נתרן אצטט
פעולות נוספות
| קובץ:Sodium-acetate-2D-skeletal.png | |
| שם סיסטמטי | סודיום אתאנואט (sodium ethanoate) |
|---|---|
| מסה מולרית | 82.03 גרם/מול |
| מראה | אבקה לבנה |
| מספר CAS | 127-09-3 (יבש), 6131-90-4 (טרי-הידראט) |
| צפיפות | 1.45 (מוצק) גרם/סמ"ק |
| מצב צבירה | מוצק |
| מסיסות | 76 גרם ל-100 מ"ל |
| ממסים | אתנול, הידרזין, SO2 |
| טמפרטורת היתוך |
324 °C 597.15 K |
| מקדם שבירה | 1.464 |
| בסיסיות | 9.25 pKb |
| אנתלפיית התהוות סטנדרטית | 709.32- (לא ממוים) קילוג'ול למול |
| אנטרופיה מולרית תקנית | 138.1 ג'ול למול למעלה |
| הערה כללית | מתפרק בחימום |
נתרן אצטט (סודיום אצטט או סודיום אתאנואט) הוא מלח הנתרן של חומצה אצטית (חומצת חומץ). זהו חומר המופק בכמויות מסחריות למגוון רחב של שימושים.
יישומים עריכה
סודיום אצטט משמש בתעשיית הטקסטיל לניטרול שפכי חומצה גופרתית, וכפוטורזיסט כאשר משתמשים בדיו מבוסס אנילין. סודיום אצטט משמש גם כמחמיץ בעיבוד כרום, ומסייע לעכב את תהליך הגיפור של כלורופן בייצור גומי סינתטי.
סודיום אצטט משמש כחומר משמר במוצרי מזון, בהם הוא מסומן בדרך כלל כ-E262, תחת השם "סודיום דיאצטט".
סודיום אצטט הוא הבסיס המצומד של חומצה חלשה (חומצה אצטית), ולכן ניתן להשתמש בתמיסה של סודיום אצטט וחומצה אצטית כבופר, לשמירה על רמת חומציות קבועה יחסית. בופרים משמשים במגוון יישומים, בין השאר לתגובות ביוכימיות, הרגישות מאוד לרמת החומציות. סודיום אצטט משמש גם בכריות חימום, למטרות שונות, ביניהן חימום מזון במנות קרב. גבישי סודיום אצטט טרי-הידראט (נקודת היתוך = 58 מעלות צלזיוס) מחוממים לכ-100 מעלות וניתכים. כאשר החומר מתקרר, מתקבלת תמיסה על-רוויה של סודיום אצטט במים.
תמיסה זו מסוגלת לעבור קירור יתר לטמפרטורת החדר, הרבה מתחת לטמפרטורת הקיפאון הרגילה של החומר, ללא יצירת גבישים. בכריות החימום מותקנת דיסקת מתכת, והקשה עליה יוצרת מרכז התגרענות, המתחיל את תגובת ההתגבשות לסודיום אצטט טרי-הידראט גבישי. תהליך יצירת הגבישים הוא אקסותרמי (פולט אנרגיה), ולכן נפלט חום.[1] [2][3]
בחימום לכ 400°C החומר מתפרק, תוצרי הפירוק הם בעיקר מתאן, פחמן דו-חמצני, נתרן חמצני (Na2O) ופחמן, פירוליזה בנוכחות נתרן הידרוקסיד נותנת מתאן ונתרן קרבונט
<math>CH_3COONa + NaOH \rightarrow Na_2CO_3 +CH_4</math>[4]
ייצור עריכה
סודיום אצטט זול לייצור, ולכן בדרך כלל נרכש מספקי כימיקלים, ולא מיוצר במעבדה. ניתן ליצרו במעבדה בקלות, על ידי תגובה בין חומצה אצטית לבסיס נתרן כלשהו, כמו סודיום קרבונט, נתרן הידרוקסידי, ועוד.
CH3–COOH + Na+[HCO3]– → CH3–COO– Na+ + H2O + CO2
זו התגובה המתרחשת בניסוי הביתי המוכר, בו מערבבים חומץ וסודה לשתייה. על ידי אידוי המים, ניתן לקבל תמיסה מרוכזת של סודיום אצטט, או גבישים יבשים.
קישורים חיצוניים עריכה
- סרטון בנושא, באתר יוטיוב
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ "Fake" latent heat and supersaturation
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Serban C. Moldoveanu, Pyrolysis of Organic Molecules: Applications to Health and Environmental Issues, Elsevier, 2009, עמ' 519