https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%90%D7%90%22%D7%94_%D7%93%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A8_%28BB-28%29 2026-09-14T07:54:40Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%90%D7%90%22%D7%94_%D7%93%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%95%D7%A8_(BB-28)&diff=901757&oldid=prev 2026-05-05T10:24:39Z

<p><span class="autocomment">פתיח</span></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מקורות|נושא=מדינות אמריקה|נושא2=צבא וביטחון}}<br /> {{אונייה<br /> | סוג = [[אוניית מערכה]]<br /> | צי = {{סמל|צי ארצות הברית||+}}<br /> | סדרה = [[אוניות המערכה מסדרת דלאוור|דלאוור]]<br /> | סדרה קודמת = <br /> | סדרה עוקבת = <br /> | אוניות בסדרה = <br /> | דגל הצי = [[קובץ:Flag of the United States Navy (official specifications).svg|50px]]<br /> | תחילת הבנייה = [[11 בנובמבר]] [[1907]]<br /> | הושקה = [[6 בפברואר]] [[1909]]<br /> | הוכנסה לשירות = [[4 באפריל]] [[1910]]<br /> | הוצאה משירות = [[10 בנובמבר]] [[1923]]<br /> | גורלה = נגרטה ב-[[1924]]<br /> | הדחק = סטנדרטי: 20,380 טון, מקסימלי: 22,400 טון<br /> | אורך = 158 מטר<br /> | רוחב = 26 מטר<br /> | שוקע = 9 מטר<br /> | מהירות = 21 [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]]<br /> | צוות = 933 קצינים ומלחים<br /> | טווח שיוט = 11,000 ק&quot;מ במהירות 10 קשר<br /> | הנעה = 14 דוודים המזינים 2 [[מנוע קיטור ימי|מנועי קיטור תלת-דרגתיים]] בהספק 25,000 כוחות סוס<br /> | צורת הנעה = 4 גלי הנע<br /> | שריון = חגורת שריון: 9–11 אינץ&#039; (229–279 מ&quot;מ) {{ש}} ברבטות: 4–10 אינץ&#039; (102–254 מ&quot;מ) {{ש}} צריחים: 12 אינץ&#039; (305 מ&quot;מ) {{ש}} מגדל הניווט: 11.5 אינץ&#039; (292 מ&quot;מ) {{ש}} שריון הסיפון: 2 אינץ&#039; (51 מ&quot;מ)<br /> | חימוש = 10 תותחי 12 אינץ&#039; (305 מ&quot;מ) {{ש}} 14 תותחי 5 אינץ&#039; (127 מ&quot;מ) {{ש}} 2 תותחי 3 פאונד 47 מ&quot;מ (1.85 אינץ&#039;) {{ש}} 4 תותחי 1 פאונד 37 מ&quot;מ (1.46 אינץ&#039;) {{ש}} 2 צינורות טורפדו 21 אינץ&#039; (533 מ&quot;מ)<br /> }}<br /> &#039;&#039;&#039;[[אוניית ארצות הברית|אא&quot;ה]]&#039;&#039;&#039; &#039;&#039;&#039;דלאוור&#039;&#039;&#039; (ב[[אנגלית]]: &#039;&#039;&#039;USS Delaware&#039;&#039;&#039;; [[קוד סיווג גוף אונייה]]: &#039;&#039;&#039;BB-28&#039;&#039;&#039;) הייתה [[אוניית מערכה]] [[דרדנוט (סוג אונייה)|דרדנוט]] של [[צי ארצות הברית]], האונייה המובילה ב[[אוניות המערכה מסדרת דלאוור|סדרה שלה]]. היא הונחה בבניית ספינות ניופורט ניוז