https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A4%D7%90%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99אווה פאהידי - היסטוריית גרסאות2026-09-15T07:06:01Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%A4%D7%90%D7%94%D7%99%D7%93%D7%99&diff=859469&oldid=previmported>Alhimik: /* הערות שוליים */2025-10-19T17:44:39Z<p><span class="autocomment">הערות שוליים</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סופר<br />
|שם בשפת המקור=Fahidi Éva<br />
}}<br />
'''אווה פאהידי-פוסטאי''' (במקור '''פאהידי''', ב[[הונגרית]]: '''Fahidi Éva''';{{כ}} [[22 באוקטובר]] [[1925]] – [[11 בספטמבר]] [[2023]]) הייתה [[סופר]]ת ו[[שחקן|שחקנית]] [[יהדות הונגריה|יהודייה-הונגרייה]], [[ניצולי השואה|ניצולת]] [[שואת יהודי הונגריה]].<br />
[[קובץ:Fahidi_family's_stolpersteine_(Debrecen_Szoboszlói_út_27).jpg|ממוזער|[[אבני-נגף|אבני נגף]] מול ביתה של משפחת פאהידי ב[[דברצן]]]]<br />
<br />
== ביוגרפיה ==<br />
אווה פאהידי נולדה למשפחה יהודית [[בורגנות|בורגנית]] ב[[דברצן]], [[הונגריה]]. הוריה [[הטבלה|הוטבלו]] ככל הנראה ל[[נצרות]] בשנת 1936 (אין תיעוד לכך). ב-[[1943]] סיימה את לימודיה במכון לחינוך בנות בעיר הולדתה. היא הוכשרה להיות [[פסנתרנית]], אבל העבודה הבלתי אנושית שביצעה לאחר מכן, גרמה לה לפגיעה משמעותית בגב.<br />
<br />
במהלך [[השואה]] ב-[[29 באפריל]] [[1944]] אולצה המשפחה על ידי הז'נדרמים ההונגרים, ש[[משתפי פעולה עם השלטון הנאצי במלחמת העולם השנייה|שיתפו פעולה עם הנאצים]] וביצעו את הוראות "קומנדו [[אדולף אייכמן|אייכמן]]" של [[גירוש יהודי הונגריה מערי השדה ומהכפרים]] להיכנס ל[[גטאות בשואה|גטו]] דברצן יחד עם שאר תושבי העיר היהודים (כ-10,000 יהודים).<ref name="Krupp">Kerstin Krupp: [http://www.berliner-zeitung.de/politik/auschwitz-prozess-dem-unsagbaren-eine-stimme-geben,10808018,24374664.html ''Dem Unsagbaren eine Stimme geben'']. In: [[Frankfurter Rundschau]], 5. Oktober 2013, S. 25. Textgleich in der Berliner Zeitung</ref> ב-[[14 במאי]] הם גורשו בקרונות בקר ל[[אושוויץ|מחנה הריכוז אושוויץ-בירקנאו]]. במהלך ה"[[סלקציה]]" שביצע [[יוזף מנגלה]] בעצמו, נשלחו אחותה בת האחת עשרה של פאהידי, גילי, ואמן (אירמה וייס), מיד ל[[תא גזים|תאי הגזים]], ואביהן, דז'ה, איבד את חייו בשל תנאי המחנה. 49 מבני משפחתה נרצחו במהלך השואה. ב-[[13 באוגוסט]] 1944 הועברה אווה פאהידי למחנה מינכמילה (Münchmühle) באלנדורף, שהיה חלק מ[[בוכנוואלד|מחנה הריכוז בוכנוולד]], שם נאלצה לעבוד במפעל ל[[חומר נפץ|חומרי נפץ]]. כש[[מלחמת העולם השנייה]] הסתיימה ב-[[1945]], הצליחה פאהידי לברוח מ[[צעדות המוות בשואה|צעדות המוות]] מבוכנוולד. לאחר השחרור נדדה כאדם ש"נאלץ לעזוב את ביתו", עד שהצליחה לחזור הביתה להונגריה באוגוסט 1945. שם בדברצן דירת הוריה כבר נתפסה על ידי הונגרים נוצרים, דודה הרופא לקח אותה תחת חסותו ולביתו.<ref name="Krupp" /><br />
<br />
