שמעון פרץ (רב)
פעולות נוספות
ערך מחפש מקורות
| ||
| ערך מחפש מקורות | |
| הרב שמעון פרץ, יום העצמאות תשפ"ב | |
| הרב שמעון פרץ, יום העצמאות תשפ"ב | |
| לידה | ב' בתשרי תשל"ו (גיל: 51) |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מקום פעילות | קריית גת |
| מקום מגורים | קריית גת |
| תחומי עיסוק | ספרות תורנית, תנ"ך, תלמוד |
| השכלה | ישיבת נתיב מאיר, ישיבת מרכז הרב, כולל ישיבת הר עציון |
| חיבוריו | רשפי דת, סדרת מועדי קדשך, סדרת חיי אורה, סדרת להודות ולהלל, קדיש, ואהבת, כולנו כאחד, ובתורתו יהגה (על הש"ס), חטא העגל ופרה אדומה, ירושלים של זהב, פירוש על אורות המלחמה, ביאור למלחמת הדעות והאמונות, עוד יוסף חי. |
| השתייכות | ציונות דתית |
| רבותיו | הרב יוסף אביקסיס (סבו), הרב אברהם שפירא, הרב שלמה לוי, הרב יהושע צוקרמן, |
| בת זוג | תהילה |
| מספר ילדים | 7 |
| תפקידים נוספים | |
| ראש ישיבה, רב בית כנסת | |
הרב שמעון פרץ (נולד בב' בתשרי ה'תשל"ו, 7 בספטמבר 1975) הוא ראש ישיבת ההסדר הגבוהה קריית גת, רב בית הכנסת "משכן יעקב" בשכונת רובע הבנים בקריית גת, ורב קהילת 'באר אורה'.
ביוגרפיה עריכה
שמעון פרץ נולד ב-1975 בישראל וגדל בקריית גת, מוצא משפחתו ממרוקו. למד בבית הספר היסודי יורה דעה שבעיר, ובישיבת בני עקיבא נתיב מאיר שבירושלים. לאחר סיום לימודיו בישיבה התיכונית, עבר ללמוד בישיבת מרכז הרב במשך שמונה שנים, במהלכן שירת בצה"ל בחיל התותחנים, ולמד חמש שנים נוספות בכולל בישיבת הר עציון, אצל הרב שלמה לוי.
לאחר סיום לימודיו בישיבת הר עציון, חזר לעיר הולדתו קריית גת, ושם, בשנת תשס"ו, סייע לרב שלמה לוי לייסד את ישיבת ההסדר הגבוהה קריית גת. הרב פרץ לימד מספר שנים בישיבה כר"מ וכסגן ראש הישיבה, ובשנת תשע"ה, מונה על ידי הרב שלמה לוי לראש הישיבה[1].
הרב פרץ נשוי לתהילה ואב לשבעה. מתגורר בקרית גת ומשמש, בנוסף לתפקידיו כראש ישיבה, בתפקיד רב בית הכנסת משכן יעקב שבעיר, ורב קהילת הישיבה 'באר אורה'.
השקפתו עריכה
שיטתו החינוכית עריכה
הרב פרץ דוגל בגישת "תורה עם אהבה". על פי דרכו של רבי עקיבא וקביעתו כי "ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבה אומר זהו כלל גדול בתורה"[2]. הרב פרץ רואה חשיבות גדולה בחירות כבסיס לצמיחת ועיצוב האישיות של התלמיד על דברי חז"ל לפיהם "אֵין אָדָם לוֹמֵד תּוֹרָה אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ"[3].
דעותיו בנושאים ציבוריים עריכה
אחדות והרבנות הראשית עריכה
הרב פרץ שם דגש על אחדות בתוך עם ישראל ובפרט בתוך הציבור הדתי והחרדי.[דרוש מקור] הוא פועל ודוחף לכבוד הדדי ושיתוף פעולה בין הציבור החרדי לציבור הדתי לאומי, ובתוך הציבור הדתי לאומי בין גווניו השונים. הרב פרץ הולך על פי הנהגותיו של הרב צבי יהודה קוק ועל פי הנהגותיו הציבוריות של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, בו הוא רואה כמורו ורבו יחד עם הרב שלמה לוי. הרב פרץ נמנה עם הרבנים השמרניים אך מתנגד להחרמת רבנים או ספרים.
בנוסף, הרב פרץ רואה חשיבות גדולה בהליכה אחרי פסקי הרבנות הראשית לדורותיה בכל העניינים הציבוריים, כמו אמירת הלל ביום העצמאות.
