוירוביולוגיה בפקולטה לביוכימיה,<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://weizmann.primo.exlibrisgroup.com/discovery/delivery/972WIS_INST:972WIS_V1/1240037870003596|כותרת=מדור חדש לנוירוביולוגיה הוקם במכון|אתר=אל מאת המכון|תאריך=1972|שפה=|תאריך_וידוא=}}</ref> שהפך למחלקה לנוירוביולוגיה, ועמד בראשה עד פרישתו. בתקופה זו קיבלה המחלקה לנוירוביולוגיה תרומה גדולה מידיד נעוריו של ליטואר, [[תד אריסון]], שעל שמו נקרא בניין המחלקה.<ref name=":1" />

ב-[[1974]] נבחר לסגנו של פרופ' [[גבירול גולדרינג]] כיו"ר המועצה המדעית של מכון ויצמן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://weizmann.primo.exlibrisgroup.com/discovery/delivery/972WIS_INST:972WIS_V1/1240050110003596|כותרת=פרופ' גולדרינג נבחר ליו"ר המועצה המדעית|אתר=אל מאת המכון|תאריך=1974|שפה=|תאריך_וידוא=}}</ref> וב-[[1978]]–[[1980]] כיהן כיו"ר המועצה. ב-[[1990]]–[[1996]] שימש מנהל מרכז אהרן קציר. כיהן כנשיא החברה הישראלית לביוכימיה וכחבר הנהלה במספר ארגונים בינלאומיים בתחומי מחקרו: הפדרציה של האגודות הביוכימיות האירופיות (FEBS), הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (EMBO) והחברה הביוכימית הבריטית.<ref name=":3" /> כמו כן, ליטואר היה ממובילי קבלתה של ישראל ל-FEBS.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.embo.org/documents/news/encounters/EMBO_encounters_issue14.pdf|הכותב=Lothar Jaenicke|כותרת=A tribute to Ephraim Katzir (Katchalski) (1916 – 2009)|אתר=EMBO|תאריך=winter 2009/2010}}</ref>

== מחקר ==
לאורך השנים פרסם ליטואר עשרות רבות של מאמרים ופרקים בספרים. עם תלמידיו נמנים פרופ' אינדר ורמה ממכון סאלק, פרופ' [[חרמונה שורק]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://weizmann.primo.exlibrisgroup.com/discovery/fulldisplay?docid=alma990000835430203596&context=L&vid=972WIS_INST:972WIS_V1&lang=en&search_scope=All_Institution_and_CentralIndex&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=Everything&query=any,contains,uriel%20littauer&offset=0&pcAvailability=true|הכותב=חרמונה שורק|כותרת=חקר מבנה ותפקיד אתרים של RNA שליח באמצעות תכשיר מנוקה של האנזים POLYNUCLEOTIDE PHOSPHOTYLASE|אתר=ספריות מכון ויצמן למדע|תאריך=תשל"ה 1975|שפה=|תאריך_וידוא=}}</ref> מהאוניברסיטה העברית וכן פרופ' גבריאל קאופמן ופרופ' [[אילנה גוזס]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://weizmann.primo.exlibrisgroup.com/discovery/fulldisplay?docid=alma990000200030203596&context=L&vid=972WIS_INST:972WIS_V1&lang=en&search_scope=All_Institution_and_CentralIndex&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=Everything&query=any,contains,uriel%20littauer&offset=10&pcAvailability=true|הכותב=אילנה גוזס|כותרת=מנגנוני בקרה בהתבטאות הטובולין במערכת העצבים המתפתחת|אתר=ספריות מכון ויצמן למדע|תאריך=תשל"ט 1979|שפה=|תאריך_וידוא=}}</ref> מאוניברסיטת תל אביב. היה עורכם של כתבי העת ''In Biology'' ו-''European Journal in Chemistry''.<ref name=":3" />

