https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%97%27%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%9F 2026-09-13T08:46:49Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%9F_%D7%97%27%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=64813&oldid=prev 2026-01-17T13:05:05Z

<p>קטגוריה עם רווח</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות}}<br /> [[קובץ:Ibn Khaldoun.jpg|ממוזער|שמאל|140px|אנדרטה לאבן ח&#039;לדון ב[[תוניסיה]]]]<br /> &#039;&#039;&#039;עבד א-רחמן אבן חַ&#039;לְדוּן&#039;&#039;&#039; (ב[[ערבית]]: &#039;&#039;&#039;أبو زيد ولي الدين عبد الرحمن بن محمد بن خلدون الحضرمي&#039;&#039;&#039;, תעתיק מדויק: אבו זיד ולי אלדין עבד אלרחמן בן מחמד בן ח&#039;לדון אלחצ&#039;רמי; [[27 במאי]] [[1332]] – [[17 במרץ|17]] או [[19 במרץ]] [[1406]]) היה [[היסטוריון]], [[פילוסוף]] ו[[היסטוריוגרפיה|היסטוריוגרף]] [[ערבים|ערבי]] בולט, הנחשב לאחד ממבשרי הדרך של ההיסטוריוגרפיה וחקר ה[[סוציולוגיה]], ה[[כלכלה]] וה[[דמוגרפיה]]. חיבורו המפורסם ביותר הוא &quot;[[אקדמות למדע ההיסטוריה]]&quot;, או בשמו הערבי &quot;מוקדימה&quot;. שם משפחתו &quot;אלחצ&#039;רמי&quot; על שם [[חצרמוות (מחוז)|חצרמוות]] שבתימן מוצא משפחתו.&lt;ref&gt;{{צ-מאמר|מחבר=גנאים בדראן, לינה, גור, איילת|שם=הורות עם מוגבלות שכלית־התפתחותית בחברה הערבית בישראל|כתב עת=social-issues in israel|שנת הוצאה=2020|עמ=369–392|doi=10.26351/siii/29-2/5|קישור=http://dx.doi.org/10.26351/siii/29-2/5}}&lt;/ref&gt;<br /> <br /> == ביוגרפיה ==<br /> המידע על חייו של אבן ח&#039;לדון מתבססים, לרוב, על ה[[אוטוביוגרפיה]] שכתב. שם ישנם מספר מסמכים הקשורים לחייו אשר מצוטטים מילה במילה.<br /> <br /> אבן ח&#039;לדון נולד ב[[תוניס]] למשפחת [[אריסטוקרטיה]] [[אסלאם|מוסלמית]] שהייתה מצאצאי מנהיגי [[הכיבוש המוסלמי של ספרד|כיבוש ספרד]]. לאחר שהשלים את לימודיו שימש בשירותם של שליטים מוסלמיים רבים הן באזור ה[[מגרב]] והן ב[[גרנדה (ספרד)|גרנדה]] שב[[ממלכת גרנדה]] (כיום ב[[ספרד]]) ופעל כ[[פוליטיקאי]], יועץ, ואף מדריך לשליט הצעיר מוחמד החמישי מגרנדה. משלא נחל הצלחה בכל אלה פנה לעסוק בתחום שעניין אותו יותר מכול, מדע ה[[היסטוריה]]. במהלך שהות בטירה מבודדת בהרי [[אלג&#039;יריה]] בשנת [[1377]], החל אבן ח&#039;לדון לכתוב את [[יצירת מופת|יצירת המופת]] שלו, &quot;[[אקדמות למדע ההיסטוריה]]&quot;, או בקיצור ה&quot;מוקדימה&quot; (&quot;אקדמות&quot;), שאותה המשיך לכתוב בעיר תוניס (שאליה עבר לשם עיון בספרים שנדרשו לו להשלמת הטקסט). ספר זה נועד להיות חלק מאנציקלופדיה אסלאמית ראשונה למדעי ההיסטוריה, אבל אבן ח&#039;לדון השלים רק את הכרך &quot;מוקדימה&quot;, שהפך למפורסם ביותר.<br /> <br /> אחרי פרוץ [[מגפה]] בתוניס עקר ל[[מצרים]] שעליה אמר: &quot;זה שלא ראה אותה לא יודע את כוחו של האסלאם&quot;. בזמן שבשאר ארצות האסלאם היו חיכוכים פנימיים ומלחמות על גבולות, מצרים נהנתה משגשוג ותרבות שוקקת. החל משנת 1383 ועד מותו בשנת 1406 שימש אבן ח&#039;לדון בתפקידים שיפוטיים שונים בעיר [[קהיר]], אולם אף בתקופה זו, שבה היה רחוק מה[[מגרב]], הקרינו האזור, רוחו והשינויים הפוליטיים והשושלתיים הרבים שבו על חייו ויצירתו. בשנת 1384 טבעה מול חופי [[אלכסנדריה]] ספינה שעליה היו אשתו וילדיו. במהלך שירותו במצרים, השתתף אבן ח&#039;לדון במערכה כנגד הכובש ה[[מונגולים|מונגולי]]־[[עמים טורקיים|טורקי]] [[טימור לנג]], אשר הטיל בשנת 1400 מצור על דמשק. אבן ח&#039;לדון אף השתתף במשא ומתן עם טימור, שבו הוא דיווח לו על תנאי החיים במגרב. אבן ח&#039;לדון הבין את כוונותיו הצבאיות של טימור, ולכן בחזרתו למצרים, כתב דיווח מפורט באותה מידה על תולדות ה[[טטרים]] ואישיותו של טימור, שאותו שלח לשליטי המגרב.