חטיבת החרמון
פעולות נוספות
ערך מחפש מקורות
| ||
| ערך מחפש מקורות | |
| קובץ:HermonBrigade.png | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | ישראל ישראל |
| שיוך | קובץ:Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צה"ל |
| סוג | חטיבה מרחבית |
| בסיס האם | מחנה ערער |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות |
1978–2016 2021 – 19 במרץ 2024 (כחטיבת מילואים מרחבית) |
| התמזגה לתוך | חטיבת ההרים |
| מקים היחידה | אלישע שלם |
| פיקוד | |
| יחידת אם | אוגדת הבשן אוגדת הבשן |
| דרגת המפקד | אלוף-משנה אלוף-משנה |
חטיבת החרמון (חטיבה 810) הייתה חטיבה מרחבית באוגדת הבשן שהייתה האחראית על גזרת החרמון. החטיבה פעלה בשנים 1978–2016 ו-2021–2024 ונפתחה מחדש בתור "חטיבת ההרים".[1] מפקדה האחרון של החטיבה היה אלוף-משנה אבינועם אמונה.
היסטוריה עריכה
עד הקמת חטיבה 810, הייתה גזרת החרמון גזרה עצמאית תחת פיקודה של אוגדה 36. הגזרה בבט"ש כללה מפקדת גדוד סדירה (נקראה "מפקדת חרמונים"), שישבה במוצב ה"ישראלי" ופקדה על כל הגזרה בבט"ש. המוצב "ישראלי" כלל בנוסף למפקדה גם חיילים מיחידות ייעודיות. בנוסף היה מוצב מנהלתי ברכבל התחתון. המוצבים הנוספים באותה תקופה היו: "רכבל עליון", "מצפה שלגים" ו"עידו".
בשעת חירום הורכבה מפקדת החטיבה מקצינים מבה"ד 1, שהיוו מפקדת חטיבה מעל ל"מפקדת חרמונים". ההערכות בחירום כללה תפיסה של מוצבים ושל שטחים חיוניים מחוץ למוצבים.
החל משנת 1978 התקבלה החלטה בצה"ל להקים את "פרויקט חרמונים" – טיפול מטעם סגן הרמטכ"ל בכל הנושאים הקשורים לחרמון: תשתיות, תחום ההתארגנות לחורף, וההיבט האג"מי. את משימת ניהול הפרויקט קיבל לידיו קצין חיל ההנדסה אל"ם יגאל מילוא. במסגרת הפרויקט הוקמו מוצבים נוספים נוסף על מוצב הישראלי ומוצב מצפה שלגים. כמו כן נסללו דרכים, בוצרו מוצבים, נבנו רכבלים, ונרכשו כלי רכב המתאימים לנסיעה בשלג. כמו כן הוקמו יחידת האלפיניסטים ויחידת פינוי שלגים. בחורף 1981–1982 בסופה הראשונה קרס רוב המערך שנבנה בתקציבים אדירים: מבני הרכב קרסו וכן קו החשמל למפלס העליון. הרכבל למצפה שלגים נקרע וכן הרכבל בין המוצב העליון לישראלי (רכבל זה לא שופץ מאז).
ציוני דרך עיקריים עריכה
1978–1982 עריכה
ב-1978 התחיל אלישע שלם בהקמת חטיבת המילואים, חטיבת המילואים תפסה את תפקידה של המפקדה מבית הספר לקצינים שהיה תפיסת הגזרה בשעת חירום. מפקדת הגזרה התרחבה והפכה ממפקדת גדוד למפקדת חטיבה, בראשות אל"ם בשירות סדיר. המפקדה עברה ממיקומה במוצב ה"ישראלי" למחנה ערער והיא הייתה האחראית על הגזרה בבט"ש. בשעת חירום מפקד הגזרה תפקד כסגנו של מח"ט המילואים. בתקופה זו הוקם גדוד מילואים בפיקודו של יהושע (שוקי) עוגן, הגדוד (7220) מבוסס על יוצאי חטיבת הצנחנים.
