https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A7אברהם פולק - היסטוריית גרסאות2026-09-13T09:01:15Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A7&diff=313966&oldid=previmported>Euro know ב־09:32, 9 באוגוסט 20252025-08-09T09:32:33Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=היסטוריון ישראלי|אחר=אדמו"ר|ראו=[[אברהם אלטר פולק]]}}<br />
{{פירוש נוסף|נוכחי=היסטוריון ישראלי|אחר=משגיח ליטאי|ראו=[[אברהם פולק (סלבודקה)]]}}<br />
{{סופר<br />
|שם=אברהם נחום פולק<br />
|תאריך לידה=[[2 בספטמבר]] [[1910]]<br />
|תאריך פטירה=[[5 במרץ]] [[1970]]<br />
|תמונה=[[קובץ:Prof Abraham Polak - Portrait.jpg|מרכז|200px]]<br />
|כיתוב=אברהם פולק בשנת 1948<br />
|פרסים והוקרה=[[פרס ביאליק]] ו[[פרס קוגל]]}}<br />
'''אברהם נחום פּוֹלַק''' (לעיתים '''פולאק'''; קיצר את שמו גם כ'''אב. נ. פולק''', '''אב"נ פולק'''; בכתב לועזי: '''A. N. Poliak''' וגם '''Polak''';{{כ}} [[2 בספטמבר]] [[1910]] – [[5 במרץ]] [[1970]]){{הערה|על מצבתו של פולק ובמסמכים של חברה קדישא מופיע תאריך פטירה עברי - כ"ז אדר א' תש"ל כלומר, משקיעת השמש ב-4 במרץ 1970 ועד לשקיעת השמש ב-5 במרץ 1970. לעומת זאת, במרשם האוכלוסין של משרד הפנים נרשם תאריך הפטירה כ-6 במרץ 1970. לא נמצאו סיבות לאי התאמה זו.}} היה [[היסטוריון]] [[ישראלי]], [[פרופסור]] להיסטוריה של [[ימי הביניים]] ומייסד החוג ל[[היסטוריה של המזרח התיכון]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. עסק בחקר [[היסטוריה של עם ישראל|ההיסטוריה היהודית]], ההיסטוריה של ה[[ערבים]], עמי ה[[אסלאם]] ו[[אפריקה]] ותולדות [[ממלכת הכוזרים|הכוזרים]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
==== ילדות ועלייה לארץ ====<br />
אברהם פולק נולד בעיירה [[אוצ'קיב]] שלחופי [[הים השחור]], אז בתחומי [[האימפריה הרוסית]] והיום ב[[אוקראינה]].{{הערה|שם=:0|כרטיס עולה ע"ש אברהם פוליאק, תיק מס' STC6 בארכיון הסוכנות היהודית, ירושלים.}} המידע על משפחתו מועט - על אביו, נחום פולק, אין כל מידע; אימו הייתה מרים מינדל פולק לבית סרברני (נולדה ב-1 באפריל 1872 ב[[חרסון]]; נפטרה ב-17 בינואר 1958 בתל אביב); אחיו הבכור היה מנשה פולק (נולד בשנת 1895 ונפטר ב-6 בספטמבר 1961 בחיפה).<br />
<br />
ילדותו של פולק הייתה בצל הכאוס ששלט אז ב[[רוסיה]]. הוא לא למד בבית ספר יסודי אלא רכש השכלה אצל מורים פרטיים. בשנת 1923, בשלהי [[העלייה השלישית]], עלה יחד עם אמו ואחיו לארץ ישראל.<br />
<br />
המשפחה הגיעה על סיפונה של אוניית הנוסעים האיטלקית "SS Brasile" אשר הפליגה מ[[קונסטנטינופול]] ועגנה בנמל [[חיפה]] ב-25 בנובמבר 1923.{{הערה|שם=:0}} המשפחה השתכנה בחיפה ואת השכלתו התיכונית רכש אברהם פולק בין השנים 1924–1929 ב[[בית הספר הריאלי]] שבעיר.{{הערה|ארכיון צה"ל - שאלון לקצינים מ-21.05.1953}}<br />
<br />
==== לימודים ופרסומים ראשונים ====<br />