<br /> <br /> == הגות ==<br /> הספר &quot;אקדמות למדע ההיסטוריה&quot; הוא הכרך הראשון של החיבור המתוכנן &quot;כיתאב אל עיבאר&quot; (كتاب العِبَر) שהיה אמור לכלול שבעה כרכים, המתארים את תולדות העולם בכלל, וה[[ברברים (קבוצה אתנית)|ברברים]] והמגרב בפרט. הספר מהווה בחינה מקיפה של הגורמים המשפיעים על החברה והתפתחותה תוך סקירתם ובחינתם לאורך דורות של החיים הערביים שקדמו לתקופתו של אבן ח&#039;לדון. כך למשל, הוא עוסק בתרבות ה[[בדואים|בדואית]] הנוודית ובהבדלתה מתרבות הקבע (חלק שני), בממשלות, במלוכה ובמשרות השלטון (חלק שלישי), ואף במדעים לסוגיהם (חלק שישי). המושג המרכזי המעניק להתפתחות השושלות והמדינות את חוקיותה לפי הספר הוא מושג התודעה הקיבוצית, או בערבית &quot;[[עצאבייה]]&quot;. שורש מושג זה הוא מהמונח &quot;עצב&quot;, שכן בדומה לעצבי הגוף המחברים בין איבריו, מהות התודעה הקיבוצית היא בחיבור שבין השליט לעם, כאשר פעולות של השליט כנגד נתיניו יערערו את התודעה הקיבוצית, ולהפך.<br /> <br /> אבן ח&#039;לדון מתאר מעגליות היסטורית, שבה עליית שושלת מלכותית דרך תודעה קיבוצית חזקה והתגברותה על אחרים, מובילה באופן טבעי לשלב של הידרדרות השושלת, שכן כוחה גורם לשליטים להתרגל למותרות, וכך להתגברות של מידת האנוכיות שלהם. הרגלים אלה גורמים לשליטים לדרוש מהעם יותר מיכולתו, דבר הגורם למיסוי גבוה מדי ולמשברים פוליטיים וכלכליים. בתנאים אלה יכולה להתפתח שושלת חדשה המאגדת את התודעה הקיבוצית סביבה תוך התגברות על השושלת הקודמת, ובכך גורמת לתהליך העלייה והנפילה לחזור על עצמו שנית.<br /> <br /> חשיבותו של הספר נובעת מהיותו מספרי ההיסטוריה הראשונים שנכתבו בידי חוקר העושה מאמץ מופגן לפעול על פי קריטריונים &quot;מדעיים&quot; אובייקטיביים ואוניברסליים בניסיון לחשוף מגמות היסטוריות (חוקיות היסטורית). הספר חלוצי גם בכך ששילב ניתוח של דינמיקות כלכליות ופוליטיות לכדי תורת חברה ותורת שלטון, דיסציפלינות אשר חקירתן הנרחבת החלה רק מאות שנים לאחר זמנו (כך למשל [[מקיאבלי]] ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], [[הובס]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]). רק במהלך המאה התשע עשרה החלו היסטוריונים אירופיים בכתיבת היסטוריה &quot;מדעית&quot; כדוגמת זו של אבן ח&#039;לדון, כאשר [[לאופולד פון רנקה]] ייסד את ה[[דיסציפלינה]] בגרמניה.<br /> <br /> הספר תורגם לעברית על ידי עמנואל קופלביץ ונדפס לראשונה בשנת 1966 בהוצאת [[מוסד ביאליק]].<br /> <br /> ניתן לזהות את השפעתו של אבן ח&#039;לדון על כותבים מודרניים בתחומי מדעי החברה. לדוגמה, [[ארנסט גלנר]] שילב את ה&quot;מודל&quot; של אבן ח&#039;לדון אודות המחזוריות של שושלות בדואיות עם מודל של [[דייוויד יום]] כדי ליצור מודל המשלב מחזורים פוליטיים ודתיים בחברות אסלאמיות [[המזרח התיכון|מזרח-תיכוניות]]. בדומה, המודל של [[מנסור אולסון]] (Mancur Olson) על ההבדל בין בנדיט נייד לבנדיט נייח (Stationary vs. Roving Bandit) הושפע מאבן ח&#039;לדון. יש אף המייחסים את הרעיון ה[[דיאלקטיקה|דיאלקטי]] לאבן חלדון, אשר קדם בשימוש בו, ולמעשה בהמצאתו, להוגים מאוחרים דוגמת [[הגל]] ו[[קרל מרקס]].<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * עבד אל רחמן אבן ח&#039;לדון, &#039;&#039;&#039;אקדמות למדע ההיסטוריה (&quot;מקדמה&quot;)&#039;&#039;&#039;, הוצאת [[מוסד ביאליק]], 1966, הדפסה שנייה 2002.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> {{רשתות חברתיות}}<br /> * {{בריטניקה}} [[מונגולים]]<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007262900605171|עבד אל רחמן אבן ח&#039;לדון (1332-1406)}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:ח&#039;לדון, אבן}}<br /> [[קטגוריה:היסטוריונים ערבים]]<br /> [[קטגוריה:מדענים מוסלמים]]<br /> [[קטגוריה:מדענים ערבים]]<br /> [[קטגוריה:ילידי 1332]]<br /> [[קטגוריה:נפטרים ב-1406]]</div>

imported>AutoMod