בנובמבר [[1907]], [[טקס השקת אונייה|הושקה]] בינואר [[1909]] והושלמה באפריל [[1910]]. הספינה השישית שנקראה על שם [[דלאוור|המדינה הראשונה]], דלאוור הייתה חמושה בסוללה ראשית של עשרה תותחי {{יחידות|12|in|0}} כולם על קו האמצע, מה שהפך אותה לאוניית המערכה החזקה ביותר בעולם בזמן בנייתה. היא גם הייתה אוניית המערכה הראשונה של הצי האמריקני שהייתה מסוגלת להפליג במלוא המהירות במשך 24 שעות רצופות מבלי לסבול מתקלות.<br /> <br /> דלאוור שירתה ב[[פיקוד כוחות צי ארצות הברית|צי האטלנטי]] לאורך כל הקריירה שלה. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], היא הפליגה לבריטניה הגדולה כדי לתגבר את [[הצי הגדול]] הבריטי, בשייטת אוניות המערכה השישית. עם זאת, היא לא ראתה שום פעולה במהלך המלחמה, מכיוון שגם הבריטים וגם הגרמנים נטשו את העימות הישיר ביניהם. לאחר תום המלחמה, היא חזרה לתפקידיה בזמן שלום של תמרוני צי, הפלגות ביניים וביקורי רצון טוב בנמלים זרים. על פי תנאי [[אמנת וושינגטון|הסכם הצי של וושינגטון]], דלאוור נשמרה עד שאוניית המערכה החדשה USS קולורדו הושלמה בשנת [[1924]], ואז היא פורקה לגרוטאות בהתאם לאמנה.<br /> <br /> == תכנון ==<br /> [[קובץ:USS_North_Dakota_(BB-29)_as_build.svg|ימין|ממוזער| תרשים של דלאוור]]<br /> שתי אוניות המערכה מסדרת דלאוור הוזמנו בתגובה לאוניית המערכה הבריטית אה&quot;מ דרדנוט, הראשונה שכללה רק תותחים גדולים שנכנסה לשירות. ה[[דרדנוט (סוג אונייה)|דרדנוטים]] האמריקאיות הקודמות, [[אוניות המערכה מסדרת קרוליינה הדרומית|סדרת קרוליינה הדרומית]], תוכננו לפני שנודעו הפרטים של [[אה&quot;מ דרדנוט]]. הצי החליט שיש לבנות עוד זוג אוניות מערכה כדי להתמודד עם העליונות הנתפסת של דרדנוט על פני קרוליינה הדרומית, ולכן [[אדמירל משנה]] וושינגטון ל. קאפס הכין עיצוב לאונייה עם [[צריח (טכנולוגיה צבאית)|צריח תותחים]] נוסף בסוללה הראשית שיתאים לעשרת התותחים של דרדנוט. אבל שלא כמו דרדנוט, כל עשרת התותחים של דלאוור יכלו לירות [[מטח דופן]]. בזמן בנייתה, דלאוור הייתה אוניית המערכה הגדולה והחזקה ביותר שנבנתה אז בעולם.<br /> <br /> דקוטה הצפונית הייתה באורך כולל של 518 רגל (158 מטר), רוחב של 85 רגל 3 אינץ&#039; (26 מטר) ו[[שוקע]] של 27 רגל 3 אינץ&#039; (8 מטר). [[הדחק (כלי שיט)|הדחק]] האונייה היה 20,380 טון ארוך (20,707 טון) בתפוסה סטנדרטית ועד 22,400 טון ארוך (22,759 ט) במעמס מלא. היה לה צוות של 933 קצינים ומלחים. לחרטום שלה היה דוגמה מוקדמת של [[חרטום בולבוסי]].