קושמן קלוג דייוויס
פעולות נוספות
| לידה | הנדרסון, ניו יורק, ארצות הברית קובץ:US flag 26 stars.svg | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית קובץ:Flag of the United States (1896-1908).svg | ||||
| מפלגה | קובץ:Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
| |||||
.svg){kind=link}
קושמן קלוג דייוויס (באנגלית: Cushman Kellogg Davis; 16 ביוני 1838 – 27 בנובמבר 1900) היה פוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כמושל מינסוטה השביעי וכחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מינסוטה.
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו ומלחמת האזרחים האמריקנית עריכה
דייוויס נולד ב-16 ביוני 1838 בהנדרסון שבניו יורק להורשיו נ. דייוויס ולקלריסה קושמן. משפחתו עברה לטריטוריית ויסקונסין עוד לפני שמלאה לו שנה (אביו המשיך לכהן כחבר הסנאט של ויסקונסין בכמה קדנציות שונות). דייוויס למד תחילה בקולג' קרול ולאחר מכן באוניברסיטת מישיגן, ובשנת 1857 השלים את לימודיו. בשנת 1860 התקבל ללשכת עורכי הדין, ולאחר זמן קצר מצא עצמו משרת במלחמת האזרחים האמריקנית ברגימנט ה-28 של חיל הרגלים המתנדבים של ויסקונסין. הוא שירת תחילה כלוטננט, מפקד פלוגה B של הרגימנט, השתתף בקרבות בזירה המערבית, ובשנת 1864 מונה לעוזרו של הגנרל ויליס א. גורמן.
קריירה פוליטית עריכה
ב-1864 חזר דייוויס לביתו בשל מצבו הבריאותי הירוד. הוא עבר לסיינט פול שבמינסוטה בשל המוניטין של המקום כאתר מרפא, והחל לפתח קריירה משפטית ופוליטית. בשנים 1867–1868 נבחר לבית הנבחרים של מינסוטה וב-1868 מונה לתובע הפדרלי של מחוז מינסוטה – תפקיד שבו החזיק עד 1873. הוא התפטר מתפקידו כדי להתמודד כמועמד המפלגה הרפובליקנית לתפקיד מושל מינסוטה וניצח בבחירות. במהלך כהונתו ייסד מועצה מדינתית לפיקוח על מסילות ברזל, פעל לתיקון חוקת המדינה כך שתתיר לנשים להצביע בנושאי חינוך ולהיבחר למשרות ציבוריות, וכן העניק סיוע לחקלאים שנפגעו ממכת ארבה. הוא כיהן קדנציה אחת בלבד, בין השנים 1874–1876, וסירב להתמודד לכהונה נוספת.[1]
חזרה לקריירה משפטית וקריירה פוליטית שנייה עריכה
לאחר שסיים את כהונתו חזר לעסוק בעריכת דין, וב־1878 ייצג בהצלחה את השופט שרמן פייג' במשפט ההדחה שלו. בהמשך הקים שותפות משפטית עם פרנק קלוג וקורדניו סבראנס. בשנת 1887 נבחר לסנאט של ארצות הברית, וכיהן ברציפות בקונגרסים ה־50 עד ה־56 (1887–1900). הוא היה מעורב בחקיקה בנושאי פנסיות ובניית תעלות הסו. החל מ־1897 עמד בראש ועדת החוץ של הסנאט, ומילא תפקיד מרכזי בהתרחשויות שהובילו למלחמת ארצות הברית – ספרד. הוא אף השתתף במשא ומתן על הסכם פריז, שסיים את המלחמה.
חיים אישיים עריכה
דייוויס התחתן עם לורה באומן ב-1862. הוא התחתן בשנית עם אנה מלקום אגניו פוקס בשנות ה-80 של המאה ה-19.[2]
דייוויס נבחר לחבר באגודת העתיקות האמריקאית בשנת 1894, וב-1895 נבחר לסגן נשיא כללי של האגודה הלאומית של בני המהפכה האמריקאית.
מותו עריכה
דייוויס מת בעודו בתפקיד ב-27 בנובמבר 1900 בסיינט פול שבמינסוטה, ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון בווירג'יניה.
קישורים חיצוניים עריכה
- קושמן קלוג דייוויס, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- קושמן קלוג דייוויס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
