https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_%28%D7%A1%D7%A4%D7%A8%29אהבה בתענוגים (ספר) - היסטוריית גרסאות2026-09-15T01:33:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94_%D7%91%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_(%D7%A1%D7%A4%D7%A8)&diff=965433&oldid=previmported>Estiei: תיקון טעות הקלדה2025-04-21T19:20:56Z<p>תיקון טעות הקלדה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>"'''אהבה בתענוגים'''" הוא חיבור [[אנציקלופדיה|אנציקלופדי]] מדעי ויהודי שנכתב באמצע [[המאה ה-14]], על ידי [[פילוסופיה יהודית|פילוסוף יהודי]] בשם ר' [[משה בן יהודה]] (רמב"י). הספר שרד בארבעה כתבי יד ורק חלק ממנו ראה את אור ה[[דפוס]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=אסתי אייזנמן|שם=אהבה בתענוגים לר' משה בן יהודה: חלק א, מאמרים א-ז|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=האיגוד העולמי למדעי היהדות|שנת הוצאה=תשע"ד|עמ=ג, קז-קח}}</ref><br />
<br />
== המחבר וזמנו ==<br />
מחברו של אהבה בתענוגים וזמני כתיבת הספר ([[1355]]- [[1356]]) נזכרים בתוך החיבור, אולם אין אזכורים של הספר או המחבר בספרים אחרים בני תקופתו או מאוחרים לו, ולכן לא ניתן לזהות את המחבר עם אישיות מוכרת. עם זאת, חוקרים משערים שהמחבר היה אחד מתלמידי תלמידיו של ה[[ריטב"א]],<ref>{{צ-ספר|מחבר=אסתי אייזנמן|שם=אהבה בתענוגים לר' משה בן יהודה: חלק א, מאמרים א-ז|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=האיגוד העולמי למדעי היהדות|שנת הוצאה=תשע"ד|עמ=ז-ט}}</ref> ושר' [[חסדאי קרשקש]] הכיר את החיבור והושפע ממנו כשכתב את ספרו "[[אור השם]]".<ref>{{צ-ספר|מחבר=זאב הרוי|שם=ר' חסדאי קרשקש|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל|שנת הוצאה=תש"ע|עמ=101}}</ref><br />
<br />
== תכונות החיבור ==<br />
שמו של הספר, "אהבה בתענוגים", לקוח מתוך הפסוק ב[[שיר השירים]] "מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים".<ref>{{תנ"ך|שיר השירים|ז|ז}}</ref> האהבה בספר מכוונת אל הלימודים הפילוסופיים ומטרת החיבור היא להראות שה[[תורה]] וה[[פילוסופיה]] אינן סותרות אלא משלימות זו את זו. הספר נחשב לחיבור אנציקלופדי, משום שהוא מסכם את ה[[פיזיקה]] וה[[מטאפיזיקה|מטאפזיקה]] של ימיו.<br />
<br />
הספר כולל שלושה חלקים:<br />
* החלק הראשון עוסק בפיזיקה, אותה מזהה המחבר, בעקבות ה[[רמב"ם]], עם "[[מעשה בראשית]]".<br />
* החלק השני עוסק במטאפיזיקה, אותה מזהה המחבר, בעקבות הרמב"ם, עם "[[מעשה מרכבה]]".<br />
* החלק השלישי הוא חלק [[תאולוגיה|תאולוגי]] המזוהה עם "סתרי תורה".<br />
<br />
== עיקרי הרעיונות בחיבור ==<br />
בעמדות הפילוסופיות מאמץ המחבר במוצהר את דעותיו הפילוסופיות של הפילוסוף המוסלמי [[אבן רושד|אבן רשד]], וגם כאשר הוא סוטה מעמדותיו הוא מציג אותן כאילו היו של אבן רשד. כך לדוגמה, הוא מציג את עמדותיהם של ה[[רמב"ם]] ו[[אברהם אבן עזרא|אבן עזרא]] ככאלו התואמות את אלו של אבן רשד.<br />
<br />