ב-[[1947]], לאחר שבוע בלבד של היכרות, היא נישאה לבעלה הראשון, שהיה העורך הראשי של עיתון המפלגה הקומוניסטית של [[מחוז היידו-ביהר]]. לאחר מכן הוא הורשע ב[[משפט ראווה]] והוצא להורג. בינתיים עסקה במשחק. בעלה השני איתו חיה 27 שנים חזר למפלגה ב-[[1956]], בעוד פאהידי, עם ידיעותיה ב[[אנגלית]], ב[[גרמנית]] וב[[צרפתית]], קיבלה עבודה בסחר חוץ. חברת ילדות שלה נפטרה בגיל חמישים. פאהידי אימצה את בתה בת ה-16, ולימים היא הפכה לפסנתרנית.<br />
<br />
== ספריה ==<br />
כפי שהייתה הציפייה הבלתי כתובה במשטר הקומוניסטי עד לחילופי המשטר, כניצולת שואה, היא לא דיברה על גירוש יהודי הונגריה במשך 45 שנה. בשנת [[1990]] הוזמנו האסירים לשעבר של מחנה שטאטאלנדורף (Stadtallendorf) לבקר באנדרטה במחנה אושוויץ, שם ביקרה פאהידי לבסוף ב-[[2003]]. לבקשת מוזיאון שטאטאלנדורף כתבה פאהידי ספר זיכרונות בגרמנית, ולאחר מכן החלה לכתוב את זיכרונותיה בכלל. הם פורסמו ב-[[2005]] בשם "נשמת הדברים" (Anima Rerum – A Dolgok Lelke). הספר יצא לאור גם בגרמניה. גרסאות ב[[אנגלית]] וב[[איטלקית]] יצאו ב-[[2019]].<br />
<br />
בשנת 2019 יצא לאור ספרה של פאהידי "הנושא והמושא של האהבה" (A Szerelem Alanya és Tárgya), המציג את תקופת הסוציאליזם דרך סיפורה האישי של הסופרת. שני הספרים עוסקים למעשה בהגינות, כבוד, אהבה והתנהגות אנושית, אשר ניתן היה לשמר גם במצבים הנואשים ביותר.<br />
<br />
== מעורבותה הציבורית ==<br />
פאהידי הייתה פעילה ביותר עד לגיל מתקדם: היא השתתפה באירועים שונים כעדה, ופגשה, בין היתר, את נשיאי [[גרמניה]] ו[[אוסטריה]] ואת [[קנצלר גרמניה|קנצלרית גרמניה]] [[אנגלה מרקל]]. היא השמיעה את קולה בקביעות נגד ה[[גזענות]] וה[[אנטישמיות]] בעיתונות הבינלאומית וההונגרית. היא גם מילאה תפקיד בעבודתן של כמה קרנות זרות והעבירה הרצאות הן בהונגריה והן מחוצה לה. היא ראתה את שליחותה בכך שהדור הצעיר ישמור את זיכרון השואה ויילחם באופן פעיל נגד כל צורות הגזענות.<br />
<br />
ב-11 בספטמבר 2023 הלכה לעולמה.{{הערה|{{דבר ראשון|סוכנות הידיעות AP|ניצולת השואה שנלחמה נגד אפליית מיעוטים ברחבי אירופה נפטרה בגיל 97|450966|9 בדצמבר 2023}}}}<br />
<br />
== כתביה ==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* ''Die Seele der Dinge''. Aus dem Ungarischen übersetzt von Doris Fischer. Hrsg. im Auftrag des Internationalen Auschwitz-Komitees, Berlin, und der Gedenkstätte Deutscher Widerstand, Berlin: Lukas-Verlag 2011. [[ISBN]] [[:hu:Speciális:Könyvforrások/9783867320986|978-3-86732-098-6]]<br />
* ''Anima rerum, meine Münchmühle in Allendorf und meine wahren Geschichten''. Stadtallendorf: Magistrat der Stadt Stadtallendorf 2004.<br />
* ''Anima Rerum – A Dolgok Lelke''; Tudomány, Budapest, 2005<br />
* ''A Dolgok Lelke''; Ariel Könyvek, Pilisszentlászló, 2015<br />
* ''A Szerelem Alanya és Tárgya''; Ariel Könyvek, Pilisszentlászló, 2019<br />
</div><br />
<br />
== ספרות ==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* ''"Das Geheimnis der Versöhnung heißt Erinnerung" : Dokumentation der Internationalen Tage der Begegnung in Stadtallendorf, KZ-Außenlager Münchmühle, Nobel ; vom 21. bis 26. Oktober 1990''. Magistrat der Stadt, Stadtallendorf 1991.<br />
* Thomas Gonschior, Christa Spannbauer: ''Mut zum Leben. Die Botschaft der Überlebenden von Auschwitz.'' Europa Verlag, Berlin u. a. 2014, [[ISBN]] [[:hu:Speciális:Könyvforrások/9783944305578|978-3-944305-57-8.]]<br />
