רוז פרנסין רוגומבה
פעולות נוספות
| לידה |
20 בספטמבר 1942 אפריקה המשוונית הצרפתית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 באפריל 2015 (בגיל 72) פריז, צרפת | ||||
| מדינה | גבון | ||||
| |||||
-he.svg){kind=link}
רוז פרנסין רוגומבה (בצרפתית: Rose Francine Rogombé; 20 בספטמבר 1942 – 10 באפריל 2015) הייתה פוליטיקאית גבונית אשר שימשה כנשיאת גבון בפועל מיוני ועד אוקטובר 2009. היא התמנתה לתפקיד לאחר מותו של הנשיא עומר בונגו, מתוקף היותה נשיאת הסנאט של גבון. רוגומבה הייתה עורכת דין במקצועה, וחברה במפלגה הדמוקרטית של גבון (PDG).[1] הייתה האישה השליטה הראשונה בהיסטוריה של גאבון. לאחר הנשיאות הזמנית שלה, חזרה לתפקידה כנשיאת הסנאט.
ביוגרפיה עריכה
רוגומבה נולדה באפריקה המשוונית הצרפתית, האזור שכיום מהווה את מזרח גבון בשנת 1942. היא למדה בצרפת והחלה לעבוד כשופטת בגבון. בשנות ה-80 היא עבדה כמזכירה ממשלתית בכירה לקידום זכויות האדם וזכויות נשים. בתחילת שנות ה-90 עזבה את הפוליטיקה לעולם המשפט וכיהנה כסגנית נשיא בית הדין הפלילי המיוחד. בשנת 2007 סיימה לימודי תאולוגיה. בינואר 2009 נבחרה לסנאט. רוגומבה נבחרה לנשיאת הסנאט ב-16 בפברואר 2009, לאחר שקיבלה את תמיכתם של 90 מתוך 99 סנטורים שהצביעו. למרות הרוב המוחלט בקרב חברי הסנאט, בחירתה הפתיעה רבים בהנהגת ה-PDG, והיא זכתה לכינוי "גברת הברזל".
עם מותו של נשיא גבון עומר בונגו ב-8 ביוני, התמנתה רוגומבה לנשיאה זמנית. השבעתה התקיימה ב-10 ביוני בנוכחות חברי בית המשפט החוקתי, הממשלה, הסנאט, האספה הלאומית ודיפלומטים זרים. בשל היותה של רוגומבה נשיאה זמנית בלבד, לא ניתן לה הכוח לפזר את האספה הלאומית או לקרוא למשאל עם. בית המשאל החוקתי (אשר מינה את רוגומבה לתפקיד) דרש ממנה לקיים בחירות חדשות לנשיאות בתוך 30 עד 45 ימים[2]. בסופו של דבר, הבחירות התקיימו ב-30 באוגוסט ובהן ניצח עלי בונגו. הוא הושבע כנשיא ב-16 באוקטובר ובימים שלאחר מכן רוגומבה חזרה לתפקידה בסנאט. ב-27 בפברואר 2015 הפסידה בבחירות על המשך כהונתה כיו"ר הסנאט.
רוגומבה נפטרה ב-10 באפריל 2015 בבית חולים בפריז, שם אושפזה בימים שלפני כן.
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ גבון: יו"ר הסנאט הושבעה לנשיאות; בחירות תוך חודש וחצי, באתר ynet, 10 ביוני 2009