https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%94%22%D7%9E_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%A1_%281807%29אה"מ ארבוס (1807) - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:38:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%94%22%D7%9E_%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%A1_(1807)&diff=358897&oldid=previmported>Idoiz: הכפלת ו' לאחר אותיות שימוש2026-04-17T12:02:12Z<p>הכפלת ו' לאחר אותיות שימוש</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אונייה<br />
|שם=אוניית הוד־מלכותו "אֶרֶבּוּס"<br />
|שם בשפת המקור=HMS ''Erebus''<br />
|תמונה=[[קובץ:Comet (1807) RMG J8048.png|300px|מרכז]]<br />
|כיתוב=מַחְתָּכִים של סלופ התותחים "קומט" (1807), מסוגה של "ארבוס"<br />
|סוג=[[ספינת הרעשה]] ואחר כך [[סלופ מלחמתי|סלופ תותחים]] ו[[ספינת רקטות]]<br />
|צי=[[קובץ:Naval ensign of the United Kingdom.svg|45px|גבול]] [[הצי המלכותי הבריטי]]<br />
|חברת ספנות=-<br />
|סדרה="תאיס" (Thais''-class'')<br />
|סדרה קודמת=<br />
|סדרה עוקבת=<br />
|אוניות בסדרה=<br />
|מספנה=תומאס אוֹאֶן, טוֹפּשֶׁם (Topsham)<br />
|הוזמנה=1 באוקטובר 1805<br />
|תחילת הבנייה=ינואר 1806<br />
|הושקה=20 באוגוסט 1807<br />
|הוכנסה לשירות=ינואר 1808<br />
|הוצאה משירות=1816<br />
|גורלה=נגרטה ב-22 ביולי 1819<br />
|מלחמות וקרבות=מלחמת ספינות התותחים (1807–1814), מלחמת אנגליה-רוסיה (1807–1812), מלחמת 1812<br />
|הדחק=<br />
|תפוסה=424 טון <small>לפי [[מידת התפוסה הבריטית הישנה]]</small><br />
|אורך=אורך כללי: "108-9 רגל (33.1 מ'){{ש}}אורך השדרית: "90-6 רגל (27.6 מ')<br />
|רוחב="29-8 רגל (9.0 מ')<br />
|שוקע=<br />
|עומק הספנה = "9-0 רגל (2.7 מ')<br />
|מהירות=<br />
|צוות=121 איש<br />
|נוסעים=<br />
|טווח שיוט=<br />
|מספר תרנים=3<br />
|גובה התרנים=<br />
|שטח המפרשים=<br />
|סוג המעטה=מעטה רוחבי שלם<br />
|הנעה=-<br />
|צורת הנעה=-<br />
|כמות הדלק=<br />
|שריון=<br />
|חימוש= 16 קרונדות של 24 ליטראות בסיפון העליון{{ש}}6 תותחים של 18 ליטראות בסיפון האחרה{{ש}}2 קרונדות של 18 ליטראות ו-2 תותחים של 9 ליטראות בסיפון הַקַּדְמָה{{ש}}רקטות קונגריב בסיפון התחתון<br />
|מוטו=<br />
}}<br />