בשנת 1930 עבר פולק לירושלים שם למד בפקולטה למדעי הרוח של [[האוניברסיטה העברית בירושלים|האוניברסיטה העברית]]. במקביל, בשנים 1930–1931, גם למד היסטוריה מקראית ב[[בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה]] שבירושלים.{{הערה|ארכיון בית הספר הצרפתי למקרא ולארכאולוגיה בירושלים [École Biblique et Archéologique Française de Jérusalem] - מידע שהתקבל ממנהל הארכיון מר פאוול טשופק ב-13.04.2013. }} עוד בהיותו סטודנט, בשנים 1930–1933, פרסם פולק מאמרים מקצועיים בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" כגון: "תחת שלטון הצלבנים בארץ ישראל", "כיצד נעזבה הארץ", "המיעוטים הלאומיים בעיראק" ו- "הספרות הערבית החדשה".<br />
<br />
בשנת 1934 סיים את לימודיו באוניברסיטה וקיבל את התואר "מוסמך למדעי הרוח" (תואר שני) עם התמחות ב"תרבות האסלאם".{{הערה|עיתון "דבר" - חג הסמכה באוניברסיטה העברית - 20.12.1934}} בשנתיים שלאחר מכן, עסק פולק בכתיבת העבודה לתואר שלישי בשם: "תולדות היחסים הקרקעיים במצרים, סוריה וארץ ישראל בסוף ימי הביניים ובזמן החדש",{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=א.נ. פולק|שם=הקדמה ל: תולדות היחסים הקרקעים במצרים, סוריה וארץ ישראל בסוף ימי הביניים ובזמן החדש|כתב עת=עבודה לתואר שלישי - אוניברסיטה עברית ירושלים|עמ=1|שנת הוצאה=1940}}}} בהנחייתו של החוקר הבולט לאמנות וארכאולוגיה של המזרח התיכון, ולימים [[רקטור]] של האוניברסיטה העברית, הפרופסור [[ליאו אריה מאיר]]. בשנת 1936, לאחר שעמד במבחן ההסמכה, הוענק לפולק תואר [[דוקטור לפילוסופיה]]{{הערה|{{הבוקר||פקולטות לפדגוגיה וחקלאות באוניברסיטה|19400501|5}}}}. לאחר סיום לימודיו, נשאר פולק בירושלים ובה ניהל לדבריו "עבודות מחקר באוניברסיטה ובסוכנות".{{הערה|ארכיון צה"ל - שאלון לקצינים מ-4.08.1955}}<br />
<br />
==== מחקרים בארץ ובעולם ====<br />
עבודות מחקר של אברהם פולק הרבו להופיע גם בפרסומים זרים. כתבתו הראשונה בשם: "מהפכות עממיות במצרים בתקופת הממלוכים וסיבותיהן הכלכליות" פורסמה בשנת 1934 בכתב העת הפריזאי "המגזין ללימודים אסלאמיים"{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Abraham Polak|שם=Les révoltes populaires en Égypte á l’epoque des mamelouks et leurs causes économiques|כתב עת=Revue des Études Islamiques}}}} ועד שנת 1938 הופיעו בעיתון זה שלושה מאמרים נוספים פרי עטו. החל משנת 1937 היה כבר חבר ב"אגודה האסיאתית המלכותית", ארגון מדענים בריטי, ובשנת 1939 אף קיבל את פרס האגודה על מחקרו בנושא ה[[פיאודליזם]] במזרח התיכון. מחקר זה פורסם באותה שנה בלונדון כספר.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=A. N. Poliak, M.A. Ph.D.|שם=Feudalism in Egypt, Syria, Palestine, and The Lebanon, 1250-1900|מו"ל=The Royal Asiatic Society, London|שנת הוצאה=1939}}}} חברי ועדת הפרס ציינו בהחלטתם כי "...המחקר הינו מרתק ומעלה הנחות מעניינות".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=J. Heyworth-Dunne|שם=University of London - 1940|כתב עת=Reviews of Books - Bulletin of the School of Oriental Studies|כרך=Vol.10, No.2, p.532}}}}<br />
<br />
