imported>חזרתי: /* פתיח */

2026-05-05T11:07:58Z

פתיח

דף חדש

{{מקורות|נושא=מדינות אמריקה|נושא2=צבא וביטחון}}
{{אונייה
| סמל =
| תמונה = [[קובץ:USS Kentucky deck.jpg|250px]]
| כיתוב = קנטקי בבנייה; בולטות הברבטות העגולות שהיו מחזיקות את הסוללה הראשית שלה בקוטר 16 אינץ' (406 מ"מ).
| תרשים =
| כיתוב תרשים =
| זיהוי =
| סוג = [[אוניית מערכה]]
| צי = {{סמל|צי ארצות הברית||+}}
| חברת ספנות =
| סדרה = [[אוניות המערכה מסדרת איווה]]
| סדרה קודמת =
| סדרה עוקבת =
| אוניות בסדרה =
| מספנה = [[ברוקלין]], [[ארצות הברית]]
| הוזמנה = [[9 בספטמבר]] [[1940]]
| תחילת הבנייה = [[7 במרץ]] [[1942]]
| הושקה = [[20 בינואר]] [[1950]]
| הוכנסה לשירות =
| גורלה = בוטלה ב-[[9 ביוני]] [[1958]] ונמכרה לגריטה ב-[[31 באוקטובר]] 1958
| מלחמות וקרבות =
| עיטורים =
| הדחק = סטנדרטי: 46,000 [[טון (מסה)|טון]], מקסימלי: 56,140 טון
| תפוסה =
| מעמס =
| אורך = 270.43 [[מטר]]ים
| רוחב = 32.97 מטרים
| שוקע = 10.92 מטרים
| מהירות = 33 [[קשר (יחידת מידה)|קשר]] (61 [[קמ"ש]])
| עומק צלילה =
| צוות = 151 קצינים, 2,637 מלחים (סך הכל 2,788)
| נוסעים =
| טווח שיוט = 15,000 [[מייל ימי|מיילים ימיים]] (24,000 ק"מ)
| מספר תרנים =
| גובה התרנים =
| שטח המפרשים =
| הנעה =
| צורת הנעה =
| כמות הדלק =
| מתקני התפלה =
| שריון = חגורת השריון: 12.1 אינץ' (307 מ"מ) {{ש}} ברבטות: 11.6 אינץ' (290 מ"מ) {{ש}} צריחים: 19.7 אינץ' (500 מ"מ) {{ש}} סיפונים: 6 אינץ' (152 מ"מ)
| חימוש = 9 תותחי 16 אינץ' (406 מ"מ)/50 קליבר Mark 7 {{ש}} 20 תותחי 5 אינץ' (127 מ"מ)/38 קליבר Mark 12 {{ש}} 80 תותחי נ"מ 40 מ"מ (1.6 אינץ') {{ש}} 49 תותחי נ"מ 20 מ"מ (0.79 אינץ')
| אמצעי גילוי =
| מסוקים =
| מטוסים =
| מוטו =
| הוצאה משירות =
}}
'''[[אוניית ארצות הברית|אא"ה]] קנטקי''' (ב[[אנגלית]]: '''USS Kentucky'''; [[קוד סיווג גוף אונייה]]: '''BB-66''') הייתה אוניית מערכה שלא הושלמה שנועדה להיות האונייה האחרונה של [[אוניות המערכה מסדרת איווה|סדרת איווה]]. מס' גוף BB-66 היה אמור להשתייך במקור לאונייה השנייה מ[[אוניות המערכה מסדרת מונטנה]]. עם זאת, הצורך הדחוף בעוד ספינות מלחמה בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] והתנסויותיו של [[צי ארצות הברית|הצי האמריקני]] ב[[זירת האוקיינוס השקט]] הביאו אותו למסקנה כי במקום אוניות מערכה גדולות וחמושות יותר מסדרת איווה, הוא זקוק במהירות לאוניות מערכה מהירות יותר של אותה סדרה כדי ללוות את [[נושאות המטוסים מסדרת אסקס]] שנבנות. כתוצאה מכך, האוניות BB-65 ו-BB-66 הוסדרו מחדש והונחו כאוניות מערכה מסדרת איווה ב-[[1942]].

