מוח'מאס
פעולות נוספות
| קובץ:Mukhmus93.jpg | |
| טריטוריה | הרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | אל-קודס |
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב |
| אזור זמן | UTC +2 |
| {{#property:P856}} | |
| מזהים לא נמצאו עבור מידע חיצוני. | |
מוּחְ'מַ֫אס (בערבית: مخماس, הגייה: מֻחְ'מַ֫אס או מִחְ'מַ֫אס) הוא כפר פלסטיני בהרי בנימין המשתייך לנפת אל-קודס של הרשות הפלסטינית. הוא ממוקם 8 ק"מ צפונית־מזרחית לירושלים. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2021 מנתה האוכלוסייה כ־2,500 תושבים.[1]
היסטוריה עריכה
הכפר משמר את שמה של העיר המקראית מכמש, המזוהה על-ידי החוקרים בחורבה בשם "ח'רבת אל-חארה אל-פוקא" השוכנת בתוך הכפר[2] או ב"תל מרים" הסמוך.
בכפר התגלו חרסים מתקופת הברונזה התיכונה (1%), מתקופת הברזל א' (58%), תקופת הברזל ב' (14%), הפרסית (10%), ההלניסטית (19%), הרומית (12%), הביזנטית (18%), ימי הביניים (4%), והעות'מאנית (10%).[2]
בשנות ה-80 נחשפו בכפר ארבעה מקבצים של קברים, ובהם לפחות 70 מערות קבורה מימי הבית השני. בכניסה לאחד המערות נמצא ציור של מנורת שבעת הקנים, לצד כתובת בכתב העברי הקדום. תגליות נוספות מהכפר כוללות גלוסקמה ועליה חרות השם "שמעון ל[וי]" בכתב עברי. ממצאים אלו הובילו את החוקרים למסקנה כי במכמש התגוררו משפחות כהונה יהודיות עד מרד בר-כוכבא בראשית המאה השנייה לספירה.[3]
העת החדשה עריכה
מוחמאס הופיעה במרשם האוכלוסין העות'מאני של שנת 1596 כיישוב בנפת ירושלים תחת השם "מיח'מס". בכפר נמנו 24 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מס קבוע של 33.3% על תוצרת חקלאית, כולל חיטה, שעורה, עצי זית, עצי פרי, עיזים וכוורות, בנוסף להכנסות מזדמנות, סך הכול 2,200 אקצ'ה.[4]
החוקר הצרפתי ויקטור גרן ביקר במוח'מאס בשנת 1863, וציין כי לתוך בתי הכפר החדשים שובצו אבני גזית עתיקות. בנוסף, כתב כי ראה בכפר כ-30 בורות מים ואסמים חצובים בסלע, לצד חורבות של בניינים עתיקים.[5]
על פי מפקד שנערך בשנת 1931 על ידי שלטונות המנדט הבריטי, במוחמ'אס הייתה אוכלוסייה של 404 תושבים, ב-80 בתים.[דרוש מקור] משנת 1995 נכללים 870 דונמים משטח הכפר שהם 6.4% בשטח B ו-12,770 דונם (93.6%) בשטח C. קרקע מהכפר הופקעה לטובת שער בנימין, לסלילת כביש 60 וכביש 457 וכן 258 דונם שהופקעו לבניית בסיס צבאי ממזרח לכפר.[6]
ב-17 בינואר 2026, מתנחלים רעולי פנים תקפו קהילה בדואית בפאתיu המזרחיים של הכפר, פצעו שני פלסטינים, שרפו ארבעה מבני מגורים ועקרו משפחה. המתנחלים פרצו לבית בזמן שבני משפחה היו בפנים, ריססו אותם בגז פלפל, הכו אותם באלות והציתו את המבנה. במהלך אותו אירוע, מתנחלים תקפו גם תושבים אחרים ופעילים שסיפקו נוכחות מגינה, הציתו שני כלי רכב וגרמו נזק לבתים נוספים, מיכלי מים ופאנלים סולאריים[7] . בפברואר 2026, מתנחלים תקפו את העיירה, ירו בשלושה פלסטינים והרגו נער פלסטיני-אמריקאי אחד. בין המתנחלים היה מתאם הביטחון של מאחז נווה ארז ופעיל הימין אלישע ירד[8].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ MUKHMAS - Palestine tales of hospitality, באתר היישוב (באנגלית)
- ^ 1 2 יצחק מגן, ישראל פינקלשטיין (ע), סקר ארכאולוגי בארץ בנימין, ירושלים: רשות העתיקות, 1993, עמ' 185, מסת"ב 965-406-007-8
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 116
- ^ ויקטור גרן, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל - כרך ראשון : יהודה (ג), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, 1983, עמ' 35-36
- ^ Mikhmas Village Profile
- ^ United Nations Office for the Coordination of Humanitarian Affairs (OCHA), Humanitarian Situation Update #354 | West Bank
- ^ אתר למנויים בלבד מתן גולן, מתנחלים ירו בשלושה פלסטינים וגנבו מאות כבשים, כשחיילי צה"ל נוכחים באזור, באתר הארץ, 24 בפברואר 2026
| ערים | מזרח ירושלים (שנוי במחלוקת) | קובץ:Governate of Jerusalem.png |
| מועצות מקומיות | אבו דיס • אלעיזריה • א-ראם | |
| כפרים | אל-קובייבה • בידו • בית ענאן • ביר נבאלא • ח'אן אל-אחמר • חיזמא • כפר עקב (שנוי במחלוקת) • קטנה • קלנדיה • ענאתא • ערב אל-ג'האלין • בית דוקו • בית חנינא • בית סוריכ • בית איג'זא • בית איכסא • ג'בע • אל-ג'ודיירה • אל-ג'יב • מוח'מאס • ראפאת • א-סוואחרה א-שרקייה • קלנדיה • א-זעיים • שייח' סעד | |
| מחנות פליטים | מחנה הפליטים שועפאט (שנוי במחלוקת) | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