בשנת 1941 התפרסם ב-"ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל" מאמר שכתב פולק בשם "התגיירות הכוזרים".{{הערה|"ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל" - יוצא לאור על ידי החברה הא"י להיסטוריה ואתנוגרפיה (בסיוע מוסד ביאליק) - ניסן תש"א עמ' 106-112, תמוז תש"א 160-180.}} עד לפרסום זה, לא היה נושא [[ממלכת הכוזרים|הכוזרים]] כלל בתחום ההתעניינות העיקרי שלו, הן מבחינת הנושא והן מבחינת האזור הגאוגרפי בו התמקדו מחקריו. המאמר היה הבסיס למחקר מעמיק יותר בנושא, ובשנת 1943 פורסם ספרו "כזריה, תולדות ממלכה יהודית באירופה".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ד"ר אב. נ. פולק|שם=כזריה תולדות ממלכה יהודית באירופה|מו"ל=הוצאת מוסד ביאליק ע"י "מסדה"|שנת הוצאה=תש"ג}}}} בספר טען כי הכוזרים מהווים את הגרעין הדמוגרפי של היהודים שהתגוררו במזרח אירופה בסוף ימי הביניים, אותו גרעין שממנו צמח חלק גדול של [[יהדות אשכנז]]. על ספרו זה זכה פולק בשנת 1944 ב[[פרס ביאליק]] לשנת תש"ג אשר מוענק על ידי העיר תל אביב בתחום חכמת ישראל.{{הערה|{{דבר||חלוקת פרס ביאליק לשנת תש"ג|19440106|3}}; {{על המשמר||א. קבק וד"ר א. פולאק חתני פרס ביאליק לשנת תש"ג|19440106|59}}.}} הענקת הפרס הוסברה בחשיבותו של הספר כ"יצירה בעלת ערך היסטורי רב... המציגה באור חדש את הסוגיה של ממלכת כזריה שלא הייתה ידועה דיה והיא חשובה לתולדות היהודים והארץ".{{הערה|מוזיאון "בית ביאליק", תל אביב - תוכנית טקס חלוקה של פרס ביאליק לשנת תש"ג}} (בהמשך - הרחבה בנושא פולק והכוזרים)<br />
<br />
בשנת 1946 עבר פולק להתגורר בתל אביב.<br />
<br />
==== שירות צבאי ====<br />
ב-15 באוקטובר 1948, לאחר הקמת [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], גויס אברהם פולק והוא בן 38. את שירותו הצבאי החל ב"שירות התרבות" של ה[[המטה הכללי של צה"ל|מטכ"ל]] שתוך זמן קצר שינה את שמו ל-"בסיס הסברה והשכלה". פולק התחייב ל[[שירות בצה"ל|שירות קבע]] ביוני 1949, התחייבות שהוארכה מדי שנה למשך 10 שנים, שבמהלכן מילא תפקיד של "קצין להסברה בכתב" והחל מיולי 1957 - "קצין מטה בכיר". במהלך שירותו הוענקו לו "אות הקוממיות" ו"אות סיני". בעת שחרורו ב-31 במאי 1959 היה פולק בדרגת [[דרגות צה"ל|רב-סרן]].<br />
<br />
בחוות הדעת שכתבו עליו מפקדיו במהלך השנים הוגדר פולק כ"בעל השכלה וידיעות בהיקף רחב מאד" (1952), "איש מיוחד, בעל יכולות וכישרונות מיוחדים" (1958) וכ"איש בלתי רגיל מבחינות רבות ואינו ניתן להגדרה במונחים שגרתיים, בעל אינטלקט מעמיק וכושר אנליטי מדהים" (1959).{{הערה|ארכיון צה"ל - תיק אישי}}<br />
<br />
במהלך כל שנות שירותו בצה"ל המשיך פולק לכתוב ולפרסם ספרים רבים במסגרת ההוצאה לאור הצבאית, בהם: "גאופוליטיקה של ישראל והמזרח התיכון", "פוטנציאל ימי של מדינות ערב", "המאבק על הדרך לירושלים", "בקום מדינת ישראל", "כוחות ביטחון של פחוות יהודה" ורבים אחרים. בשנת 1955 אף הוענק לו [[פרס קוגל]] של העיר חולון בתחום מדע וחכמת ישראל, על ספרו "התנ"ך והתנועות הסוציאליות בעמים".{{הערה|{{דבר||פרס קוגל - ניתן לי. כהן ולאב נ. פולאק|19550520|92}}; {{על המשמר||חולקו פרסים לספרות ומדע מטעם עיריית חולון|19550522|96}}.}}<br />
<br />
==== עבודה ומחקר באוניברסיטת ת"א ופעילות בינלאומית====<br />
