עצבני עלום

קריאת טבלת מיוןעצבני עלום
	נקבה הריונית מנחל קטלב נקבה הריונית מנחל קטלב
מיון מדעי
	לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עַצְבָּנִי עָלוּם^[1] (שם מדעי: Holaptilon pusillulum, נקרא בעבר גמל-שלמה עצבני) הוא מין של גמל-שלמה ממשפחת העצבניים, שתפוצתו מוגבלת לירדן ולישראל. בישראל מצוי בעיקר באזור הרי יהודה, ונדיר בנגב ובגולן.^[2]

תיאור עריכה

העצבני העלום הוא גמל-שלמה קטנטן, הקטן ביותר מבין גמלי-השלמה בישראל;^[2] אורך הזכרים 10–12 מ"מ, והנקבות 13.5–16 מ"מ. הוא ייחודי בקרב גמלי-השלמה בארץ בכך ששני הזוויגים חסרי כנפיים. לגוף גוון חולי, עם כתמים חומים כהים. הירכיים (Coxa) ברגלי הטרף כהה. הראש רחב יותר מהחזה הקדמי (פרונוטום), העיניים המורכבות כדוריות, והעיניים הפשוטות קטנות מאוד. לשני הזוויגים מחושים כהים דקים, ואצל הזכרים הם זיפיים מעט. החזה הקדמי שטוח, כמעט אליפטי.^[3]^[4]

אקולוגיה עריכה

העצבני העלום הוא גמל-שלמה שוכן קרקע, הנוהג לנוע במהירות, כשהמחושים רוטטים במהירות וברציפות. לרוב נצפה פעיל באור יום (בוקר מוקדם וצהריים) על אדמה חשופה ועל אבנים, אך מסוגל גם לטפס. נראה בדרך כלל ליד שיחים (למשל סירה קוצנית וקורנית מקורקפת) או עצים. נוהג לתפוס מחסה מתחת לאבנים, אך כאשר מופרע, הוא בדרך כלל בורח במהירות ומסתתר בשיחים האפורים הקוצניים, ולכן קשה לצפות בו; אך לעיתים הוא נצפה עומד על האבנים הקטנות.^[4]^[5]

תיק הביצים מוצמד לחריצים קטנים מתחת לאבנים, אורכו כ-5.5 מ"מ, ויש בו כ-12–14 תאים.^[4]

תפוצה בישראל עריכה

המין חי באזורי שיחים וערבות במספר אזורים ביוגאוגרפיים שונים: גריגה ים תיכונית בהרי יהודה ובשומרון (ברום 600–800 מ'); מדבר יהודה; וערבות שיחים מדבריות של מדבר הנגב הגבוה (ברום 700–800 מ'). שני תיעודים חדשים מרמת הגולן הרחיבו את התפוצה הידועה מעבר לזה של תיעוד קודם מישראל: נימפה שנאספה ליד מיצר בדרום רמת הגולן ונקבה בוגרת בשמורת גמלא.^[4]

טקסונומיה ואטימולוגיה עריכה

המין תואר לראשונה בשנת 1964 על-ידי האנטומולוג האוסטרי מקס ברייר מפרט שנאסף בירושלים. המין תואר בתחילה כיחיד בסוגו (מונוטיפי), אך כיום מוכרים שישה מינים שונים בסוג, כולם מהמזרח התיכון.^[6] שמו העברי ניקבע בשנת 2024 מסגרת ועדה של האקדמיה ללשון העברית שחידשה שמות לכלל מיני גמלי-השלמה של ישראל. את שם הסוג "עצבני" הציע החוקר פנחס אמתי, שגילה את המין בישראל בשנת 1964; הוא בא לתאר את התנהגותו התזזיתית, כאילו עצבנית, המתבטאת בתנועת רגלי טרף נמרצת ובהנעת המחושים ללא הרף. שם המין הספציפי "עלום" מגיע בשל גודלו הקטן ומנהגו להסתתר תחת אבנים, המקשים םמאוד על איתורו.^[2]

