Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

סטיבן סודרברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
סטיבן סודרברג
Steven Soderbergh
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 בינואר 1963 (גיל: 63)
אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית
עיסוק במאי קולנוע
פרופיל ב-IMDb

סטיבן אנדרו סודרברג (באנגלית: Steven Andrew Soderbergh; נולד ב-14 בינואר 1963), הוא במאי, תסריטאי, צלם, עורך ומפיק קולנוע אמריקאי, זוכה פרס האוסקר.

ביוגרפיה עריכה

השנים הראשונות עריכה

סודרברג נולד באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית למשפחה נוצרית ממוצא שוודי, אירי ואיטלקי. בהיותו ילד, משפחתו עברה מאטלנטה לבאטון רוז', לואיזיאנה, בעקבות מינויו של אביו לדיקן לענייני לימודים של אוניברסיטת לואיזיאנה. כבר בנעוריו החל ליצור ולביים סרטי 8 מ"מ קצרים, בעזרת ציוד שלווה מסטודנטים שלמדו באוניברסיטה בה עבד אביו. במקביל ללימודיו בבית הספר התיכון שליד אוניברסיטת לואיזיאנה, החל בגיל 15 לקחת קורסים באוניברסיטה שעסקו בסרטי אנימציה, וליצור סרטי 16 מ"מ קצרים.

לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, העדיף סודרברג לנסות את מזלו בהוליווד, מאשר ללמוד באוניברסיטה. בתחילה עבד לפרנסתו בתפקידי הפקה זוטרים, עד שמצא עבודה כעורך סרטים פרילנסר. הפריצה הגדולה שלו הגיעה לאחר שביים את "9012Live" - תיעוד ההופעה החיה של להקת יס בשנת 1985, שהיה מועמד לפרס גראמי.

קריירה עריכה

סרטו הראשון של סודרברג היה "סקס, שקרים ווידאוטייפ" (1989), שאותו כתב, ביים וערך. את התסריט לסרט כתב בשמונה ימים. הסרט העצמאי זכה בפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן, וסודרברג הפך בגיל 26 לבמאי הצעיר ביותר שזכה בפרס זה. הסרט זכה להצלחה מסחרית עולמית, והוא נחשב לחלק חשוב במהפכת "הקולנוע העצמאי" של סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, שהביאה אל המסכים מגוון של יצירה אמריקאית מקורית ועצמאית, של יוצרים כגון האל הרטלי וקוונטין טרנטינו. הסרט גם זיכה את סודרברג במועמדות ראשונה לפרס האוסקר, עבור התסריט המקורי הטוב ביותר.

ארבעת סרטיו הבאים של סודרברג, "האדם הנרדף" (1991), "מלך הגבעה" (1993), "במעמקי התשוקה" (1995) ו-"האנטומיה של גריי" (1996), היו סרטים דלי תקציב שלא זכו להצלחה מסחרית.

בשנת 1997 כתב את התסריט למותחן האימה "משמרת לילה" בכיכובם של יואן מקגרגור ולורן גרהאם, אשר מהווה רימייק לסרט דני באותו שם מ-1994.

בשנת 1998 ביים את הסרט "רומן לא חוקי", בכיכובם של ג'ורג' קלוני וג'ניפר לופז. הסרט זכה לשבחים, אך הצלחתו המסחרית הייתה בינונית. הוא היה מועמד לשני פרסי אוסקר, וסימן את תחילת שיתוף הפעולה האומנותי והעסקי בין קלוני וסודרברג.

בשנת 2000 ביים שני סרטים מצליחים: "ארין ברוקוביץ'", שזיכה את ג'וליה רוברטס בפרס האוסקר עבור השחקנית הטובה ביותר ואת סודרברג במועמדות לפרס האוסקר עבור הבמאי הטוב ביותר, ו"טראפיק", שעבורו זכה בפרס האוסקר על הבימוי. סודרברג הוא הבמאי היחיד שהיה מועמד באותה שנה לפרס הבמאי הטוב ביותר עבור שני סרטים שונים מטעם פרסי האקדמיה (האוסקר), גלובוס הזהב ואיגוד הבמאים של אמריקה. המועמדות הכפולה לפרס האוסקר על הבימוי הייתה הראשונה מאז שנת 1938.

עיקר הצלחתו בעשור הראשון של המאה ה-21 הייתה עם סדרת הסרטים "אושן 11" (2001), "אושן 12" (2004) ו-"אושן 13" (2007), אותם ביים וגם צילם. בסרטים עתירי התקציב הופיעו כוכבי קולנוע רבים, והם זכו להצלחה מסחרית גדולה ברחבי העולם. "אושן 11" היה לסרטו המרוויח ביותר של סודרברג עד היום, עם הכנסות של מעל 183 מיליון דולר בארצות הברית ומעל 450 מיליון דולר בעולם כולו.

ב-2002 נבחר לכהן כסגן נשיא איגוד הבמאים של אמריקה.

