https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%93אוחריד - היסטוריית גרסאות2026-09-14T12:59:04Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%93&diff=150574&oldid=previmported>Arieleisenhammer ב־08:24, 1 ביולי 20252025-07-01T08:24:42Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף}}<br />
{{עיר<br />
| שם = אוחריד<br />
| סוג יישוב = עיר<br />
| שם בשפת המקור = Охрид<br />
| תמונה = [[קובץ:03760-Ohrid (16064511578).jpg|250px]]<br />
| כיתוב = אוחריד ו[[אגם אוחריד]]<br />
| מדינה = {{דגל|מקדוניה הצפונית||+}}<br />
| ראש העיר = אלכסנדר פטרסקי<br />
| מושל = <br />
| נפות במחוז = <br />
| ערים במחוז = <br />
| שטח = 383.93<br />
| גובה = 695<br />
| צפיפות = 142.97<br />
| אזור זמן = +1<br />
| אתר אינטרנט = http://www.ohrid.gov.mk<br />
| מפה = {{מפת מיקום|מדינה=מקדוניה הצפונית|שם=אוחריד|אורך=20.8017055555556|רוחב=41.1170305555556|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=עיר}}<br />
| סטטיסטיקות = <br />
| תאריך צפיפות = 2002<br />
| מורשת עולמית = {{תבנית מידע/אתר מורשת<br />
|שם=-<br />
|סוג=מעורב<br />
|קריטריונים=[[אתר מורשת עולמית#קריטריון 1|1]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 3|3]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 4|4]], [[אתר מורשת עולמית#קריטריון 7|7]]<br />
|מספר מזהה=99<br />
|שנת הכללה=1979<br />
|שטח האתר=947.3 קמ"ר<br />
|שטח אזור החיץ=159.4 קמ"ר<br />
|הערות=הורחב ב-[[1980]] וב-[[2019]]<br />
}}<br />
}}<br />
[[קובץ:Ohrid in Macedonia3.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מבצר סמואיל]]<br />
'''אוחריד''' (ב[[מקדונית]]: '''Охрид''', [[מדיה:Mk-Ohrid.ogg|להאזנה]]) היא [[עיר]] הנמצאת על הגדה המזרחית של [[אגם אוחריד]] ב[[רפובליקת מקדוניה הצפונית]] ומתגוררים בה כ-55,700 תושבים. העיר היא העיר הראשית במחוז אוחריד (Општина Охрид). היא שוכנת מזרחית ל[[אלבאסאן (עיר)|אלבאסאן]] ול[[טירנה]] ב[[אלבניה]], דרומית-מערבית ל[[סקופיה]], וצפונית-מערבית ל[[ביטולה]].<br />
<br />
העיר עשירה בכנסיות ובבתים היסטוריים, וב-[[1980]] היא הוכרזה על ידי ארגון [[אונסק"ו]] כ[[אתר מורשת עולמית]] ב[[מורשת הטבע והתרבות של אזור אוחריד|יחד עם אגם אוחריד]]. מאז [[1958]] משתרע מדרום לעיר [[הפארק הלאומי גליצ'יצה]] (Галичица), הכלוא בין אגם אוחריד ממערב ל[[אגם פרספה]] ממזרח, ושטחו 227 קמ"ר. שדה התעופה של העיר שוכן על חופו של אגם אוחריד, כ-8.5 ק"מ צפונית-מערבית למרכזה.<br />
<br />
==אטימולוגיה==<br />