בחלקים המדעיים של החיבור, המחבר מאמץ במוצהר את העמדות הפילוסופיות של הפילוסוף המוסלמי אבן רשד, אך מפרש אותן לא פעם באופן מקורי ועצמאי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Ruth Glasner|שם=The Question of Celestial Matter in the Hebrew Encyclopedias|כתב עת=The Medieval Hebrew Encyclopedia of Science and Philosophy (Steven Harvey, ed.)|כרך=7|סדרה=Amsterdam Studies in Jewish Thought|מו"ל=Kluwer Academic Publishers|שנת הוצאה=2000|עמ=313-334|שפה=אנגלית}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=אסתי אייזנמן|שם=אהבה בתענוגים לר' משה בן יהודה: חלק א, מאמרים א-ז|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=האיגוד העולמי למדעי היהדות|שנת הוצאה=תשע"ד|עמ=קד-קז}}</ref><br />
<br />
בחלקים התאולוגיים הוא מאמץ במוצהר עמדות שכלתניות מבית מדרשם של אבן עזרא ורמב"ם, אך מוסיף עליהם אלמנטים נוספים. כך בתורת האלהות מאמץ רמב"י את הגדרת אבן רשד לפיה האל הוא צורה הכוללת את כל צורות העולם. בחיבור מוצגים גם כמה מושגים [[קבלה|קבליים]] ורמב"י מעניק להם פרשנות פילוסופית. בחיבורו ניכר שהוא הכיר גם מקורות [[סכולסטיקה|סכולסטיים]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=אסתי אייזנמן|שם=אהבה בתענוגים לר' משה בן יהודה: חלק א, מאמרים א-ז|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=האיגוד העולמי למדעי היהדות|שנת הוצאה=תשע"ד|עמ=ז-כח}}</ref><br />
<br />
בתורת ה[[בריאת העולם (יהדות)|בריאה]] אוחז רמב"י בתורת האצלה [[נאופלאטוניזם|ניאופלאטונית]] נוסח [[אבן סינא]], תוך כדי מתן פרשנות המקרבת אותה לתורת אבן רשד המתנגדת להאצלה. גם בתורת ה[[נפש]] אוחז רמב"י בהגדרת הנפש של אבן רשד. בתורת ה[[נבואה]] מזהה רמב"י את הנבואה עם תורת הדבקות ב[[שכל הפועל]] של אבן רשד ולפיה בנבואה שכלו של האדם מתאחד עם השכל הפועל. בתורת ה[[השגחה]] מאחד רמב"י בין תורת ההשגחה השכלית של הרמב"ם ותורת ההשגחה ה[[אסטרולוגיה|אסטרולוגית]] של הראב"ע.<br />
<br />
בסוגיית טעמי ה[[מצווה|מצוות]] רמב"י סובר שמטרת המצוות בראש ובראשונה להקנות אמונות פילוסופיות נכונות על ידי חיקוי פעולות המרמזות על מבנה העולם. בנוסף, מטרת חלק מהמצוות היא למנוע מן האדם נזק הנובע ממדינה שאינה מתוקנת מבחינה מוסרית או מהמערך האסטרולוגי של ה[[כוכב]]ים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=אסתי אייזנמן|שם=אהבה בתענוגים: אנציקלופדיה מדעית ויהודית מן המאה הי"ד, עבודת דוקטור|שנת הוצאה=תשס"ב}}</ref><br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* [https://www.magnespress.co.il/book/אהבה_בתענוגים_לר'_משה_בן_יהודה-3739 אהבה בתענוגים] לר' משה בן יהודה: חלק א, מאמרים א-ז, (ההדירה והוסיפה מבוא אסתי אייזנמן), האיגוד העולמי למדעי היהדות, ירושלים תשע"ד<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* {{ynet|יצחק טסלר|האנציקלופדיה הראשונה? תעלומת "אהבה בתענוגים"|4596201|26 בנובמבר 2014}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי המאה ה-14]]</div>imported>Estiei