ויליאם אפהאם
פעולות נוספות
| לידה | לסטר, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | בניניגטון, ורמונט, ארצות הברית | ||||
| מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
| מפלגה | המפלגה הוויגית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
ויליאם אפהאם (באנגלית: William Upham; 5 באוגוסט 1792 – 14 בינואר 1853) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, אשר כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם ורמונט.
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
ויליאם אפהאם נולד בלסטר שבמסצ'וסטס, ב־5 באוגוסט 1792, לסמואל אפהאם ולמרתה "פאטי" (ליברסמור) אפהאם. בשנת 1802 עברה המשפחה למונטפלייר, ורמונט. אפהאם עבד בחווה המשפחתית ולמד בבתי הספר המקומיים עד גיל 15, אז נפגע כאשר היד שלו נלכדה במטחנת סיידר; כל אצבעות יד ימין שלו רוסקו, והדבר הוביל לקטיעה מלאה של כף היד. משם פנה למסלול לימודים אקדמי כהכנה לקריירה מקצועית, למד באקדמיית מונטפלייר ובמסגרת שיעורים פרטיים, למד באוניברסיטת ורמונט, ולאחר מכן משפטים, תחילה אצל סיירוס וורד, ולאחר מכן אצל סמואל פרנטיס. בשנת 1835 העניקה לו האוניברסיטה תואר לשם כבוד.
ראשית הקריירה עריכה
אפהאם הוסמך כעורך דין ב־1811 והחל לעסוק במקצוע במונטפלייר בשותפות עם ניקולס בייליס. לאחר שנים אחדות המשיך כשותף הבכיר במשרדו שלו. הוא הנחה מתמחים רבים במשפטים, ובהם פיטר וושבורן.
הוא נכנס לפוליטיקה כחבר המפלגה הלאומית הרפובליקנית, ותמך ברפורמות שונות ובהן ביטול העבדות ותנועת המתינות לאיסור על שתיית אלכוהול. בשנים 1827–1829 כיהן בבית הנבחרים של ורמונט, ובשנים 1829–1830 כיהן כתובע המחוזי של מחוז וושינגטון. ב־1830 נבחר שוב לבית הנבחרים, וכיהן בו עד 1831.
בתחילת שנות ה־30 הצטרף למפלגה האנטי־מאסונית, ועמד בראש הוועידה המדינתית שלה בשנת 1832.
ב־1834 היה מועמד המפלגה הוויגית והמפלגה האנטי־מאסונית לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס החמישי של ורמונט. התוצאות לא הניבו רוב לאף מועמד, והוא פרש לפני הסבב השני, שבו ניצח הוויגי הנרי פיסק ג'יינס (אנ'). באמצע שנות ה־30 כיהן כיושב ראש המפלגה הוויגית בוורמונט. ב־1838 התמודד שוב ללא הצלחה מול אייזק פלצ'ר (אנ'). בבחירות 1840 פעל בכל המדינה למען מועמד הוויגים לנשיאות, ויליאם הנרי הריסון.
כהונה בסנאט של ארצות הברית עריכה
בשנת 1842 התפטר הסנאטור סמואל פרנטיס כדי להתמנות לשופט פדרלי. סמואל קרפטס מונה למלא את מקומו עד תום הכהונה, אך לא התמודד על כהונה מלאה. אפהאם ניצח בבחירות והפך לסנאטור מטעם המפלגה הוויגית. הוא נבחר שוב ב־1848 וכיהן מ־4 במרץ 1843 ועד מותו. הוא עמד בראש ועדת החקלאות (הקונגרס ה־28) ווועדת הפנסיות (הקונגרס ה־29).
אפהאם, שהתנגד לעבדות, התנגד למלחמה נגד מקסיקו והגיש הצעות לסיום מיידי שלה. הוא התנגד להתרחבות העבדות לשטחים חדשים, הצביע נגד "חוק העבד הנמלט" משנת 1850 ונגד מרכיבים נוספים ב"פשרת 1850". הוא גם תמך ב"חוק וילמוט" שנועד למנוע הנהגת עבדות בשטחים חדשים שנרכשו בעקבות המלחמה.
מותו עריכה
אפהאם מת מאבעבועות שחורות בוושינגטון די. סי. ב־14 בינואר 1853. מכיוון שהמחלה נחשבה מדבקת, נערכה לו הלוויה מהירה, והוא נקבר בבית הקברות של הקונגרס בוושינגטון מבלי שהוחזר לקבורה בוורמונט.
קישורים חיצוניים עריכה
- ויליאם אפהאם, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ויליאם אפהאם, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