בשנותיו כביוכימאי רשם מספר הישגים בולטים, בהם: ההדגמה ש[[ריבוזום|ריבוזומים]] מכילים שני סוגים של [[RNA]] בעלי משקל מולקולרי גבוה; ביסוס העובדה ש-[[rRNA]] ו-[[tRNA]] הם [[גדיל (ביולוגיה)|חד-גדיליים]], וכן קיומו של [[מבנה שניוני]] במולקולות אלה; יצירת תכשירים מנוקים של ה[[אנזים]] פולינוקלאוטיד פוספורילאז מ[[חיידקים|חיידק]] ''[[Escherichia coli]]'', האנזים tRNA נוקלאוטידיל-טרנספראז, ואנזים הסינתטאז של tRNA-[[היסטידין]]; גילוי שה[[גנום]] של [[בקטריופאג|בקטריופאג'ים]] מסוג T-even מקודד למספר סוגים ייחודיים של tRNA; הבידוד הראשון של גן tRNA וה[[שעתוק (ביולוגיה)|שעתוק]] שלו; ההדגמה שתפקיד הזנב הפולי-(A)+ ב-[[mRNA]] של [[גלובין]] הוא להאריך את [[מחצית חיים|זמן מחצית החיים]] הפונקציונלי של mRNA.<ref name=":0" /> יחד עם חברו מימי החמ"ד, [[הנריק איזנברג|הייני איזנברג]], השניים הצליחו לבודד RNA מ-''E. coli'', ומצאו בשיטות פיזיקליות כי ה-RNA שהתקבל הוא פוליאלקטרוליט בעל אופי מפותל וגמיש, בניגוד ל-DNA, שהוא סליל קשיח.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://davidson.org.il/read-experience/sciencehistory/המדען-שצמח-עם-המדינה/|הכותב=יהונתן ברקהיים|כותרת=המדען שצמח עם המדינה|אתר=מכון דוידסון לחינוך מדעי|תאריך=7 במרץ 2025}}</ref>

כנוירוביולוג, אחד מהישגיו הראשונים היה ביסוס ההבנה ש[[טובולין]] ב[[מוח]] מציג מיקרו-הטרוגניות נרחבת אשר מבוקרת לפי שלבי ההתפתחות.<ref name=":0" /> בהמשך, עסק ב[[נוירובלסטומה]], [[סרטן (מחלה)|גידול סרטני]] נפוץ בילדים שמקורו ב[[הרכס העצבי|תאי רכס עצבי]] ושעלול להתפתח לצורה שפירה יותר בשם גנגליונאומה. מאחר שהתאים מסוגלים לעבור הבשלה ספונטנית, הועלתה השערה שהמחלה נובעת מחסימה בהתמיינות [[מערכת העצבים הסימפתטית|תאים סימפתטיים]]. ליטואר מצא כי תאים בתרבית עוברים התמיינות בתגובה לגורמים כמו חומצה רטינואית ו-NGF (Nerve Growth Factors). השלב הראשוני בהתמיינות הוא הידבקות ללמינין דרך רצף בשם YIGSR, באמצעות קולטן בשם kDa 67 שמדוכא בעת התמיינות. נוסף על כך, בהתמיינות נצפו שינויים ב[[שלד התא]], ובפרט בחלוקה של חלבוני MAP (Microtubules-Associated Proteins) וזוהה איזופור חדש בשם MAP2d שמופיע בתאים עובריים ובגידולי נוירובלסטומה, אך לא במוח בוגר או בגנגליונאומה. לעומת זאת, MAP1B נמצא בשניהם. ליטואר טען כי MAP2d והקולטן 67 kDa עשויים לשמש כסמנים ביולוגיים להתמיינות ולחיזוי מהלך המחלה.<ref name=":0" />

בשנותיו האחרונות עסק בחקר [[מחלת פרקינסון]].<ref name=":2" />

== פרסים והוקרה ==
* פרס סומך-זקס לכימיה (1958)<ref name=":3" />
* חבר הארגון האירופי לביולוגיה מולקולרית (1964)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://people.embo.org/profile/uriel-z-littauer|כותרת=Uriel Z. Littauer|אתר=EMBO}}</ref>
* מלגת שהייה ע"ש פוגרטי במכונים הלאומיים לבריאות (1969)<ref name=":5" />
* הקתדרה לביוכימיה ע"ש ג'ולס מאלון (1972)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/ahr/1972/10/08/01/article/93|כותרת=⁨קתדרה ומעבדה לביוכימיה נחנכו במכון ויצמן|אתר=על המשמר|תאריך=8 באוקטובר 1972|שפה=|תאריך_וידוא=}}</ref>
* מדליית הצטיינות של המכונים הלאומיים לבריאות (1989)<ref name=":5" />
* פרס השירות המצוין מטעם האיגוד הבינלאומי לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית (2000)<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://iubmb.org/activities/iubmb-awards-and-lectures/distinguished-service-award-and-life-time-special-members/|כותרת=Distinguished Service Award & Life Time Special Members|אתר=IUBMB|שפה=|תאריך_וידוא=}}</ref>