ככזו, היא נועדה להיות החברה השישית והאחרונה שנבנתה בסדרת איווה. בזמן בנייתה היא הייתה האונייה השנייה של [[צי ארצות הברית]] ש[[טקס השקת אונייה|נקראה]] לכבוד מדינת [[קנטקי]]. כמו אוניית האחות שלה [[אילינוי (BB-65)|אילינוי]], שהונחה כאחת מהזוגות האחרונות של סדרת איווה לפניה, קנטקי עדיין הייתה בבנייה בתום פעולות האיבה ונקלעה לצמצום השירותים המזוינים לאחר המלחמה. הבנייה שלה הושעתה פעמיים, ובמהלכן היא שימשה כספקית חלקי חילוף. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], הועלו מספר הצעות להשלמת האונייה כספינת מלחמה של טילים מונחים, שננטשה בעיקר בגלל חששות עלות והקצב המשתולל של טכנולוגיית הטילים המתפתחת. קנטקי בסופו של דבר נמכרה לגרוטאות ב-[[1958]].

== רקע ==
קנטקי תוכננה בשנת [[1935]], כאשר צי ארצות הברית יזם תוכניות עיצוב ליצירת סדרת דקוטה הדרומית מורחבת שלא הוגבלה על ידי הסכם הצי השני של לונדון. זה הביא לאחד מעיצובי "אוניית המערכה המהירה" שתוכננה בשנת [[1938]] על ידי סניף התכנון הראשוני ב[[משרד הבנייה והתחזוקה]].

העברת חוק וינסון השני בשנת [[1938]] פינתה את הדרך לבנייתן של ארבע [[אוניות המערכה מסדרת דקוטה הדרומית]] ושתי אוניות המערכה הראשונות מסדרת איווה ([[איווה (BB-61)|איווה]] ו[[ניו ג'רזי (BB-62)|ניו ג'רזי]]) עבור [[צי ארצות הברית]]. ארבע אוניות המערכה האחרונות של הסדרה ([[מיזורי (BB-63)|מיזורי]], [[ויסקונסין (BB-64)|ויסקונסין]], [[אילינוי (BB-65)|אילינוי]] וקנטקי, בהתאמה) לא אושרו לבנייה עד [[12 ביולי]] [[1940]]. בעוד ש-BB-63 ו-BB-64 תוכננו במקור בתור האוניות האחרונות בסדרת איווה, BB-65 ו-BB-66 נועדו להיות האוניות הראשונות של [[אוניות המערכה מסדרת מונטנה|סדרת מונטנה]], שהייתה גדולה ואיטית יותר תוך עלייה של 12 תותחי {{יחידות|16|in|mm|0}} Mark 7. עם זאת, העברת תוכנית בניית מלחמת חירום ב-[[19 ביולי]] 1940, וכתוצאה מכך אילינוי וקנטקי הוזמנו מחדש כאוניות החמישית והשישית, בהתאמה, של סדרת איווה על מנת לחסוך זמן בבנייה, כך שהאונייה הראשונה של סדרת מונטנה תוקצה מחדש כ-BB-67. ההזמנות ל-BB-65 ו-BB-66 הוצאו ב-[[9 בספטמבר]] 1940, והאוניות הונחו ב-[[6 בדצמבר]] [[1942]] וב-[[7 במרץ]] 1942, בהתאמה.

עד 1942 צי ארצות הברית העביר את מוקד הבנייה שלו מאוניות מערכה ל[[נושאת מטוסים|נושאות מטוסים]] לאחר ההצלחות של קרבות נושאות מטוסים הן ב[[קרב ים האלמוגים]], ובמידה רבה יותר, ב[[קרב מידוויי]]. כתוצאה מכך, בניית הצי האמריקאי של [[נושאות המטוסים מסדרת אסקס]] קיבלו את העדיפות הגבוהה ביותר להשלמה ב[[מספנה|מספנות]] ארצות הברית על ידי הצי האמריקני. נושאות המטוסים מסדרת אסקס הוכיחו את עצמם חיוניים למאמץ המלחמתי בכך שאפשרו ל[[בעלות הברית]] להשיג ולשמור [[עליונות אווירית]] ב[[המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט|זירת האוקיינוס השקט]], והפכו במהירות לזרוע הפוגעת העיקרית של צי ארצות הברית במאמץ המתמשך להביס את [[האימפריה היפנית]]. בהתאם לכך, ארצות הברית קיבלה ליקויים בשריון של שלהם סדרת איווה לטובת מהירות נוספת, שיכולה להפליג במהירות דומה לסדרת אסקס ולספק לנושאות המטוסים את הכמות המקסימלית של הגנה נגד מטוסים. כתוצאה מכך, בוטלה בניית סדרת מונטנה לפני שהאוניות הונחו.