* Életútinterjú Fahidi Évával. Budapest, 2010. január. Az interjút készítette: Bartha Ákos és Hosszú Gyula (ראיון עם פאהידי)<br />
</div><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* "Stiftung Gedenkstätten Buchenwald und Mittelbau-Dora" (קרן Buchenwald and Mittelbau-Dora Memorials) https://web.archive.org/web/20190325115904/https://www.buchenwald.de/en/1244/<br />
* [http://www.dradio.de/dkultur/sendungen/kritik/1600436/ Eine Auschwitzüberlebende blickt zurück], ביי Dradio, 9. נובמבר 2011<br />
* {{Cite web|last=Jankovics Márton, Kling József|author-link=|date=2015-01-27|title=Nincs olyan nap, hogy ne gondolnék Auschwitzra|url=http://www.origo.hu/kultura/20150126-interju-fahidi-evaval-aki-tulelelte-a-holokausztot.html|archive-url=https://web.archive.org/web/20150924135400/http://www.origo.hu/kultura/20150126-interju-fahidi-evaval-aki-tulelelte-a-holokausztot.html|archive-date=2015-09-24|access-date=|publisher=Origo.hu}}<br />
* {{Cite web|last=Horeczky Krisztina|author-link=|date=2015-10-24|title=A túlélés eleganciája|url=http://nol.hu/kultura/a-tuleles-eleganciaja-1570949|access-date=|publisher=Népszabadság Online}}<br />
* אליסון סמייל: [https://www.nytimes.com/2015/03/14/world/europe/a-holocaust-survivor-tells-of-auschwitz-at-18-and-again-at-90.html ניצולת שואה מספרת על אושוויץ בגיל 18 ושוב, בגיל 90], הניו יורק טיימס, 2015<br />
* Christa Zöchling: Bühne [https://web.archive.org/web/20190902031704/https://www.profil.at/kultur/buehne-auschwitz-ueberlebende-eva-fahidi-lebensgeschichte-8405142 : Auschwitz-Überlebende Eva Fahidi dances ihre] Lebensgeschichte, profil.at, 2016<br />
* ג'ני סטארס: [https://www.washingtonpost.com/news/morning-mix/wp/2016/01/27/90-year-old-holocaust-survivor-turns-tragedy-into-dance/?noredirect=on ניצולת שואה בת 90 הופכת טרגדיה לריקוד], הוושינגטון פוסט, 2016<br />
* פרח מלח - או אופוריית הקיום [http://vigszinhaz.hu/Tunet_Egyuttes_Sovirag בצד תיאטרון הקומדיה של בודפשט]<br />
* אופוריית הקיום, [[imdbtitle:9313040|פרופיל IMDb]]<br />
* Die Entstehung und Erarbeitung der Blettperformance wird searcht: [https://www.3sat.de/film/dokumentarfilmzeit/the-euphoria-of-being-100.html Sea-Lavender oder die Euphorie des Seins] (תיעוד [[3sat|ב-3sat]])<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:פאהידי, אווה}}<br />
[[קטגוריה:יהודיות הונגריות]]<br />
[[קטגוריה:שחקניות תיאטרון יהודיות הונגריות]]<br />
[[קטגוריה:סופרות יהודיות הונגריות]]<br />
[[קטגוריה:אסירים במחנה הריכוז אושוויץ]]<br />
[[קטגוריה:אסירים במחנה הריכוז בוכנוואלד]]<br />
[[קטגוריה:ניצולות השואה: הונגריה]]<br />
[[קטגוריה:דברצן: אישים]]<br />
[[קטגוריה:הונגריות שנולדו ב-1925]]<br />
[[קטגוריה:הונגרים שנולדו ב-1925]]<br />
[[קטגוריה:נפטרות ב-2023]]<br />
[[קטגוריה:הונגרים שנפטרו ב-2023]]</div>imported>Alhimik