אוניית הוד-מלכותו "'''אֶרֶבּוּס"''' (ב[[אנגלית]]: HMS '''''Erebus''''') הייתה [[אוניית מפרשים]] מלחמתית של [[הצי המלכותי הבריטי]], שנבנתה במקורה כ[[ספינת הבערה]] (fireship), אך דורגה מחדש במרץ 1808 כ[[סלופ מלחמתי|סְלוּפּ תותחים]].{{הערה|כיוון=ימין|כינוי לאוניית מפרשים מלחמתית קלת-חימוש מן המאות 17–19. אוניות מסוגה, מתחת [[אונייה מדרגה שישית|דרגה שישית]], נשאו פחות מ-20 ואחר כך פחות מ-28 תותחים. הפיקוד עליה לא היה בידי [[קפטן (צי מלחמתי)|קפטן]] אלא בידי [[רב חובלים]] או [[קומנדר (הצי המלכותי הבריטי)|קומנדר]]. בעלת שלושה תרנים ומעטה רוחבי.}} היא שרתה ב[[הים הבלטי|ים הבלטי]] ב[[מלחמת ספינות התותחים]] (1807-1814) וב[[מלחמת אנגליה-רוסיה]] (1807-1812) ואחר כך נטלה חלק ב[[מלחמת 1812]] (1812-1815). ב-1814 הוסבה ל[[ספינת רקטות]] לירי [[רקטת קונגריב|רקטות קונגריב]]. באוגוסט אותה שנה נטלה חלק ב[[הפשיטה על אלכסנדריה|פשיטה על אלכסנדריה]] שב[[אלכסנדריה (וירג'יניה)|ווירג'יניה]], וחודש אחר כך, ב-13 בספטמבר 1814, השתתפה בהרעשת [[פורט מק הנרי]] ב[[בולטימור]]. מראה מעופן של הרקטות ששיגרה לעבר המבצר מונצח באחת משורות [[המנון ארצות הברית|ההמנון האמריקני]], "הדגל זרוע הכוכבים", פרי עטו של המשורר [[פרנסיס סקוט קי]]. במרץ 1815, ליד [[ג'ורג'יה]], ירתה את הירייה הלפני אחרונה במלחמה. היא הוצאה משירות פעיל ב-1816 ונגרטה ב-1819.<br />
<br />
==הים הבלטי==<br />
את שירותה המבצעי החלה "ארבוס" באפריל 1808 בים הבלטי. חודשים אחדים קודם לכן, בינואר אותה שנה, הוכנסה האונייה לשירות פעיל תחת פיקודו של קומנדר ויליאם אוטברידג' (Autbridge).{{הערה|שם=Winfield381|Winfield (2008), p. 381.}}<br />
<br />
ביולי הטיל צי בריטי בפיקודו של [[תת אדמירל (הצי המלכותי הבריטי)|תת-אדמירל]] סר [[ג'יימס סומרז|ג'יימס סוֹמֶרְז]] (Saumarez) [[הסגר ימי]] על נמל [[פלדיסקי|בָּלְדִיסקִי]]. שייטת [[האימפריה הרוסית|רוסית]] תפסה בו מחסה לאחר ששתי אוניות 74-תותחים, [[אה"מ אימפלקבל (1805)|אִימְפְּלֶקֶבְּל]]" (''Implacable'') ו"[[אה"מ סנטור (1797)|סֶנְטוּר]]" (''Centaur''), השמידו את אוניית 74 התותחים הרוסית "[[וסבולוד (אונייה, 1796)|וְסֶבוֹלוֹד]]" (Всеволод). סומרז תכנן לתקוף את הצי הרוסי ופקד להסב את "ארבוס" ו[[אופיט (אונייה, 1806)|בַּלְטִיק]]" (''Baltic'') ל[[ספינת הבערה|ספינות הבערה]]. אך כשנודע לו כי הרוסים מתחו שרשרת בכניסה לנמל כדי לסכל התקפת ספינות הבערה, נטש את תוכניתו והחזיר את שני כלי השיט לתפקידיהם הרגילים.{{הערה|James (1837), vol. 5, pp. 16-17.}}<br />
<br />
בין 28 באוקטובר ל-9 בנובמבר 1808 שבתה "ארבוס" את הסלופים ה[[דנמרק|דנים]] "דֶּבִּיטוֹר", "אֶלֶן מאריה" ו"רֶנְגֶנְדֶה יאקוב".{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16338/page/160 no. 16338. p. 160]. 30 January 1810.}} ב-28 באוקטובר לכדה את ה[[גאליוט]] הדני "אֶמנואל".{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16340/page/200 no. 16340. p. 200]. 6 February 1810.}} ב-29 בנובמבר לכדו "ארבוס" ו[[אה"מ דווסטיישן (1804)|דווסטיישן]]" (''Devastation'') את הגאליוטים הדנים "אלן מאריה", "גרטרודה מאריה" ו"פֶם סוֹדְסְקֶנְדֶה".