https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%94%22%D7%9E_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%9A_%281911%29אה"מ מונרך (1911) - היסטוריית גרסאות2026-09-14T05:48:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%94%22%D7%9E_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A8%D7%9A_(1911)&diff=907750&oldid=previmported>Rainbow1960: /* שינויים */ קישור לערך בויקיפדיה העברית2026-03-04T16:09:13Z<p><span class="autocomment">שינויים: </span> קישור לערך בויקיפדיה העברית</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אונייה<br />
| שם = אה"מ מונרך<br />
| תמונה = [[קובץ:HMS Monarch LOC ggbain 16828.jpg|300px|מרכז]]<br />
| כיתוב = אה"מ מונרך בלב ים, לפני 1915<br />
| סוג = [[אוניית מערכה]]<br />
| צי = [[הצי המלכותי הבריטי]]<br />
| סדרה = [[אוניות המערכה מסדרת אוריון]]<br />
| דגל הצי = [[קובץ:Naval ensign of the United Kingdom.svg|60px|דגל הצי המלכותי הבריטי]]<br />
| תחילת הבנייה = [[1 באפריל]] [[1910]]<br />
| הושקה = [[30 במרץ]] [[1911]]<br />
| הוכנסה לשירות = [[27 באפריל]] [[1912]]<br />
| הוצאה משירות = [[5 במאי]] [[1922]]<br />
| גורלה = הוטבעה כספינת מטרה<br />
| הדחק = סטנדרטי: 21,922 טון<br />
| אורך = 177.1 מטר<br />
| רוחב = 27.0 מטר<br />
| שוקע = 9.5 מטר<br />
| מהירות = 21 [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]]<br />
| צוות = 738–750<br />
| טווח שיוט = 12,460 ק"מ במהירות 10 קשר<br />
| הנעה = 18 דוודים המזינים 4 [[טורבינה|טורבינות]] בהספק 27,000 כוחות סוס<br />
| צורת הנעה = 4 מדחפים<br />
| שריון = שריון עיקרי – 203–305 מ"מ {{ש}} שריון סיפון – 25–102 מ"מ {{ש}} צריחי תותחים – 280 מ"מ {{ש}} ברבטות – 102–254 מ"מ {{ש}} מגדל הניווט – 280 מ"מ {{ש}} מחיצות – 152–254 מ"מ<br />
| חימוש = 10 תותחי Mk V BL{{כ}} 13.5 אינץ' (343 מ"מ)/45 קליבר {{ש}} 16 תותחי Mk VII{{כ}} 4 אינץ' (102 מ"מ) {{ש}} 3 צינורות טורפדו 21 אינץ' (533 מ"מ)<br />
}}<br />
'''אה"מ מונרך''' הייתה האונייה השנייה מ[[אוניות המערכה מסדרת אוריון]], של ארבע [[דרדנוט (סוג אונייה)|דרדנוטים]] שנבנו עבור [[הצי המלכותי הבריטי|הצי המלכותי]] בתחילת [[העשור השני של המאה ה-20|שנות ה-1910]]. היא בילתה את עיקר הקריירה שלה בצי הבית ו[[הצי הגדול]], בדרך כלל שימשה כ[[אוניית דגל]]. מלבד ההשתתפות בניסיון הכושל ליירט את האוניות הגרמניות ש[[הפשיטה על סקרבורו, הרטליפול וויטבי|הפגיזו את סקרבורו, הרטליפול וויטבי]] בסוף [[1914]], [[קרב יוטלנד]] במאי [[1916]] והפעולה הבלתי משמעית של 19 באוגוסט, שירותה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] כלל בדרך כלל סיורים שגרתיים ואימונים ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]].<br />
