Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

שירת הדרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שירת הדרום
Song of the South
קובץ:Song of south poster.jpg
בימוי הארווי פוסטר
ווילפרד ג'קסון
הופק בידי וולט דיסני
תסריט ספר:
ג'ואל צ'אנדלר-האריס
תסריט:
דאלטון ס. ריימונד
מורטון גראנט
מוריס ראפף
ביל פיט
ראלף רייט
ג'ורג' סטאלינגס
עריכה וויליאם מ. מורגן
שחקנים ראשיים רות ווריק
בובי דריסקול
ג'יימס באסקט
לואנה פאטן
לוסיל ווטסון
האטי מקדניאל
גלן לידי
ג'וני לי
ניק סטיוארט
מוזיקה דניאל אמפיתיאטרוב
פול ג'. סמית
אדוארד פלאם
צילום גרג טולנד
חברה מפיצה RKO Radio Pictures
הקרנת בכורה 12 בנובמבר 1946
ישראלישראל 12 בנובמבר 1948[1]
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט אנגלית
תקציב 2,125,000‏$
הכנסות 3,300,000‏$
הכנסות באתר מוג'ו קובץ:Box Office Mojo Neto Logo.png {{#property:P1237}}
דף הסרט ב־IMDb

שירת הדרוםאנגלית: Song of the South) הוא סרט קולנוע של אולפני וולט דיסני שיצא לאקרנים בשנת 1946. סרט זה היה הראשון ששילב אנימציה ושחקנים חיים. עלילת הסרט והסיפורים המופיעים בו מבוססים על אוסף סיפורי הדוד רמוס, אוסף סיפורים מהפולקלור של אפרו-אמריקאים מדרום ארצות הברית שנאספו ועובדו על ידי ג'ואל צ'נדלר האריס. בעקבות טענות שהסרט גזעני ופוגעני כלפי הקהילה האפרו-אמריקנית, דיסני חדלו להקרין או להפיץ אותו החל משנת 1986, והוא לא שוחרר מעולם באופן רשמי בווידאו ו-DVD.[2] אם כי בסוף 2022 הסרט הועלה ליוטיוב בחלוקה ל-30 סרטונים בני 2-3 דקות כל אחד[3].

תקציר העלילה עריכה

הסרט מתרחש בתקופת השיקום שלאחר מלחמת האזרחים האמריקאית. ילד בשם ג'וני והוריו, סאלי וג'ון, עוזבים את מקום מגוריהם ועוברים אל בית סבתו בג'ורג'יה. כשהם מגיעים אל בית הסבתא נודע לילד שאביו עוזב לצורכי עבודה והוא ואמו יגורו בבית סבתו. הילד המבולבל בורח מבית סבתו בתקווה להגיע לאביו שנמצא במדינות הצפון.

לפני שעוזב הילד את חוותה של סבתו הוא פוגש משרת זקן, הדוד רמוס, שהוא מספר סיפורים, את הילדה גיני ואחיה ג'ייק וג'ו, ואת בנו של הדוד רמוס-טובי. הדוד רמוס מרגיע את הילד ומשכנע אותו לחזור לבית סבתו בזכות סיפוריו על אחא ארנב שמחליט לעזוב את ביתו ויוצא למסע הרפתקאות בו הוא פוגש את אחא שועל ואחא דוב הרוצים ללמד אותו לקח על תעלוליו אך ללא הצלחה.

המחלוקת סביב הסרט עריכה

הטענות לגזענות בסרט נסובו סביב מספר נושאים:

  • זמן ההתרחשות לא מצוין בפרוש בסרט, ולכן צופי הסרט עלולים לחשוב שדמויות השחורים הם עבדים. מכיוון שהסרט מציג את החיים בחווה כאידיליים ושמחים, אפשר לפרשו כתמיכה בעבדות.
  • עובדי החווה השחורים שרים כמה שירים, במהלך העבודה ובדרכם אליה או ממנה, וגיבור הסרט, המשרת הדוד רמוס, מספר על ימים מאושרים בהם אי אפשר שלא לשיר. ניתן לפרש זאת כחיזוק לטענת תומכי העבדות ששירת העבדים היא הוכחה שטוב להם.
  • גם אם מבינים שאין בסרט עבדים אלא רק משרתים, עדיין השחורים מוצגים כשמחים במעמדם החברתי הנמוך.
  • כמה סיפורים השזורים בעלילת הסרט ניתן לפרשם כמסר שאי אפשר לברוח מהגורל, ועל כל אחד להשלים עם מקומו.
  • בסרט מוזכר "תינוק הזפת" ("tar-baby"), מונח שיש לו משמעויות רבות, ביניהן כינוי גנאי לשחורים.[2][4]

מנגד, נטען שהסרט שם שחקנים שחורים במרכז, באופן חריג לתקופתו, וכן מציג את דמויותיהם בצורה חיובית, בעוד שהנבלים הם לבנים. כמו כן הוא מציג ידידות בין-גזעית, והסיפורים שבו מבוססים על פולקלור אפרו-אמריקני.[5]

שירים המופעים בסרט והתפרסמו עריכה

  • "זי-פה-די-דו-דה": הושר פעמיים - בתחילה על ידי הדוד רמוס ובסוף הסרט על ידי הילדים.
  • "מה שלומך": הושר על ידי הדוד רמוס, הארנב, ודמויות מצוירות נוספות.
  • "לכל אחד יש מקום צחוק משלו": הושר על ידי הארנב.

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|שירת הדרום]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מודעה 1
    מודעה 2
  2. ^ 1 2 Just How Racist Is ‘Song of the South,’ Disney’s Most Notorious Movie? , אתר Screencrush (אנגלית)
  3. ^ ערוץ היוטיוב Song of the South Archive, לא ברור מדף זה האם ערוץ זה רכש את הזכויות לסרט מחברת וולט דיסני
  4. ^ Is Song of the South too racist to screen? , קסן ברוקס, הגארדיאן (אנגלית)
  5. ^ אתר מעריצים של הסרט