פורים סרגוסה

פורים סרגוסה הוא יום הודאה המצוין בי"ז וי"ח בשבט, כדי לציין נס שאירע בינואר 1420 לאחת מהקהילות היהודיות באיטליה או בספרד. חלק מהמקורות משייכים את הנס ליהודי סירקוזה בסיציליה שבאיטליה, ואילו מקורות אחרים טוענים כי הנס התרחש לקהילה היהודית בסרגוסה שבספרד.

כימי הודאה אחרים דומים הנחגגים בקהילות שונות, גם אירוע זה נקרא בשם פורים שני. אירועי הנס בסרגוסה נכתבו במגילה מיוחדת הנקראת באופן חגיגי ביום החג.

אירועי הנס

האירוע התרחש בשנת ה'ק"ף, בימי אלפונסו החמישי. מסופר כי כאשר היה המלך, שבלשון המגלה נקרא בשם סארגוסאנוס, מגיע אל העיר, היו יהודי העיר יוצאים לברכו ובידיהם ספרי התורה משנים עשר בתי הכנסיות שבעיר. בשלב מסוים, החליטו רבני הקהילה כי כדי לשמור על קדושת הספרים, קבלת הפנים תהיה רק עם תיקי הספרים כשהם ריקים ועטופים במעילי רקמה, וספרי התורה עצמם יישארו בבתי הכנסת. מומר בשם מרקוס שמע על העניין והלשין על כך למלך. המלך זעם על כך, אך החליט שלא להעניש את היהודים לפני שבירר אם האשמה נכונה. הוא יצא לכיוון סרגוסה, כשמרקוס מלווה אותו, והחליט כי כשיצאו היהודים לקבלו, יצווה לפתוח את נרתיקי הספרים במפתיע ולראות אם יש אמת בדבר.

מסופר, כי בלילה שלפני ביקור המלך, הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל שנים עשר גבאי בתי הכנסת השונים, והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם. למחרת, כאשר ציווה המלך במפתיע לפתוח את נרתיקי הספרים, נמצאו הספרים בתוכם. המלך ציווה לתלות את מרקוס, והקהילה היהודית ניצלה.

מנהגים

סיפור הנס נכתב במגילה מיוחדת, הנקראת בבתי כנסת של יוצאי סרגוסה, בחלקם בי"ז בשבט ובחלקם בי"ח בו. כפי שנהוג לעשות בקריאת מגלת אסתר, בכל פעם שנקרא שמו של מרקוס המומר נהוג להשמיע רעש רב באמצעות רעשנים וצעקות. בבית הכנסת הספרדי של נחלת שבעה שבמרכז העיר ירושלים נהוג לפתוח את ההיכל לקראת סוף תפילת ערבית של ליל שבת ולהראות בספר התורה את מקום תחילת הקריאה של אותה שבת. מנהג ייחודי זה שורשו בנס סרגוסה.^{[דרוש מקור]}

מתילדה כהן-סראנו כתבה כיצד נחגג החג באיסטנבול:

באיסטנבול הייתה משפחת בכר, שקראו להם ה"בכרים של סרגוסה" מפני שטענו שהם באים מסרגוסה שבספרד. במשך שנים, דודתי, הגברת שרה בכר, נהגה להזמין אנשים בפורים, אחרי הצום, והייתה מחלקת להם סוכריות. האדון יצחק בכר היה הולך למנחה בפורים לפנות ערב, והיה קורא לכל היהודים, ואחרי התפילה בבית הכנסת של צ'ורפצ'יחאן [באזור אמינונו, אסתאנבול] בטחקלה [שכונה ברובע זה] היה מחלק סוכריות של חאג'י בכיר [יצרן ממתקים מפורסם]. יצחק בכר היה קורא לרבנו נסים מסיסטראנו שהיה מביא את המגילה [מגילת סרגוסה] והיה קורא אותה בעברית, ואחר כך היה מסביר אותה בספניולית, כדי שיבינו כולם.

לקריאה נוספת

• יום טוב לוינסקי, ספר המועדים, כרך ו: פורים, תל אביב: הוצאת אגודת עונג שבת (אהל שם) על יד דביר, תשי"ט-1959, עמ' 314.
• ירון בן-נאה, טורקיה, ירושלים: הוצאת מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח; משרד החינוך, 2010, קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, עמ' 119–120

קישורים חיצוניים

• פורים סרגוסה בספר ספורים נפלאים מאת הרב יוסף הלל קעניג, באתר Hebrew Books.
• על עוד חגי פורים מיוחדים, ב-Jewish Encyclopdia.