עוד במהלך שירותו הצבאי, באוגוסט 1955, החל ד"ר אברהם פולק לעבוד כמרצה במכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל ולמדעי הרוח בתל אביב,{{הערה|"דבר" - 2.11.1955 - המכון האוניברסיטאי לתרבות ישראל ולמדעי הרוח בתל אביב}} אשר כשנה לאחר מכן הפך לגרעין של הפקולטה למדעי הרוח של [[אוניברסיטת תל אביב]] שהייתה בהקמה. משנת 1961 ועד 1966, שימש פולק כפרופסור להיסטוריה של ימי הביניים, הקים וניהל את החוג ללימודי המזרח התיכון ואפריקה{{הערה|"דבר" - 7.08.1961 - חוג למדעי אפריקה באוניברסיטה}} ובהמשך, לימד בחוג לארצות מתפתחות בפקולטה למדעי החברה והתמחה בעיקר בחקר תולדות היהודים, הערבים ועמים מוסלמים ואפריקאים אחרים.<br />
<br />
במהלך שנות עבודתו שמר פולק גם על קשרים ענפים עם ארגונים בינלאומיים והוזמן להשתתף בכינוסים מקצועיים בכל רחבי העולם, בהם: קונגרסים של היסטוריונים (סטוקהולם 1960), מזרחנים (בריסל 1938, [[מוסקבה]] 1960, ניו דלהי 1964), באספת פרלמנט דתות העולם (כלכותה 1964) ובקונגרסים עולמיים למדעי היהדות (ירושלים 1947, 1957, 1961, 1965, 1969).{{הערה|"על המשמר" - 6.01.1944 - האקדמיה הרוסית הזמינה מחקר היסטורי מפרופ' פולק}}{{הערה|"מעריב" - 23.01.1964 - מלומד מתל אביב הרצה בכלכותה}} כמו כן, היה פולק חבר ב"מכון הבינלאומי אפריקאי" שמושבו בלונדון.<br />
<br />
פולק מעולם לא הקים משפחה משלו. הוא נפטר ערירי בביתו שבתל אביב ביום 5 במרץ 1970 והוא בן 59. פרופסור פולק קבור בבית העלמין בחולון.{{הערה|חברה קדישא של תל אביב-יפו}}{{הערה|"מעריב" - 9.03.1970 - נפטר פרופסור אברהם פולק}}<br />
<br />
==== פולק והכוזרים ====<br />
עיקר פרסומו של פרופסור פולק נובע מספרו על תולדות הכוזרים, על אף שיצירתו המדעית העשירה לפני ואחרי פרסום ספר זה עסקה כלל בתחומים אחרים. להוציא ספר זה, חזר פולק והתייחס לנושא הכוזרים רק פעם אחת בשלהי חייו, בשנת 1969 בירושלים, כאשר נשא נאום על תולדות תושבי כזריה בפני [[הקונגרס העולמי למדעי היהדות]].<br />
<br />
ספרו "כזריה, תולדות ממלכה יהודית באירופה" היה פורץ דרך לא רק בגלל תפיסה מקיפה של נושא ממלכת הכוזרים והדעות המופיעות בו, אלא גם ובעיקר בשל העובדה שבפעם הראשונה נעשה שימוש במקורות אסלאמיים שעד אז לא היו מוכרים ברובם בחוג המדענים של [[העולם המערבי]]. מקורות אלו אותרו על ידי פרופסור פולק במהלך מחקריו הרבים שנשענו על יצירות מימי הביניים של מחברים ערבים, פרסים, כורדים ואחרים.<br />
<br />
פולק הציג בספרו שתי השערות חשובות אך שנויות במחלוקת - האחת מתייחסת למוצא שאינו מזרח-תיכוני, של רוב יהודי מזרח אירופה; והשנייה, הרואה את עריסתה של שפת היידיש בחצי-האי קרים ולא בגרמניה, כפי שמקובל היה להניח.<br />
<br />
הספר קיבל בתחילה ביקורות אוהדות.{{הערה|"הבוקר" (19.04.1943), "הצופה" (14.05.1943)}} המבקר הספרותי של "[[המשקיף]]" [[בנימין אליאב|ב. לובוצקי]], כתב:<br />
<br />
"ועתה ניתן לנו על ידי "[[מוסד ביאליק]]" הספר החשוב על כזריה. הוא דן בעניין שהכל יודעים שהייתה לו חשיבות מכרעת בעיצוב דמותה של [[יהדות פולין]] ומזרח אירופה, אבל מעטים מאוד טרחו לכנס את מעט המקורות שנותרו, לעמול עליהם שנים על שנים עד שמתוך הערפל של אגדות וזיופים יתבהר ויעוצב הפרצוף האמיתי של מלכות כזריה.<br />
<br />
ד"ר פולק עשה את הדבר ועשהו בחריצות וביסודיות. הספר עצמו, הביבליוגרפיה המצורפת אליו מוכיחים, כמה עמל הושקע כאן על ידי המחבר, שלא דילג על אף קורטוב של מקור, ובאיזה חוש היסטורי נדיר הוא ידע למצוא את אמת המידה כדי להבחין בין אמת לשקר, בין אגדה למקור, בין מסורת לסיפור עממי."{{הערה|"המשקיף" (9.04.1943)}}<br />
