זכרוב (הוצאת ספרים)
פעולות נוספות
| קובץ:Zacharov.ru.png | ||||
| נתונים כלליים | ||||
|---|---|---|---|---|
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב | |||
| נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
|
| ||||
| zakharov.ru | ||||
הוצאת זכרוב (ברוסית: Издательство «Захаров») היא הוצאת ספרים רוסית, שנוסדה בשנת 1998. זכרוב הוקמה על בסיס הוצאת הספרים Vagrius, שהוקמה בשנת 1992 ופרסמה בין השאר את ספריו של אלכסנדר סולז'ניצין. לאחר תקופה של הפסדים כספיים, ב-1 באפריל 1998, מייסד ההוצאה, איגור ולנטינוביץ' זכרוב, נרשם כמו"ל עצמאי ומינה את אשתו, אירינה יבגנייבנה בוגאט, למנהלת ההוצאה.
כבר בסוף שנות התשעים ההוצאה החלה לפרסם את ספריו של בוריס אקונין והיא מחזיקה בזכויות ההדפסה על ספרי תיבת פנדורין והיא הדפיסה למעלה משמונה מיליון עותקים של ספרי הסדרה.
בתחילת 2000 נכשלה ההוצאה לאור שוב כאשר ההדפסות המחודשות של הרומנים הקלאסיים אבות ובנים, אידיוט ואנה קרנינה שפרסמו על ידיה לא מצאו ביקוש מספיק. מאז, המו"ל נקט במדיניות הרבה יותר זהירה, לא חושש לפרסם בכל זאת פרוזה רוסית מודרנית, ולעיתים עיתונאות ושירה.
"זכרוב" מפרסמת ספרים בתחומים רבים: זיכרונות וספרות ביוגרפית (מעל 400 כותרים), ספרות ילדים, סיפורי בלשים ועוד. ההוצאה הוציאה לראשונה ברוסית את קובץ הסיפורים של ויליאם סומרסט מוהם, רואלד דאהל. בין הסופרים המקומיים של ההוצאה הם ולדימיר סורוקין[1], ונדיקט ירופייב[2] ואנדריי מקרביץ'[3].
ביקורת עריכה
המבקר דמיטרי בווילסקי כינה את הוצאת הספרים זכרוב "בורגנים מכובדים"[4]. בנוסף, איגור שבליוב האשים את הוצאת הספרים "זכרוב" שהדפיסה מחדש את ספרה של הסופרת פאינה גרימברג, שנכתב, לדברי שבליוב, מטעם "הסופרת הבדיונית קתלין ווינזור", בצורה מופחתת ומתוקנת מעט תוך קביעה כי מדובר בתרגום חדש. ההוצאה סירבה לשלם לסופרת המקורית תגמולים[5]. עם זאת, קתלין ווינזור היא סופרת אמיתית ולא בדיונית[6] ורומן בשם זה פורסם על ידה בשנת 1944[7]. וזו הייתה טענתה העיקרית של אנשי ההוצאה.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של זכרוב
- קובץ:2021 Facebook icon.svg זכרוב, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg זכרוב, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg זכרוב, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg זכרוב, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png זכרוב, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg זכרוב, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg זכרוב, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg זכרוב, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg זכרוב, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg זכרוב, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg זכרוב, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D זכרוב], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg זכרוב, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg זכרוב, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg זכרוב, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png זכרוב, באתר פינטרסט
- בלוג ההוצאה לאור באתר LiveJournal
הערות שוליים עריכה
- ^ Александр Вознесенский, Евгений Лесин. Человек — мясная машина. Вышел в свет новый роман Владимира Сорокина. Почти без мата! НГ EX LIBRIS — Независимая газета, 2004-09-16
- ^ Евгений Шталь. Партия, Хартия и Лжедмитрий. Венедикт Ерофеев становится все «полнее», хотя до идеала ещё далеко. НГ EX LIBRIS — Независимая газета, 2005-03-24
- ^ Наталия Осминская. Смелому везде у нас дорога. НГ EX LIBRIS — Независимая газета, 13.09.2001
- ^ Д. Бавильский. Сорокин forever!
- ^ И. Шевелёв. Девятнадцатое письмо к виртуальному другу // «Русский журнал», 26 сентября 2002 г.
- ^ Некролог в английской газете «Гардиан»
- ^ Обзор книги в газете «Гардиан»