Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ערכים אסייתיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערכים אסייתים הם אידאולוגיה פוליטית המנסה להגדיר אלמנטים של חברה, תרבות והיסטוריה המשותפים לאומות דרום-מזרח אסיה ומזרח אסיה, בפרט ערכים של שותפות וקולקטיביזם למען אחדות חברתית וטוב כלכלי, בניגוד לערכים אירופאיים נתפסים של זכויות אוניברסליות של כל הפרטים.

הגדרה עריכה

הוצעו הגדרות שונות ל"ערכים אסייתים". באופן כללי, הביטוי רומז להשפעות של הקונפוציאניזם,[1] בפרט, כיבוד אב ואם או נאמנות למשפחה, לתאגיד ולאומה; ויתור על חופש אישית למען יציבותה ושגשוגה של החברה; השאיפה למצוינות אקדמית וטכנולוגית; וכן מוסר עבודה חזק יחד עם חסכנות.

תומכים של ממשלות סמכותניות בסגנון סיני[1] טוענים שערכים אסייתים מתאימים יותר לאזור מאשר דמוקרטיה מערבית עם הדגש שלה על חירויות הפרט.[2]

"ערכים אסייתים" קודדו וקודמו בהצהרת בנגקוק משנת 1993, שהדגישה מחדש את עקרונות הריבונות, הגדרה עצמית ואי-התערבות בזכויות אזרחיות ופוליטיות. הם כללו:

היסטוריה עריכה

מבחינה היסטורית, לא הייתה זהות "אסייתית" משותפת, והמושג של זהות אזורית גאוגרפית מאוחדת בתקופת הפופולריות שלו במאה ה-20 לא היה מוגבל אך ורק לאסיה.[1]

ערכים אסייתים צברו פופולריות בסין, בטאיוואן (תחת מפלגת הקוומינטנג), במלזיה (תחת מאהאטיר מוחמד), בסינגפור (תחת לי קואן יו), באינדונזיה, בקוריאה הדרומית וביפן (אולי כבר בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה).[3] במערב, חקר הערכים האסייתים נתפס כדרך להבין את אסיה ולטפח מערכת יחסים קרובה יותר עם האזור.[4]

התומכים טוענים שהמושג עזר לפייס בין האסלאם, הקונפוציאניזם וההינדואיזם בסינגפור ובמלזיה, והיה מאחד משום שהיה שונה מהפילוסופיה של המערב.[5] לי קואן יו טען כי יותר מאשר כלכלה או פוליטיקה, התרבות של אומה קובעת את גורלה,[6] ותיאר את הערכים האסייתים כ"עליונות של אינטרסים קבוצתיים על פני אינטרסים של הפרט" אשר "תומכים במאמץ הקבוצתי הכולל הדרוש להתפתחות מהירה".[7] הוא תיאר את ההבדל בין ערכים אסייתים לבין ערכי המערב כך: "המטרה העיקרית היא לקיים חברה מסודרת היטב כדי שכל אחד יוכל ליהנות מחירויותיו בצורה מרבית. חירות זו יכולה להתקיים רק במדינה מסודרת ולא במצב טבעי של מאבק ואנרכיה".[8]

ביפן, המושג "אידיאלים של המזרח" אומץ בחוגים לאומניים מסוימים, משום שהוא קרא תיגר על המערב והציע אפשרות של מנהיגות יפנית ב"אסיה חדשה".[9] יש המייחסים את ההצלחה הכלכלית של מדינות מזרח ודרום-מזרח אסיה בשנות ה-60 עד שנות ה-80 ל"ערכים אסייתים" – מודל פוליטי אסייתי של "הדרך השלישית", שהיווה חלופה לטוטליטריזם ולדמוקרטיה ליברלית. הנס הכלכלי היפני תחת מערכת 1955, שבה המפלגה הליברלית-דמוקרטית הייתה המפלגה היפנית הדומיננטית שנמצאת בשלטון כמעט ברציפות מאז 1955, משמש כדוגמה להצלחת המודל הפוליטי הזה.[דרוש מקור]