בשנת 2003 יצר את סדרת הטלוויזיה "רחוב קיי" אותה גם ביים ועוסקת בלוביסטים ופוליטיקאים.

ב-2001 הקימו סודרברג וג'ורג' קלוני את חברת ההפקות העצמאית "Section Eight", שהפיקה בין היתר את "הרחק מגן עדן", "אינסומניה" ואת סרטו הראשון של קלוני כבמאי "וידויים של מוח מסוכן". ב-2006 החליטו השניים לסגור את חברת ההפקה. באותה שנה כיכב קלוני לצדה של קייט בלאנשט בסרטו של סודרברג "הגרמני הטוב", דרמה רומנטית המתרחשת בברלין שלאחר מלחמת העולם השנייה.

ב-2008 יצא לאקרנים סרטו "צ'ה", בו גילם בניסיו דל טורו את דמותו של המהפכן הארגנטינאי צ'ה גווארה. הסרט השתתף בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן ב-2008. בשל אורכו, מעל ארבע שעות, הוא הוקרן בחלק מהמדינות בשני חלקים.

ב-2009 חזר סודרברג לביים סרט עצמאי דל-תקציב, "The Girlfriend Experience" (חברה בתשלום), שגרסה ראשונית שלו הוקרנה לראשונה בפסטיבל סאנדנס. הסרט, שעלות הפקתו הייתה 1.3 מיליון דולר בלבד, צולם בניו יורק, והוא בנוי כמעין סרט דוקומנטרי (על אף שאינו כזה) העוקב אחר חמישה ימים בחייה של זונה. בתפקיד הראשי מופיעה שחקנית הפורנוגרפיה סשה גריי. בסרטו "!The Informant" (המודיע!), חזר סודרברג לעבוד עם אולפני האחים וורנר. הסרט, בכיכובו של מאט דיימון, יצא לאקרנים בארצות הברית בספטמבר 2009.

סודרברג נוהג לשמש בחלק מסרטיו גם כצלם הראשי וגם כעורך. בסרטים שהוא מצלם הוא מקבל קרדיט כצלם תחת הפסבדונים פיטר אנדרוז, שבחר לעצמו תוך שימוש בשמו הפרטי והאמצעי של אביו. בסרטים שהוא עורך הוא נוהג לקבל קרדיט כעורך תחת הפסבדונים מרי אן ברנרד.

בינואר 2011 הצהיר סודרברג בראיון טלוויזיוני על כוונתו להפסיק וליצור סרטים[1], אולם בספטמבר אותה שנה הבהיר כי מדובר על פרישה זמנית בלבד[2] ובשנת 2017 ביים את קומדיית הפשע "לוגאן לאקי".

חיים אישיים עריכה

בשנת 1989 נישא לראשונה לשחקנית בטסי ברנטלי. ב-1990 נולדה להם בת. השניים התגרשו ב-1994.

ב-10 במאי 2003 נישא בשנית לג'ולס אסנר (במקור: ג'ולס אן ווייט), עיתונאית בידור, מגישה בטלוויזיה ודוגמנית עבר. סודרברג מרבה לציין כי אשתו מהווה השראה לדמויות הנשיות המופיעות בסרטיו.

לו בת נוספת מחוץ-לנישואין מאישה אוסטרלית, שנולדה ב-2010.

פילמוגרפיה נבחרת עריכה

כבמאי עריכה

כמפיק עריכה

פרסים ומועמדויות עריכה

פרס שנה קטגוריה עבור תוצאה מקור
פרס גות'הם 2025 הסרט התיעודי הטוב ביותר BLKNWS: Terms & Conditions מועמדות [4][5]

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ סטיבן סודרברג הודיע על כוונתו לפרוש מקולנוע, באתר ynet, 11 בינואר 2011
  2. ^ "זה רק שבתון": סטיבן סודרברג מפריך שמועות על פרישה, באתר nrg‏, 4 בספטמבר 2011
  3. ^ 1 2 יאיר רוה, 25 שנים אחרי שכבש את הוליווד - סטיבן סודרברג חוזר, באתר כלכליסט, 15 באפריל 2025
  4. ^ Jill Goldsmith, Gotham Awards Film Nominations: ‘One Battle After Another’ Leads Pack; Multiple Noms For ‘If I Had Legs I’d Kick You’, ‘It Was Just An Accident’, ‘No Other Choice’, Deadline, ‏2025-10-28 (ב־English)
  5. ^ Hilary Lewis, Gotham Film Awards: ‘One Battle After Another’ Wins Best Feature; Jafar Panahi’s ‘It Was Just an Accident’ Sweeps, The Hollywood Reporter, ‏2025-12-02 (ב־English)


