וינסטון פראוטי

וינסטון פראוטי

לידה	ניופורט, ורמונט, ארצות הברית
פטירה	בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית
מדינה
מפלגה	קובץ:Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית
חבר בית הנבחרים של ורמונט 1941–1949 (כ־8 שנים)
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הכללי של ורמונט 3 בינואר 1951 – 3 בינואר 1959 (8 שנים) → צ'ארלס פלאמלי ויליאם מאייר ←
סנאטור מטעם ורמונט 3 בינואר 1959 – 10 בספטמבר 1971 (12 שנים) → ראלף פלנדרס רוברט סטאפורד ←

וינסטון לואיס פראוטי (באנגלית: Winston Lewis Prouty‏; 1 בספטמבר 1906 – 10 בספטמבר 1971) היה בנקאי ופוליטיקאי אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, שייצג את ורמונט בבית הנבחרים של ארצות הברית בשנים 1951–1959 ובסנאט של ארצות הברית בשנים 1959–1971, עד מותו. הוא כיהן גם כראש עיריית ניופורט וכחבר בית הנבחרים של ורמונט, ואף נבחר ליו"ר בית הנבחרים בשנים 1947–1949.

ביוגרפיה

ראשית חייו והשכלה

וינסטון פראוטי נולד ב-1 בספטמבר 1906 בניופורט שבוורמונט, לווילרד רוברט ומרגרט (לוקהארט) פראוטי. משפחתו ניהלה את חברת 'Prouty & Miller' לעץ וחומרי בנייה, והייתה מעורבת גם בפוליטיקה: אביו וסבו כיהנו כמחוקקים במדינה; דודו צ'ארלס א. פראוטי היה חבר בוועדת הסחר הבין-מדינתית; ודוד אחר, ג'ורג' פראוטי, כיהן כמושל ורמונט בשנים 1908–1910.

פראוטי למד בבתי ספר ציבוריים בניופורט, המשיך ל'St. Paul's School' בניו יורק ול'Bordentown Military Institute' בניו ג'רזי. בין 1925 ל־1927 למד הנדסה ב'Lafayette College'.

ראשית הקריירה

פראוטי שב לניופורט והצטרף לעסק המשפחתי. הוא כיהן גם כדירקטור בבנק הלאומי של ניופורט ובארגון 'Associated Industries of Vermont'. על אף שנודע כאדם ביישן ומופנם – בין השאר עקב חוסר בבוהן ימין בעקבות תאונה במנסרה – החליט לפנות לקריירה פוליטית.

כרפובליקני, כיהן במועצת העיר ניופורט (1933–1937), ולאחר מכן כראש העיר (1938–1941). ב־1940 נבחר לבית הנבחרים של ורמונט וכיהן בו עד 1949, כשבשנתיים האחרונות כיהן כיו"ר הבית. בשנת 1948 התמודד ללא הצלחה על מועמדות המפלגה לסגן המושל. בשנים 1949–1950 עמד בראש מועצת שימור המים של המדינה.

כהונה בבית הנבחרים

לאחר שחבר הקונגרס הוותיק צ'ארלס פלאמלי פרש, הכריז פראוטי על מועמדותו לבית הנבחרים. הוא זכה במועמדות הרפובליקנית במרוץ מרובע, ובבחירות הכלליות ניצח את הדמוקרטי הרברט קאמינגס 26%–73%. בהמשך נבחר שלוש פעמים נוספות, ולא קיבל פחות מ־61% מהקולות. הוא כיהן בוועדת ענייני חיילים משוחררים ובוועדת יחסי החוץ, והיה תומך מרכזי ביצירת 'תעלת סנט לורנס'. הוא גם הצביע בעד חוק זכויות האזרח של 1957.

כהונה בסנאט

פראוטי נבחר לסנאט ב־1958, ונבחר מחדש ב־1964 וב־1970. הוא כיהן בוועדות מחוז קולומביה, החוקים, העבודה ורווחה ציבורית, המסחר, הוועדה המיוחדת לענייני זקנה, והוועדה לעסקים קטנים. בין הנושאים שאיתם זוהה: סיוע פדרלי לבניית בתי ספר, מימון קורסים לסטודנטים עם צרכים מיוחדים, קידום לימודי אמנות ומוזיקה, ותמיכה בצרכי האוכלוסייה המבוגרת, כולל בריאות והרחבת הזכאות לביטוח לאומי. הוא היה גם תומך עקבי בהחזרת שירות רכבות הנוסעים לוורמונט. כיושב הראש הרפובליקני בוועדת מחוז קולומביה, יזם את החוק שהעניק למחוז נציג בקונגרס. בסנאט הצביע בעד חוקי זכויות האזרח של 1960, 1964 ו־1968; התיקון ה־24 לחוקה; חוק זכויות ההצבעה של 1965; ואישר את מועמדות ת'ורגוד מרשל לבית המשפט העליון.

מותו

פראוטי נפטר מסרטן הקיבה בבית החולים 'New England Deaconess' בבוסטון שבמסצ'וסטס ב־10 בספטמבר 1971, ונקבר בבית העלמין 'Pine Grove' בניופורט.

משפחתו

בשנת 1939 נשא פראוטי לאישה את פרנסס בקוס, ילידת קוויבק, שהייתה אם לשלוש בנות מנישואיה הקודמים. היא נפטרה ב־1960. בשנת 1962 נישא בשנית לג'נט הרברט הול, ששימשה כעוזרת בכירה לחברי קונגרס אחדים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא [[commons:Category:{{#property:P373}}|וינסטון פראוטי]] בוויקישיתוף

• וינסטון פראוטי, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
• וינסטון פראוטי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)