הלכות ציבור
הרב פרץ סובר כי אין לפרסם פסקים בהלכות ציבור כדעת יחיד (כלומר לפסוק כאשר הרב הפוסק הוא היחיד הסובר כך, בניגוד לדעת רוב ככל הפוסקים). לשיטתו ההשלכות הנובעות מפרסום פסק יחיד בהלכות ציבור הן נרחבות, ועל כן יש להימנע מכך. במקביל, הרב פרץ מתנגד באופן עקרוני להחרמת ספרים של רבנים הפועלים באופן שנוי במחלוקת.[דרוש מקור]
עלייה להר הבית
הרב פרץ מתנגד לעלייה להר הבית, מהטעם שאין ללכת נגד פסיקתה של הרבנות הראשית לישראל בעניין, ונגד רוב הרבנים האוסרים על כך. הרב פרץ מציין כי אם רבו של אדם מתיר לו לעלות אז יכול, אבל ככלל אין ללכת נגד פסיקה של הרבנות הראשית לישראל. מטעם זה הרב גם מתנגד לביצוע שינויים קיצוניים במערכי הדת בישראל ללא הסכמת הרבנים הראשיים, לדוגמה רפורמות בכשרות ובגיור.[דרוש מקור]
ספריו עריכה
- רשפי דת (תשס"ב) - חידושים ועיונים בתורה על פי יסודות חז"ל והמפרשים (שני כרכים)[4].
- חיי אורה - אסתר (תשס"ט) - חידושים ועיונים במגילת אסתר[5].
- חיי אורה - רות (תשס"ט) - חידושים ועיונים במגילת רות.
- חיי אורה - שיר השירים (תשפ"ה) - חידושים ועיונים במגילת שיר השירים.
- ואהבת (תשע"ב) - מהות אהבת ישראל ודרכים להשגתה[6][7].
- עוד יוסף חי (תשפ"א) - קווים לדמותו של הרב יוסף אביקסיס.
- להודות ולהלל - חנוכה - (תשע"ו) - מאמרים ושיחות על חג החנוכה ומצוותיו, וביאור מעמיק לתפילת על הניסים.
- להודות ולהלל - פורים (תשע"ז) - מאמרים ושיחות על חג הפורים ומצוותיו
- ירושלים של זהב (תשע"ז) - סיפור חייו של ר' עקיבא, מותו מעשיו ומרד בר כוכבא.
- ובתורתו יהגה (תשע"ט) - עיונים וחידושים בסוגיות בבבא מציעא ובבבא קמא.
- כולנו כאחד (תשע"ט) - בניין מידת האהבה והעצמת הקשר הזוגי.
- קדיש (תשפ"א) - התעמקות בקדיש וביאור מילולי ורעיוני שלו.
- עוד יוסף חי (תשפ"א) - קווים לדמותו של הרב יוסף אביקסיס.
- מועדי קדשך - יום כיפור (תשפ"א) - יום כיפור בתקופת המקדש.
- מועדי קדשך - ראש השנה וצום גדליה (תשפ"ב) - ראש השנה, ימי התשובה ותקיעה בשופר.
- מועדי קדשך - סוכות (תשפ"ב) - מהות חג הסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה.
- להודות ולהלל - יום העצמאות ויום ירושלים (תשפ"ב) - בירורים הלכתיים ורעיוניים בימים קדושים אלו.
- להודות ולהלל - פסח (תשפ"ב) - מאמרים ושיחות לחג הפסח וביאור להגדה של פסח.
- חטא העגל ופרה אדומה (תשפ"ב) - פרה אדומה ותיקון העולם שבה, התעמקות בסוד הטהרה.
- אורות המלחמה (תשפ"ב) - ביאור לאורות המלחמה של הראי"ה.
- מלחמת הדעות והאמונות (תשפ"ב) - ביאור למאמר בשם זה של הראי"ה.
קישורים חיצוניים עריכה
- כל הכתבות - הרב שמעון פרץ, באתר ערוץ 7
הערות שוליים עריכה
- ^ ישיבת ההסדר גבוהה קרית גת, צוות הישיבה
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ט', הלכה ד'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ט, עמוד ב'
- ^ ספר רשפי דת באתר הספרייה הלאומית
- ^ ספר חיי אורה למגילת אסתר באתר הספרייה הלאומית
- ^ ישיבת ההסדר גבוהה קרית גת, ספרי הישיבה
- ^ ספר: ואהבת באתר הספרייה הלאומית