פרס אוסקר לבימוי הטוב ביותר
1927–1940 פרנק בורזייגי (1927) • לואיס מיילסטון (1928) • פרנק לויד (1929) • לואיס מיילסטון (1930) • נורמן טאורוג (1931) • פרנק בורזייגי (1932) • פרנק לויד (1933) • פרנק קפרה (1934) • ג'ון פורד (1935) • פרנק קפרה (1936) • לאו מקארי (1937) • פרנק קפרה (1938) • ויקטור פלמינג (1939) • ג'ון פורד (1940)
1941–1960 ג'ון פורד (1941) • ויליאם ויילר (1942) • מייקל קורטיז (1943) • לאו מקארי (1944) • בילי ויילדר (1945) • ויליאם ויילר (1946) • איליה קאזאן (1947) • ג'ון יוסטון (1948) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1949) • ג'וזף ל. מנקייביץ' (1950) • ג'ורג' סטיבנס (1951) • ג'ון פורד (1952) • פרד זינמן (1953) • איליה קאזאן (1954) • דלברט מאן (1955) • ג'ורג' סטיבנס (1956) • דייוויד לין (1957) • וינסנט מינלי (1958) • ויליאם ויילר (1959) • בילי ויילדר (1960)
1961–1980 רוברט וייז/ג'רום רובינס (1961) • דייוויד לין (1962) • טוני ריצ'רדסון (1963) • ג'ורג' קיוקור (1964) • רוברט וייז (1965) • פרד זינמן (1966) • מייק ניקולס (1967) • קרול ריד (1968) • ג'ון שלזינגר (1969) • פרנקלין שפנר (1970) • ויליאם פרידקין (1971) • בוב פוסי (1972) • ג'ורג' רוי היל (1973) • פרנסיס פורד קופולה (1974) • מילוש פורמן (1975) • ג'ון ג. אבילדסן (1976) • וודי אלן (1977) • מייקל צ'ימינו (1978) • רוברט בנטון (1979) • רוברט רדפורד (1980)
1981–2000 וורן בייטי (1981) • ריצ'רד אטנבורו (1982) • ג'יימס ברוקס (1983) • מילוש פורמן (1984) • סידני פולאק (1985) • אוליבר סטון (1986) • ברנרדו ברטולוצ'י (1987) • בארי לוינסון (1988) • אוליבר סטון (1989) • קווין קוסטנר (1990) • ג'ונתן דמי (1991) • קלינט איסטווד (1992) • סטיבן ספילברג (1993) • רוברט זמקיס (1994) • מל גיבסון (1995) • אנתוני מינגלה (1996) • ג'יימס קמרון (1997) • סטיבן ספילברג (1998) • סם מנדס (1999) • סטיבן סודרברג (2000)
2001–2020 רון הווארד (2001) • רומן פולנסקי (2002) • פיטר ג'קסון (2003) • קלינט איסטווד (2004) • אנג לי (2005) • מרטין סקורסזה (2006) • האחים כהן (2007) • דני בויל (2008) • קתרין ביגלו (2009) • טום הופר (2010) • מישל אזנוויסיוס (2011) • אנג לי (2012) • אלפונסו קוארון (2013) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2014) • אלחנדרו גונסלס איניאריטו (2015) • דמיאן שאזל (2016) • גיירמו דל טורו (2017) • אלפונסו קוארון (2018) • בונג ג'ון-הו (2019) • קלואי ז'או (2020)
2021–היום ג'יין קמפיון (2021) • הדניאלס (2022) • כריסטופר נולאן (2023) • שון בייקר (2024) • פול תומאס אנדרסון (2025)
פרס סטלייט לבמאי הטוב ביותר
ג'ואל כהן (1996) ‏•‏‏ ג'יימס קמרון (1997) ‏•‏‏ טרנס מאליק (1998) ‏•‏‏ מייקל מאן (1999) ‏•‏‏ סטיבן סודרברג (2000) ‏•‏‏ באז לורמן (2001) ‏•‏‏ טוד היינס (2002) ‏•‏‏ ג'ים שרידן (2003) ‏•‏‏ מל גיבסון (2004) ‏•‏‏ אנג לי (2005) ‏•‏‏ ביל קונדון / קלינט איסטווד (2006) ‏•‏‏ האחים כהן (2007) ‏•‏‏ דני בויל (2008) ‏•‏‏ קתרין ביגלו (2009) ‏•‏‏ דייוויד פינצ'ר (2010) ‏•‏‏ ניקולס וינדינג רפן (2011) ‏•‏‏ דייוויד או. ראסל (2012) ‏•‏‏ סטיב מקווין (2013) ‏•‏‏ ריצ'רד לינקלייטר (2014) ‏•‏‏ טום מקארתי (2015) ‏•‏‏ קנת' לונרגן (2016) ‏•‏‏ ג'ורדן פיל (2017) ‏•‏‏ אלפונסו קוארון (2018) ‏•‏‏ ג'יימס מנגולד (2019) ‏•‏‏ קלואי ז'או (2020) ‏•‏‏ ג'יין קמפיון (2021) ‏•‏‏ ג'יימס קמרון (2022) ‏•‏‏ כריסטופר נולאן (2023) ‏•‏‏ בריידי קורבט (2024)
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=סטיבן_סודרברג&oldid=44126"