<br /> <br /> האונייה הונעה על ידי [[מנוע קיטור ימי|מנועי קיטור תלת דרגתיים]] בדירוג של 25,000 [[כוחות סוס]] וארבעה עשר דוודי Babcock &amp;amp;amp; Wilcox המופעלים בפחם, שהעניקו מהירות מרבית של 21 [[קשר (יחידת מידה)|קשרים]] (39 [[קמ&quot;ש]]). לאונייה היה טווח שיוט של 6,000 [[מיל ימי|מיילים ימיים]] במהירות של 10 קשרים (19 קמ&quot;ש). כמו כן, מכיוון שמיסבי המנוע של דלאוור היו מצוידים בשימון מאולץ במקום במערכת המוזנת באמצעות כוח הכבידה, היא הייתה אוניית המערכה האמריקאית הראשונה שמסוגלת להפליג במהירות מלאה במשך 24 שעות ללא כל צורך בתיקון מנוע.<br /> <br /> האונייה הייתה חמושה בסוללה ראשית של עשרה 12 אינץ&#039; (305 מ&quot;מ)/45 קליבר בחמישה צריחי תותחים תאומים Mark 7 על קו האמצע, שניים מהם הוצבו בזוג ירי-על קדימה. שלושת הצריחים האחרים הוצבו מאחורי המבנה. הסוללה המשנית כללה 21 תותחי 5 אינץ&#039; (127 מ&quot;מ)/50 קליבר Mark 6 המורכבים על תושבות Mark 9 ו-Mark 12 ב[[חומת סוגרים|קזמטים]] לאורך צד הגוף. כפי שהיה סטנדרטי עבור [[אוניית ראשה|אוניות ראשה]] של התקופה, היא נשאה זוג צינורות טורפדו בקוטר 21 אינץ&#039; (533 מילימטרים), שקועים בגוף שלה בצד הרחב.<br /> <br /> חגורת השריון הראשית של דלאוור הייתה בעובי 11 אינץ&#039; (279 מ&quot;מ) עובי, בעוד הסיפון המשוריין היה בעובי 2 אינץ&#039; (51 מ&quot;מ). בצריחי התותחים היו מגני תותחים בעובי 12 אינץ&#039; (305 מ&quot;מ) ומגדל הניווט היה מוגן עם דפנות בעובי 11.5 אינץ&#039; (292 מ&quot;מ).<br /> <br /> == היסטוריית שירות ==<br /> [[קובץ:USS_Delaware_(BB-28)_-_NH_61870.jpg|ימין|ממוזער| דלאוור במהלך ניסויי מהירות לאחר השלמתה]]<br /> דלאוור נבנתה על ידי Newport News Shipbuilding; היא הונחה ב-[[11 בנובמבר]] [[1907]] ו[[טקס השקת אונייה|הושקה]] ב-[[6 בינואר]] [[1909]]. לאחר השלמת עבודות ההצטיידות, הוכנסה האונייה לשירות [[צי ארצות הברית]] ב-[[4 באפריל]] [[1910]]. ב-[[3 באוקטובר]] היא יצאה ל[[וילמינגטון (דלאוור)|ווילמינגטון]], [[דלאוור]], שם קיבלה סט של כלי שירות מכסף מהמדינה שנשאה את שמה. לאחר מכן חזרה אוניית המערכה ל[[המפטון רודס]] ב-[[9 באוקטובר]], ונשארה שם עד שעזבה כדי להצטרף לפלגה הראשונה של [[פיקוד כוחות צי ארצות הברית|הצי האטלנטי]], ב-[[1 בנובמבר]]. היא ושאר הפלגה ביקרו ב[[אנגליה]] וב[[צרפת]], ולאחר מכן ביצעו תמרונים מול [[קובה]] בינואר [[1911]].<br /> <br /> ב-[[17 בינואר]], פיצוץ דוד על סיפון דלאוור הרג שמונה אנשי צוות ופצע קשות אחר. ב-[[31 בינואר]] נשאה האונייה את שרידיו של דון אניבל קרוז, שגריר צ&#039;ילה בארצות הברית, בחזרה ל[[צ&#039;ילה]]. היא יצאה דרך [[ריו דה ז&#039;ניירו]], [[ברזיל]], סביב קצה [[אמריקה הדרומית]], ל[[פונטה ארנס]], צ&#039;ילה. היא חזרה לעיר [[ניו יורק]] ב-[[5 במאי]], ולאחר מכן עזבה ל[[פורטסמות&#039;]] ב-[[4 ביוני]] כדי להשתתף במסקר צי ההכתרה עבור המלך [[ג&#039;ורג&#039; החמישי, מלך הממלכה המאוחדת|ג&#039;ורג&#039; החמישי]].