מדבריות החורף הקרים של טוראן

מדבריות החורף הקרים של טוראן

הדיונות המזמרות של אלטין
הדיונות המזמרות של אלטין
קובץ:Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מדבריות החורף הקרים של טוראן האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2023, לפי קריטריונים 9 ו-10 כולל 15 אתרים נפרדים שטח האתר 33,664.41 קילומטרים רבועים שטח אזור החיץ 6,228.12 קילומטרים רבועים
מידע כללי
סוג	מדבר
מיקום
מדינה
גוף שמיימי	{{#property:P376}}

מדבריות החורף הקרים של טוראן הם אתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו שהוכרז בספטמבר 2023 במהלך המושב ה-45 של ועדת המורשת העולמית בריאד בערב הסעודית. האתר משתרע בשטחן של שלוש מדינות במרכז אסיה: קזחסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן, בין הים הכספי במערב לבין ההרים הגבוהים של מרכז אסיה במזרח. בסך הכל 15 אתרים נפרדים מרכיבים את אתר המורשת העולמית.

האזור מאופיין בתנודות הטמפרטורות הקיצוניות שלו, עם חורפים קרים במיוחד וקיץ חם מאוד. רוחות, משקעים אטמוספיריים, מי תהום ותנודות טמפרטורות יצרו סוגים שונים של מדבריות: חול, חימר, מדבריות גבס ואבן כמו גם מדבריות מלח. בסביבה קיצונית זו התפתח מגוון רחב של חי וצומח המותאם אבולוציונית לתנאים אלו. המדבריות הם ביתם של צמחים אנדמיים רבים, חרקים רבים, זוחלים, דו-חיים ועופות מקננים. הם גם מקום מנוחה חשוב לעופות נודדים. טוראן הוא גם משכנם של יונקים בסכנת הכחדה כמו צבי הזפק, הסאיגה וכבש אוריאל. גם אוכלוסיות משמעותיות של נמרי שלג, צבועים מפוספסים ורחמים נמצאים במדבריות. יערות עצי חמד שחור באזור מייצגים מבלע פחמן בעל משמעות גלובלית במערכת האקלים. כמו כן, ייחודי בעולם הוא תהליך הסוקצסיה, היוצר את המדבר הצעיר ביותר בעולם – מדבר אראלקום - באמצעות אכלוס מחדש של האדמה שנחשפה בהתייבשות ימת אראל על ידי החי והצומח.

האזורים הכלולים באתר המורשת העולמית

מדבריות החורף הקרים של טוראן

מס'	שם	מִקְבָּץ	קואורדינטות	מדינה	שטח בקמ"ר	שטח אזור החיץ בקמ"ר	תיאור	תמונה
1	אלטין-אמל מזרח	אלטין-אמל	N|79.034167|E				name= }}	קזחסטן	130.19	2,556.84	נופו של הפארק הלאומי מגוון ובתי הגידול המגוונים גורמים לכך שניתן למצוא כאן מגוון גדול של מיני בעלי חיים. ניתן למצוא יעלים וכבשי בר ענקיות באזורים ההרריים במזרח. המישורים היבשים המרכזיים הם ביתם של צבי הזפק, פראים וסוסי פרז'וואלסקי.	קובץ:Altynemel landscape.jpg
2	אלטין-אמל מרכז		N|78.655833|E				name= }}		56.44
3	אלטין-אמל מערב		N|78.304167|E				name= }}		333.06
4	האי ברסאקלמס	ברסאקלמס	N|59.937222|E				name= }}		508.84	196.39	האזור שכולל את האיים לשעבר ברסאקלמס וקסקקולן בימת אראל ואת הדלתה של יובל לשעבר של הנהר סיר דריה, משמש להגנה על הפראים, אנטילופות הסאיגה וצבי הזפק שחיים כאן. גם צבעוני בורשצ'וב (Tulipa borszczowii), שיחי שבטוט (Calligonum) וסבך חמד שחור צפוף נמצאים כאן.	קובץ:Barsa-kelmes Lake in Aral Sea 2011.jpg
5	קסקקולן		N|61.029722|E				name= }}		1,099.42	266.70
6	הדלתה		N|60.840833|E				name= }}		23	58.51
7	ברקטלי גרגום		N|59.660833|E				name= }}	טורקמניסטן	874	307.45	מגוון הנופים של השמורה נקבע על פי מיקומה. כך, היא כוללת את השפלה המרכזית ואת זאוונגוז-קראקום, וכן בחלקה את שרשרת אגמי המים המלוחים של אונגוז של אפיק הנהר העתיק של אמו דריה, שחוצה את מדבר קאראקום לכל רוחבו ממזרח למערב. מגוון הנופים משפיע על הרכב הצומח והצמחייה באזור.	קובץ:Karakum Desert, Turkmenistan.jpg
8	גפלנגיר		N|57.486111|E				name= }}		9,262	229.50	השמורה שוכנת על מישור חמרה, מדי פעם גבעות - רמת גפלנקיר. בנוסף למיני צמחים אנדמיים ונציגים אחרים של בעלי החיים, יש באזור אוכלוסייה של מינים נדירים של פרסתנים דוגמת כבש אוריאל, צבי הזפק וסאיגה. גם את גירית הדבש אפשר למצוא כאן.
9	רפטק	מזרח קאראקום	N|63.250278|E				name= }}		346	473.24	הנוף של השמורה צחיח, עם דיונות חול רחבות בגובה של כ-15–20 מטר ואורך של 8–10 מטר באזורים רבים, שטחים נרחבים של דיונות חול ושקעים דמויי עמקים. חמד שחור , נדיר ברוב חלקי מרכז אסיה מכסה כ-4.5% משטח השמורה.	קובץ:Takirs of Karakum Desert.jpg
10	יראדזי		N|62.504444|E				name= }}		300	אין	יראדזי הוא אגן שהוצף ומשמש עופות נודדים.
11	סאיגאצ'יי	צפון אוסטיורט	N|57.729167|E				name= }}	אוזבקיסטן	5,753.35	2,198	באזורים יש מושבה מקומית של אנטילופות סאיגה ולכן חשובים להמשך קיומו של המין.	קובץ:Saiga.jpg
12	סאיגאצ'יי בלאולי		N|57.219167|E				name= }}		217.65
13	סאיגאצ'יי דואנה		N|58.451389|E				name= }}		234.54
14	סאיגאצ'יי ז'ידאילי		N|58.251111|E				name= }}		77.46
15	דרום רמת אוסטיורט		N|56.664722|E				name= }}		14,471.43	אין	מקביל לפארק הלאומי דרום אוסטיורט והוא אחד הפחות מושפעים מפעילות אנושית באוזבקיסטן. הדבר קשור במיקומו הגאוגרפי, חוסר הנגישות שלו, הריחוק מהיישובים אנושיים והפסקת התוכנית לפיתוח רמת אוסטיורט שנגרמה מפיצול ברית המועצות. לפיכך, המתחמים הטבעיים של האזור נותרו במצב יציב. הטריטוריה מהווה מרכז רבייה למינים טיפוסיים ונדירים של צמחים ובעלי חיים.	קובץ:Ustjurt-plateau (6593022525).jpg

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|מדבריות החורף הקרים של טוראן]] בוויקישיתוף

• Nomination Text - UNESCO site
• Cold winter deserts of Turan