Jump to content
החלפת מצב חיפוש
החלפת מצב תפריט
450K‏
15
3
1M‏
Pinkas
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

יוזף פראונהופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פעולות נוספות
יוזף פראונהופר
Joseph von Fraunhofer
קובץ:Fraunhofer 2.jpg
לידה 6 במרץ 1787
פטירה 7 ביוני 1826 (בגיל 39)
מדינה גרמניה
ענף מדעי פיזיקה
תרומות עיקריות
המציא את הספקטרוסקופ; גילה את קווי פראונהופר; המציא את סריג העקיפה

יוזף פון פְרַאוּנהוֹפֶר (בגרמנית: Joseph von Fraunhofer‏; 6 במרץ 1787 – 7 ביוני 1826) היה פיזיקאי ואופטיקאי גרמני.

ביוגרפיה עריכה

פראונהופר התייתם בגיל 11, והחל לעבוד כשוליה אצל נפח זכוכית בשם פיליפ אנטון ויכלסברגר.

ב-1801 התמוטט הבית בו שהה[1] והיה הניצול היחיד בין בני הבית[1]. על החילוץ פיקד הנסיך הבוחר מקסימיליאן יוזף הרביעי מבוואריה (לימים מקסימיליאן הראשון מבוואריה). הנסיך לקח את פראונהופר תחת חסותו, סיפק לו ספרים ודרש ממעסיקו של פראונהופר לאפשר לנער גם זמן ללמוד.

שמונה חודשים מאוחר יותר, נסע פראונהופר לעבוד במכון האופטי במנזר בנדיקטביורן, מנזר בנדיקטי שעבר חילון ויושביו עסקו בליטוש עדשות. במכון למד כיצד ליצור את הזכוכית האופטית המיטבית באותם ימים, ושיטות מדויקות ביותר למדידת נפיצה.

ב-1818 נתמנה לראש המכון האופטי במנזר. הודות למכשירים האופטיים האיכותיים, ולתהליכי הייצור הפכה בוואריה למרכז עולמי בתחום האופטיקה ולתקופה אף בלטה מעל מרכזי התעשייה הוותיקים באנגליה ובהולנד דאז. הזכוכית שייצר עלתה באיכותה על זו של מייקל פאראדיי שנחשב למומחה המוביל בתחום.

ב-1814 התרחשה אולי תגליתו החשובה ביותר כשהמציא את הספקטרוסקופ ומנה 574 קווים כהים בספקטרום אור השמש הלבן שעבר נפיצה. למעשה פראונהופר זיהה לראשונה את אי-הרציפות של ספקטרום האור-הנראה, תופעה קוונטית ביסודה. לימים (ב-1895) הראו, רוברט בונזן וגוסטב קירכהוף, כי ה"קווים" הם תוצאה של בליעה אטומית. עד היום מכונים לעיתים "קווים" אלה על שמו - קווי פראונהופר.

פראונהופר המציא גם את סריג העקיפה, ובכך הפך את הספקטרוסקופיה משיטה איכותית לכמותית. בעזרתו הראה כיצד ניתן למדוד את אורך גל האור במדויק. פראונהופר גילה כי קיים שוני בספקטרום האור הנפלט מהכוכב הבהיר סיריוס ומכוכבי שבת אחרים (מסדר ראשון-כמו השמש) ובכך ייסד את מדע הסקפטרוסקופיה הכוכבית.

חרף כל זאת, מושא העניין המרכזי של פראונהופר נותר האופטיקה השימושית, והוא צוטט כאומר כי "בכל ניסויי, עקב קוצר הזמן, לא יכולתי להתרכז אלא בנושאים אלו שיש להם נגיעה לאופטיקה שימושית".

הקריירה המרשימה של פראונהופר זיכתה אותו לבסוף בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ארלנגן ב-1822. ב-1824 הוענק לו תואר אצולה (התחילית "פון" הניתנת לאצילים). כמו כן קיבל תואר "אזרח כבוד" של העיר מינכן. כמו אחרים בזמנו שעסקו בייצור זכוכית, פראונהופר נפטר בגיל צעיר יחסית כתוצאה ממחלת השחפת[2][3]. הוא מת בשנת 1826, בגיל 39. סבורים כי טכניקות ייצור הזכוכית החשובות ביותר שפיתח נטמנו עמו בהתאם להילת האגדה שאפפה אותו עוד בחייו.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Aller, Lawrence H., Atoms, Stars and Nebulae, 3rd ed., Cambridge University Press, 1991, ISBN 052-1-32-512-9

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יוזף פראונהופר

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 א. דובניקוב, "מגלי היסודות", עמ, 100-120
  2. ^ יוזף פראונהופר באתר www.fraunhofer.de
  3. ^ יוזף פראונהופר באתר אוניברסיטת אריזונה.
אוחזר מתוך "https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=יוזף_פראונהופר&oldid=80479"