ישנם כמה מקורות לשם העיר. לפי אחד מהם, השם אוחריד הוא [[סלאבים|סלאבי]] במלואו והוא נגזר מהביטוי "nah rid" שתרגומו לעברית הוא "על [[גבעה]]". זהו שמה של העיר במקדונית וב[[שפות סלאביות דרומיות]] והיא אכן שוכנת על גבעה. ב[[אלבנית]] היא ידועה כ"אוהר" (Ohër) או "אוהרי" (Ohri) וב[[טורקית]] רק כאוהרי. על שמותיה ההיסטוריים של העיר נימנים "דייסריטס" (Dyassarites), שמקורו [[שפות איליריות|אילירי]] ומשמעותו "אנשים שחיים על שפת האגם". לשמה של העיר מספר גרסאות ב[[יוונית]], בהן "ליכנידוס" (Λύχνιδος), "אוחרידה" (Ωχρίδα) ו"אחרידה" (Αχρίδα). שני האחרונים נמצאים עדיין בשימוש.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===העת העתיקה===<br />
העיר המודרנית של אוחריד התפתחה מהעיר העתיקה ליכנידוס, ועובדה זו נזכרת במספר מקורות [[האימפריה הביזנטית|ביזנטיים]] שבהם נכתב שהעיר נמצאת על גבעה גבוהה ליד [[אגם]] בעל אותו שם. ה[[יוון|יוונים]] העניקו לעיר את שמה בעקבות מי האגם שהיו כחולים ושקופים והשם היה בשימוש גם ב[[ימי הביניים]]. העיר שכנה בסמוך ל[[ויה אגנטיה]], שקישרה את הנמל ה[[הים האדריאטי|אדריאטי]] של [[דורס]], או דירכיון, אל [[ביזנטיון]], וככל הנראה [[פיליפוס השני]] מלך [[מוקדון]], הקים [[מבצר]] על הגבעה בעיר וזה קדם למבצר שהקים [[סמואיל מבולגריה]] במקום ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]]. העדויות ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] מצביעות על כך שבאזור זה אומצה ה[[נצרות]] בשלב מוקדם, ו[[בישוף|בישופים]] מליכנידוס השתתפו במספר רב של [[ועידה אקומנית|ועידות אקומניות]]. הבישוף הראשון של אוחריד שידוע עליו היה זוסימוש ([[344]]).<br />
<br />
===ימי הביניים===<br />
[[קובץ:Ohrid annunciation icon.jpg|ממוזער|250px|"הבשורה מאוחריד" - איקונין מהמאה ה-14 בכנסיית קלמנט הקדוש]]<br />
ב[[המאה ה-6|מאה ה-6]] חרבה העיר ב[[רעידת אדמה]],{{הערה|[[פרוקופיוס]], היסטוריה ארקאנה, xv}} אולם נבנתה מחדש על ידי [[יוסטיניאנוס הראשון]], שנולד בקרבתה, ונאמר כי קרא לה יוסטיניאנה פרימה (Justiniana Prima), כלומר, העיר החשובה ביותר מבין הערים החדשות שנקראו על שמו. דושן,{{הערה|Les églises séparées, [[פריז]], [[1856]], 240}} לעומת זאת, טוען שכבוד זה היה שייך לעיר הרומית העתיקה [[סקופיה]] (סקופי), שהייתה עיר ספר נוספת ב[[איליריה]]. העיר החדשה הייתה לבירת מחוז איליריה, ולמען הנוחות הפוליטית אף הפכה לבירה הדתית של חלקי האימפריה הנמצאים מדרום ל[[דנובה]] (דרום [[הונגריה]], [[בוסניה (אזור)|בוסניה]], [[סרביה]], [[טרנסילבניה]], [[נסיכות מולדובה]] ו[[ולאכיה]]). יוסטיניאנוס לא הצליח להשיג אישור מיידי לצעד זה מה[[אפיפיור]]ים [[אגיפטוס הראשון]] או [[סילבריוס]], ולמעשה זה נודעה, מלבד ערעור על הסמכות הנוצרית המקומית, גם פגיעה בזכויותיה העתיקות של [[סלוניקי]] כמייצגת האפיפיור באזורים האיליריים. למרות זאת, הבישופות החדשה טענה לזכות על, ואף השיגה מעמד עצמאי, מעמד עליו שמרה או נאבקה לשמרו לאורך כל ההיסטוריה שלה מאז. בלחצו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, הכיר האפיפיור [[ויגיליוס]] בזכויות הפטריארכיות של מטרופוליטן יוסטיניאנה פרימה בגבולות הרחבים של הטריטוריה האזרחית שלו, אולם האפיפיור [[גרגוריוס הראשון]] התייחס אל הפטריארך כמו אל יתר הבישופים האיליריים.{{הערה|Duchesne, op. cit., 233-237|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
פלישות ה[[אווארים (עם קדום)|אווארים]] וה[[סלאבים]] ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] גרמה להרס המרכז הדתי באוחריד, ובמשך כמאתיים שנים המטרופוליטן לא היה פעיל. אולם, לאחר [[המרת דת]]ם של שליטי איליריה הבולגרים בשנת [[864]] לנצרות, וכיבוש העיר בידי ה[[בולגרים (עם סלאבי)|בולגרים]] ב-[[867]], שוב פרחה הבישופות, ונקראה בשם אחרידה, שם שהופיע לראשונה ב-[[879]]. בוועידת קונסטנטינופוליס הרביעית בשנת [[869]], שולבה בולגריה ב[[דיוקסיה]] הביזנטית של קונסטנטינופול, וב-[[870]] גורשו ממנה המיסיונרים הלטיניים. החל ממאורע זה קבע המטרופוליטן הביזנטי את מושבו באוחריד.<br />
<br />
בין [[990]] ל-[[1015]] הייתה העיר לבירת [[האימפריה הבולגרית הראשונה]] ובין 990 ל-[[1018]] היא אף הייתה מקום המושב של פטריארכיית אוחריד, ושמשה כדיוקסיה של מספר אזורים שכבשו הבולגרים ב[[מקדוניה (אזור)|מקדוניה]], [[תסליה]] וב[[תראקיה]]. לאחר ש[[בסיליוס השני בולגרוקטונוס]], קיסר [[האימפריה הביזנטית]], כבש את העיר ב-[[1018]], הורד הפטריארך של אוחריד לדרגת [[ארכיבישוף]] והוכפף ל[[פטריארך קונסטנטינופול]]. הקשרים בין אוחריד ל[[קונסטנטינופול]] התהדקו, אך היו גם מתנגדים לצעד זה, כמו תאופילקטוס מאוחריד ([[1078]]) שהיה אחד הפרשנים היווניים המפורסמים ביותר בימי הביניים. בתכתובותיו הוא שמר על העצמאות המסורתית של בישופות אוחריד, ולטענתו, לא נודעה לבישוף של קונסטנטינופול סמכות על בולגריה. כמקום מושבו של בישוף, הייתה אוחריד למרכז [[תרבות]]י חשוב. כמעט כל ה[[כנסייה|כנסיות]] ששרדו בה נבנו על ידי הביזנטיים והבולגרים, ויתר הכנסיות מתוארכות לתקופת השלטון ה[[סרביה|סרבי]] קצר הימים ב[[שלהי ימי הביניים]]. אוחריד נחשבת כמקום לידתו של [[האלפבית הקירילי]], שככל הנראה נוצר על ידי [[קלמנט מאוחריד|קלמנט]], כהרחבה של [[האלפבית הגלגוליטי]].<br />
<br />
[[בומונד הראשון מאנטיוכיה]] והצבא ה[[נורמנים|נורמני]] שלו כבשו את העיר ב-[[1083]]. ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]] וב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] עבר השלטון בעיר בין [[נסיכות אפירוס]], [[בולגריה]], [[האימפריה הביזנטית]] ו[[סרביה]].<br />
<br />
===השלטון העות'מאני ולאחריו===<br />
בשלהי המאה ה-14 נכבשה העיר על ידי [[האימפריה העות'מאנית]] ונשארה תחת שלטונה עד [[1912]]. בתחילת [[המאה ה-16]] הגיעה הארכיבישופות לשיא כוחה כאשר כללה את ה[[אפרכיה|אפרכיות]] של [[סופיה]], [[וידין]], [[ולאכיה]] ו[[נסיכות מולדובה]], חלק מהפטריארכיה של [[פץ']] לשעבר (כולל את פץ' עצמה), ואפילו את ה[[דיוקסיה|דיוקסיות]] ה[[נצרות אורתודוקסית|אורתודוקסיים]] של [[איטליה]] ([[פוליה]], [[קלבריה]] ו[[סיציליה]]), [[ונציה]] ו[[דלמטיה]].<br />
<br />
הבישופים הלטיניים של אוחריד ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] היו כנראה - כמו בישופי אוחריד בימינו - בישופים טיטולאריים בלבד, כלומר בישופים ללא דיוקסיה משלהם. מכיוון שעצמאותה הכנסייתית של אוחריד מקונסטנטינופול נראתה בתקופה המודרנית כאילו היא עלולה לפתוח פתח להשפעה קתולית בבולגריה, החליט ארסניוס, הפטריארך האורתודוקסי של קונסטנטינופול, לבטל אותה לבסוף ב-[[1767]] באמצעות צו של הסולטאן העות'מאני [[מוסטפא השלישי]]. בשיא סמכותה, נמצאו תחת שיפוטה של בישופות אוחריד עשר דיוקסיות מטרופוליטניות ושש דיוקסיות בישופיות.<br />
<br />
האוכלוסייה הנוצרית הצטמקה במהלך שנות השלטון העות'מאני וב-[[1664]] היו בעיר רק 142 משפחות נוצריות. במהלך [[המאה ה-18]] הפכה העיר למרכז סחר חשוב שישב על [[נתיב סחר]] ראשי, ובסוף המאה כבר התגוררו בה כ-5,000 תושבים. אזור אוחריד, בדומה לאזורים ב[[בלקן]], סבל מחוסר שקט בשלהי המאה ה-18 ובראשית [[המאה ה-19]]. [[אציל]]ים [[פיאודליזם|פיאודליים]] חצי-עצמאיים כמו מחמוד פאשה בושאטלייה ודיילאדין ביי שלטו בעיר ומרדו בממשלה המרכזית בכך שסירבו להעביר לה את כספי ה[[מס]]ים, תוך שהם משתמשים בהם כדי לחזק את צבאותיהם הפרטיים. בסוף המאה ה-19 כבר היו באוחריד 2409 משפחות ו-11,900 תושבים, כאשר 45% מהם היו [[מוסלמים]] והיתר בעיקר נוצרים אורתודוקסיים.<br />
<br />
==הקהילה היהודית==<br />
תיעוד ליהודים [[רומניוטים]] ו[[אשכנזים]] המתגוררים באוחריד קיים משלהי [[המאה ה-11]]. היהודים האשכנזים היו בעיקר פליטי רדיפות ו[[מסע הצלב הראשון]] שמצאו מקלט בערי מקדוניה אשר היו נתונות בשליטת [[האימפריה הביזנטית]]. מהם נודע [[טוביה בן אליעזר]] שמקור משפחתו מ[[מגנצא]]. בן אליעזר העמיד תלמידים רבים ואחד מהם [[לאו מונג]] [[משומד|המיר את דתו]] ל[[נצרות אורתודוקסית]] וכיהן לימים כ[[ארכיבישוף]] של אוחריד. בהמשך נודע ה[[רב]] [[יהודה משקוני]] אשר חי במהלך [[המאה ה-14]].<br />
<br />