<br /> <br /> במהלך חמש השנים הבאות, דלאוור השתתפה בשגרת השלום הרגילה של תמרוני צי ושייטות, תרגילי ירי ותרגול [[טורפדו]] בצי האטלנטי. במהלך חודשי הקיץ ערכה הפלגות הכשרה ל[[פרח קצונה (צי מלחמתי)|צוערים]] מ[[האקדמיה הימית של ארצות הברית|האקדמיה הימית]]. היא נכחה במסקר הצי של [[14 באוקטובר]] [[1912]], בהשתתפות [[נשיא ארצות הברית|הנשיא]] [[ויליאם הווארד טאפט]] ו[[מזכיר הצי של ארצות הברית|מזכיר הצי]] [[ג&#039;ורג&#039; וון לנגרקה מאייר]]. בשנת [[1913]], היא ערכה ביקור של רצון טוב ב-Villefranche, [[צרפת]], יחד עם אוניות המערכה ויומינג ו[[יוטה (BB-31)|יוטה]]. היא השתתפה בהתערבות במקסיקו ב[[וראקרוס|ווראקרוס]] במהלך [[המהפכה המקסיקנית]], כדי להגן על אזרחים אמריקאים באזור.<br /> <br /> === מלחמת העולם הראשונה ===<br /> [[קובץ:USS_Delaware_(BB-28)_-_NH_60569.jpg|ממוזער| דלאוור יורה עם הסוללה הראשית שלה במהלך תרגילי ירי ב-1920]]<br /> לאחר הכניסה האמריקנית ל[[מלחמת העולם הראשונה]] ב-[[6 באפריל]] [[1917]], דלאוור חזרה להמפטון רודס מתמרוני צי ב[[הים הקריבי|ים הקריבי]]. שם, היא הכשירה צוותי שמירה חמושים חדשים ואנשי חדר מכונות בזמן שהצי האטלנטי התכונן לצאת למלחמה. ב-[[25 בנובמבר]] 1917, היא הפליגה עם שאר פלגת אוניות המערכה התשיעית, לכיוון [[בריטניה]] כדי לתגבר את [[הצי הגדול]] ב[[הים הצפוני|ים הצפוני]]. ב[[סקפה פלו]], הפלגה הצטרפה לצי הגדול בתור שייטת אוניות המערכה השישית. על שייטת אוניות המערכה השישית הוטל לשמש &quot;הכנף המהירה&quot; של הצי הגדול. ב-[[14 בדצמבר]] השתתפה דלאוור בתמרונים אנגלו-אמריקאים משותפים כדי לתרגל תיאום של צי בעלות הברית.<br /> <br /> החל מסוף 1917, החלו הגרמנים להשתמש בפושטות שטח כדי לתקוף את השיירות הבריטיות ל[[סקנדינביה]]; הדבר אילץ את הבריטים לשלוח שייטות מהצי הגדול ללוות את השיירות. ב-[[6 בפברואר]] [[1918]], שייטת אוניות המערכה השישית ושמונה [[משחתת|משחתות]] בריטיות ליוו שיירה של ספינות סוחר ל[[נורווגיה]]. תוך כדי הפלגה מ[[סטוונגר]] ב-[[8 בפברואר]], דלאוור הותקפה פעמיים על ידי [[הצוללות הגרמניות במלחמות העולם הראשונה והשנייה|צוללת]] גרמנית, אם כי תמרוני התחמקות אפשרו לדלאוור להימלט ללא פגע. השייטת חזרה לסקפה פלו ב-[[10 בפברואר]]; דלאוור ליוותה עוד שתי שיירות כאלה במרץ ואפריל. ב-[[22 באפריל|22]]–[[24 באפריל]], [[צי הים הפתוח]] הגרמני התייצב ליירט אחת מהשיירות בתקווה לנתק ולהשמיד את שייטת אוניות המערכה המלוות. דלאוור ושאר הצי הגדול עזבו את סקפה פלו ב-24 באפריל בניסיון ליירט את הגרמנים, אך צי הים הפתוח כבר ביטל את הפעולה והיה בדרכו חזרה לנמל.