{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16258/page/721 no. 16258]. 20 April 1809.}}{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16343/page/259 no. 16343. p. 259]. 17 February 1810.}} בין 30 בנובמבר לבין 6 בדצמבר תפסה "ארבוס" בשבי את הספינות הדניות "נפטונוס" ו"פְרָאוּ מאריה".{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16353/page/429 no. 16353. p. 429]. 20 March 1810.}}<br />
<br />
תוך כדי כך עבר הפיקוד על האונייה לידי קומנדר הנרי וית'י (Withy).{{הערה|שם=Winfield381}} ב-4 באוגוסט 1809, בעודם מול חופי האי [[גוגלנד]], הורה קפטן [[תומאס ביאם מרטין]], מפקד ה"אימפלקבל", ל"ארבוס" לפטרל בין [[אספו]] (Aspö) וסלע סומרס (Sommars). המשימה שהוטלה עליה הייתה לתקוף אוניות סוחר רוסיות ולהתריע מבעוד מועד אם תבחין בצי רוסי יוצא מנמל [[קרונשטאדט]].<br />
<br />
ב-24 באוקטובר לכדה "ארבוס", שוב תחת פיקודו של אוטרידג', את הספינה "קוּרייר".{{הערה|שם=The92|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16562/page/92 no. 16562. p. 92]. 14 January 1812}} כחודש ימים לאחר מכן, ב-16 בנובמבר, לכדה "[[אה"מ רוז (1806)|רוז]]", שהפליגה יחד עם "ארבוס", את הספינה "קונקורדיה", ובהמשך היום, תוך כדי הפלגה בחברת "ארבוס", ה[[קאטר]] "[[אה"מ צ'ירפול (1806)|צ'ירפול]]" והקאטר [[כלי שיט חמושים שכורים|החמושה השכורה]] אה"מ "מרי", גם את הספינה "קתרינה אליזבת".{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16584/page/525 no. 16584. p. 525]. 17 March 1812.}} למחרת תפסה "ארבוס" בשבי ארבע ספינות. אחת מהן הייתה "קריסטינה", בפיקוד רב החובל נ' יורגנסן.{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16449/page/208 no. 16449. p. 208]. 2 February 1811.}} יחד עם "רוז" לכדה את הסלופ הדני "אנה קתרינה" בפיקוד ה"פ לארסן.{{הערה|שם=The92}}<br />
<br />
"ארבוס" עסקה בליווי שיירות, וב-21 ביוני 1810 ליוותה יחד עם הפריגטה הצרפתית לשעבר [[לואר (אונייה, 1797)|אה"מ "לוּאַר"]] שיירה של 100 ספינות מ[[גרייט בלט|גְרֵייט בֶּלְט]] אל הים הבלטי. ב-6 ביולי 1810 תפסה "ארבוס" בשבי את ''Vrou Sitske''.{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16587/page/601 no. 16587. p. 601]. 28 March 1812.}} ב-28 ביולי לכדה את "מאריה", בפיקוד רב החובל י' שומאכה. ב-13 באוגוסט תפסה בשבי את "מאריה סופיה", רב החובל – י' ס' גולסטוף.{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16701/page/282 no. 16701. p. 282]. 9 February 1813.}}<br />
<br />
