פורטל:השפה העברית/מילה נבחרת/7

תֹּפֶת

למאמר בוויקימילון

הגדרה

דבר קשה ורע המסב סבל רב/שרפה, מדורה גדולה/גיהנום.

אטימולוגיה

כל משמעויות המילה נובעות משמו של מקום בעמק גיא בן הינום שבו נהגו להקריב ילדים למלך:

"וְטִמֵּא אֶת הַתֹּפֶת אֲשֶׁר בְּגֵי בני בֶן הִנֹּם לְבִלְתִּי לְהַעֲבִיר אִישׁ אֶת בְּנוֹ וְאֶת בִּתּוֹ בָּאֵשׁ לַמֹּלֶךְ"

— מלכים ב, כג, י

ככל הנראה מקור המילה במילה שמית קדומה שעניינה שרפה או אש והמקבילה לשורש העברי שׁ-פ-ת. שרידים לה ניכרים גם בשפות שמיות נוספות: תְּפָיָא (אח בישול, ארמית), أُثْفِيَّة (אֻתְ'פִיָּה - אחת מאבני הבסיס של הקדֵרה, ערבית). כמו כן הייתה הצעה לקשר בין תֹּפֶת לבין המילה הסנסקריטית tapti (חוֹם), אך רוב החוקרים לא קיבלו אותה. האטימולוגיות של חלק מפרשני המקרא, שלפיהן המילה גזורה מהשורש ת-פ-פ, לא התקבלו אף הן.