1982–1985 עריכה
בתקופת מלחמת לבנון הראשונה גזרת הר דב הייתה כולה באחריות החטיבה. בתום המלחמה הוחזרה גזרת הר דב לעוצבת חירם. ב-1983 נעשה איחוד של תפקידי מח"ט החירום ומח"ט הבט"ש: את הפיקוד על הגזרה קיבל המח"ט הסדיר. לאחר מלחמת שלום הגליל שרתו בחורף בלבנון צוותים של החטיבה: היחידה האלפיניסטית ויחידת פינוי שלגים. היחידות עסקו בפעילות מבצעית בשלג, בחילוץ ופתיחת צירים.
1986–1993 עריכה
בין השנים 1986–1993 הגזרה נמצאה בתקופת בינוי של מוצבים ותשתיות. גדוד מילואים חי"ר, שהתחלף מדי חודש, תפס את הגזרה. ההתייחסות לגזרה ולחטיבה השתנתה ונתפסה כגזרה חשובה, כתוצאה מכך איכות החיילים והמפקדים השתפרה. החל מ-1989 הגזרה נחלקת ל"מפלס עליון" ל"מפלס תחתון", כאשר על המפלס העליון מפקד קצין סדיר בדרגת סא"ל ועל המפלס התחתון מג"ד מילואים.
1993–1995 עריכה
ב-1993 גזרת הר דב עברה לאחריות החטיבה. הגזרה כללה את הר דב העליון ומוצבי החרמון. מפקדת החטיבה ב"ערער", מפקדת "מפלס עליון" ב"ישראלי", מפקדת "מפלס תחתון" ב"תחתון". גדודי מילואים תפסו את הגזרה.
2003–2015 עריכה
בספטמבר 2003 בעקבות קיצוצים בתקציב הביטחון, הוחלט לאחד זוגות של חטמ"רים העוסקים בבט"ש לאורך הגבולות תחת מפקדה אחת משותפת. במסגרת תהליך זה הוחלט על איחוד חטיבת החרמון עם עוצבת הגולן. ביולי 2007 החל תהליך פירוק החטיבה המאוחדת לשתי חטיבות מרחביות נפרדות. בשנת 2009 הוקמה החטיבה מחדש כחטיבה מרחבית.
ב-2014 עברה החטיבה פיקוד: מעוצבת געש שהפכה לאוגדה סדירה בלבד, לאוגדת הבשן, אוגדה מרחבית חדשה, שקיבלה אחריות על הביטחון השוטף בגזרת רמת הגולן והחרמון.
2016 עריכה
בשנת 2016 פורקה חטיבת החרמון בשנית ואוחדה עם עוצבת הגולן, ועל גזרת החטיבה הייתה אחראית מפקדת שליטה (משל"ט) חרמון (810) בפיקוד רס"ן טארק באדר. ההחלטה על האיחוד התקבלה, במסגרת התוכנית הרב-שנתית "גדעון". במסגרת פירוק החטיבה, הועברו גדודי המילואים שלה, לחטיבת יפתח שהוקמה מחדש כחטיבת חי"ר במילואים.
2019 עריכה
בשנת 2019 החטיבה הוקמה מחדש על ידי אל"ם אורן כהן ובהמשך על ידי אל"ם אבינועם אמונה, כחטיבת מילואים מרחבית, החטיבה מורכבת מיוצאי גדס"ר גולני, ומגדודי חטיבת הנח"ל והצנחנים.[2]
2024 עריכה
בשעות הבוקר של 7 באוקטובר גויסה החטיבה, וכבר בשעות הערב החליפו כוחות המילואים את כוחות הסדיר במשימת ההגנה על החרמון, והחטיבה קיבלה אחריות על מרחב החרמון ועל חלק מהר דב.