ב-2 באוקטובר נכנסה "ארבוס" אל נמל [[קינגסטון על ההול|האל]]. זמן קצר קודם לכן עצרה שלוש אוניות שיצאו מ[[סנקט פטרבורג]] – "הוֹפֶּר", "סומנברג" ו"מאריה סופי גוּלסטוֹרף". ב-17 בדצמבר 1811 לכדה את הסלופ הדני "פוּלְדְמָנֶן" בפיקודו של א' אנדרסון.{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16698/page/209 no.16698. p. 209]. 26 January 1813.}}<br />
<br />
ב-1812 שוב עסקה "ארבוס" בליווי שיירות בים הבלטי. ב-12 במאי, תחת פיקודו של קומנדר ג'ורג' בריין (Brine), לכדה את הסלופ הדני "סנלווגן", וב-25 במאי חילצה משבייה את, דיוורדינה".{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16819/page/2413 no. 16819. p. 2413]. 30 November 1813.}}<br />
<br />
תוך כדי כך שב ויליאם אוטברידג' לפקד על "ארבוס", וב-15 ביוני לכדה את הסלופ הדני "הנרייטה".{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/17719/page/1353 no. 177719. p. 1363.] 26 June 1821.}} ב-18 באוגוסט נמסר הפיקוד על "ארבוס" לידיו של קומנדר הנרי ליפורד (Lyford), והוא הוסיף לשרת בה עד שקודם לדרגת פוסט-קפטן ב-4 בדצמבר 1813.{{הערה|Marshall (1823-1835), p. 173.}}<br />
<br />
ב-4 באוקטובר לכדה "[[אה"מ פודרגאס (1808)|פודרגאס]]" (''Podargus'') את הסלופ הדנית ''Speculation'', והתחלקה ב[[דמי שלל|דמי השלל]] עם "פרשיין" (''Persian''), "ארבוס", "[[אה"מ וודלארק (1808)|וודלארק]]" (''Woodlark'') ו"[[אה"מ פלובר (1796)|פלובר]]" על פי הסכם ביניהן.{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16846/page/161 no. 16846. p. 161.] 18 January 1814.}} ב-17 באוקטובר שוב נמצאו "פרשיין" ו"ארבוס" בחברתה של "פודגראס", שלכדה את הספינות הדניות "אנה מאריה" "טוונדה ברודרה" ועוד שתי סירות.{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16837/page/29 no. 16837. p. 29]. 1 January 1814.}} חודש אחר כך, ב-11 בנובמבר, לכדה "פודרגאס" את ''Syerstaddt'' כש"פרשיין" ו"ארבוס" בלווייתה.{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/16846/page/161 no. 16846. p. 161]. 18 January 1814.}} ב-16 בדצמבר תפסה "פרשיין" את הגאליוט הדני "אבנצר" (''Ebenetzer'') כש"[[אה"מ תריישן (1809)|תריישן]]" (''Thracian'') בלווייתה. "ארבוס" התחלקה בדמי השלל על פי הסכם עם "פרשיין".{{הערה|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/17051/page/1671 no. 17051. p. 1671]. 15 August 1815.}}<br />
<br />
ב-27 ביולי 1813 לכדו "[[אה"מ שלדרייק (1806)|שלדרייק]]" (''Sheldrake''), "ארבוס", "תריישן" ו"וודלארק" את "פורסוגט", "סטפנוס" ו"ארסקינה". דמי השלל שולמו ב-15 בינואר 1819. אחר כך, ב-20 באוקטובר, לכדו "[[אה"מ אריאל (1806)|אריאל]]", "ארבוס" ו"[[אה"מ המדרייד (1804)|המדרייד]]" (''Hamadryad'') את "ונוס". דמי השלל של ספינה זו שולמו גם הם ב-15 בינואר 1819. ליפורד מסר את הפיקוד על "ארבוס" לידי קומנדר ג'ון פורבס.{{הערה|שם=Winfield381}}<br />
