https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9Fאוביקוויטין - היסטוריית גרסאות2026-09-14T05:48:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F&diff=13548&oldid=previmported>Meteratz: /* רקע */ הוספת מקור2025-03-08T13:38:20Z<p><span class="autocomment">רקע: </span> הוספת מקור</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Ubiquitin 1UBQ surface.png|שמאל|ממוזער|250px|תרשים מרחבי של האוביקוויטין]]<br />
'''אוביקוויטין''' ('''Ubiquitin''') הוא [[חלבון]] הפועל בכל ה[[תא]]ים ה[[אוקריוטים|איקריוטים]], ומשמש בתא לסימון חלבונים שנועדו לפירוק. מטרת מערכת היא לפרק חלבונים תקינים בעלי אורך חיים קצר, שסיימו את תפקידם או חלבונים חריגים בעלי קיפול לא נכון, לשם הבטחת תפקודו התקין של התא. זיהוי החלבונים שיש לפרק נעשה בעיקר על-פי שינויים במבנה המרחבי שלהם.<br />
==רקע==<br />
החלבון מפורק בתא בתהליך הנקרא Polyubiquitination, במהלכו מסומן החלבון באוביקוויטין ומפורק באמצעות קומפלקס ה[[פרוטאזום]],<ref>{{הארץ|גדעון לב (עיתונאי)|אוצר בתוך פח האשפה החלבוני: חוקרים ישראלים גילו מנגנון חיסוני חדש במקום מאוד לא צפוי|00000195-664f-dca9-addd-6fdf65cd0000|5 במרץ 2025}}</ref> בתהליך תלוי [[ATP]]. פירוק של חלבון במערכת קורה בשני צעדים ברורים ורצופים. ראשית, סימון של חלבוני המטרה על ידי הוספת אוביקוויטין. בשלב השני, החלבונים המוצמדים לאוביקוויטין מוכרים על ידי פרוטאזום, ומפורקים. אוביקוויטין היא [[מולקולה]] קטנה במשקל 8 קילודלטון המורכבת מ-76 [[חומצת אמינו|חומצות אמינו]], והיא מאוד שמורה [[אבולוציה|אבולוציונית]] בכל התאים האיאוקריוטים (היא זהה ב[[אדם]] וב[[שמרים|שמר]]). האוביקוויטינציה של החלבון נעשית על ידי (E2 (ubiquitin-conjugating enzyme המקבל מולקולת אוביקוויטין שהופעלה על ידי (E1 (ubiquitin-activating enzyme. למולקולת האוביקוויטין הראשונה מוצמדות מולקולות אוביקוויטין נוספות, כך נוצרת שרשרת אוביקוויטין. מעבר מולקולת האוביקוויטין מ-E2 אל חלבון המטרה דורש מרכיב נוסף הנקרא (E3 (ubiquitin- ligase. ה-E3 הוא לעיתים חלבון בודד ועיתים קומפלקס רב חלבונים, בכל מקרה זהו המרכיב המכיר באופן ספציפי את החלבון המטרה ומזרז מעבר מולקולת האוביקוויטין מ-E2 לחלבון. חלבון שקשורה אליו שרשרת אוביקוויטין כאמור, מפורק על ידי הפרוטאזום, ותוצרי הפירוק חוזרים לתא לשימוש נוסף.<br />
<br />
מערכת האוביקוויטין ב[[שמרים]] מעורבת בתהליכים תאיים מרובים, כגון עמידות ל[[דחק|עקה]] ושליטה בנזקים והתקדמות במחזור התא, הולכת אותות, ויסות של שעתוק, השתקה כרומוזומליות, ירושת ה[[מיטוכונדריון|מיטוכונדריה]], דיפרנציאציה והתפתחות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kornitzer D, Ciechanover, A|שם=Modes of regulation of ubiquitin-mediated protein degradation|כתב עת=J Cell Physiol|עמ=182:1±11|שנת הוצאה=2000}}}}<br />
<br />
האוביקוויטין התגלה ואופיין במסגרת מחקר שערכו בסוף [[שנות השבעים]] [[אברהם הרשקו]] ו[[אהרן צ'חנובר]] מהפקולטה ל[[רפואה]] ב[[הטכניון|טכניון]], בשיתוף עם [[אירווין רוז]] מהמכון לחקר הסרטן ב[[פילדלפיה]]. מחקר זה, שהביא לפריצת דרך בחקר ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]], מחלות ניווניות ב[[מוח]] ומחלות אחרות, זיכה את השלושה ב[[פרס נובל לכימיה]] לשנת [[2004]].<br />
<br />
[[קובץ:Ubiquitin_cartoon.png|ממוזער|250px|תרשים סכמטי של האוביקוויטין]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* {{חמי-שולמן|הפרק "המוציא להורג הנאור", עמ' 154–157}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [https://heb.wis-wander.weizmann.ac.il/magazine/n-6348 מותו של חלבון], באתר של מכון ויצמן למדע.<br />
* [[אהרן צ'חנובר]], [https://www.academy.ac.il/SystemFiles/21283.pdf הרס חלבוני הגוף: על הפרדוקס שבתלות החיים במוות], מתוך גיליון יולי 2005 של "איגרת", כתב העת של [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]<br />
* {{הידען|הטכניון|שרשרת האוביקוויטין מתפענחת|ubiquitin-chain-unveil-1502167|15 בפברואר 2016}}<br />
* {{הידען|הטכניון|בנתיב האוביקוויטין|on-the-trail-of-ubiquitin-0712169|7 בדצמבר 2016}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007532181305171|אוביקוויטין}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{קצרמר|ביולוגיה}}<br />
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]<br />
[[קטגוריה:חלבונים]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: תגליות]]</div>imported>Meteratz