<br />
ב- "[[The Palestine Post]]" נכתב:<br />
<br />
"זהו ניסיון ראשון בשפה כלשהי להביא את ההיסטוריה של מלכות הכוזרים... בדיקה שיטתית של מקורות מיד ראשונה, אפשרה למחבר לקבוע את תאריך נפילתה של מלכות כזריה לשנת 1239 ואף לקבוע שעד לנפילתה הייתה מלכות זו מדינה חזקה ועצמאית".{{הערה|The Palestine Post - 13.05.1943 }}<br />
<br />
אף [[שלום בארון]] ו[[בן-ציון דינור]], שני ההיסטוריונים המרכזיים באותה עת של ההיסטוריה היהודית, קיבלו את עמדותיו העקרוניות של פולק. בארון הצהיר ש"מכזריה התחילו היהודים להסתנן אל ערבות מזרח אירופה הנרחבות. נדידה זו התנהלה גם בזמן פריחתה של ממלכת כוזר וגם עם שקיעתה".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שלום בארון|שם=היסטוריה חברותית ודתית של עם ישראל|מקום הוצאה=רמת גן|מו"ל=מסדה|שנת הוצאה=1960|כרך=IV|עמ=174–175}}}} דינור לא היסס לאשר שכזריה הייתה "לאם הגלויות, לאם אחת הגלויות הגדולות, גלות ישראל ברוסיה, [[ליטא]] ופולין".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=בן ציון דינור|שם=ישראל בגולה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1961|כרך=I ({{כ}}2)|עמ=3–5}}}}<br />
<br />
עם זאת, אותן הנחות חדשניות שהציג פולק בספרו ספגו גם ביקורת בחוגים שונים, בשל ההשלכות שעלולות היו להיות להן על זכותם של היהודים על [[ארץ ישראל]]. כבר ב-1944 טען [[אהרן זאב אשכולי]]: "איני יודע מה אושר וכבוד הוא מוצא לנו בייחוס טורקי מונגולי יותר מאשר במוצאנו היהודי".{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אהרן זאב אשכולי|שם=סחרחרת של היסטוריה|מו"ל=מאזניים|שנת הוצאה=1944|עמ=382|כרך=6}}}}<br />
<br />
הספר "כזריה" יצא בשפה העברית בשלוש מהדורות בלבד – בשנת 1943, בשנת 1944 (עם תיקון טעויות) ובשנת 1951, בתוספת נספח שכתב פולק על מוצאה של שפת היידיש.<br />
<br />
עם חלוף השנים, נשכח פרופסור פולק מהתודעה הציבורית וספרו "כזריה" לא יצא שוב לאור בארץ, למרות שמאז פרסומו הוא צוטט כמעט בכל עבודה חשובה שפורסמה בעולם בנושא הכוזרים.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Salo Wittmayer Baron|שם=A Social and Religious History of the Jews|מקום הוצאה=New York, NY|מו"ל=Columbia University Press|שנת הוצאה=1958|מהדורה=2nd edition|ISBN=978-0231088381|שפה=אנגלית}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Kevin Alan Brook|שם=The Jews of Khazaria|מקום הוצאה=Plymouth, UK|מו"ל=Rowman & Littlefield Publishers|שנת הוצאה=2006|מהדורה=2nd edition|ISBN=9780742549814|שפה=אנגלית}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Dunlop D M|שם=History of the Jewish Khazars|מקום הוצאה=Princeton, NJ|מו"ל=Schocken|שנת הוצאה=1968|מהדורה=new edition|ISBN=9780805201673|שפה=אנגלית}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Arthur Koestler|שם=The Thirteenth Tribe. The Khazar Empire and Its Heritage|מקום הוצאה=New York, NY|מו"ל=Random House|שנת הוצאה=1976|ISBN=0394402847|שפה=אנגלית}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Joseph