בהמשך לאור הלקחים הראשוניים ממלחמת חרבות ברזל הוסבה חטיבת המילואים לטובת הקמת חטיבה חדשה שקיבלה את השם חטיבת ההרים עם מרחב אחריות על גזרת החרמון והר דב.[1]
מפקדי חטיבת החרמון עריכה
"מפקדת חרמונים" עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אפרים חירם | 1970–1971 | מפקד חטיבת חרמונים |
| צורי שגיא | 1971–1973 | |
| צבי בר | 1973 | |
| אפרים חירם | 1974 | |
| איתן סט | 1975 | |
| אילן אשל | 1975–1976 | |
| אבירם חגי | 1976–1977 | |
| אורי אמיר | 1977 | |
| משה גבעתי | 1977–1978 | |
| ישראל כנען | 1978–1979 |
חטיבת החרמון עריכה
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| אלישע שלם | 1979–1980 | מילואים |
| אבי תלם | 1980–1981 | |
| ציון זיו | 1981–1982 | |
| שלום בן-משה | 1982–1984 | לימים קצין חינוך ראשי |
| משה שפירא | 1984–1986 | |
| משה צין | 1986–1988 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| אלי אמיתי | 1988–1990 | לימים ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל |
| משה קפלינסקי | 1990–1991 | לימים סגן הרמטכ"ל |
| יצחק גרשון | 1991–1993 | לימים אלוף פיקוד העורף |
| עמוס בן אברהם | 1993–1994 | לימים מפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה |
| קובי מרום | 1994–1996 | |
| ניצן פלג | 1996–1998 | |
| מופיד מרעי | 1998–2000 | |
| יואלי אור | 2000–2001 | |
| יובל בזק | 2001–2002 | |
| משה נידם | 2002–2006 | תחת פיקודו החטיבה הפכה לחטיבת מילואים |
| יהודה יוחננוף | 2006–ספטמבר 2009 | |
| מוניר עמאר | ספטמבר 2009–אוגוסט 2012 | תחת פיקודו החטיבה חזרה להיות חטיבה מרחבית |
| אורן כהן | אוגוסט 2012–ספטמבר 2014 | לימים מפקד המכללה לפיקוד טקטי |
| אבינועם סטולוביץ' | ספטמבר 2014–אוגוסט 2016 | בסיום תפקידו החטיבה נסגרה והפכה למשל"ט חרמון |
| טארק בדר | אוגוסט 2016–2018 | מפקד משל"ט חרמון |
| אורן כהן[2] | 2018–2021 | בשנית. מפקד משל"ט חרמון. לקרת סיום תפקידו החטיבה הוקמה מחדש כחטיבת מילואים מרחבית |
| אבינועם אמונה[2] | 2021–2024 | תחת פיקודו החטיבה חזרה להיות חטיבת מילואים מרחבית. בסיום כהונתו נסגרה החטיבה |
לקריאה נוספת עריכה
- מעיין ורימי, "בדרך לפסגה", סיפורה של חטיבת החרמון, הוצאת מפקדת קצין חינוך וגדנ"ע ראשי, 1995.
- משה גבעתי, המערכה בחרמון - הקרבות ברכסי החרמון במלחמת יום הכיפורים ולאחריה, תל אביב: הוצאת מערכות והוצאת מודן, תשע"ה-2015.
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, רעות: הוצאת 'רעות', התשע"ג–2013.
קישורים חיצוניים עריכה
- מערכת אתר צה"ל, מפקד עוצבת "בשן": "נהיה מוכנים ליום פקודה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 בספטמבר 2014
- אמיר בוחבוט, המענה החדש של צה"ל בגזרת החרמון, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2018
הערות שוליים עריכה
- הפניה תב:חטיבות בצה"ל
| עוצבת געש | ||||
|---|---|---|---|---|
| חטיבות | חטיבת גולני (1) • חטיבת עציוני (6) • חטיבה 7 • עוצבת ברק (188) • עוצבת גולן (282)
|
קובץ:Logo-ugda-36.png | ||
| מפקדים | אברהם יפה • צבי זמיר • עוזי נרקיס • אלעד פלד • שמואל גונן • רפאל איתן • אביגדור בן-גל • אמיר דרורי • אורי אור • אורי שגיא • עמרם מצנע • אביגדור קהלני • מתן וילנאי • יהודה פלד • נתי גולן • מאיר דגן • עמירם לוין • יצחק בריק • משה עברי-סוקניק • שי אביטל • בני לידור • צבי גנדלמן • אבי מזרחי • גרשון הכהן • אלי רייטר • סמי תורג'מן • אייל זמיר • תמיר הימן • יצחק תורג'מן • יעקב בנג'ו • אבי גיל • דן נוימן • דדו בר כליפא • מורן עומר • יפתח נורקין | |||