המושג "ערכים אסייתים" ניכר גם בתכנון של מסירת הונג קונג לידי סין בשנת 1997.[10]

לאחר שנת 2000 עריכה

הפופולריות של המושג לא החזיקה מעמד. יש המשערים שהוא אולי תרם לשינויים הדתיים, החברתיים, התרבותיים והכלכליים שהתרחשו באסיה באותה תקופה – לדוגמה, ייתכן שהמשבר הפיננסי באסיה והקריסה של משטר סוהארטו באינדונזיה זכו למענה מוצלח נגדי מצד הדמוקרטיה הליברלית.[11][12][13]

בשנת 2006, יוסוף קאלה, סגן נשיא אינדונזיה, קישר את הערכים האסייתים להסכם הסחר החופשי המוצע של מזרח אסיה ולקהילת מזרח אסיה שנבעה מפסגת מזרח אסיה. הוא הגן חלקית על ערכים אסייתים על ידי שימת דגש על שיתוף פעולה במקום על תחרות.[14]

במזרח טימור, הרעיון של "ערכים אסייתים", או "ערכים טימורים", שסטה מהרעיון המובן בינלאומית של דמוקרטיה, הופיע בעקבות הבחירות לנשיאות במזרח טימור ב-2012. בבחירות אלו הודח בסיבוב הראשון הנשיא המכהן ז'וזה רמוס הורטה, חבר במה שנתפס כדור מבוגר יותר הקשור להכנסת הדמוקרטיה למדינה.[15] רמוס הורטה, עם זאת, המשיך לזכות בנשיאות שוב כעבור עשור, לאחר קמפיין שנועד לתת מענה לסוגיות גלובליות המשפיעות על מזרח טימור.[16]

המושג "ערכים אסייתים" ממשיך להיות נידון באקדמיה בהתייחס לשאלת האוניברסליות של זכויות האדם, בניגוד לעמדה של יחסיות תרבותית.[17]

ביקורת עריכה

מספר ביקורות הושמעו כלפי הערכים האסייתים.[18]

קים דה-ג'ונג (נשיא קוריאה הדרומית לשעבר), אמרטיה סן (כלכלן, פילוסוף וחתן פרס נובל הודי) ויו יינג-שי (היסטוריון וסינולוג אמריקאי יליד סין) טענו ש"ערכים אסייתים" וההגנה עליהם באמצעות יחסיות תרבותית הם דוגמה כפולה לשם דיכוי חופש הביטוי וזכויות האדם, אשר ממוסגרים על ידי תומכי המושג כ"ערכי המערב" שאינם ישימים לחברה האסייתית.[19][20][21][22] רנדל פירנבום ציין כי חוקרים רבים "מסכימים באופן כללי שממשלות אסייתיות מסוימות משתמשות ברטוריקה של ערכים אסייתים למטרות של שירות עצמי".[23] אמרטיה סן טוען שהערכים האסייתים לכאורה אינם יכולים לפעול בגלל המגוון התרבותי המכריע המצוי באסיה.[24][25]

בשנת 2001, מארק ר. תומפסון טען שהפופולריות של המושג דעכה לאחר המשבר הפיננסי באסיה ב-1997, כאשר התברר כי לאסיה חסר מנגנון מוסדי אזורי קוהרנטי כלשהו כדי להתמודד עם המשבר.[26]

מחבריו של מחקר שפורסם בשנת 2015 טענו כי חקלאות אורז לעומת חקלאות חיטה מסבירה את ההבדלים בחשיבה אנליטית, "אינדיבידואליזם מרומז" וחדשנות בין מחוזות שונים בסין.[27] בהשוואה לגידול חיטה, גידול אורז הוא פרקטיקה עתירת עבודה הדורשת שיתוף פעולה בין אנשים רבים.[28] עם זאת, תוצאות המחקר שנויות במחלוקת בשל גודל מדגם קטן מאוד עבור חלק מיחידות הניתוח, כלי מדידה מפוקפקים ואפיון שגוי של המודל. באמצעות מדד משופר של אינדיבידואליזם-קולקטיביזם, מחבריו של מחקר שחזור מצאו כי המסקנה של המאמר מ-2015 שהתיימר להציג ראיות לקשר בין גידול חיטה לעומת אורז הייתה תוצאה של מתודולוגיה פגומה.[29]