<br /> <br /> החל מ-[[30 ביוני]], חיפו שייטת אוניות המערכה השישית ופלגה של משחתות בריטיות קבוצה של [[מקשת (ספינה)|מקשות]] אמריקאיות כשהן הניחו את שרשרות המוקשים בים הצפוני; העבודה נמשכה עד [[2 ביולי]]. המלך [[ג&#039;ורג&#039; החמישי]] בדק את הצי הגדול, כולל דלאוור, ברוזית&#039;. לאחר מכן, דלאוור הוחלפה על ידי אוניית המערכה ארקנסו; לאחר מכן חצתה דלאוור את האוקיינוס האטלנטי, והגיעה ל[[המפטון רודס]] ב-[[12 באוגוסט]].<br /> <br /> === לאחר המלחמה ===<br /> [[קובץ:USS_Delaware_(BB-28)_-_NH_54675.jpg|ממוזער| דלאוור פורקה מנשקה בינואר 1924]]<br /> דלאוור נשארה בנהר יורק עד [[12 בנובמבר]] [[1918]], יום לאחר חתימת [[הסכם שביתת הנשק בין הקיסרות הגרמנית למדינות ההסכמה|שביתת הנשק עם גרמניה]], ובכך סיימה למעשה את [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר מכן הפליגה ל[[מספנת הצי בבוסטון]] לשיפוץ. דלאוור הצטרפה מחדש לצי ב-[[11 במרץ]] [[1919]] לתמרוני אימון מול [[קובה]]. היא חזרה ל[[ניו יורק]] עם הפלגה שלה ב-[[14 באפריל]], שם נערכו תרגילי פלגה, שייטת וצי נוספים. היא נכחה בסקירה נוספת של הצי ב-[[28 באפריל]] [[1921]] ב[[המפטון רודס]]. בין [[5 ביוני]] ל-[[31 באוגוסט]] [[1922]], ערכה דלאוור שייט הכשרה לצוערים לנמלים שונים באיים [[הקריביים]] יחד עם שייט ל[[הליפקס (נובה סקוטיה)|הליפקס]], [[נובה סקוטיה]]. היא יצאה לשייט נוסף ל[[אירופה]] מ-[[9 ביולי]] עד [[29 באוגוסט]] [[1923]], וביקרה ב[[קופנהגן]], גרינוק, [[קדיס]] ו[[גיברלטר]].<br /> <br /> בשנים מיד לאחר סיום המלחמה, [[ארצות הברית]], [[בריטניה]] ו[[יפן]] פתחו כולן בתוכניות בנייה ימיות ענקיות. כל שלוש המדינות החליטו שמרוץ חימוש ימי חדש לא יהיה מומלץ, ולכן כינסו את [[הוועידה הימית בוושינגטון|ועידת הצי של וושינגטון]] כדי לדון במגבלות הנשק, שהוליד את [[אמנת וושינגטון|הסכם הצי של וושינגטון]], שנחתם בפברואר 1922. על פי תנאי סעיף II של האמנה, דלאוור ואחותה [[דקוטה הצפונית (BB-29)|דקוטה הצפונית]] היו אמורות להיגרט ברגע שאוניות המערכה החדשות קולורדו ווירג&#039;יניה המערבית, שהיו אז בבנייה, יהיו מוכנות להצטרף לצי. ב-[[30 באוגוסט]] 1923, דלאוור נכנסה בהתאם למבדוק היבש במספנת הצי בנורפוק; הצוות שלה הועבר לקולורדו שנכנסה לשירות לאחרונה, ותהליך הפירוק החל. דלאוור הועברה למספנת הצי בבוסטון, הוצאה משירות ב-[[10 בנובמבר]], ופורקה מנשקה. לאחר מכן היא נמכרה ב-[[5 בפברואר]] [[1924]] ולאחר מכן פורקה לגרוטאות.<br /> <br /> == קישורים חיצוניים ==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:אוניות מערכה בצי ארצות הברית]]<br /> [[קטגוריה:אוניות מלחמה בצי ארצות הברית במלחמת העולם הראשונה]]</div>

imported>חזרתי