<br />
==מלחמת 1812==<br />
בתחילת 1814, במהלך [[מלחמת 1812]], שבה "ארבוס" לים הבלטי. תוך כדי כך עבר הפיקוד על האונייה מג'ון פורבס לידי קומנדר [[דייוויד יואן ברת'ולומיו]] (Bartholomew), ובאפריל נשלחה אל ווליץ', כדי להסב אותה ל[[ספינת רקטות]] לקראת הצבתה בתחנת הצי בצפון אמריקה.{{הערה|Winfield (2008), p. 381; ''Naval Chronicle'', vol. 31, p. 436.}} ב-23 במאי יצאה "ארבוס" לדרכה מ[[פורטסמות']], אך נאלצה לשוב על עקבותיה בשל רוחות נגדיות. ימים אחדים אחר כך, ב-29 במאי, יצאה לים מ[[קורק]] עם שיירת אוניות שיעדן [[ניופאונדלנד]], [[הליפקס (נובה סקוטיה)|הליפקס]] ו[[קוויבק סיטי|קוויבק]].<br />
<br />
===פוטומק===<br />
ב-17 באוגוסט 1814 שלח תת-אדמירל [[אלכסנדר קוקריין]] את "דווסטיישן", "[[אה"מ יוריאלוס (1803)|יוריאלוס]]" (''Euryalus''), "[[אה"מ אטנה (1803)|אטנה]]" (''Aetna''), "[[אה"מ סטאר (1805)|מטאור]]" (''Meteor''), "[[אה"מ מנלי (1812)|מנלי]]" (''Manly'') ו"ארבוס", תחת פיקודו הכולל של קפטן אלכסנדר גורדון ב"[[אה"מ סיהורס (1794)|סיהורס]]" (''Seahorse''), אל מעלה נהר הפוטומק, כשמשימתן להפגיז את פורט וושינגטון. המבצר ניצב על גדתו השמאלית של הנהר, כעשרה או שנים-עשר מייל מ[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]] עצמה.{{הערה|שם=james312| James (1837), Vol. 6, pp.312-317.}} הבריטים סבלו מחסרונות אחדים. ראשית, לא היו להם נתבים שהכירו את קטל-בוטומס (Kettle-Bottoms), קטע נהר הקשה למעבר. שנית, הרוחות נשבו בכיוון ההפוך והאטו את התקדמותן. חלפו עשרה ימים עד אשר הצליחו להגיע אל המבצר, במהלכם פגעו כל האוניות בקרקעית לפחות 20 פעמים. במשך חמישה ימים רצופים צריכים היו לגרור אותן באמצעות עוגניהן למרחק של 50 מייל.{{הערה|שם=james312}}<br />
<br />
בבוקר 27 באוגוסט החלו ספינות ההרעשה להפגיז את פורט וושינגטון. ההתקפה הניסה את חיל המצב. קפטן גורדון, שחשד כי מדובר בהטעייה, הורה לספינות להמשיך ולהמטיר אש, וההרעשה פסקה רק בשעה שמונה, כאשר מחסן התחמושת במבצר התפוצץ.{{הערה|שם=james312}}<br />
<br />
בבוקר שלמחרת השתלטו הבריטים על הביצורים. במבצר הראשי היו שני תותחי 52-ליטראות, שניים בני 32 ליטראות ושמונה של 24 ליטראות. בחוף הייתה סוללה של חמישה תותחי 18-ליטראות; כמו כן הוגן המקום על ידי [[מגדלי מרטלו|מגדל מרטלו]] ובו שני תותחי 12-ליטראות וסוללה בגב המבצר ובה שני תותחי-שדה של 12 ליטראות ושישה של 6 ליטראות. לפני נטישתם את המבצר שיתקו האמריקנים את התותחים על ידי סתימת לועותיהם; מלחים וחיילי צי בריטיים שהונחתו בחוף השלימו את השמדת התותחים והרסו בעיקר את עגלותיהם.{{הערה|שם=james312}} אובדן המבצרים וסוללות התותחים הותירו את העיר [[אלכסנדריה (וירג'יניה)|אלכסנדריה]] ללא הגנה.<br />