לקריאה נוספת עריכה

  • Loh Kok Wah F. and Khoo B. T. "Democracy in Malaysia: Discourses and Practices" Curzon Press, Richmond Surrey, 2002.
  • Subramaniam S. "The Asian Values Debate: Implications for the Spread of Liberal Democracy" Asian Affairs. March 2000.
  • Ankerl G. "Coexisting Contemporary Civilizations: Arabo-Muslim, Bharati, Chinese, and Western" INUPRESS, Geneva, 2002 ISBN 978-2881550041

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 William Theodore De Bary, Wm Theodore de Bary, Asian Values and Human Rights: A Confucian Communitarian Perspective, Harvard University Press, 1998-09-30, עמ' 2-13, ISBN 978-0-674-04955-0. (בEnglish)
  2. ^ Mark R Thompson, "Pacific Asia after 'Asian values'", Third World Quarterly, 2004.
  3. ^ Michael D. Barr, Cultural Politics and Asian Values: The Tepid War, Routledge, 2004, ISBN 978-0-415-33826-4. (בEnglish)
  4. ^ Josiane Cauquelin, Paul Lim, Birgit Mayer-König, Asian Values: Encounter with Diversity, Routledge, 2014-01-14, ISBN 978-1-136-84125-5. (בEnglish)
  5. ^ Nishida K Nishida Kitaro Zenshu (Complete Works of Nishida Kitaro in 19 volumes), 4th ed., Iwanami Shoten, Tokyo 1989.
  6. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  7. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  8. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  9. ^ Okakura K The Ideals of the East, Tuttle Publishing, North Clarenton 1904, 2002.
  10. ^ Bob Beatty, Democracy, Asian Values, and Hong Kong: Evaluating Political Elite Beliefs, Bloomsbury Academic, 2003-08-30, עמ' 14, ISBN 978-0-275-97688-0. (בEnglish)
  11. ^ Milner A. "What's Happened to Asian Values?" Faculty of Asian Studies, ANU, 1999.
  12. ^ Krugman P. "Latin America's Swan Song" An MIT web page article, unsourced and date not stated. Accessed 21 May 2014.
  13. ^ Francis Fukuyama F. "The End of History and the Last Man". Free Press 1992. ISBN 0-02-910975-2.
  14. ^ "Indonesia calls for countries to bear Asian values." People's Daily Online, an English language Chinese online news website. Accessed 21 May 2014.
  15. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  16. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  17. ^ "The Asian values debate and its relevance to international humanitarian law." (אורכב 06.01.2014 בארכיון Wayback Machine) ICRC.
  18. ^ Ole Bruun, Michael Jacobsen, Human Rights and Asian Values: Contesting National Identities and Cultural Representations in Asia, Routledge, 2003-09-02, ISBN 978-1-135-79626-6. (בEnglish)
  19. ^ https://web.archive.org/web/20110706211425/http://www.hmb.utoronto.ca/HMB303H/weekly_supp/week-02/Sen_Asian_Values.pdf Human Rights and Asian Values: What Lee Kuan Yew and Le Peng don't understand about Asia
  20. ^ Kim D. "Is Culture Destiny? The Myths of Asia's Anti-Democratic Values." Foreign Affairs, Florida, US, November 1994.
  21. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  22. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  23. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  24. ^ Hendry J. Heung W. (ed.) Dismantling the East-West Dichotomy: Essays in Honour of Jan van Bremen, New York: Routledge, 2006, ISBN 0-415-39738-3
  25. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  26. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  27. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  28. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
  29. ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).