Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ערן צדקיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
ערן צדקיהו
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 בנובמבר 1980 (גיל: 45)
ירושלים
ענף מדעי מדע המדינה
השכלה

האוניברסיטה העברית בירושלים

המכון למדע המדינה פריז Sciences Po
עיסוק מדריך גאופוליטי

ערן צדקיהו (נולד ב-17 בנובמבר 1980) הוא חוקר, מדריך ויועץ גאופוליטי ישראלי המתמחה בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לאומיות דתית, ויחסי יהודים-ערבים במרחב הישראלי-פלסטיני כולו, עם דגש על ירושלים. מחקריו עוסקים בהשפעות הדדיות בין דת וזהות לאומית כמו גם בסוגיות הנוגעות לאתרים קדושים במזרח התיכון.

צדקיהו מפרסם מעת לעת מאמרים אקדמיים ופובליציסטיים בנושאי הסכסוך הישראלי-פלסטיני ומשמש כפרשן בנושאים אלו בכלי תקשורת בישראל ובעולם.[1][2][3][4][5][6][7][8]

ביוגרפיה עריכה

צדקיהו נולד בירושלים וגדל בשכונת תלפיות מזרח. מצד אביו, אילן (ששון) צדקיהו, הוא צאצא למשפחת סוחרים יהודים-כורדים אשר היגרה לירושלים בשלהי שנות העשרים של המאה ה-20 מזאכו שבכורדיסטן העיראקית והתיישבה בשכונת שבת צדק (שכונת הפחים), סמוך לשוק מחנה יהודה.[9] משפחת צדקיהו הייתה מבין הראשונות לרכוש חנויות קבע בשוק. מגיל צעיר נחשף צדקיהו לערביי ירושלים ולשפה הערבית, כשבילה שעות רבות בחנות של אביו בשוק לצד הפועלים הערבים או בשכונת ילדותו במזרח ירושלים, הממוקמת בין הכפרים הפלסטינים צור באהר וג'בל מוכאבר.[10]

סיים 12 שנות לימוד בתיכון לאמנויות בירושלים ללא תעודת בגרות.[11] שירת בצבא כלוחם ומפקד בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל. לימים השלים את תעודת הבגרות, סיים תואר ראשון ושני מהחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, ודוקטורט במכון למדע המדינה בפריז.[12]

רקע אקדמי עריכה

צדקיהו כתב את הדוקטורט שלו בסוציולוגיה פוליטית השוואתית במכון למדע המדינה פריז (Sciences Po) בנושא הלאומיות הדתית בסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודת מבט השוואתית.[13] בין השנים 2022–2024 במסגרת מלגת פוסט-דוקטורט באוניברסיטה העברית, צדקיהו חקר את המאבק היהודי-מוסלמי בהר הבית ומסגד אל-אקצא. באותן שנים הוא לימד קורס אקדמי בנושא הסכסוך על ההר הקדוש בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית.[14]

צדקיהו הוא עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, שם הוא כותב על קונפליקטים דתיים ולאומיים, יחסי יהודים-ערבים בישראל, ובמיוחד במזרח ירושלים.[15] בעבר, שימש כיועץ לרבנות הראשית, ראשי הכנסיות בארץ הקודש והמשרד לענייני הקדשים ברשות הפלסטינית במסגרת מועצת המוסדות הדתיים בארץ הקודש (CRIHL). בתפקידו במועצה צדקיהו סייע למנהיגים דתיים להשתלב במשא ומתן במסגרת יוזמת השלום של מזכיר המדינה האמריקאי דאז, ג'ון קרי. כמו כן, ניהל את תחום ירושלים והמקומות הקדושים בארגון "Search for Common Ground" ופעל לקידום קוד אתי אוניברסלי לאתרים קדושים.[16]

בשנים 2023-2024 הוביל ד"ר צדקיהו את שתי העונות הראשונות של הפודקאסט "כאן זה שאם", העוסק בחקר המזרח התיכון, כפרויקט משותף של מכון ון ליר בירושלים, הפורום לחשיבה אזורית והאגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א).[17]