<br />
לאחר פירוק הצי הגדול בתחילת [[1919]], מונרך הועברה חזרה לצי הבית למשך מספר חודשים לפני שהיא שובצה לצי המילואים. האונייה נרשמה לפירוק בשנת [[1922]], אולם בסוף [[1923]] הוסבה מונרך לספינת מטרה והוטבעה בתחילת [[1925]].<br />
<br />
== תכנון ותיאור ==<br />
האוניות מסדרת אוריון תוכננו בתגובה לתחילת מרוץ החימוש הימי האנגלו-גרמני והיו גדולות בהרבה מקודמותיהן, [[אוניות המערכה מסדרת קולוסוס (1910)|אוניות המערכה מסדרת קולוסוס]] כדי להכיל תותחים גדולים וחזקים יותר ושריון כבד יותר. מתוך הכרה בשיפורים הללו, הסדרה כונתה לפעמים [[דרדנוט (סוג אונייה)|"סופר-דרדנוטים"]]. האוניות באורך כולל של 581 רגל (177.1 מטרים), רוחב של 88 רגל 6 אינץ' (27.0 מטרים) ו[[שוקע]] של 31 רגל 3 אינץ' (9.5 מטרים). [[הדחק (כלי שיט)|הדחק]] האוניות היה 21,922 טונות ארוכות (22,274 טונות) בתפוסה רגילה ו-25,596 טונות ארוכות (26,007 טונות) במעמס מלא, אולם עד [[1918]] ההדחק העמוק של מונרך גדל ל-28,556 טוונות ארוכות (29,014 טוונות). הצוות שלהם מנה 738 קצינים ומלחים עם כניסתם לשירות ב-[[1914]].<br />
<br />
אוניות הסדרה הונעו על ידי שני סטים של [[טורבינת קיטור|טורבינות קיטור]] עם הנעה ישירה של פארסונס, שכל אחת מהן הניעה שני צילינדרים, תוך שימוש בקיטור שסופק על ידי 18 דודי Babcock & Wilcox. הם פעלו בהספק של 27,000 [[כוח סוס|כוחות סוס]] (20,000 [[קילוואט]]) ונועדו להעניק לאוניות המערכה מהירות מרבית של 21 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] (39 [[קמ"ש]]). במהלך ניסויי הים שלה ב-[[9 בדצמבר]] [[1911]], מונרך הגיעה למהירות מרבית של 21.9 קשרים (40.6 קמ"ש) מ-32,277 כוחות סוס (24,069 קילוואט). האוניות נשאו מספיק [[פחם]] ומזוט שהעניקו להן טווח של 6,730 [[מיל ימי|מיילים ימיים]] (12,460 [[ק"מ]]) במהירות שיוט של 10 קשרים (19 קמ"ש).<br />
<br />
=== חימוש ושריון ===<br />
[[קובץ:Gws_monarch_01.jpg|ממוזער| מונרך יורה עם הסוללה הראשית שלה, לפני 1915]]<br />
סדרת אוריון הייתה מצוידת ב-10 תותחי טעינת עכוז (BL) בקוטר 13.5 אינץ' (343 מ"מ) Mark V בחמישה [[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריחים דו-תותחים]] המופעלים הידראולית, כולם על קו המרכז. הצריחים סומנו 'A'{{כ}}, 'B'{{כ}}, 'Q'{{כ}}, 'X' ו-'Y', מלפנים לאחור. החימוש המשני שלהם כלל 16 תותחי BL 4 אינץ' (102 מ"מ) Mark VII. התותחים הללו חולקו באופן שווה בין המבנה הקדמי והאחורי, והכל בצריחים בודדים. האוניות נשאו גם ארבעה [[הצדעה|תותחי הצדעה]] בקוטר 47 מ"מ (1.9 אינץ'). האוניות צוידו בשלושה צינורות טורפדו שקועים בקוטר 21 אינץ', אחד בכל צד רוחב ואחר בירכתיים, עבורם סופקו 20 [[טורפדו]]ת.<br />
