יבגני פלוטקין
פעולות נוספות
| תאריך עלייה | 1993 |
|---|---|
יבגני פלוטקין (ברוסית: Евгений Борисович Плоткин; 22 בספטמבר 1955 – 20 במרץ 2026) היה מתמטיקאי סובייטי־ישראלי.
ביוגרפיה עריכה
יבגני פלוטקין נולד בשנת 1955 בסברדלובסק. הוריו, שמוצאם מבלארוס, הגיעו לעיר במהלך מלחמת העולם השנייה. אביו, בוריס פלוטקין, היה מתמטיקאי. בשנת 1961 קיבל אביו הזמנה ללמד במוסדות להשכלה גבוהה בריגה, ומונה לפרופסור באוניברסיטת לטביה. לאחר סיום לימודיו בבית הספר, החל פלוטקין ללמוד מתמטיקה באוניברסיטת סנקט פטרבורג (אז לנינגרד), וסיים את לימודיו בשנת 1978. בשנת 1985 השלים את עבודת התואר שלישי[1].
בשנת 1978 חזר פלוטקין לריגה, שם עבד במכון מחקר ובהמשך לימד במוסדות להשכלה גבוהה. עד שנת 1993 כיהן בדרגת פרופסור חבר באוניברסיטה טכנית של ריגה.
בשנת 1993 החל ללמד באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2002 מונה לפרופסור, ובשנת 2023 הוענק לו התואר פרופסור אמריטוס.
הנחה מספר עבודות דוקטורט וכן ארבעה פוסט-דוקטורטים. הוא פרסם 68 מאמרים מדעיים, שימש עורך של שלושה כתבי עת בתחום המתמטיקה, וכיהן כיושב ראש או נשיא של 13 כנסים מדעיים בישראל, רוסיה, גאורגיה, גרמניה וארצות הברית. בשנת 2023 קיבל פרס רקטור על התחדשות מדעית[2].
פלוטקין היה פרופסור אורח באוניברסיטת בילפלד (גרמניה), אוניברסיטת צוקובה, אוניברסיטת מניטובה, אוניברסיטת נורת'ווסטרן ובאגודת מקס פלאנק. הוא היה חבר בהאיגוד הישראלי למתמטיקה משנת 1996.
תחומי מחקרו של פלוטקין כללו חבורות שבליות, חבורות קלאסיות, חבורות אלגבריות, תורת K אלגברית, תורת החבורות, אלגברת לי, תורת הייצוגים, אלגברה ממוחשבת, תורת אוטומטים אלגברית, אלגברה אוניברסלית ולוגיקה.
לצד עיסוקו האקדמי, התעניין בתחומים נוספים כגון צילום, גאולוגיה, כתיבה וחקר פטריות. הוא פרסם מספר סיפורים וכן ספר על אבנים מיוחדות.
פלוטקין היה נשוי משנת 1977. בתו יוליה נולדה בשנת 1978 וסיימה את לימודיה באוניברסיטת תל אביב.
יבגני פלוטקין נפטר ב-20 במרץ 2026 לאחר מחלה קשה ונטמן בבית העלמין ירקון[3]