מחקריו עריכה

צדקיהו חוקר את הסכסוך הישראלי פלסטיני מתוך הגישה השואפת להעמיד את שני הצדדים לקונפלינקט תחת אותן אמות מידה מחקריות. כתלמיד של ההיסטוריון הלל כהן, צדקיהו נאמן לעקרון של מורו:[18]

במחקר על אודות סכסוך בין קבוצות לאומיות, התמקדות על צד אחד בסכסוך אינה מאפשרת לראות את התמונה בשלמותה ויש בה מידה של עיוות.

לאומיות דתית במבט משווה עריכה

לאור שאיפה זו לאובייקטיביות מחקרית, זאת על אף היותו גבר ישראלי ויהודי, צדקיהו כתב את עבודת הדוקטורט שלו מחוץ לישראל. עיקר העבודה היא השוואה בין החתירה להגמוניה של הלאומיות הדתית היהודית בישראל והמוסלמית הפלסטינית. לדבריו

מראשית שנות התשעים של המאה הקודמת ועד לימינו אנו, נעה הלאומיות הדתית מן השוליים אל המרכז והפכה להגמוניה החברתית, התרבותית והפוליטית החדשה. אמירה זו נכונה לגבי הציונות הדתית בישראל וכן לגבי הלאומיות-הדתית האסלאמית הפלסטינית, אשר באה לידי ביטוי מוסדי בעיקר בתנועת חמאס (ובמידה פחותה מכך דרך התנועה האסלאמית בישראל). בצד ההבדלים המהותיים והברורים בין הציונות הדתית לחמאס, בין היהדות לאסלאם ובין ישראלים לפלסטינים, בחינה השוואתית של מהלך זה נוגעת ישירות גם בקווי הדמיון שבין שתי התנועות המקדשות את הלאומיות ואשר עבורן הדת והפוליטיקה חד הן. במילים פשוטות, יש בינינו הרבה יותר קווי דמיון ממה שרובנו מוכנים להודות.

שתי התנועות הדתיות-לאומיות – הישראלית-יהודית והמוסלמית-פלסטינית – ראו בתהליך השלום איום, נאבקו בו בשילוב של כוח פוליטי וחברתי ובאלימות. לא רק שהן הצליחו לעצור את תהליך השלום, אלא שמתוך מאבקן, הן הפכו להגמוניה הפוליטית-חברתית.

[19]

בעבודתו התחקה צדקיהו אחר עלייתן של החמאס ושל הציונות הדתית להגמוניה, כמו גם את עלייתו של הכהניזם ככוח מוביל בציונות הדתית ובפוליטיקה הישראלית, מתוך התמקדות בגבול שבין השוליים למרכז בציונות הדתית.[19][20]

מנהיגות פלסטינית במזרח ירושלים עריכה

בעת היותו מתמחה במכון ירושלים למחקרי מדיניות (בשנת 2009) החל צדקיהו להתעמק בגאופוליטיקה של מזרח ירושלים.[21] לפיכך, למרות התמקדותו הקודמת בהיסטוריה אסלאמית של הלבנט ושל ירושלים בימי הביניים, החליט לכתוב כתזה מחקרית לתואר שני את הביוגרפיה הפוליטית של המנהיג הפלסטיני המנוח פייסל חוסייני, שהוביל את המנהיגות הפלסטינית במזרח ירושלים, מחזיק תיק ירושלים באש"ף ומי שהקים את מטה הארגון באוריינט האוס שבשכונת שייח' ג'ראח בעיר. העבודה, שכותרתה "נסיך ירושלים" נכתבה בהנחיה משותפת של הלל כהן ואלי פודה.[22]