<br />
האוניות היו מוגנות על ידי חגורת שריון ב[[קו טעינה|קו המים]] בקוטר 12 אינץ' (305 מילימטרים) שנמשכה בין הברבטות הקיצוניים. העובי של [[סיפון (אונייה)|הסיפונים]] שלהם נע בין 1 אינץ (25 מילימטרים) ו-4 אינץ' כשהחלקים העבים ביותר מגנים על ציוד ההיגוי בירכתיים. מגני התותחים בצריחי הסוללות הראשיות היו בעובי 11 אינץ' (279 מילימטרים), והחזיתות החשופות של הברבטות היו מוגנים על ידי שריון בעובי 10 אינץ' (254 מילימטרים).<br />
<br />
=== שינויים ===<br />
בשנת [[1914]] היו תותחי סיפון המקלט סגורים ב[[חומת סוגרים|קזמטים]]. עד אוקטובר 1914, נוספו זוג [[נ"מ|תותחים נגד מטוסים (AA)]] בקוטר 3 אינץ' (76 מילימטרים). [[מכוון אופטי|מנהל בקרת אש]] הותקן על פלטפורמה מתחת לחלק העליון באפריל-מאי [[1915]]. שריון סיפון נוסף נוסף לאחר [[קרב יוטלנד]] במאי [[1916]]. בערך באותו זמן, שלושה תותחי 4 אינץ' הוסרו מהמבנה האחורי והאונייה שונתה להפעלת בלונים פורחים. [[סיפון טיסה]] הותקן על גג צריח 'B' והורחב על קנה התותחים במהלך השנים 1917–[[1918]]. מד טווח זווית גבוהה הותקן במבנה העילי הקדמי עד [[1921]].<br />
<br />
== בנייה וקריירה ==<br />
[[קובץ:Naval_gun_mounting_at_the_Elswick_Works_(26760606141).jpg|ימין|ממוזער| צריח תותחים, כנראה אחד של מונרך, במספנת אלסוויק, בערך 1911]]<br />
מונרך, שנקראה על שם [[אוניית קו]] מ[[אונייה מדרגה שלישית|דרגה שלישית]], Monarque, שנלכדה מידי הצרפתים ב-[[1747]], הייתה האונייה השלישית בשם זה ששירתה בצי המלכותי. האונייה הונחה על ידי ארמסטרונג ויטוורת' במספנתם באלסוויק ב-[[1 באפריל]] [[1910]] ו[[טקס השקת אונייה|הושקה]] ב-[[30 במרץ]] [[1911]]. היא הושלמה ב-[[31 במרץ]] [[1912]], נכנסה לשירות עם צוות חלקי ב-[[16 באפריל]] ונכנסה לשירות במלואה ב-[[27 באפריל]]. כולל החימוש שלה, העלות שלה מוערכת באופן שונה ב-1,888,736 [[לירה שטרלינג|ליש"ט]] או 1,886,912 ליש"ט. מונרך שובצה בפלגה השנייה של צי הבית אשר סומנה מחדש כ[[שייטת אוניות המערכה השנייה (בריטניה)|שייטת אוניות המערכה השנייה]] (BS) ב-[[1 במאי]]. האונייה, יחד עם האוניות האחיות שלה [[אה"מ ת'ארנדרר (1911)|ת'ארנדרר]] ו[[אה"מ אוריון (1910)|אוריון]], השתתפו בסקירת הצי הפרלמנטרית ב-[[9 ביולי]] ב[[ספיטהד]]. לאחר מכן הם השתתפו בתמרוני אימונים. שלוש האחיות נכחו עם שייטת אוניות המערכה השנייה כדי לקבל את [[נשיא צרפת]], [[רמון פואנקרה]], בספיטהד ב-[[24 ביוני]] [[1913]] ולאחר מכן השתתפו בתמרוני הצי השנתיים באוגוסט.<br />