== חיים אישיים ==
מ-[[1946]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1946/04/14/01/article/56.3/?srpos=37&e=-------he-20--21--img-txIN%7ctxTI-אוריאל+ליטואר-------------1|כותרת=אוריאל ליטואר ועתידה איזנברג מאורשים|אתר=דבר|תאריך=14 באפריל 1946}}</ref> ועד לפטירתה חודשים אחדים לפניו, ליטואר היה נשוי לעתידה (לבית איזנברג), בת למשפחה ותיקה ברחובות וצאצאית של [[ישראל ב"ק]].<ref name=":1" />'''<ref name=":0" />''' הם היו הורים לשתי בנות, תהל ומיכל, ובן, דן.<ref name=":1" />

בתו האמצעית, מיכל ליטואר-גבריאלוב, היא אמנית, הנשואה לזמר [[מיקי גבריאלוב]].{{הערה|שם=:4|{{ynet|דינה חלוץ|"התחשק לי לדחוף אצבע בעין לאנשים שאומרים לי 'איך היית פעם'"|laisha/article/rkqmw3u11el|21 במאי 2025}}}} נכדתו היא הזמרת [[שירה גבריאלוב]].{{הערה|שם=:4|{{ynet|דינה חלוץ|"התחשק לי לדחוף אצבע בעין לאנשים שאומרים לי 'איך היית פעם'"|laisha/article/rkqmw3u11el|21 במאי 2025}}}}

אוריאל ליטואר נפטר בגיל 88 ביולי 2012 ונטמן בבית העלמין בעירו רחובות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://avelim.co.il/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%90%D7%A8-%D7%96%D7%9C-uriel-zee-littauer/|כותרת=פרופ' אוריאל זאב ליטואר ז"ל|אתר=אבלים}}</ref>

== מאמרים נבחרים ==
<div style="direction: ltr;">
* Kirsch, J., Zutra, A. and '''Littauer, U.Z.''' (1990): Characterization and intracellular distribution of microtubule-associated protein 2 in differentiating human neuroblastoma cells. J. Neurochem. 55: 1031-1041.
* Kirsch, J., Langosch, D., Prior, P., '''Littauer, U.Z.''', Schmitt, B. and Betz, H. (1991): The 93-kDa glycine receptor-associated protein binds to tubulin. J. Biol. Chem. 266: 22242-22245.
* '''Littauer, U.Z.''' (1993): Co-chairman's remarks: Reflections on RNA. Gene 135: 209-214. Bushkin-Harav, I., Garty, N.B. and Littauer, U.Z. (1995): Down-regulation of a 67-kDa YIGSR-binding protein upon differentiation of human neuroblastoma cells. J. Biol. Chem. 270: 13422-13428.
* '''Littauer, U.Z.''' and Grunberg-Manago M. (1999): Polynucleotide Phosphorylase. In: Encyclopedia of Molecular Biology (Ed. Thomas E. Creighton) John Wiley and sons, New York, vol. 3: 1911-1918.
* '''Littauer, U.Z.''' (2000): The unfolding of our understanding of RNA structure: a personal reflection. Bioph. Chem. 86: 259-266.
* Gozes, I., Walker, M.D., Kaye, A.M. and Littauer, U.Z. (2002): Editorial. Protein synthesis in nuclei, when did the story start? J. Mol. Neurosci. 18: 167.
* '''Littauer, U.Z.''' (2003): RNA enzymology and beyond. In: Comprehensive Biochemistry Vol. 42: (Semenza, G. and Jaenicke, R., Eds.) Elsevier, Amsterdam.
* '''Littauer, U.Z.''' (2003). The 15th International Congress of Biochemistry, 1991 Jerusalem, Israel. IUBMB Life, 55: 190.</div>

== לקריאה נוספת ==
* [https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/n-6708 סיפורו של איש צעיר], הספד לאוריאל ליטואר באתר "מסע הקסם המדעי", 1 במרץ 2012
* [https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0069803203420093 RNA Enzymology and Beyond], מאמר אוטביוגרפי-מדעי מאת אוריאל ליטואר, 2003 (ראה אור במסגרת הספר "Selected Topics in the History of Biochemistry: Personal Recollections VII" בהוצאת Elsevier)

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{ערך טוב}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:ליטואר, אוריאל}}
[[קטגוריה:ביוכימאים ישראלים]]
[[קטגוריה:מדעני מוח ישראלים]]
[[קטגוריה:בוגרי גימנסיה הרצליה]]
[[קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:לוחמי הפלמ"ח]]
[[קטגוריה:חיילי חיל המדע]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:סגל מכון ויצמן למדע: ביוכימיה]]
[[קטגוריה:רחובות: אישים]]
[[קטגוריה:משפחת ב"ק]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים ברחובות]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1924]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2012]]

אוריאל ליטואר - היסטוריית גרסאות

imported>יודוקוליס: /* ביוגרפיה */