ב-[[1395]] נכבשה אוחריד על ידי צבאותיו של [[ביאזיט הראשון]] [[סולטאן]] [[האימפריה העות'מאנית]]. במהלך [[המאה ה-15]] תקופת שלטונו של [[מהמט השני]] הוכרעה האימפריה הביזנטית, והעות'מאנים ביצעו [[טרנספר]] אוכלוסיות של יהודים ונוצרים מהשטחים האירופיים לשטחי [[אסיה הקטנה]]. יהודים רבים הגיעו ל[[קונסטנטינופול]] והועסקו שם ב[[עבודת כפייה|עבודות כפייה]] שעיקרן שיקומה של העיר. יהודי אוחריד הקימו קהילה גדולה יחסית בקונסטנטינופול אשר נודעה במקורות כ"קהל אחרידה" או "קהל אוחריד" ולה שלושה [[בית כנסת|בתי כנסת]]. אחד מהם [[בית הכנסת קהל אוחריד (איסטנבול)|בית הכנסת קהל אוחריד]] השוכן בשכונת [[באלאט]] עדיין עמד על תילו בראשית [[המאה ה-21]]. מראשית [[המאה ה-17]] לא מתועדת עוד קהילה מאורגנת באוחריד.{{הערה|[[ג'ני לבל]], '''גאות ושבר''' - פרקים בתולדות יהודי מקדוניה הווארדארית, הוצאת ועד עדות הספרדים ועדות המזרח בירושלים, ירושלים, 1986, עמודים 17-19.}}<br />
<br />
==אוכלוסיית העיר==<br />
אוכלוסיית העיר מונה כ-58,000 תושבים. כ-85% (47,386) מהתושבים הם [[מקדונים]], 5% (כ-2,800) הם [[אלבנים]] ו-4% (כ-2,200) הם [[טורקים]]{{הערה|[http://www.stat.gov.mk/pdf/kniga_13.pdf מפקד האוכלוסין של 2002 במקדוניה]}}. רוב המקדונים הגיעו לאוחריד במאה ה-19 ובמאה ה-20 מה[[כפר]]ים הסמוכים, מתוך מטרה למצוא [[עבודה (כלכלה)|עבודה]], לעומת מגמה הפוכה של האלבנים באותה תקופה. מבחינת ההשתייכות ה[[דת]]ית יש באוחריד 47,386 [[נוצרים]] ו-5,016 [[מוסלמים]].<br />
<br />
==אתרי העיר==<br />
[[קובץ:Robevihouse.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית משפחת רובווי]]<br />
[[קובץ:Ancient Greek theatre (Ohrid) (1).JPG|250px|ממוזער|שמאל|התיאטרון היווני העתיק באוחריד]]<br />
===רובעי העיר===<br />
* הרובע התיירותי (הרובע המרכזי החדש)<br />
* ווסקה (בעיקר מוסלמי)<br />
* דרווארה (העיר העתיקה מתחת לגבעה)<br />
* טומבה (אזור מעבר עתיק)<br />
* רקה<br />
* פרשטאנישטה (כולל את ה[[טיילת]] הראשית של העיר)<br />
* ביליאני איזבורי (אתרי בידור ומים)<br />
* קורזו (מרכז העיר המסחרי)<br />
* טוורדינה (המבצר העתיק שעל הגבעה)<br />
* דאליאן / גדראסקה פלאז'ה (חוף העיר)<br />
<br />
===מונומנטים ומוזיאונים===<br />
ליד כנסיית קלמנט מאוחריד נמצא בניין בית הספר הישן שהוסב ל[[מוזיאון]]. במכון ל[[מונומנט]]ים היסטוריים והמוזיאון הלאומי של אוחריד נפתחו תערוכות בנושאים סלאביים ב-[[1985]]. בעיר מתקיימות כ-500 תערוכות ובהם מוצגים בין השאר תיאורים שונים של העיר במגוון דרכים (צילום, ציור וכדומה). לרגל יום השנה לפטירתם של מתודיוס וקיריל פורסם אוסף כתבים הקשור אליהם. אתרים חשובים נוספים הם מבצר סמואיל מהמאה ה-10 או ה-11, מוזיאון הכתבים הסלאביים, המסגד בשוק העירוני והמסגד בטומבה.<br />
<br />
'''התיאטרון היווני העתיק''', נבנה בסביבות שנת 200 [[לפסה"נ]] והוא היחיד מסוגו במקדוניה הצפונית. בתקופה הרומית שימש למלחמות [[גלדיאטור]]ים ול[[הוצאה להורג|הוצאות להורג]] של [[נצרות|נוצרים]]. לאחר נפילת [[האימפריה הרומית]] הוא הוזנח, ננטש ונקבר תחת הריסות. נתגלה במקרה ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] בעת הכשרת המקום לבנייה. המקום שופץ והוכשר להופעות תיאטרון, שירה, [[בלט]] ועוד.<br />