[[קובץ:British_Battleships_of_the_First_World_War_Q39652.jpg|ממוזער| מונרך נכנסת לנמל [[פורטסמות']], 1913]]<br />
<br />
=== מלחמת העולם הראשונה ===<br />
בין [[17 ביולי|17]] ל-[[20 ביולי]] [[1914]], אוריון השתתפה בניסוי גיוס ובדיקת צי כחלק מהתגובה הבריטית ל[[משבר יולי]]. כשהגיעה לפורטלנד ב-[[25 ביולי]], היא קיבלה הוראה להמשיך עם שאר צי הבית ל[[סקפה פלו]] ארבעה ימים לאחר מכן כדי להגן על הצי מפני התקפת פתע אפשרית של [[הצי הקיסרי הגרמני]]. באוגוסט 1914, לאחר פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], צי הבית אורגן מחדש כ[[הצי הגדול|צי הגדול]], והוצב בפיקודו של ה[[אדמירל (הצי המלכותי הבריטי)|אדמירל]] סר [[ג'ון ג'ליקו]]. ב-[[8 באוגוסט]], מונרך ערכה אימון ירי מדרום-מזרח ל[[פייר אייל]] כאשר היא הותקפה ללא הצלחה על ידי טורפדו שנורה מ[[צוללת]]. זו הייתה כנראה אזעקת שווא מכיוון שהאזור היה רחוק מדי ממערב לאזורי הסיור של [[הצוללות הגרמניות במלחמות העולם הראשונה והשנייה|הצוללות]] הגרמניות מכדי להיות סביר. עם זאת, יכול להיות כי הותקפה על ידי [[SM U-15 (גרמניה)|SM U-15]], למרות שהצוללת הוטבעה למחרת עם אובדן כל צוותה והאמת לעולם לא תיוודע.<br />
[[קובץ:2nd_Battle_Squadron.jpg|ימין|ממוזער|שייטת אוניות המערכה השנייה מפליגה דרך ה[[סולנט]], בערך בשנת 1914. משמאל לימין, [[אה"מ קינג ג'ורג' החמישי (1911)|קינג ג'ורג' החמישי]], [[אה"מ ת'אנדרר (1911)|ת'אנדרר]], מונרך ו[[אה"מ קונקרור (1911)|קונקרור]]]]<br />
דיווחים חוזרים ונשנים על [[צוללות]] בסקפה פלו הובילו את ג'ליקו למסקנה שההגנות שם לא מספקות והוא הורה לפזר את הצי הגדול לבסיסים אחרים עד לחיזוק ההגנות. ב-[[16 באוקטובר]] השייטת השנייה נשלחה ללוך נה קיל בחוף המערבי של [[סקוטלנד]]. השייטת יצאה לאימון ירי מול החוף הצפוני של [[אירלנד (אי)|אירלנד]] בבוקר [[27 באוקטובר]] והדרדנוט [[אה"מ אאודשיוס (1912)|אאודשיוס]] פגעה ב[[מוקש ימי|מוקש]] שהונח כמה ימים קודם לכן על ידי ה[[מקשת (ספינה)|מקשת]] הגרמנית SS ברלין. מתוך מחשבה שהאונייה טורפדה על ידי צוללת, שאר הדרדנוטים הצטוו להתרחק מהאזור, בעוד ספינות קטנות יותר הגישו סיוע. בערב [[22 בנובמבר]] [[1914]], הצי הגדול ערך סריקה עקרונית בחציו הדרומי של [[הים הצפוני]]; מונרך פעלה עם הגוף הראשי בתמיכה ב[[שייטת סיירות המערכה הראשונה]] של תת-אדמירל [[דייוויד ביטי]]. הצי חזר לנמל בסקפה פלו ב-[[27 בנובמבר]].<br />
<br />
==== הפשיטה על סקרבורו, הרטליפול וויטבי ====<br />