הסכסוך היהודי-מוסלמי על הר הבית ומסגד אל-אקצא עריכה

צדקיהו חוקר את הסכסוך הישראלי פלסטיני על הר הבית ומסגד אל-אקצא, תוך כדי שימת דגש על יחסי הגומלין שבין יהודים ומוסלמים על ההר הקדוש וסביבותיו הפיזיות והרעיוניות.[23] עבודתו המחקרית מבוססת במידה רבה על היותו מדריך הנוכח בשטח.[24] בהתאם, במחקריו נוקט צדקיהו במתודולוגיה של תצפית משתתפת ונטמע במושא המחקר. כך בשנת 2017 סיים צדקיהו את קורס המדריכים הראשון של "הקרן למורשת הר הבית והמקדש" (כיום בידינו - למען הר הבית[25]) בהובלת פעיל המקדש ארנון סגל.[26]

צדקיהו טוען שההר הקדוש עומד, פיזית ורעיונית, בלב ההתנגשות היהודית-מוסלמית בארץ הקדוש ובלב הסכסוך הישראלי פלסטיני בארץ הקודש.[27][28] לדבריו, פולחן יהודי בהר הבית יהיה מקובל על הפלסטינים אך ורק בתוך הקשר של הסכם מדיני כולל המבטיח שוויון זכויות לפלסטינים, מימד של ריבונות פלסטינית בירושלים ובמסגד אל-אקצא ומתוך תהליך של פיוס הכולל בתוכו הכרה בעוולות ושיח בינדתי.[29]

צדקיהו הוא מחבר שותף של מסמך המדיניות "היום שעכשיו: חלופות למדיניות ישראלית שוחרת שלום", אשר פורסם בינואר 2025 מטעם מכון ון ליר והפורום לחשיבה אזורית.[30] מסמך זה בוחן את הדרך שהובילה לטבח שבעה באוקטובר ולמלחמת חרבות ברזל, כולל ניתוח של דינמיקות אזוריות ומקומיות והמלצות על הדרוש להשגת פיוס היסטורי בין ישראלים לפלסטינים. המסמך נכתב מנקודת מבט ישראלית ביקורתית וזכה לאימוץ מצד יותר מ-120 חוקרים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, לרבות מתחום ההיסטוריה של המזרח התיכון והסכסוך הישראלי-פלסטיני, והדבר מבסס אותו כמסמך הניתוח והמדיניות שזכה להסכמה הפומבית הרחבה ביותר עד כה בקרב הקהילה האקדמית הישראלית.[31]

פעילות מקצועית עריכה

מדריך גאופוליטי עריכה

צדקיהו החל להדריך סיורים בשנת 2005, תחילה במערכת החינוך הישראלית במסגרת בית הספר ללימודי ירושלים של יד יצחק בן צבי, ובהמשך באמצעות סיורים גאופוליטיים בישראל ובגדה המערבית תוך התמקדות במזרח ירושלים. בסיוריו הוא חושף גורמי מקצוע שונים כמו גם את הציבור הישראלי והבינלאומי למורכבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני בשטח, תוך התמקדות במציאות בשטח, במפגשים אנושיים ובהדגשת פערים חברתיים ופוליטיים ובאפשרויות למפגש ולשיתוף פעולה. בסיוריו מדגיש צדקיהו את המתח בין הנרטיבים השונים ואת החשיבות של הכרה בירושלים כמרחב משותף.

מיניות אינטגרטיבית עריכה

צדקיהו עוסק גם בתחום המיניות האינטגרטיבית, המתמקדת בקשר בין הגוף, הנפש והרגש ובמיניות כשער לאינטימיות וכממד של רווחה והעצמה אישית וזוגית. במסגרת זו הוא כותב, מייעץ ומרצה על מיניות בריאה, עונג, מגדר ומערכות יחסים. בכתיבתו מציע צדקיהו פרשנות ביקורתית לשיח החברתי סביב מיניות, חופש ואינטימיות. עבודתו משלבת ידע תאורטי עם התבוננות חווייתית על עונג, מיניות ותקשורת במערכות יחסים והשלכותיהם על איכות החיים של האדם.[32]