<br />
בין 31 באוגוסט ל-6 בספטמבר המשיכה השייטת, ו"ארבוס" בתוכה, לפעול בנהר הפוטומק. הבריטים השתלטו על אלכסנדריה ותפסו בשבי 21 ספינות סוחר. הם בזזו את החנויות והמחסנים כשהם נוטלים עמם 16,000 חביות קמח, 1,000 חביות גדולות של טבק, 150 חבילות של כותנה וכן יין, סוכר ומוצרים אחרים בשווי של כ-5,000 דולר.{{הערה|שם=james312}}<br />
<br />
האמריקנים הציבו סוללה של שני תותחי שדה על גבעה רמה ב-White House Plantation ([[פורט בילוור]] של ימינו), וירו על אה"מ "[[אה"מ פרי (1812)|פֶרִי]]" (''Fairy'') כאשר עשתה דרכה אל גורדון. ב-1 בספטמבר שלח גורדון את "פרי" ו"מטאור" לשתק את הסוללה, אך הדבר לא עלה בידן. הסוללות שהציבו האמריקנים מנו סך הכל 11 תותחים – חמישה [[תותחים ימיים בעידן המפרשים|תותחים ימיים]] ארוכים ושמונה תותחי שדה.{{הערה|שם=james312}}<br />
<br />
ב-2 בספטמבר עסקו הבריטים בעיקר בהכנת אוניותיהם וספינות השלל להפלגה חזרה והמתינו לרוח טובה. תוך כדי כך עמלו לחלץ את "דווסטיישן", שעלתה על שרטון.{{הערה|שם=james312}}<br />
<br />
ב-3 בספטמבר הצטרפו ספינת ההרעשה "אטנה" ו"ארבוס" להתקפה על הסוללות האמריקניות. באותו יום עצמו ניסה קומודור ג'ון רודג'רס, עם ארבע [[ספינת תותחים|ספינות תותחים]] אמריקניות וכמה ספינות הבערה, להשמיד את "דווסטיישן", אך ללא הצלחה. הבריטים הוסיפו להמטיר אש רובים ותותחים גם ב-4 וב-5 בספטמבר, אז הגיעה למקום המיליציה של וירג'יניה כדי לנסות ולמנוע נחיתת כוחות בריטיים בגדת הנהר, למרגלות הסוללות.<br />
<br />
ב-6 בספטמבר שטו הפריגטות "סיהורס" ו"יוּרְיֵלוּס" (''Euryalus'') במורד הנהר והצטרפו אל "פֶרִי". שלוש האוניות העבירו את הַנֶטֶל (ballast) שלהן לצד שמאל, כדי שיוכלו להגביה את קני 63 תותחיהן בזווית שתבטיח פגיעה בסוללות. אחר כך פתחו באש, ולאחר 45 דקות נדמו התותחים האמריקנים.<br />
<br />
כל שמונה אוניות המלחמה הבריטיות ועמן ספינות השלל (ספינות סוחר כלילות-מעטה, בריגים וסקונרים) עשו דרכן אל עיקר הצי. אבדות הבריטים תוך כדי השיט במורד הנהר הסתכמו בשבעה הרוגים ו-35 פצועים בלבד; אחד מהם היה צ'ארלס דיקסון, הלפטננט השני של "פרי". עם זאת, ל"ארבוס" לבדה היו הרוג אחד ו-16 פצועים; שניים מתוכם מתו, שמונה נפצעו קשה, וקומנדר ברתולומיו, לפטננט רובן פֵּין (Paine) וארבעה אחרים נפצעו קל. ב-1847 העניקה האדמירליות את [[מדליית השירות הימי הכללי (1847)|מדליית השירות הימי הכללי]] עם הכיתוב "הפוטומק 17 באוגוסט 1814" למלחי וקציני האוניות הבריטיות שהשתתפו בפעולה ועדיין היו בחיים.<br />
<br />
===בולטימור===<br />