[[חדר 40]] של הצי המלכותי [[מודיעין אותות|יירט ופיענח את תעבורת הרדיו הגרמנית]] המכילה תוכניות למתקפה גרמנית על [[סקרבורו]], הרטליפול וויטבי באמצע דצמבר באמצעות ארבע סיירות המערכה של [[קבוצת הסיור הראשונה]] של [[קונטר-אדמירל]] [[פרנץ פון היפר]]. הודעות הרדיו לא הזכירו שצי הים הפתוח עם ארבע עשרה [[דרדנוט (סוג אונייה)|דרדנוטים]] ושמונה [[פרה-דרדנוט]]ים יחזק את היפר. הספינות של שני הצדדים יצאו מבסיסיהן ב-[[15 בדצמבר]], כשהבריטים מתכוונים לארוב לספינות הגרמניות בהפלגתן חזרה. הם גייסו את ששת הדרדנוטים של [[שייטת אוניות המערכה השנייה (בריטניה)|שייטת אוניות המערכה השנייה]], כולל מונרך ואחיותיה [[אה"מ אוריון (1910)|אוריון]] ו[[אה"מ קונקרור (1911)|קונקרור]], וארבע סיירות המערכה של תת-אדמירל סר [[דייוויד ביטי]].<br />
<br />
כוחות המיסוך של כל צד השתבשו זה בזה במהלך חשכת הבוקר המוקדמת ומזג האוויר הסוער של [[16 בדצמבר]]. הגרמנים השתלטו על חילופי האש הראשוניים, וגרמו נזק חמור לכמה משחתות בריטיות, אך אדמירל [[פרידריך פון אינגנול]], מפקד צי הים הפתוח, הורה לספינותיו להסתובב, מודאג מהאפשרות של מתקפה המונית של משחתות בריטיות באור השחר. סדרה של תקלות וטעויות של הבריטים אפשרו לספינות של היפר להימנע ממעורבות עם כוחותיו של ביטי.<br />
<br />
==== 1915–1916 ====<br />
[[קובץ:Battleship_HMS_Monarch_-_IWM_Q_75217.jpg|ממוזער| מונרך באזור פורטסמות', דגם Short Type 184 מעליה]]<br />
הצי הגדול ערך עוד סריקה עקרונית של הים הצפוני בסוף דצמבר, ובזמן שניסה להיכנס לסקפה פלו בסערה ב[[סולם בופורט|עוצמה 8]] וראות מינימלית, מונרך [[איל ניגוח ימי|נפגעה]] בטעות על ידי קונקרור ב-[[27 בדצמבר]]. הראשונה נאלצה לתמרן באופן בלתי צפוי כדי להימנע מספינת שמירה בכניסה וקונקרור לא יכלה להתחמק ממנה. מונרך סבלה מנזק בינוני לירכתיים שלה וקיבלה תיקונים זמניים בסקפה פלו לפני שהמשיכה לדבונפורט לתיקונים מלאים ב-[[4 בינואר]] [[1915]], והצטרפה מחדש לצי הגדול ב-[[20 בינואר]].<br />
<br />
בערב [[23 בינואר]] הפליג עיקר הצי הגדול לתמיכה בסיירות המערכה של ביטי, אך הצי היה רחוק מדי מלהשתתף ב[[קרב שרטון דוגר (1915)|קרב שרטון דוגר]] למחרת. ב-[[7 במרץ|7]]–[[10 במרץ]], ערך הצי הגדול סריקה בצפון הים הצפוני, במהלכו ביצע תמרוני אימונים. שייט נוסף כזה התקיים ב-[[16 במרץ|16]]–[[19 במרץ]]. ב-[[11 באפריל]] ערך הצי הגדול סיור במרכז הים הצפוני וחזר לנמל ב-[[14 באפריל]]; סיור נוסף באזור התקיים ב-[[17 באפריל|17]]–[[19 באפריל]], ואחריו תרגילי ירי מול שטלנד ב-[[20 באפריל|20]]–[[21 באפריל]].<br />
<br />