חיים אישיים עריכה

צדקיהו מתגורר עם משפחתו בירושלים. בשנת 2024 עבר לדרום צרפת במסגרת שבתון אקדמי דו-שנתי של בת זוגו. הוא דובר עברית, ערבית, אנגלית וצרפתית.[33]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|ערן צדקיהו]] בוויקישיתוף


הערות שוליים עריכה

  1. ^ ערן צדקיהו, באתר תלם
  2. ^ ערן צדקיהו, באתר הארץ
  3. ^ ערן צדקיהו, באתר מרכז משה דיין
  4. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  5. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  9. ^ חיה גביש, היינו ציונים: קהילת זאכו בכורדיסתאן, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 2004, עמ' 189
  10. ^ עליי, באתר ערן צדקיהו // Eran Tzidkiyahu
  11. ^ ערן צדקיהו, על נסיונו במערכת החינוך, פוסט ברשת החברתית, באתר פייסבוק, ‏1 ספטמבר 2018
  12. ^ F. P. Editors, The Best International Relations Schools in the World, Foreign Policy, ‏2024-12-04 (ב־English)
  13. ^ Eran Tzidkiyahu, From the Margins to the Center: Religious-Nationalism in the Israeli-Palestinian Conflict - A Comparative Approach, Paris: Sciences Po, 2021, עמ' 444
  14. ^ סגל אקדמי, באתר politics.huji.ac.il
  15. ^ ערן צדקיהו, באתר הפורום לחשיבה אזורית
  16. ^ Elhanan Miller, In Israel, more Jewish holy sites desecrated than Christian, Muslim ones combined, www.timesofisrael.com (ב־English)
  17. ^ ארכיון כאן זה שאם, באתר הפורום לחשיבה אזורית
  18. ^ הלל כהן, תרפ"ט: שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי, ירושלים: כתר, 2013, עמ' 15
  19. ^ 1 2 ערן צדקיהו, המקרה המשותף של חמאס ושל הציונות הדתית, באתר הפורום לחשיבה אזורית, ‏2022-12-29
  20. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  21. ^ ד"ר ערן צדקיהו, מדריך ויועץ גיאופוליטי, באתר ערן צדקיהו // Eran Tzidkiyahu
  22. ^ ערן צדקיהו, נסיך ירושלים פיצל אל-חסיני והמנהיגות הפלסטינית הלאומית בשטחים, באתר הספריה הלאומית, ‏2012
  23. ^ ערן צדקיהו, אבנים ודמעות: "דיאלוג בין-דתי" עדיף על ההר הקדוש, פוליטיקה: כתב עת למדע המדינה וליחסים בינלאומיים גליון מס' 33, 2023, עמ' 92-125
  24. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  25. ^ בידינו למען הר הבית | עליה להר הבית | הדרכה בהר הבית, באתר בידינו למען הר הבית ובית המקדש
  26. ^ אתר למנויים בלבד איילת שני, האנשים האלה רוצים להקים את בית המקדש השלישי, והם רציניים מאוד, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2017
  27. ^ ג'רמי פוגל, ההיסטוריה (הלא מוכרת) של המקומות הקדושים, אורח: ד"ר ערן צדקיהו, באתר Think&Drink DIfferent, פודקאסט למי שאוהב לחשוב, ‏1 אוקטובר 2023
  28. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  29. ^ אתר למנויים בלבד ערן צדקיהו, מטרת המלחמה היא בניין בית המקדש השלישי, ושהעולם יתפוצץ, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2024
  30. ^ היום שעכשיו, באתר מכון ון ליר בירושלים, ‏2025
  31. ^ היום שעכשיו: חלופות למדיניות ישראלית שוחרת שלום, באתר הפורום לחשיבה אזורית, ‏2025-01-08
  32. ^ אודות, באתר הכל יחסים - ערן צדקיהו
  33. ^ עליי, באתר ערן צדקיהו // Eran Tzidkiyahu
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=ערן_צדקיהו&oldid=956418"