<br />
===כנסיות באזור===<br />
[[קובץ:Jovan Kaneo.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנסיית יוחנן כותב הבשורה]]<br />
ישנה [[סיפור עם|אגדה]] הנתמכת על ידי עדות של נוסע עות'מאני מ[[המאה ה-15]] בשם אבליה קלביה שבעיר היו 365 כנסיות, אחת כנגד כל יום בשנה. כיום מספר זה קטן בהרבה. אולם, בימי הביניים אוחריד זכתה לכינוי [[ירושלים]] הסלאבית.<br />
* כנסיית סופיה הקדושה<br />
* כנסיית פנטלאון הקדוש<br />
* כנסיית [[יוחנן כותב הבשורה]]<br />
* כנסיית זאום הקדוש<br />
* כנסיית [[נאום מאוחריד|נאום הקדוש]]<br />
* כנסיית פטקה הקדושה<br />
* כנסיית סטפן הקדוש<br />
* שרידים של בזיליקת [[ארסמוס הקדוש מאנטיוכיה|ארסמוס הקדוש]] מהתקופה הנוצרית המוקדמת (המאה ה-4)<br />
* מבצר של [[סמואיל מבולגריה|הצאר סמואיל]]<br />
* מוזיאון לתרבות הכתיבה הסלאבית<br />
* תיאטרון עתיק<br />
מלבד היותה מרכז [[דת]]י אזורי חשוב, אוחריד היא גם מקור לידע ותרבות פאן-סלאבית. הכנסייה המשוחזרת בפלאושניק, שנהרסה על ידי העות'מאנים בעבר, הייתה למעשה אחת מה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] העתיקות ביותר בעולם המערבי, והיא מתוארכת לתקופה שלפני [[המאה ה-10]].<br />
<br />
במרחק של כ-20 קילומטרים מאוחריד נמצאת כנסיית אם האלוהים הקדושה. כנסייה זו נמצאת ליד [[הר]]י גליצ'יקה לחופי אגם אוחריד ובסמוך ל[[כפר]] הדייגים טרפייצ'ה. הכנסייה, ביחד עם סווטי נאום הנמצא במרחק 25 קילומטרים דרומית לעיר, היא בין המונומנטים ההיסטוריים החשובים ביותר באזור.<br />
<br />
==תחבורה וכלכלה==<br />
[[קובץ:Lake Ohrid77.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגם אוחריד]]<br />
[[קובץ:Pogled na Ohridsku tvrdjavu.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מבט מרחוק על העיר]]<br />
[[נמל התעופה אוחריד]] שוכן במרחק מספר קילומטרים בכיוון צפון-מערב מהעיר, ובכל שנה עוברים בו כ-800 [[כלי טיס]] ו-30,000 נוסעים. נמל זה הוא אחד משני הנמלים הבינלאומיים במקדוניה הצפונית.<br />
<br />
התשתית ה[[תחבורה|תחבורתית]] באוחריד במצב טוב. הדרך הראשית מ[[גוסטיבר]] ו[[קיצ'בו]] עוברת דרך העיר, ומסתיימת ב[[עיר בירה|עיר הבירה]] [[סקופיה]]. מ[[כביש]] זה יש התפצלויות לכיוון [[ביטולה]] ו[[סטרוגה]], וכן לכיוון הגבול עם [[יוון]] ו[[אלבניה]]. התפצלות נוספת מובילה לעיר האלבנית [[פוגרדץ]]. עם זאת, בדרך זו מתרחשות [[תאונת דרכים|תאונות דרכים]] בכמות לא מבוטלת, וחלקן קטלניות. ישנם תכנונים לבנות [[מסילת רכבת]] מ[[קיצ'בו]] שתעבור דרך העיר לכיוון שטרוגה ואלבניה. ב[[אגם אוחריד]] מופעלות מספר סירות בתשלום בנתיב אוחריד-סווטי נאום (עיירה קטנה במקדוניה הצפונית).<br />
<br />