הצי הגדול ערך סריקות במרכז הים הצפוני ב-[[17 במאי|17]]–[[19 במאי]] וב-[[29 במאי|29]]–[[31 במאי]] מבלי להיתקל בכלי שיט גרמני. במהלך [[11 ביוני|11]]–[[14 ביוני]] ערכה השייטת אימון ירי ותרגילי קרב ממערב לשטלנד ועוד אימונים מול שטלנד החל מ-[[11 ביולי]]. השייטת השנייה ערכה אימון ירי ב-Moray Firth ב-[[2 באוגוסט]] ולאחר מכן חזרה לסקפה פלו. ב-[[2 בספטמבר|2]]–[[5 בספטמבר]] יצא הצי לשייט נוסף בקצה הצפוני של הים הצפוני וערך תרגילי ירי. במהלך שאר החודש, הצי הגדול ערך אימונים רבים. האונייה, יחד עם רוב הצי הגדול, ערכו סריקה נוספת לים הצפוני בין [[13 באוקטובר|13]] ל-[[15 באוקטובר]]. כמעט שלושה שבועות לאחר מכן, מונרך השתתפה במבצע אימון צי נוסף ממערב לאורקני במהלך [[2 בנובמבר|2]]–[[5 בנובמבר]] וחזרה על התרגיל בתחילת דצמבר.<br />
[[קובץ:Orion-class_BBs_SP_1703.jpeg|ממוזער| ארבע אוניות המערכה מסדרת אוריון ב[[מערך טורי]], לאחר 1915]]<br />
הצי הגדול יצא לפעולה בתגובה למתקפה של ספינות גרמניות על כוחות קלים בריטיים ליד [[שרטון דוגר]] ב-[[10 בפברואר]] [[1916]], אך הוחזר יומיים לאחר מכן כשהתברר שלא היו מעורבות ספינות גרמניות גדולות יותר ממשחתות. הצי יצא לשייט בים הצפוני ב-[[26 בפברואר]]; ג'ליקו התכוון להשתמש בכוח הארוויץ' כדי לטהר את [[מפרץ הלגולנד]], אך מזג אוויר גרוע מנע פעולות בדרום הים הצפוני. כתוצאה מכך, הפעילות הוגבלה לקצה הצפוני של הים. סריקה נוספת החלה ב-[[6 במרץ]], אך נאלצה לנטוש אותה למחרת מכיוון שמזג האוויר נעשה סוער מדי עבור המשחתות המלוות. בליל [[25 במרץ]] הפליגו מונרך ושאר הצי מסקפה פלו, כדי לתמוך בצי הקרב ובכוחות קלים אחרים שפשטו על בסיס ה[[צפלין]] הגרמני בטונדרן. ב-[[21 באפריל]], הצי הגדול ערך מפגן מול שונית הורנס כדי להסיח את דעתם של הגרמנים, בזמן שהצי הרוסי שיקם את שדות המוקשים ההגנתיים שלו ב[[הים הבלטי|ים הבלטי]]. הצי חזר לסקפה פלו ב-[[24 באפריל]] ותדלק, לפני שהמשיך דרומה בתגובה לדיווחים מודיעיניים לפיהם הגרמנים עומדים לפתוח ב[[הפגזת ירמות' ולואוסטופט|פשיטה על לואוסטופט]]. הצי הגדול לא הגיע לאזור אלא לאחר נסיגת הגרמנים. במהלך [[2 במאי|2]]–[[4 במאי]], הצי ערך מפגן נוסף מול שונית הורנס כדי לשמור על תשומת הלב הגרמנית ממוקדת בים הצפוני.<br />
<br />
==== קרב יוטלנד ====<br />
[[קובץ:Map_of_the_Battle_of_Jutland,_1916.svg|טקסט=The British fleet sailed from northern Britain to the east while the Germans sailed from Germany in the south; the opposing fleets met off the Danish coast|ממוזער| מפות המציגות את התמרונים של הצי הבריטי (כחול) והגרמני (אדום) ב-31 במאי – 1 ביוני 1916]]<br />