"ארבוס" הייתה אחת מן האוניות שנטלו חלק בהרעשת [[פורט מק הנרי]] במהלך [[קרב בולטימור]]. היא חומשה בסוללת [[רקטת קונגריב|רקטות קוֹנְגְרִיב]] במשקל 32 ליטראות, שהוצבו מתחת לסיפון הראשי וירו דרך פתחים בדופן האונייה. הייתה זו גרסה משופרת של סוללת הרקטות הראשונה שהציב [[ויליאם קונגריב (ממציא)|קונגריב]] באה"מ "[[אה"מ גלגו (1801)|גלגו]]" (''Galgo'').{{הערה|Congreve (1827), p. 84.}} ב-12 בספטמבר 1814 הפליגו "ארבוס", "מטאור", "אטנה", "[[אה"מ טרור (1813)|טרור]]" (''Terror''), "[[אה"מ הרון (1804)|הרון]]" (''Heron'') ו"דווסטיישן" במעלה [[פטפסקו (נהר)|נהר פטפסקו]] (Patapsco) להתקפה על בולטימור. הן פתחו בהרעשת פורט מק הנרי וסוללות החוף ב-13 בספטמבר, אך למחרת נצטוו לסגת.{{הערה|James (1837), Vol. 6, pp.317-321.}} האש שנורתה מ"ארבוס" היא שיצרה את "בוהק הרקטות האדום" אותו מתאר [[פרנסיס סקוט קי]] בשירו "[[המנון ארצות הברית|הדגל זרוע הכוכבים]]".<br />
<br />
===ג'ורג'יה===<br />
בפברואר 1815 הייתה "ארבוס" אחת מאוניות השייטת בפיקודו של [[ג'ורג' קוקברן]] (Cockburn) שפעלה בחופי [[ג'ורג'יה]]. היא העמידה את סירותיה לרשות כוח בן 186 מלחים וחיילי צי בפיקוד קפטן פילוט (Phillott) מה"[[אה"מ פרימרוז (1910)|פרימרוז]]" (''Primrose'').{{הערה|שם=Marshall195|Marshall (1830), Supplement, Part IV, p.195-6.}} הכוח הפליג במעלה [[נהר סנט מרי (פלורידה-ג'ורג'יה)|נהר סנט מרי]] כשמשימתו תקיפת יחידה אמריקנית.{{הערה|שם=The871|''The London Gazette'': [https://www.thegazette.co.uk/London/issue/17010/page/871 no. 17010. p. 871]. 9 May 1815.}}<br />
<br />
לאחר שעבר כבר מרחק די גדול במעלה הנהר, נורתה על הכוח במפתיע אש מ[[פלורידה הספרדית]]. הבריטים הצליחו לשתק מיד את מקורות הירי, אך פילוט החליט לסגת, שכן קטע הנהר שלפניהם היה צר (30 עד 40 יארד בסך הכל) ומאחוריהם בתים ונקודות שליטה גבוהים.{{הערה|שם=Marshall195}} במהלך הנסיגה הונחתה על חיל המשלוח אש תופת במשך למעלה מעשר שעות. אבדות חיל המשלוח הבריטי, בסופו של דבר, הסתכמו בשלושה הרוגים ו-15 פצועים.{{הערה|שם=The871}} ברתולומיו, מן ה"ארבוס", נפגע ארבע פעמים. בפעם הראשונה נפגע בראשו ואחר כך פגע כדור באחת מאצבעותיו כשהרים את ידו מעלה כדי לבדוק את מקום הפציעה הראשונה. אחר כך ספג עוד שני כדורים, אחד בצוואר ואחד בגרון.{{הערה|''The examiner'', Vol. 9, p. 284.}} פילוט, גם הוא, נפצע פעמיים.{{הערה|שם=Marshall195}}<br />
<br />
ב-16 במרץ 1815, במפרץ ווסואו (Wassaw Sound), ירתה "ארבוס" את כדור התותח הלפני אחרון במלחמה על ספינת התותחים מס' 168, למרות שברתולומיו ידע כי המלחמה הסתיימה ומפקד ספינת התותחים, ג'ון ה' הרלברד, הודיע כי הוא נושא עמו מכתבים לקוקברן.{{הערה|Roosevelt (2004), p.199.}} ספינת התותחים הצליחה לירות רק [[כדור תותח]] אחד לפני חרטומה של "ארבוס" ואז הרכינה את דגליה לאות כניעה. כשעלה הלברד אל סיפונה של "ארבוס", התנצל ברתולומיו ואמר כי לא נתן כל פקודת ירי.{{הערה| ''Niles' weekly register'', Vol. 8, p. 119.}} למרבה המזל הייתה הירייה גבוהה וגרמה נזק קטן בלבד לחבלים אחדים ולמפרש של סת"ח 168.<br />