גנטיקה עריכה

תהליך יצירת הזרע אצל הזכר מתרחש באמצעות מיוזה אכיאזמטית, אף על פי שהקומפלקס הסינפטונמי קיים.^[7]

שימור עריכה

המין מוגדר בסכנת הכחדה. הוא חמקמק, קשה מאוד למצוא אותו בשל גודלו הקטן ואורח חייו המסתורי. ייתכן כי תפוצתו המפוזרת היא תוצאה של קיטוע בתי הגידול.^[4]

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עצבני עלום בוויקישיתוף

קובץ:ITIS logo.svg עצבני עלום, באתר ITIS (באנגלית)
קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg עצבני עלום, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
עצבני עלום, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
עצבני עלום, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
קובץ:EOL logo.svg עצבני עלום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
עצבני עלום, באתר FishBase (באנגלית)
עצבני עלום, באתר צמח השדה
עצבני עלום, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
עצבני עלום, באתר Tropicos (באנגלית)
קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png עצבני עלום, באתר GBIF (באנגלית)
עצבני עלום, באתר The Plant List (באנגלית)
קובץ:IPNI logo.svg עצבני עלום, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
קובץ:Logo ebird.png עצבני עלום, באתר eBird (באנגלית)
עצבני עלום, באתר Xeno-canto (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ הוועדה לזואולוגיה, שמות גמלי-שלמה – MANTODEA, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏מאי 2024
^ ¹ ² ³ ד"ר דני סימון, עמיר וינשטיין, מעַצְבָּנִי עָלוּם לטְרַף־יָד חִוֵּר: שמות חדשים לגמלי שלמה, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏2025-05-07
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). (אורכב 23.09.2015 בארכיון Wayback Machine)(באנגלית)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Dany Simon, Amir Weinstein, Benny Shalmon, The Mantodea of Israel and adjacent areas (Insecta: Dictyoptera), Israel Journal of Entomology 54, 2025-12-31, עמ' 167–334 doi: 10.5281/ZENODO.18095403
^ Omar Abu-Dannoun, Ahmad Katbeh-Bader, Mantodea of Jordan, 2007-12-31 doi: 10.5281/ZENODO.179121
^ Zohreh Mirzaee, Roberto Battiston, Francesco Ballarin, Saber Sadeghi, Marianna Simões, Martin Wiemers, Thomas Schmitt, The Six Dwarfs of the Middle East: revision of the enigmatic praying mantis genus Holaptilon (Mantodea: Gonypetidae: Gonypetinae) with the description of four new species under integrative taxonomy, Arthropod Systematics & Phylogeny 82, 2024-03-18, עמ' 89–117 doi: 10.3897/asp.82.e112834
^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).(באנגלית)

[1] הוועדה לזואולוגיה, שמות גמלי-שלמה – MANTODEA, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏מאי 2024

[:0-2] ¹ ² ³ ד"ר דני סימון, עמיר וינשטיין, מעַצְבָּנִי עָלוּם לטְרַף־יָד חִוֵּר: שמות חדשים לגמלי שלמה, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏2025-05-07

[3] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). (אורכב 23.09.2015 בארכיון Wayback Machine)(באנגלית)

[:1-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Dany Simon, Amir Weinstein, Benny Shalmon, The Mantodea of Israel and adjacent areas (Insecta: Dictyoptera), Israel Journal of Entomology 54, 2025-12-31, עמ' 167–334 doi: 10.5281/ZENODO.18095403

[5] Omar Abu-Dannoun, Ahmad Katbeh-Bader, Mantodea of Jordan, 2007-12-31 doi: 10.5281/ZENODO.179121

[6] Zohreh Mirzaee, Roberto Battiston, Francesco Ballarin, Saber Sadeghi, Marianna Simões, Martin Wiemers, Thomas Schmitt, The Six Dwarfs of the Middle East: revision of the enigmatic praying mantis genus Holaptilon (Mantodea: Gonypetidae: Gonypetinae) with the description of four new species under integrative taxonomy, Arthropod Systematics & Phylogeny 82, 2024-03-18, עמ' 89–117 doi: 10.3897/asp.82.e112834

[White1977-7] שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).(באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]