Needham|שם=Science and Civilisation in China|מקום הוצאה=Cambridge, UK|מו"ל=Cambridge University Press|שנת הוצאה=1959|ISBN=0521058015|שפה=אנגלית}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Marturano A.C|שם=Mescekh: il paese degli ebrei dimenticati|מקום הוצאה=Milano, Italy|מו"ל=|שנת הוצאה=2004|ISBN=8888730060|שפה=איטלקית}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Nahon G|שם=Dictionnaire du Judaïsme|מקום הוצאה=Paris, France|מו"ל=Encyclopaedia Universalis|שנת הוצאה=2019|ISBN=9782852291423|שפה=צרפתית}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Pinar Özgün|שם=Hazarlar Kayip Kavim|מקום הוצאה=Istanbul, Turkey|מו"ל=Cinius|שנת הוצאה=2013|ISBN=9786051278100|שפה=טורקית}}</ref><ref>{{צ-ספר|מחבר=Roth, Andreas|שם=Chasaren. Das vergessene Großreich der Juden|מקום הוצאה=Neu Isenburg, Germany|מו"ל=Melzer|שנת הוצאה=2006|ISBN=9783937389714|שפה=גרמנית}}</ref> עם זאת טענתו בדבר נפילת הממלכה בידי המונגולים באמצע המאה ה-13 כבר איננה מקובלת ואיננה נתמכת על ידי הראיות ההיסטוריות המוצגות כיום.<br />
<br />
תרגום ראשון של הספר לשפה זרה יצא לאור רק בסוף שנת 2015 בשפה הפולנית. לראשונה מופיעה בו הביוגרפיה של פולק וכן רשימה ביבליוגרפית של ספריו ומאמריו.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Abraham Nahum Polak|שם=Chazaria Dzieje królestwa źydowskiego w Europie, z hebrajskiego przełoźył oraz przedmową poprzedził Krzysztof Dawid Majus|מו"ל=Południowo-Wschodni Instytut Naukowy w Przemyślu|שנת הוצאה=2015|ISBN=978-83-60374-20-7}}}}כמו כן הינו החוקר הראשון את התיאוריה כי מבנה כיפת הסלע נבנה כמקדש משותף איסלאמי -יהודי בעת התהוות האסלאם .<ref>גדעון חרלפ ,אדריכל .''''היתכנות היות מבנה כיפת הסלע מקדש יהודי-איסלאמי'''<br />
<br />
'''על פי 'שבחי ירושלים' - פַצַ'אאִ'ל ּבַיִת אל–מַקְדס, מסורות יהודיות והאיקונוגרפיה של המבנה .'''על היות כיפת הסלע מבנה המשקף את ההדדיות המשותפת ביחסי היהודים עם החליפות האומאיית '''בעת התהוות האסלאם . הוצאה עצמית .'''</ref><br />
<br />
;ספריו במבט המחקר המודרני:<br />
עם התפתחות המחקר המודרני תוארכה נפילת ממלכת הכוזרים בין סוף המאה ה-10 לתחילת המאה ה-11 כלומר סביבות 250 שנה לפני הגעת המונגולים, על ידי ממלכת [[רוס של קייב]] ושבטי הנוודים ה[[קומנים]]. משלב זה הכוזרים תמו מלהיות ממלכה עצמאית ועקבותיהם נעלמו מן ההיסטוריה. ההתייחסויות המועטות שנים בודדות לאחר הכיבוש מדברות על כך שהכוזרים התאסלמו.{{הערה|{{Cite news|url=https://www.britannica.com/topic/Khazar|title=Khazar {{!}} people|newspaper=Encyclopedia Britannica|language=en|access-date=2018-09-26}}}} לאור זאת חלק ניכר מההנחות המחקריות של פולק התולות את נפילת הממלכה, ובעקבותיה (לכאורה) "הגירה המונית" ממנה, בפלישת המונגולים, אינן מקובלות כיום ולמעשה אין אף היסטוריון מודרני המתמחה במחקר ימי הביניים המקבל את ההנחה שישות או זהות כוזרית מכל סוג שהיא עדיין התקיימה בתקופה זו.{{דרוש מקור}}<br />
<br />
==כתביו (רשימה חלקית)==<br />
==== ספרים ====<br />