<br />
==אחריתה==<br />
"ארבוס" שבה אל אנגליה ב-28 באפריל. ברתולומיו קודם לדרגת [[פוסט קפטן]] ב-13 ביוני, אך נשאר ב"ארבוס" עד לאחר שהחזירה האונייה פצועים בריטיים מ[[וטרלו (בלגיה)|ווטרלו]] דרך [[אוסטנדה]] אל אנגליה.{{הערה|Marshall (1830), Supplement, Part IV, pp.456-7.}} ביוני 1815 קיבל את הפיקוד על האונייה קומנדר פרנסיס לה האנט (le Hunte).{{הערה|שם=Winfield381}}<br />
<br />
ב-25 ביוני ושוב ב-5 ביולי הגיעו "ארבוס" ו"פוקסהאונד" אל [[דיל (קנט)|דִּיל]] עם שבויי מלחמה צרפתיים. בהפלגה הראשונה לוותה שיירת אוניות ובהן כ-8,000 שבויים.<br />
<br />
"ארבוס" הוצאה מן השירות ב[[דפטפורד]] ב-1816. היא נמכרה על ידי [[האדמירליות]] לגריטה ב-22 ביולי 1819 למר מֶנְלַאב בתמורה ל-1,150 לירות שטרלינג.{{הערה|שם=Winfield381}}<br />
<br />
==מקורות==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
*Congreve, William (1827), ''A treatise on the general principles, powers, and facility of application of the Congreve Rocket system, as compared with artillery: Illustr. by pl. of the principal exercises and cases of actual service: With a demonstration of the comparative economy of the system''. (Longman).<br />
* James, William. ''The Naval History of Great Britain, from the Declaration of War by France in 1793, to the Accession of George IV.'' R. Bentley, 1837.<br />
*Marshall, John. ''Royal naval biography, or, Memoirs of the services of all the flag-officers, superannuated rear-admirals, retired-captains, post-captains, and commanders, whose names appeared on the Admiralty list of sea officers at the commencement of the present year 1823, or who have since been promoted ...''. London, Longman, Hurst, Rees, Orme and Brown, 1823-1835.<br />
*Roosevelt, Theodore. ''The Naval War of 1812''. Whitefish, Mont., Kessinger Pub.'s Rare Reprints, 2004.<br />
* Winfield, Rif. ''British Warships in the Age of Sail, 1793-1817: Design, Construction, Careers and Fates''. Seaforth, 2008.<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:ארבוס (1807)}}<br />
[[קטגוריה:ספינות הבערה של הצי המלכותי הבריטי]]<br />
[[קטגוריה:ספינות הרעשה|ארבוס (807), אה"מ]]<br />
[[קטגוריה:סלופים של הצי המלכותי הבריטי]]<br />
[[קטגוריה:אוניות מלחמה בריטיות]]</div>imported>Idoiz