בניסיון לפתות ולהשמיד חלק מהצי הגדול, [[צי הים הפתוח]] הגרמני, המורכב מ-16 דרדנוטים, שש [[פרה-דרדנוט]]ים, שש סיירות קלות ו-31 סירות טורפדו, עזב את בסיס הצי מוקדם בבוקר [[31 במאי]]. הצי הפליג בשיתוף פעולה עם חמש סיירות המערכה והסיירות התומכות וסירות הטורפדו של [[קונטר-אדמירל]] [[פרנץ פון היפר]]. [[חדר 40]] של הצי המלכותי יירט ופענח את תעבורת הרדיו הגרמנית שהכילה תוכניות של המבצע. האדמירליות הורתה על הצי הגדול, הכולל כ-28 אניות דרדנוט ו-9 סיירות מערכה, להתייצב בלילה הקודם כדי לנתק ולהשמיד את צי הים הפתוח.<br />
<br />
ב-[[31 במאי]], מונרך, בפיקודו של קפטן ג'ורג' בורט, הייתה האונייה השישית מראש [[מערך טורי|מערך הקרב]] לאחר הפריסה. במהלך השלב הראשון של הקרב הכללי, האונייה ירתה שלושה מטחים של פגזים חודרי שריון (APC) מהתותחים העיקריים שלה לעבר קבוצה של חמש אוניות מערכה בשעה 18:32, וקלעה פגיעה אחת בדרדנוט [[SMS קניג]] שהפילה תותח {{יחידות|15|cm|1}}, השביתה זמנית שלושה דוודים והציתה כמה שריפות קטנות. בשעה 19:14 היא ירתה לעבר סיירת המערכה [[SMS ליצו]] בטווח של {{יחידות|17300|-|18450|yd|m}} עם חמישה מטחים של פגזים חודרי שריון וטענה כי פגעה עם שני המטחים האחרונים. ליצו גם נורתה על ידי אוריון בשלב זה ונפגעה חמש פעמים על ידי האחיות. הם הפילו שניים מהתותחים העיקריים שלה, השביתו זמנית את הכוח לצריח האחורי ביותר וגרמו להצפה רצינית. זו הייתה הפעם האחרונה שמונרך ירתה בתותחיה במהלך הקרב, לאחר שירתה בסך הכל חמישים ושלושה פגזים חודרי שריון בקוטר 13.5 אינץ'.<br />
<br />
==== פעילות לאחר מכן ====<br />
[[קובץ:HMS_Monarch_Q_74177.jpg|ממוזער| מונרך עוגנת בסקפה פלו, יוני 1917]]<br />
הצי הגדול התייצב ב-[[18 באוגוסט]] 1916 כדי לארוב לצי הים הפתוח בזמן שהתקדם לדרום [[הים הצפוני]], אך שורה של תקלות וטעויות מנעו מג'ליקו ליירט את הצי הגרמני לפני שחזר לנמל. שתי סיירות קלות הוטבעו על ידי [[הצוללות הגרמניות במלחמות העולם הראשונה והשנייה|צוללות גרמניות]] במהלך המבצע, מה שגרם לג'ליקו להחליט שלא לסכן את היחידות העיקריות של הצי דרומית ל-55° 30' צפון עקב שכיחות הצוללות וה[[מוקש ימי|מוקשים]] הגרמניים. [[האדמירליות]] הסכימה וקבעה שהצי הגדול לא יצא לפעולה אלא אם הצי הגרמני ינסה לפלוש לבריטניה או שתהיה אפשרות חזקה שניתן יהיה לכפות עליו קרב בתנאים מתאימים.<br />
<br />
ב-[[22 באפריל]] [[1918]] הפליג צי הים הפתוח צפונה בפעם האחרונה בניסיון לא מוצלח ליירט שיירה ל[[נורווגיה]], ונאלץ לחזור יומיים לאחר מכן לאחר שלסיירת המערכה [[SMS מולטקה]] נגרם נזק למנוע. הצי הגדול יצא לפעולה מרוזית' ב-[[24 באפריל|24]] עם גילוי הפעולה, אך לא הצליח ללכוד את הגרמנים. מונרך נכחה ברוזית' כאשר הצי הגרמני נכנע ב-[[21 בנובמבר]], והיא נשארה חלק משייטת אוניות המערכה השנייה עד [[1 במרץ]] [[1919]].<br />
