Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

סיון בסקין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
סיון בסקין
מדינה ישראלישראל ישראל

סיון בסקין (נולדה ב-31 באוגוסט 1976) היא משוררת ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה עריכה

סיון בסקין נולדה בווילנה שבליטא הסובייטית בשנת 1976. ב-28 באוגוסט 1990 עלתה לישראל והתגוררה בקיבוץ עין כרמל. מאוחר יותר עברה לקריות ומשם לחיפה. למדה אמנות פלסטית ושירתה כמדריכה בממר"ם. סיימה לימודי תואר ראשון בכלכלה וניהול בטכניון.

בתחילה פרסמה את שירתה באתר "במה חדשה" ובכתב העת האינטרנטי "דג אנונימי?". בהמשך התפרסמו שיריה ותרגומיה בכתבי העת "הו!" ו"הליקון". שיריה של בסקין זכו לתהודה ולשבחי המבקרים מנחם בן וניסים קלדרון[1][2]. לעומתם, הסתייג חוקר הספרות אריאל הירשפלד, ובמאמר ב"הארץ" שפורסם בפברואר 2006 תקף את שירתה של בסקין[3]. במאמר תשובה, שפורסם אף הוא ב"הארץ", כינה דורי מנור, עורך כתב העת "הו!", את בסקין "משוררת עצומה".[4] שני המאמרים לא עסקו בבסקין בלבד, אלא בנטיית יוצרי כתב העת "הו!" כמו גם נטייתה של בסקין לכתוב בחרוז ובמשקל, ולא בחרוז החופשי, המקובל כיום בשירה העברית.

בשנת 2006 יצא לאור ספר שיריה הראשון, "יצירה ווקאלית ליהודי, דג ומקהלה", בעריכת דורי מנור, ובשנת 2011 יצא לאור ספר שיריה השני, "מסעו של יונה", הכולל לצד שירים מקוריים גם תרגומים לשיריה של מרינה צבטייבה. ב-2017 יצא לאור ספרה "אחותי יהונתן" בהוצאת הקיבוץ המאוחד, אף הוא בעריכת דורי מנור.[5] ב-2021 ראה אור ממואר פרי עטה, "שבעה ימים אביב בשנה" בעריכת מנור, שבו מגוללת בסקין את קורותיה, עד עלייתה ארצה. הספר נבחר לאחד מ-70 הספרים הטובים ביותר לשנת 2022 על ידי "הארץ".[6] תמר מרין נימקה את הבחירה בו לרשימה כך: "בתוך גל הממוארים השוטף את הזירה הספרותית המקומית בשנתיים האחרונות, הממואר של המשוררת והמתרגמת סיון בסקין [...] הוא אירוע יוצא דופן: סיפור חניכה ספרותית שאין בו ולו רגע אחד של רגשי גדלות סביב ההיעשות למשוררת, אלא דווקא התנערות, מודעת ומושכלת, מהבחירה בכתיבה כמקצוע [...] אחד מסיפורי הפרוזה היפים שנתקלתי בהם לאחרונה."

נוסף לפרסום ספרים פרי עטה, תרגמה בסקין ספרים רבים מרוסית, אנגלית, ליטאית ויידיש ובכלל כך יצירות פרוזה ושירה של סרגיי דובלטוב, יוסף ברודסקי, ניקולאי גומיליוב, ולימיר חלבניקוב ועוד. היא משמשת גם כעורכת ספרותית של ספרים מתורמגים משפות אלה ואחרות. יצירותיה רואות אור בקביעות בכתבי עת ובאנתולוגיות. על יצירותיה של בסקין מבוססות האורטוריה "יונה בורח" מאת המלחין מתי קובלר (2008) וההצגה המוזיקלית "פנים האדם ורוד כמו דג מלוח" שיצרו נדיה קוצ'ר ואנטון קוצ'ר (תיאטרון החנות, 2022).

כחלק מפעילותה הספרותית, בסקין משמשת כיושבת ראש עמותת "הו!",[7] המוציאה לאור את כתב העת המרכזי לשירה ולספרות עברית בישראל, "הו!". בכתב עת זה, משמשת בסקין כחברת מערכת, לצד משה סקאל. נוסף לכך, בין השנים 2023-2022 שימשה כחברה בוועד הנאמנים של פרסי הספרות.[8]

חייה האישיים עריכה

מאז שנת 2002 מתגוררת בסקין בתל אביב ועובדת כמנתחת מערכות מידע פיננסיות. אם לשניים.

יצירתה עריכה

ספרים פרי עטה עריכה

ספרים בתרגומה עריכה

מרוסית עריכה

מאנגלית עריכה

מליטאית עריכה

  • ונדה יוקנייטה, נהגה בחשכה, הוצאת אסיה, 2011.
  • מירושלים של הצפון – מבחר שירה ליטאית עכשווית, הוצאת וילנה, 2020.
  • רות רכס, חווית הזהות של שורדי השואה, הוצאת וילנה, 2020.

ספרים בעריכתה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: סיון בסקין

מכּתביה:

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בן, מנחם. תרופה לשירה. מעריב, פרומו, ב' בניסן תשס"ו, 31 במארס 2006, עמ' 17
  2. ^ קלדרון, נסים. סיון בסקין והחרזנים. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ד' בשבט תשס"ה, 14 בינואר 2005, עמ' 25
  3. ^ אריאל הירשפלד, נרקיס כדחליל, באתר הארץ, 16 בפברואר 2005
  4. ^ דורי מנור, גולדה מאיר של ביקורת הספרות העברית, באתר הארץ, 23 בפברואר 2005
  5. ^ אחותי יהונתן באתר הספרייה הלאומית
  6. ^ אתר למנויים בלבד ריכוז הפרויקט: עלית קרפ, שבוע הספר 2022: 70 הספרים הכי טובים של השנה, באתר הארץ, 22 ביוני 2022
  7. ^ הו! עמותה לספרות עברית (ע"ר), באתר "גיידסטאר ישראל"
  8. ^ המינויים והפרישות: הבלאגן בוועדת פרסי הספרות, באתר ynet, 26 ביוני 2023
  9. ^ דף הספר באתר הספרייה הלאומית
  10. ^ פרק ראשון באתר "עברית"
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=סיון_בסקין&oldid=61432"