הקובו הוא פריו של צמח הצ'ראוס (שם מדעי: Cereus peruvianus או Cereus repandus),קקטוס שמוצאו בדרום אמריקה, מסוג קקטוסי הפיטאיה, המתאפיינים בגבעולים עמודיים. בניגוד לפיטאיות האחרות, סוג זה איננו זוחל.
הצמח אותר בפרויקט שהתחיל בשנת 1985. מטרתו הייתה זיהוי צמחים נותני פרי המתאימים לגידול במדבר. זרעיו התקבלו מעמרם קודיש, אשר נהג ללקט זרעים מגנים פרטיים בדרום קליפורניה, מצמחים בעלי פירות באיכות סבירה.[1] מבין הזרעים הללו, המבטיח ביותר היה Cereus peruvianus Britton and Rose.[2] התברר שהוא יעיל מאוד בניצול מים, עמיד בטמפרטורות גבוהות מאוד ובלחות נמוכה מאוד, בקרינת שמש מלאה וללא חרקים מזיקים בישראל. כמו כן, קל וזול להרבות אותו מייחורים. הוא מניב אחרי שלוש שנים בלבד, בעל חיי מדף ארוכים, תכולת סוכר נמוכה ולפיכך מתאים לחולי סוכרת.[1] כדי להבטיח יבול כלכלי יש הכרח לגזום את הגבעולים.
צמח הצ'ראוס הוא קקטוס עמודי, קוצני ומסועף, הגדל עד לגובה של כשלושה מטרים. פורח בלילה בצבעי לבן וורוד. כל פרח נפתח ללילה אחד בלבד ואחר כך נובל. לפריו שונות רבה בצבעים, הנעים בין צהוב לאדום כהה. הפרי מיוחד בקרב הקקטוסים בהיותו חסר קוצים, על אף שצמח האם קוצני מאוד, בעיקר בחלקו התחתון. ציפת הפרי הנאכלת היא בצבע לבן, ארומטית, בטעם עדין, חמוץ-מתוק. בציפה מפוזרים זרעים שחורים קטנים אשר אף הם אכילים. בשל צבע ציפת הפרי (לבן עם נקודות שחורות), רבים משתמשים בו על מנת לקשט מגשי פירות.
הצמח הוא בעל אי התאם עצמי והפריה זרה היא חובה. מאחר שאין לו מאביק מתאים בארץ, ללא הפריה ידנית איננו מפתח פירות, וזו הסיבה שהרבה חובבי קקטוסים מכירים אותו רק כצמח נוי בעל פרחים מרשימים, הפורחים ללילה אחד בלבד.[1]
הפרי יוצא מישראל על ידי חברת אגרקסקו תחת השם "קובו". בשנת 2014 היו חקלאי ישראל היצואנים היחידים בעולם[1]. הייצוא של הקובו פסק והוא משווק רק לשוק המקומי (נכון לספטמבר 2022, לפי דיווח של פרופסור יוסף מזרחי).
השם, כפי שידוע בישראל, ניתן מתוך מבט לייצוא, כפי שאמר פרופסור מזרחי, שעמד בראש צוות האינטרודוקציה: "אנו המצאנו את השם קובו כדי להבדילו מהפיטיות האחרות. בחרנו את המילה קובו כי ניתן לבטאו בכל העולם ללא אותיות עם צלילים שיש אנשים שלא יכולים לבטא."
Mizrahi, Y., A. Nerd, and Y. Sitrit. 2002. New Fruits for Arid Climates, hort.purdue.edu p. 378–384. In: J. Janick and A. Whipkey (eds.), Trends in new crops and new uses. ASHS Press, Alexandria, VA.
^ 1234Mizrahi Y., Cereus Peruvianus (Koubo) New Cactus Fruit For the World, Rev.Bras.Frutic.,Jaboticabal-SP 36(1), מרץ 2014, עמ' 068-078
^Weiss, J. et al., Janick J.,Simon, J.E. (ע), Development of Cereus peruvianus as a new crop for the Negev desert of Israel, New crops, New York: Wiley and Sons, 1993