== בנייה ==
האונייה הייתה אמורה להיות חמושה בסוללה ראשית של תשעה תותחי 16 אינץ' (406 מ"מ) /50 קליבר Mark 7 בשלושה [[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריחים משולשים]] בקו המרכז, שניים מהם הוצבו בזוג [[ירי-על]] קדימה, כשהשלישי מאחור. הסוללה המשנית המתוכננת כללה עשרים תותחים דו-תכליתיים 5 אינץ' (127 מ"מ) /38 קליבר מותקנים בצריחים תאומים מקובצים באמצע האונייה, חמישה צריחים משני הצדדים. עם הופעת הכוח האווירי והמנדט להשיג ולשמור עליונות אווירית, הגיע צורך להגן על הצי ההולך וגדל של נושאות המטוסים של בעלות הברית. לשם כך, האונייה הייתה אמורה להיות מצוידת בסוללת נ"מ של שמונים תותחי 40 מ"מ (1.6 אינץ') וארבעים ותשעה [[תותח אוטומטי|תותחים אוטומטיים]] בקוטר 20 מ"מ (0.79 אינץ'), על מנת
[[קובץ:USSKentuckyBB-66.jpg|ימין|ממוזער| גוף הספינה של קנטקי הבלתי שלם מוצף מהמבדוק היבש בתחילת 1950 כדי לאפשר ל[[מיזורי (BB-63)]] להיכנס למבדוק היבש לצורך תיקונים לאחר שעלתה על שרטון]]
כמו אוניות סדרת איווה ממיזורי ואילך, שריון המחיצה הקדמי הוגדל מ-11.3 אינץ' המקורי עד 14.5 אינץ' (368 מ"מ) על מנת להגן טוב יותר מפני אש מפגיעות חזיתיות. מכיוון שהגנת הטורפדו של סדרת איווה הייתה כמעט זהה לאוניות המערכה הקודמות מ[[אוניות המערכה מסדרת דקוטה הדרומית|סדרת דקוטה הדרומית]], הוצע לעצב מחדש את גוף האונייה של אילינוי וקנטקי כדי לספק מידה רבה יותר של הגנה נגד [[טורפדו]] לאוניות המערכה. לפי סכימות הבנייה המקוריות של הסדרה כל צד של האונייה היה מוגן מתחת לקו המים על ידי שני מכלים שהותקנו מחוץ לחגורת השריון, ומופרדים על ידי מחיצה. מכלים אלו תוכננו בתחילה להיות ריקים, אך בפועל מולאו במים או מזוט. החגורה המשוריינת התחדדה לעובי של {{יחידות|4|in}} מתחת לקו המים. מאחורי חגורת השריון היה חלל, ואחר כך עוד מחיצה. גוף האונייה החיצוני נועד לפוצץ טורפדו, כאשר שני התאים החיצוניים סופגים את הזעזוע וכל רסיסים או פסולת נעצרים על ידי חגורת השריון והתא הריק שמאחוריה. בשנת [[1939]] גילה הצי שמערכת זו הייתה פחות יעילה ממערכת ההגנה המוקדמת יותר נגד טורפדו של [[אוניות המערכה מסדרת קרוליינה הצפונית|סדרת קרוליינה הצפונית]] בגלל קשיחות יתר של חגורת השריון התחתונה שגורמת לדליפה לתוך תאים סמוכים. לאחר מכן, העיצוב של מערכת ההגנה נגד טורפדו שונתה עבור אילינוי וקנטקי, כגון ביטול פרקי אצבעות לאורך מחיצות אחיזה מסוימות; מתכונת הבנייה המיועדת הוערכה לספק שיפור של עד 20% להגנת הטורפדו של אוניית המערכה ובו זמנית להפחית את ההצפה במקרה של פגיעת טורפדו.

