כפר ברוך (יישוב קדום)
פעולות נוספות
כפר ברוך הוא יישוב מהתקופה הביזנטית, שמקובל לזהותו עם הכפר המודרני בני נעים.
היישוב נזכר נזכר אצל הירונימוס בתור אחת מתחנות מסעה של פאולה הקדושה,[דרוש מקור] ושוב בידי קירילוס מסקיתופוליס ככפר שבסמוך אליו הוקם מנזרים בימי אותימיוס (423) ובימי סווריאנוס, תלמידו של סבאס (סביבות 515).[דרוש מקור]
על פי אפיפניוס מסלמיס, במאה הרביעית היה אזור כפר ברוך כר פורה למינות גנוסטית ומניכאית.[1]
הכותבים בני התקופה הביזנטית כתבו בלטינית וביוונית, ומכנים את הכפר בשמות "Caphar Baricha" ו"Καπαρβαρίχα", בהתאם.
במגילת הנחושת[2] ובאיגרות בר כוכבא,[3] שני מקורות עבריים מתקופה קודמת במקצת, עשוי להופיע שם מקום בשם "הברך". בשני המקומות פיענוחה של המילה אינו ודאי והקריאה "הברך" הוצעה רק בתור אפשרות משנית, אולם אם הקריאה נכונה, ייתכן כי הכוונה היא לאותו כפר.[4]
שם היישוב עריכה
שם היישוב נשתמר עד סמוך לימינו ביישוב כפר-בריכ, המוכר כיום בשם בני-נעים. אדוארד רובינסון הציע לראשונה את הזיהוי על סמך דמיון משמעות השמות ברוך ונעים, אך לא הזכיר וכנראה לא ידע כי בראשית התקופה הערבית היישוב נקרא השם 'כפר בריכ'.[5] על השם הערבי הקדום עמדו החוקרים שאחריו, כגון גרן[6] מדר (גר'),[7] אלט,[8] אבי-יונה,[9] ושוורץ[10]. לגבי משמעות השם, ייתכן שהוא בא משמם של בני השבט הבדואי בני נעים שהתיישבו במקום; אולם אם כך הוא או אם לאו, ייתכן כי השם נמצא גם בזיקה לשם הקדום מבחינת משמעותם. אם אכן יש זיקה כזו הרי היא דוגמה נוספת לתופעה של השתמרות השם הקדום על דרך התרגום, תופעה שצוינה בדרך כלל בספרות בעיקר בקשר לדן\ תל אל-קאדי, ובסימן שאלה לגבי מולדה\ ח' אל-וטן.[11] צורת השם כפר X אופיינית לתקופה הרומית-ביזנטית (למשל כפר טוב, וכפר ביש) אך לא לפניה, ולפיכך ייתכן ששם היישוב בתקופת המקרא היה שונה, מה גם שבאתר שלפנינו נתקיים כנראה פער בין התקופות.[12]
הזיהוי עריכה
זיהויו של כפר ברוך מהתקופה הביזנטית באתר שבכפר בני נעים הוא אם כן ודאי, בעקבות השיקולים לעיל והממצא הארכאולוגי המתאים. לאור מערכת השיקולים בזיהוי יישובי ההר וספר המדבר אשר ברשימת ערי יהודה שבספר יהושע ט"ו (קבוצת הערים מספר 7), ולאור מיקום האתר, ייתכן שיש לזהותו גם עם גבעא\ה המקראית שבהר יהודה,[12] למרות שאין זיקה בין השם המקראי לשם הביזנטי.
הממצא הארכאולוגי עריכה
הכיסוי המאוחר והמודרני של הכפר צפוף במיוחד ומקשה על איתור מדויק והערכת שטח של האתר הקדום ועל מציאת חרסים, וייתכן כי תקופות שלמות חסרות או שייצוגן בממצא חלקי. תחת מגבלות אלה, שטחו המרבי של היישוב הקדום הוערך בהיקף של בערך 15 דונם.[12] ראשית היישוב בתקופת הב"ק 1 (בערך 8 דונם), ולאחר פער יישובי ניכר הוא מתחדש בתקופת הברזל 2ב-ג (בערך 8 דונם). לאחר פער יישובי נוסף וארוך, נושב המקום החל מהתקופה הביזנטית (בערך 15 דונם) ולסירוגין עד ימינו. כיוון ששני סקרים ארכאולוגיים מדוקדקים לא העלו אף שבר מהתקופות שבין תקופת הברזל 2ב-ג לתקופה הביזנטית, הרי למרות חלקיות הממצא נראה שהאתר אכן היה נטוש אז. נתון זה עשוי לחזק את ההנחה ששמו הקדום של האתר אולי נשכח כליל ולא נשתמר, ובתקופה הביזנטית ניתן לו שם חדש.
לקריאה נוספת עריכה
- אבי עופר, הר-יהודה בתקופת המקרא (עבודת דוקטור), אוניברסיטת ת"א, תשנ"ג (1993), חלק 3, עמ' 29–30, 52–53
הערות שוליים עריכה
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ לטיעונים בעד זיהוי כפר ברוך/בני נעים עם מקומו של ישוע בן גלגולא ראו שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value). וראו גם שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).. לטיעוני־נגד, ראו: דודת עמית וחנן אשל, "מרד בר־כוכבא בדרום הר חברון", ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה כה (ספר יוסף אבירם), תשנ"ו, הע' 2.
- ^ Edward Robinson, biblical researches in Palestine and the adjacent regions : a journal of travels in the years 1838 & 1852 Vol. 1 (2nd ed.), New York, 1856, pp. 489–491
- ^ ויקטור גרן וחיים בן־עמרם (מתרגם), תיאור ארץ ישראל – כרך ג: יהודה, יד יצחק בן־צבי, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 103–106
- ^ Mader A.E., 1918, Altchristliche Basiliken und Lokaltraditionen in Südjudäa. Archäologische und topographische Unter-suchungen (Studien zur Geschichte und Kultur des Altertums) 8 (5–6), Paderborn. pp. 157–165
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ מיכאל אבי-יונה, גיאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל : למן שיבת-ציון ועד ראשית הכיבוש הערבי, מוסד ביאליק, תשכ"ג, עמ' 116 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ^ יהושע שוורץ, הישוב היהודי ביהודה : מלאחר מלחמת בר-כוכבא ועד לכיבוש הערבי 135–640 לספירה, ירושלים, תשמ"ו: 107–108
- ^ יוחנן אהרוני, ארץ ישראל בתקופת המקרא - גאוגרפיה היסטורית (מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל), יד יצחק בן-צבי, ירושלים, 1987 (תשמ"ז), עמוד 100.
- ^ 1 2 3 אבי עופר, הר-יהודה בתקופת המקרא (עבודת דוקטור), אוניברסיטת ת"א, תשנ"ג (1993), חלק 3, עמ' 29–30 בערך גבעא/ה, 52–53 בערך כפר ברוך.