<br />
עד [[1 במאי]], מונרך שובצה לשייטת אוניות המערכה השלישית של צי הבית. ב-[[1 בנובמבר]] פורקה השייטת השלישית ומונרך הועברה לצי המילואים בפורטלנד, יחד עם אחיותיה. האונייה הועברה חזרה ל[[פורטסמות']] עד [[18 במרץ]] [[1920]]. היא נכנסה לשירות מחדש באופן זמני במהלך הקיץ של 1920 ו-[[1921]] כדי להעביר חיילים ל[[הים התיכון|ים התיכון]] ובחזרה. ב-[[5 במאי]] [[1922]], מונרך הוצאה משירות והוכנסה לרשימת הפירוק בהתאם לתנאי [[אמנת וושינגטון|הסכם הצי של וושינגטון]]. היא הועמדה למכירה באוגוסט, אולם מאוחר יותר צורפה לבית הספר לתותחנים Vernon כ[[גווה (אונייה)|גווה]].<br />
[[קובץ:HMS_Monarch_Shell_Damage.jpg|ממוזער| הצריחים הקדמיים של מונרך לאחר ששימשה כספינת מטרה]]<br />
מונרך הוצאה שוב משירות ב-[[13 ביוני]] [[1923]] והיא הוסבה לספינת מטרה ב[[בסיס הצי המלכותי בפורטסמות'|HM Dockyard, פורטסמות']] באוקטובר 1923. העתק של ההגנה הצדדית התת-ימית של [[אוניות המערכה מסדרת נלסון]] נוסף כדי לבדוק את השפעות הפיצוץ של פצצות גדולות שמתפוצצות לצד גוף האונייה. מכשיר המורכב מ-{{יחידות|2081|lb}} של [[TNT]] (המייצג את חומרי הנפץ בפצצה אווירית במשקל {{יחידות|4000|lb}}) התפוצץ בעומק של {{יחידות|40|ft|m|1}} ו-{{יחידות|7|ft|6|in|m|1}} מהצד שלה. למרות שניזוקה, המבנה נותר אטום למים לאחר הבדיקה. בשנה שלאחר מכן, פצצות חיות בגדלים שונים הוטלו על האונייה על ידי מפציצי Airco DH.9A עם השפעה מועטה. לאחר מכן הוצבו פצצות ופוצצו בפנים כדי להעריך את השפעותיהן. ב-[[20 בינואר]] [[1925]], מונרך נגררה החוצה מ[[פלימות']] על ידי [[גוררת|גוררות]] במספנה אל הרד'ס דיפ ב[[תעלת למאנש|תעלה האנגלית]], כ-50 [[מיל ימי|מיילים ימיים]] (93 [[ק"מ]]) מדרום ל[[איי סילי]]. ב-[[21 בינואר]] היא הותקפה על ידי גל מפציצים של [[חיל האוויר המלכותי]], שזכו למספר פגיעות; לאחר מכן, ארבע [[סיירת קלה|סיירות קלות]] מסדרה C שיגרו פגזים בקוטר שישה אינץ' (152 מ"מ), והמשחתת וקטיס ירתה, תוך שימוש בתותחי ה-4 אינץ' שלה. לקראת הגמר, סיירות המערכה המהירות [[אה"מ הוד|הוד]] ו[[אה"מ ריפאלס (1916)|ריפאלס]] וחמש [[אוניות המערכה מסדרת רוונג']] פתחו באש עם תותחי ה-15 אינץ' (381 מ"מ) שלהם. מספר הפגיעות במונרך אינו ידוע, אך לאחר תשע שעות של הפגזה היא טבעה לבסוף ב-22:00. אחרי פגז אחרון מ[[אה"מ רוונג' (1915)|רוונג']].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מיון רגיל:מונרך (1911), אה"מ}}<br />
[[קטגוריה:אוניות מערכה בריטיות במלחמת העולם הראשונה]]<br />
[[קטגוריה:אוניות מערכה בריטיות]]</div>imported>Rainbow1960