מבצע זעם כלכלי
פעולות נוספות
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך מבצע פרויקט החירות לתוך ערך זה.
| ||
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך מבצע פרויקט החירות לתוך ערך זה. | |
מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך המבצע לפתיחת מצר הורמוז (2026) לתוך ערך זה.
| ||
| מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך המבצע לפתיחת מצר הורמוז (2026) לתוך ערך זה. | |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| ||
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
| מערכה: משבר מצר הורמוז | ||||||||||||||||||||||
| מלחמה: מבצע זעם אדיר, זירת איראן במלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||||||
| סוג העימות | מבצע צבאי | |||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תאריכים | 12 באפריל 2026 – הווה (5 חודשים ו־3 ימים) | |||||||||||||||||||||
| עילה | קריסת הסכם אסלאמאבאד | |||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||
מבצע זעם כלכלי הוא מבצע צבאי-כלכלי של פיקוד מרכז של ארצות הברית, באמצעות הטלת מצור על מצר הורמוז לתנועת כלי שיט לאיראן וממנה, שהוטל על ידי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-12 באפריל 2026, בעקבות קריסת המשא ומתן במהלך הסכם הפסקת האש שנחתם באסלאמאבאד לאחר מבצע שאגת הארי.[1] המצור נכנס לתוקף ב-13 באפריל, 17:00 שעון ישראל.[2]
רקע עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הסכם אסלאמאבאד (2026)
ב-28 בפברואר 2026 פתחו חילות האוויר של ארצות הברית וישראל במבצע צבאי נגד איראן. לאחר קרוב לארבעים ימי לחימה, ב-7 באפריל 2026, הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על הפסקת אש בת שבועיים עם איראן, במהלכם יתנהל משא ומתן בין המדינות בתיווך פקיסטן, על מנת להגיע להבנות ולהפסקת אש קבועה.
ב-12 באפריל הודיע סגן נשיא ארצות הברית, ג'יי. די. ואנס, כי השיחות כשלו, והוא חזר עם צוות המשלחת האמריקאית לארצות הברית.
המצור עריכה
הכרזה על המצור עריכה
באותו היום, 12 באפריל, הנשיא טראמפ טען כי איראן מבצעת 'סחיטה עולמית' בסגירת מצר הורמוז,[3] לאחר שהבטיחה שתפתח את המצר.[4]
אופי המצור עריכה
טראמפ הורה לחיל הים של פיקוד מרכז לאתר "כל כלי שיט במים בין-לאומיים ששילם אגרה לאיראן", ולעוצרו. עוד הורה על השמדת המוקשים הימיים שהאיראנים הניחו במצר, וכן על השמדת כל איום איראני על חופש השיט או תנועת אוניות מלחמה אמריקאיות במצר.[5][6]
המצור צפוי להתבצע באמצעות אכיפה של נושאת המטוסים אברהם לינקולן והמשחתות הנלוות אליה, שיאכפו אי תנועה של אוניות סוחר הקשורות לאיראן. במקביל, על מנת למנוע שיתוק מוחלט של הסחר, ארצות הברית הקימה מנגנון ביטוח בשווי 40 מיליארד דולר, שנועד לתת משענת ביטוחית עבור מכליות נפט שתבחרנה להמשיך להפליג במצר על אף הסיכון המוגבר שבדבר.[7]
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- איתם אלמדון, "מדרגת ביניים שתביא לחזרה למלחמה": כך ייראה המצור הימי על הורמוז, באתר מאקו, 12 באפריל 2026
- עידן ארץ, טראמפ משתמש בנשק של איראן נגדה. מה המשמעות?, באתר גלובס, 12 באפריל 2026
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה: Cannot pass circular reference to PHP., טראמפ הכריז על מצור ימי במצר הורמוז, באתר ynet, 12 באפריל 2026
- ^ ליאור בן ארי, רון קריסי, הקווים האדומים של טראמפ, והאופציה הנבחנת: "תקיפות מוגבלות, לצד המצור הימי", באתר ynet, 13 באפריל 2026
- ^ טראמפ מכריז על מצור ימי נגד איראן, באתר JDN, 12 באפריל 2026
- ^ חדשות ynet, טראמפ: "מטילים מצור ימי על מצר הורמוז", באתר כלכליסט, 12 באפריל 2026
- ^ איתמר מרגלית נתן גוטמן, טראמפ מכריז על מצור ימי: חיל הים האמריקני יחסום כל ספינה שתנסה לעבור במצר הורמוז, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 באפריל 2026
- ^ תומר אלמגור, קרן בצלאל, ירון אברהם, טראמפ מכריז: נתחיל במצור ימי על מצר הורמוז, באתר מאקו, 12 באפריל 2026
- ^ איתם אלמדון, "מדרגת ביניים שתביא לחזרה למלחמה": כך ייראה המצור הימי על הורמוז, באתר מאקו, 12 באפריל 2026