הבנייה של קנטקי הייתה רצופה בעיכובים. ה[[שדרית]] שלה הונחה במספנת הצי של נורפוק, [[פורטסמות' (וירג'יניה)|פורטסמות']], [[וירג'יניה]] ב-[[7 במרץ]] [[1942]]. עם זאת, העבודה על האונייה הושעתה ביוני אותה שנה, והמבנה התחתון של קנטקי הושק כדי לפנות מקום לבניית LST ב-[[10 ביוני]]. העבודה על האונייה התחדשה ב-[[6 בדצמבר]] [[1944]], כאשר מבנה השדרית הועבר לרציף 8. העבודה על אוניית המערכה התנהלה בקצב איטי, והשלמתה הייתה צפויה ברבעון השלישי של [[1946]]. בדצמבר [[1945]] הומלץ להשלים את קנטקי כאוניית מערכה נגד מטוסים, והעבודה על האונייה הופסקה באוגוסט 1946 בזמן שהדבר נשקל. הבנייה התחדשה שוב ב-[[17 באוגוסט]] [[1948]] מבלי שהתקבלה החלטה על התכנון הסופי שלה. העבודה על קנטקי נמשכה עד [[20 בינואר]] [[1950]], אז הוחלט להפסיק את העבודה על האונייה. בעקבות זאת, היא הוצפה מהמבדוק היבש שלה כדי לפנות מקום לתיקונים לאונייה האחות מיזורי, שעלתה על שרטון בדרך מ[[המפטון רודס]].

== הצעות הסבה ==
[[קובץ:Iowa_class_aircraft_carrier.jpg|ימין|ממוזער| תרשים של הסבת נושאת המטוסים המוצעת לקנטקי]]
בזמן שבנייתה הושעתה, לאחר קרבות [[קרב ים האלמוגים|ים האלמוגים]] ו[[קרב מידוויי|מידוויי]], לשכת הספינות שקלה הצעת הסבה של [[נושאת מטוסים]] עבור אילינוי וקנטקי. כפי שהוצע, סיפון הטיסה שהוסב באילינוי היה באורך 864 רגל (263 מטרים) ורוחב 108 רגל (33 מטרים), עם חימוש זהה לנושאות המטוסים מ[[נושאות המטוסים מסדרת אסקס|סדרת אסקס]] של ארבעת צריחי התותחים התאומים 5 אינץ' ועוד ארבעה תותחי 5 אינץ' בצריחים בודדים, יחד עם שישה צריחים מרובעים של תותחי 40 מ"מ. ההסבה ננטשה לאחר שצוות התכנון החליט שנושאות המטוסים המוסבות ישאו פחות מטוסים מסדרת אסקס, שניתן לבנות יותר נושאות מטוסים מסדרת אסקס באותו פרק זמן להסבת אוניות המערכה, וכי הפרויקט יהיה משמעותי יקר יותר מבניית נושאות מטוסים חדשות מסדרת אסקס. במקום זאת, אילינוי וקנטקי היו אמורות להסתיים כאוניות מערכה, אך בנייתן קיבלה עדיפות נמוכה מאוד.

כבר ב-[[1946]], פרויקטי הסבת טילים לקנטקי (פרויקט SCB 19) והסיירת הגדולה הבלתי גמורה USS הוואי נדונו. בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], ההתקדמות בטכנולוגיית הטילים המודרכים הובילה להצעה ליצור ספינת מלחמה גדולה חמושה בתותחים ובטילים כאחד. לשם כך, נבחרה קנטקי הלא גמורה להמרה מספינת תותחים ל"ספינת קרב של טילים מונחים". הצעה זו הייתה שמרנית יחסית, והייתה כרוכה בהתקנה של זוג משגרי תא זרועות עבור טיל הקרקע-אוויר RIM-2 טרייר (SAM) על בית הסיפון האחורי, עם זוג אנטנות עבור המכ"ם יירוט דופלר AN /APG-55 מותקן לפנים, ומכ"ם חיפוש אווירי AN/SPS-2 B על תורן קצר. מכיוון שאוניית המערכה כבר הושלמה בכ-73% (הבנייה הופסקה בסיפון השני), התקנת מערכת הטילים והאלקטרוניקה הנלווית הייתה כרוכה רק בהוספת הציוד הדרוש ללא כל צורך בבנייה מחדש של האונייה כדי להכיל את המערכת. כמה קונספטים של טילים מונחים כללו משגר אחד או שניים לשמונה [[טיל שיוט|טילי שיוט גרעיניים]] SSM-N-9 רגולוס II או SSM-N-2 טריטון. פרויקט ספינת הקרב של הטילים המונחים אושר ב-[[1954]], וקנטקי זכתה למספר מ-BB-66 ל-BBG-1, כאשר ההסבה אמורה להסתיים ב-[[1956]]. עם זאת, הפרויקט בוטל עד מהרה, כאשר רעיונות ההסבה הועברו לפלטפורמה קטנה יותר שהובילה לסיירות הטילים המונחים מסדרת בוסטון. הסבות חלקיות אלו של שתי [[סיירת כבדה|סיירות כבדות]] מסדרת בולטימור הוכיחו את עצמן כמוצלחות חלקית בלבד בתפקידן החדש, שכן קצב השינוי בטכנולוגיית טילי שיוט הפך את מערכות הנשק החדשות שלהן למיושנות, בעוד שהתותחים הכבדים הנותרים שלהן הוכיחו את עצמם.

