הסכם וינה (1738)
פעולות נוספות
| ארמון ליכטנשטיין בווינה, בו נחתם ההסכם | |
| ארמון ליכטנשטיין בווינה, בו נחתם ההסכם | |
| נושא | מלחמת הירושה הפולנית |
|---|---|
| שפות | לטינית |
הסכם וינה או שלום וינה (בגרמנית: Frieden von Wien) היה הסכם שלום שנחתם בווינה ב-1738 וסיים את מלחמת הירושה הפולנית. בהסכם ויתר סטניסלאב לשצ'ינסקי, שנתמך בידי ממלכות צרפת, ספרד וסרדיניה ודוכסות פארמה, על תביעתו לכס המלוכה הפולני והכיר באוגוסט השלישי, הנסיך הבוחר מסקסוניה, שנתמך בידי האימפריה הרוסית והאימפריה הרומית הקדושה, כמלך פולין.[1] כפיצוי הוא קיבל את דוכסויות לורן ובאר, שעברו לבתו מריה, אשתו של לואי החמישה עשר, מלך צרפת, עם מותו.[1]
פרנץ שטפן, שהיה דוכס לורן, קיבל כפיצוי את כס המלוכה של הדוכסות הגדולה של טוסקנה, שנותר פנוי לאחר מותם של אחרוני בית מדיצ'י בשנת 1737. במסגרת ההסכם הסכימה ממלכת צרפת לסנקציה הפרגמטית של 1713, וממלכות נאפולי וסיציליה נמסרו על ידי אוסטריה לדוכס קרלוס מפארמה ופיאצ'נצה, בנו הצעיר של פליפה החמישי, מלך ספרד. קרלוס, בתורו, נאלץ לוותר על פארמה לאוסטריה, ולוותר על תביעותיו לכס המלוכה של טוסקנה לטובת פרנץ שטפן.
ההסכם, שנחתם ב-18 בנובמבר 1738, היה אחד האמנות הבין-לאומיות האחרונות שנכתבו בלטינית (יחד עם הסכם בלגרד שנחתם בשנה שלאחר מכן).
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- הטקסט המקורי של ההסכם, באתר מכון לייבניץ להיסטוריה אירופית (ב־français וב־Latina)
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 ז'אן אוליביה לינדזי, The New Cambridge Modern History: Volume 7, The Old Regime, 1713-1763, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 1957, עמ' 205, מסת"ב 978-0-521-04545-2. (בEnglish)