בעונת הקיץ יש חשיבות רבה ל[[תיירות]] כאחד מבסיסי ה[[כלכלה]] המקומית. מרכז העיר ההיסטורי והאגם מושכים תיירים רבים מכל העולם. חיי הלילה בתקופה זו פעילים מאוד. בחלק הדרומי של העיר יש [[בית מלון|מלונות]] רבים שבדרך כלל מלאים בתקופה זו.<br />
<br />
כמו כן, תושבי אוחריד מתפרנסים מאספקת שירותים שונים לתיירים. רוב האוכלוסייה מתפרנסת מעסקים קטנים ומ[[מסחר]].<br />
<br />
==מאורעות שנתיים==<br />
* [[פסטיבל הקיץ אוחריד]]: פסטיבל [[תיאטרון]] ו[[מוזיקה]] שנתי בין [[יולי]] ל[[אוגוסט]].<br />
* הפסטיבל ה[[בלקן|בלקני]] ל[[שיר]]ים ול[[ריקוד]]י [[פולקלור]] - פסטיבל פולקלור ומוזיקה שנתי בתחילת [[יולי]].<br />
* הפסטיבל הבלקני של [[כיכר עירונית|כיכר]] המוזיקה - [[פסטיבל מוזיקה]] באוגוסט שבו משתתפים מוזיקאים אתניים מכל [[חבל הבלקן]].<br />
<br />
==ערים תאומות==<br />
{{טורים<br />
| רוחב = 26em<br />
| תוכן = * {{עיר תאומה|פיראן|סלובניה}}<br />
* {{עיר תאומה|פודולסק|רוסיה}}<br />
* {{עיר תאומה|וולונגונג|אוסטרליה}}<br />
* {{עיר תאומה|בודווה|מונטנגרו}}<br />
* {{עיר תאומה|קטוויק|הולנד}}<br />
* {{עיר תאומה|וינקובצ'י|קרואטיה}}<br />
* {{עיר תאומה|פלובדיב|בולגריה}}<br />
* {{עיר תאומה|דאליין|הרפובליקה העממית של סין}}<br />
* {{עיר תאומה|וינדזור (אונטריו)|קנדה}}<br />
* {{עיר תאומה|פוגרדץ|אלבניה}}<br />
* {{עיר תאומה|קראגויבאץ|סרביה}}<br />
* {{עיר תאומה|זמון|סרביה}}<br />
* {{עיר תאומה|גבעתיים|ישראל|מתאריך=2019}}<br />
}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
* Ohrid und seine Kunstschatzkammer, hrsg. vom Fonds für Tourismus Ohrid (Deutsche Übersetzung von Ivanka Krecova). Ohrid 1994.<br />
* Lexikon des Mittelalters (LMA). München 1980ff, S.1378-1379, {{ISBN|3-423-59057-2}}<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקימסע=אוחריד}}<br />
* {{אתר רשמי|||מקדונית}}<br />
* [http://www.ohridinfo.com/ האתר הרשמי (אנגלית)]<br />
* [https://web.archive.org/web/20070409054248/http://www.ohrid.org.mk/eng/index.htm מידע מקיף אודות אוחריד באתר הרשמי (אנגלית)]<br />
* [https://web.archive.org/web/20000930023322/http://www.ohridsummer.com.mk/ פסטיבל הקיץ באוחריד]<br />
* [https://www.youtube.com/watch?v=LCFM_6ua_ks יהודי אוחריד] {{שפת קישור|שפה=מקדונית}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{אתרי מורשת עולמית במקדוניה הצפונית}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:מקדוניה הצפונית: ערים]]<br />
[[קטגוריה:מקדוניה הצפונית: אתרי מורשת עולמית]]<br />
[[קטגוריה:אגם אוחריד]]<br />
[[קטגוריה:אוחריד|*]]<br />
[[קטגוריה:קהילות יהודיות במקדוניה|אוחריד]]</div>imported>Arieleisenhammer