פרויקט הסבה נוסף בתחילת [[1956]] קרא להתקנת שני משגרי [[טיל בליסטי|טילים בליסטיים]] [[נשק גרעיני|גרעיניים]] [[פולאריס (טיל)|פולאריס]] עם קיבולת של שישה עשר טילים. כמו כן הוצעו ארבעה משגרי RIM-8 טאלוס SAM עם שמונים טילים לכל משגר ושנים עשר משגרי RIM-24 טרטר SAM עם 504 טילים. אומדן של יולי 1956 צפה להשלים את הספינה ביולי [[1961]], אך עלות ההסבה אילצה בסופו של דבר את הצי לנטוש את הפרויקט.

== גורל ==
[[קובץ:USSKentuckyBow.jpg|ממוזער| החרטום של קנטקי מועבר באמצעות [[ארבה (כלי שיט)|דוברה]] לתיקון ויסקונסין]]
[[קובץ:USS_Kentucky_towed_to_breakers.png|ממוזער| קנטקי נגררת למגרש הגריטה, ללא החרטום הכרות שלה]]
קנטקי מעולם לא הושלמה, במקום זאת שימשה כמקור לחלקי חילוף בזמן שהייתה בצי המילואים במספנת הצי של פילדלפיה בערך בין השנים [[1950]] ל-[[1958]]. הוריקן הייזל פגע באזור ב-[[15 באוקטובר]] [[1954]], וגרם לקנטקי להשתחרר מהמעגנים שלה ולעלות על שרטון ב[[דלאוור (נהר)|נהר דלאוור]]. בשנת [[1956]], ה[[חרטום (כלי שיט)|חרטום]] של קנטקי הוסר והשתמשו בו לתיקון של ויסקונסין, שניזוקה בהתנגשות עם המשחתת USS איטון ב-[[6 במאי]] [[1956]]. חבר הקונגרס ויליאם יוסטון נאצ'ר ניסה לחסום את מכירת האונייה על ידי התנגדות להצעת החוק באוגוסט [[1957]]. אף על פי כן, קנטקי נמחקה מרשימות הצי ב-[[9 ביוני]] 1958 והחלק הבלתי שלם שלה נמכר לגריטה לחברת Boston Metals מ[[בולטימור]], [[מרילנד]] ב-[[31 באוקטובר]] תמורת 1,176,666 דולר. היא נגררה למספנתם בבולטימור בפברואר [[1959]].

ארבעת הדוודים בהספק של 600 [[PSI]] (4.1 מגה-[[פסקל (יחידת מידה)|פסקל]]) של קנטקי וערכות הטורבינות שימשו להנעת שתי אוניות התמיכה בלחימה המהירות מסדרת סקרמנטו הראשונות, סקרמנטו שהונחה ב-[[1961]] וקמדן שהונחה ב-[[1964]]. כאשר הצי עבר לדוודים בהספק של 1,200 PSI (8.3 מגה-פסקל), מלחים ששירתו על סיפון סקרמנטו וקמדן סייעו להפעיל את הדוודים בלחץ הנמוך הישנים יותר על סיפון [[ניו ג'רזי (BB-62)|ניו ג'רזי]] במהלך סיור הלחימה שלה ב[[מלחמת וייטנאם]] ועל סיפון כל ארבע אוניות הסדרה איווה כאשר הם הופעלו מחדש ועברו מודרניזציה ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] כחלק מתוכנית [[צי 600 הספינות]]. זוג דלתות מהגוני במשקל {{יחידות|150|lb}} שנתרמו על ידי מדינת קנטקי בזמן שהאונייה הייתה בבנייה הוסרו והשתמשו בהן במועדון קצינים בעיר [[ניו יורק]] לפני שבסופו של דבר הוחזרו לחברה ההיסטורית של קנטקי בתחילת ינואר [[1994]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

[[קטגוריה:אוניות מערכה בצי ארצות הברית]]

אא"ה קנטקי (BB-66) - היסטוריית גרסאות

imported>חזרתי: /* פתיח */