Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

חור האוקסיאניון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:Serine protease oxyanion hole.png
בכניסה לחור האוקסיאניון (בשחור), נמצאים אמידים (בכחול) עם קשרי מימן. האמידים שייכים לפפטידים המרכיבים את האנזים. באמצעות קשרי המימן מיוצב המטען החשמלי השלילי של הסובסטרט (באדום). הסובסטרט נמצא במצב מעבר

חור האוקסיאניון הוא כיס במבנהו של האנזים הבנוי לרוב מאמידים או שיירים טעונים חיובית. תפקידו לייצב אטום חמצן או אלכולאט ( חומצה מצומדת של כוהל ) שנמצאים במצב מעבר לאחר שנלקח מהם פרוטון[1]. ייצוב מצב המעבר מוריד את אנרגיית השפעול הדרושה לתגובה ובכך מקדם קטליזה. לדוגמה, פרוטאזות כגון כימוטריפסין מכילות חור אוקסיאניון כדי לייצב מתווך אניוני[2] שנוצר בזמן פרוטאוליזה.

דרך נוספת בה החור האוקסיאניוני מתפקד היא על ידי איפשור הצבה ואף החדרת סובסטרט שמפאת גודלו לא היה יכול להיקשר לכיס (הפרעה סטרית) כמו במקרה של 2,3-ביספוספוגליצרט (BPG) בהמוגלובין.

אנזימים שמזרזים לתגובות רב-שלביות יכולים להכיל מספר חורים אוקסיאניוניים שייצבו מצבי מעבר שונים בשלבים שונים של התגובה [3].

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|חור האוקסיאניון]] בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה