כארון איש למפסקוס

כארון איש למפסקוס

כארון איש למפסקוס (ביוונית: Χάρων ὁ Λαμψακηνός) היה לוגוגרף איוני שפעל במחצית הראשונה של המאה ה-5 לפני הספירה. כתב היסטוריות אזוריות, "הלניקה", כרוניקות מקומיות, רשימות כרונוגרפיות ופריפלוס – כולם אבדו ונשמרו רק בפרגמנטים ובעדויות אצל סופרים אחרים.

זהותו וזמנו

מקורות עתיקים מזהים אותו כ"כארון הלמפסקיני" (Χάρων Λαμψακηνός, "למפסקינוס"), מהעיר היוונית למפסקוס . הלקסיקון הביזנטי סודא (המאה ה-10) מוסר את שם האב שלו, "פיתוקלאוס" (Πυθόκλεους; גם "פיתוקלס", Pythokles), בעוד שפאוסניאס מציין את השם "פיתס" (Πύθης, Pythes).

יש הסבורים שכארון היה בן זמנו המבוגר של הרודוטוס וכי הרודוטוס שאב מכתביו, בעוד שאחרים, ובהם יעקובי, סבורים שפעל מאוחר יותר והיה בן זמנו הצעיר של הלאניקוס איש לסבוס (פעל במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס), אולם קשה להכריע בנושא זה על פי הפרגמנטים שנותרו מכתביו. העדויות אודות כארון מצביעות על פעילות במחצית הראשונה של המאה ה-5 לפנה"ס, לעיתים בהתאמה לתקופת שלטונו של המלך הפרסי דריווש הראשון או מלחמות יוון–פרס. דיוניסיוס מהליקרנסוס ("על תוקידידס" 5) ממקם אותו בין היסטוריונים שקדמו לתוקידידס, ובכך קובע את תקופת פעילותו לפני פרוץ המלחמה הפלופונסית בשנת 431 לפנה"ס.

חיבוריו

כל חיבוריו של כארון אבדו. הקורפוס שרד באמצעות ערכים לקסיקוגרפיים, ציטוטים עתיקים ואוספים אנקדוטיים. הלקסיקון הביזנטי סודא שימר את כותרות החיבורים ומספר הספרים בגוף העבודה של כארון, ומספק את הרשימה המלאה ביותר של חיבוריו. פרגמנטים עצמאיים מאשרים פריטים נבחרים, ועדויות בלתי תלויות מאששות את החומר על למפסקוס ואת ה"פרסיקה".

• "איתיופיקה" (Αἰθιοπικά) – היסטוריה אתנוגרפית של "איתיופים".
• "פרסיקה" (Περσικά) – היסטוריה פרסית בשני ספרים, הכוללת אירועים שהתרחשו סביב המרד האיוני ומסע המלחמה של המצביא הפרסי מרדוניוס. קטעים מהחיבור צוטטו אצל סופרים מאוחרים יותר.
• "הלניקה" (Ἑλληνικά) – היסטוריה יוונית בארבעה ספרים.
• "על למפסקוס" (Περὶ Λαμψάκου) – היסטוריה מקומית של למפסקוס בשני ספרים. קשורה באגדות ייסוד העיר למפסקוס שנשמרו אצל סופרים מאוחרים יותר.
• "ליביקה" (Λιβυκά) –היסטוריה אזורית/אתנוגרפית של ליביה.
• דברי הימים של אנשי למפסקוס (Ὧροι Λαμψακηνῶν) – כרוניקה (או ספרי שנים) מקומית בארבעה ספרים. בפרגמנטים של מפתחות של שמות נזכרים נושאים אונומסטיים.
• "פריטנייס או ארכונטים של הלקדאימונים" (Πρύτανεις [ἢ ἄρχοντας] Λακεδαιμονίων) – רשימה כרונוגרפית של הארכונטים של ספרטה.
• "ייסודן של ערים" (Κτίσεις πόλεων) – חיבור בשני ספרים. תיאורים של הקמת מושבות. חומר השייך לחיבור נזכר בפרגמנטים.
• "כרתיקה" (Κρητικά) – חיבור בן שלושה ספרים על מוסדות ומסורות של כרתים. סודא מציין שהחיבור כולל את רשימת החוקים המיוחסים למינוס, מלך כרתים.
• "פריפלוס מעבר לעמודי הרקלס" (Περίπλους τῶν ἐκτὸς Ἡρακλέους στηλῶν) – פריפלוס של הים החיצון.

עדויות ופרגמנטים נבחרים לכתביו של כארון

הסודא מספק הערה ביוגרפית; תיארוכים שונים, רשימת כותרים וספירות ספרים. פאוסניאס מייחס את השיר האפי "נאופאקטיה" לקרקינוס, תוך ציטוט "כארון, בן פיתס", אולי מתוך "הלניקה". פלוטרכוס מביא את סיפור ייסודה של למפסקוס (פוקאים ; מנדרון, מלך הבבריקים ; בתו של מנדרון, למפסקה ), "כפי שמספר כארון מלמפסקוס", מתוך היסטוריה מקומית שלו (הכרוניקה או "על למפסקוס"). פרגמנט מהכרוניקה על למפסקוס כולל ציטטה המעידה על לשונה האיונית ועל אמנות הסיפור המזכירה בציוריות ובהומור שלה את סגנונו של הרודוטוס. הקטע מספר על ניצחון שבט הביסלטים במצור שהטילו על העיר קרדיה בכֶרסוֹנֶסוֹס התראקי, הודות לחלילנים שלמדו כיצד לגרום לסוסים לרקוד (פרגמנט 1).

שיטה וסגנון

הפרגמנטים מצביעים על צורה לוגוגרפית הבנויה ממסורות מקומיות, תרחיבים (אקסקורסוס) אתנוגרפיים, קטלוגים כרונולוגיים ודיווחים תיאוריים תמציתיים. במרכזם של החיבורים העוסקים בלמפסקוס עומדים זיכרון אזרחי ואונומסטיקה. לצורך כתיבת הכרוניקה של למפסקוס, השתמש כארון בוודאי במסמכים שנשמרו בעיר. החומר מה"פרסיקה" מתעד אירועים מהתקופה הפרסית בהקשרים איוניים. לא הוכחה תלות ודאית של הרודוטוס בכארון.

לקריאה נוספת

• דוד אשרי, קניין לדורות: היסטוריונים יוונים וכתיבת היסטוריה ביוון וברומא, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, תשס"ד.

קישורים חיצוניים

• Paola Ceccarelli, "Charon of Lampsakos (BNJ 262)", 2016, Brill's New Jacoby
• "Müller–Jacoby Concordance for Charon". DFHG Project
• Charon of Lampsacus, באתר אנציקלופדיה איראניקה