* <div class="mw-content-ltr">Feudalism in Egypt, Syria, Palestine, and the Lebanon, 1250-1900, London 1939</div><br />
* תולדות היחסים הקרקעיים במצרים, סוריה וארץ ישראל בסוף ימי הביניים ובזמן החדש, ירושלים, 1940<br />
* '''כזריה: תולדות ממלכה יהודית באירופה''', תל אביב 1943 (מהדורה ב מתוקנת: 1944, מהדורה ג מתוקנת: 1951)<br />
* גאופוליטיקה של ישראל והמזרח התיכון, תל אביב 1950<br />
* פוטנציאל ימי של מדינות ערב, חיפה, 1950<br />
* התנ"ך והתנועות הסוציאליות בעמים, תל אביב 1954<br />
* בקום מדינת ישראל, תל אביב 1955<br />
<br />
==== מאמרים ====<br />
* <div class="mw-content-ltr">Les révoltes populaires en Égypte á l’epoque des mamelouks et leurs causes économiques, "Revue des Études Islamiques" 1934 </div>La féodalité islamique, "Revue des Études Islamiques" 1936<br />
* Some Notes on the Feudal System of the Mamluks, "The Journal of the Royal Asiatic Society of Great Britain and Ireland” 1937<br />
* יהודי המזרח התיכון בסוף ימי הביניים (לפי מקורות ערביים), "ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל" 1937<br />
* Agrarian Problems in the Middle East, "Palestine and Middle East" 1938<br />
* Classification of Lands in the Islamic Law and Its Technical Terms, "American Journal of Semitic Languages and Literatures" 1940<br />
* התגיירות הכוזרים, "ציון - רבעון לחקר תולדות ישראל" 1941<br />
* The Influence of Chingiz-Khan’s Yasa upon the General Organization of the Mamluk State, "Bulletin of the School of Oriental Studies" 1942<br />
* The Dead Sea Scrolls: A New Approach, "The [[Jewish Quarterly Review]]" 1958<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* Poliak, Abraham N., in: Who's Who in Israel, 1961, p. 435<br />
* Poliak, Abraham N., in: Who's Who in Israel and in the Work for Israel Abroad, 1969, p. 222<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.worldcat.org/identities/lccn-n87-873134 אברהם נ' פולק] באתר WorldCat Identities<br />
* {{הספרייה הלאומית|פולק, אברהם נ., 1910-1970|Poliak, Abraham Nahum}}<br />
* {{רמב"י|פולק, אברהם נ.}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007300411605171|אברהם נ. פולק (1910-1970)}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל: פולק, אברהם}}<br />
[[קטגוריה:מזרחנים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי בית הספר הריאלי]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: היסטוריה של עם ישראל]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: היסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה]]<br />
[[קטגוריה:חוקרי יהדות ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס ביאליק לחכמת ישראל]]<br />
[[קטגוריה:זוכי פרס קוגל]]<br />
[[קטגוריה:ממלכת הכוזרים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית העלמין הדרום]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1910]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1970]]</div>imported>Euro know