https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%91%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%94אבובית הכליה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T05:59:08Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%95%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%94&diff=225572&oldid=previmported>Sapper-bot: הסבת תבניות הבהרה לתבנית הסתייגות2025-12-11T21:47:40Z<p>הסבת תבניות הבהרה לתבנית הסתייגות</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אנטומיה}}<br />
[[קובץ:Gray1128.png|שמאל|ממוזער|250px|איור של [[נפרון]]. בחלק העליון של האיור, [[גופיף הכליה]] המורכב מה[[פקעית]] (נימי דם) ומ[[קופסית באומן]]. בהמשך לקופסית נמצאת [[האבובית המקורבת]], אחריה [[לולאת הנלה]] עם הזרוע היורדת והזרוע העולה, [[האבובית המרוחקת]] ולבסוף הצינור המאסף. בחלקו השמאלי של האיור מתוארת מערכת כלי הדם הצמודים לנפרון. בין הנפרון לנוזל הבין-תאי לכלי הדם, עוברים מים ומומסים הלוך ושוב]]<br />
[[קובץ:Nephron.svg|שמאל|ממוזער|250px|חלקי הנפרון]]<br />
'''אַבּוּבִית הַכִּלְיָה''' ([[טרמינולוגיה אנטומיקה|TA]]: tubulus renalis) היא מקטע תפקודי ב[[נפרון]] האמון על ספיגת [[מים]], [[מלח (כימיה)|מלח]]ים וחומרים מומסים חזרה אל ה[[דם]] בתהליך סינון הדם והפקת ה[[שתן]] ב[[כליה]]. לאחר סינון הדם ב[[פקעית]] אל תוך חלל [[קופסית באומן]], זורם התסנין אל אבובית הכליה, שם מתבצעת הספיגה דרך [[תעלת יונים|תעלות יונים]] ו[[העברה פעילה|משאבות]] ב[[תא]]י ה[[אפיתל]] המצפים את חלל האבובית. יתרת הנוזלים, יחד עם חומרי הפסולת, מתנקזים אל תוך [[השופכן]] ומהווים את השתן. אורכה של כל אבובית הוא כ-3 ס"מ, וקוטרה כ-20 [[מיקרון]].<br />
<br />
אלמלא האבובית, היה מופרש כל התסנין מהגוף דרך השתן, ותוך זמן קצר היו מתנקזים כל נוזלי הגוף החוצה. במטרה למנוע אובדן כל המים שבפלזמה יחד עם המומסים החשובים לגוף שבהם, מתקיים באבובית תהליך ספיגה חוזרת אל הנוזל הבין-תאי שמחוץ לאבובית ומשם לדם.<br />
<br />
==מבנה היסטולוגי==<br />
מערכת האבוביות של הכליה מורכבת מהאבובית המקורבת, לולאת הנלה, האבובית המרוחקת והצינור המאסף. לכל אחד ממרכיבים אלו יש מאפיינים היסטולוגיים ספציפיים. [[האבובית המקורבת]] היא קטע התחלתי מפותל, המונח בתוך הקליפה ומאופיין בגבול אדום מודגש בשולי ה[[נהור]], כתוצאה מקיומו של brush border של ה[[אפיתל]] עצמו. ניתן לראות ב[[מיקרוסקופ אלקטרוני]] כמות גדולה של [[מיטוכונדריון|מיטוכונדריה]] שמספקת את האנרגיה הדרושה לפעילות האבובית, אשר בה מתבצעת ספיגה פעילה של שני שלישים מהחומרים המופרשים בתסנין הראשוני. מאפיין נוסף הוא קיומם של אינטר-דיגיטציות בין התאים, המביאה לטשטוש הגבולות בין התאים. אבובית זו בנויה משני חלקים: החלק המפותל, ולאחריו החלק הישר, היורד לכיוון הליבה.<br />
<br />
[[לולאת הנלה]] היא קטע אמצעי ישר המונח בתוך הפירמידה שבלשד הכליה. קטע זה יוצר צורת פרסה. האבובית בלולאת הנלה היא דקה מאוד ובעלת נהור צר. התאים שטוחים יחסית ואין מבנה של brush border. [[האבובית המרוחקת]], קטע סופי מפותל המונח בקליפה, מרכזת את השתן ומחמיצה אותו. גם בה אין brush border ויש אינטר-דיגיטציות פחותות, ולכן ניתן לזהות גבולות בין תאים. הנהור בה רחב יותר. החלק האחרון הוא הצינור המאסף, הדומה מבחינה היסטולוגית לאבובית המרוחקת, עם תאים שטוחים ונהור רחב יותר. בצינור שני סוגים של תאים: principal ו-intercalated.<br />
<br />
==מחלות האבובית==<br />
*[[חמצת אבובית הכליה]] – תופעה שבה האבובית לא מצליחה לסלק חומצות מהדם אל השתן וכתוצאה מכך מצטברת חומצה בדם. יש ארבעה סוגי חמצת, והטיפול מותנה בסוג. בחמצת תורשתית הטיפול יכול להיות על ידי שתיית [[סודה לשתייה]]. בחמצת לא תורשתית לרוב מספיק לשתות נוזלים רבים ואכילת מזונות משתנים.<br />
*גליקוזוריה – תופעה שבה מופרש [[גלוקוז]] מהדם, על אף שרמת הגלוקוז בדם נורמלית או אף נמוכה מהנורמה כתוצאה מהפרשה זו. גליקורוזיה עלולה להיות גורם ל[[סוכרת]] ואין לה טיפול תרופתי.<br />
*[[תסמונת פנקוני]] – קשורה בחמצת אבובית הכליה מסוג 2, זוהי הפרעה הגורמת להפרשת יתר של גלוקוז, ביקרבונט, חומצות אמינו ופוספטים מהדם אל השתן. יכולה להיות תורשתית, כתוצאה של מחסור ב[[ויטמין D|וויטמין D]] או כתוצאה מספיגת [[מתכת כבדה|מתכות כבדות]] בגוף. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{הסתייגות|רפואית}}<br />
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]<br />
[[קטגוריה:מערכת השתן]]</div>imported>Sapper-bot