התנועה המסורתית בישראל
פעולות נוספות
| קובץ:Logo masorti hebrew & english.jpg | |
| יושב ראש | ערן לויטה |
|---|---|
| מנכ"ל | הרב דורון רובין |
התנועה המסורתית בישראל היא ארגון הגג של קהילות ומוסדות היהדות-הקונסרבטיבית בישראל. אגפי התנועה כוללים בין היתר כ-78 קהילות ובתי כנסת ברחבי הארץ, תנועת הנוער נוע"ם, מכון 'על משמר הכנסת' ומרכז אדרבא לצעירים בעלי מוגבלויות.
נכון ל-2017, דיווחה התנועה על 7500 חברים בוגרים רשומים בישראל, אף שעל פי סקרים שונים, מספר המזדהים עם ערכי התנועה גדול מכך, ומגיע לכ-5% מהאוכלוסייה.[1]
אידאולוגיה ופעילות עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – יהדות קונסרבטיבית
התנועה המסורתית בישראל משתייכת ליהדות הקונסרבטיבית וחולקת את ראייתה את ההלכה כציווי המחייב את כלל היהודים שהוא גם מכלול דינמי החייב להשתנות ולהתאים עצמו לנסיבות הזמן והמקום. לפי ראייה זו, ניתנות פרשנויות מודרניות להלכה מתוך לימוד המקורות העתיקים והתבססות עליהם. הזרם נשען על תפיסה של ראיית עולם פלורליסטית. התנועה תומכת בחירויות האדם בכל תחומי החיים, בהתבסס על האמונה שכל אדם נברא בצלם. התנועה המסורתית היא תנועה ציונית המאמינה כי ריבונותו של העם היהודי הכרחית להמשך קיומו.
מעמד האישה עריכה
מתוך הראייה כי ההלכה היא דינאמית, מעמד האישה בתנועה המסורתית יוצא מנקודת ההנחה כי יש לחתור לשוויון מלא בין המינים. התנועה מאמינה כי יש לקדם את מעמדה ההלכתי של האישה, תוך ראיית עולם מודרנית המעודדת שוויון בין המינים בכל שאר תחומי החיים. על פי פסיקת כנסת הרבנים של התנועה המסורתית רשאיות נשים לעלות לתורה, לקרוא ממנה, לשמש כשליחות ציבור, להניח תפילין ולהגיד קדיש יתום, כל זאת מתוך נקודת מבט שגם ביהדות יש לכונן שוויון בין גברים ונשים.
בקהילות התנועה נערכים טקסי בת מצווה לבנות, נשים משמשות בתפקידים של שליחות ציבור וקריאה מהתורה. כמו כן נשים מוסמכות לרבנות במכון שכטר, המרכז ללימודי יהדות שליד התנועה המסורתית.
גיור עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גיור
בשנת 1989 פסק בית המשפט העליון כי על המדינה להכיר בגיורים קונסרבטיביים ורפורמים שנעשו בחו"ל. גם גיורי התנועה המסורתית בישראל, הנערכים על ידי מכון לגיור של התנועה מוכרים על ידי המדינה. התנועה המסורתית הייתה גם שותפה ב"ועדת נאמן" שהוקמה ב-1997 על מנת להגיע לפתרון מוסכם בנושאי הגיור. למרות מסקנותיה של הוועדה שעל המדינה להכיר בגיורים אלו, דחו ברבנות הראשית את הפשרה שהוצעה, מכיוון שכללה הכרה רשמית בזרמים לא-אורתודוקסיים ולכן מסקנות הוועדה לא יושמו.
נושאים נוספים עריכה
באוגוסט 2021 פורסם באתר ynet כי מנכ"לית התנועה המסורתית, רקפת גינסברג, נפגשה עם הרב האורתודוקסי אליעזר מלמד. הפגישה התקיימה על רקע ניסיון להשליט הפרדה מגדרית בעזרת ישראל בכותל בליל תשעה באב באותה השנה.[2]
בפברואר 2022, הפגינה התנועה המסורתית יחד עם התנועה הרפורמית, נשות הכותל וארגונים נוספים נגד עירית לינור וגלי צה"ל בשל דברים שאמרה השדרנית בתוכנית "המילה האחרונה". לינור אמרה בשידור חי כי "כמו שלב טהור לא מתאימה לכמעט 100 אחוזים מהעולם, גם התנועה הרפורמית לא מתאימה לישראל. יש כתות שלא יכולות להתקיים בכל מקום". התנועה המסורתית קראה ללינור להתנצל.[3]
במאי 2023 התפרסם באתר ערוץ 7 על מפגש בין גינסברג וצוות התנועה המסורתית לבין מספר חברים מהגרעין התורני בעיר לוד, במסגרת "קואליציית ההסכמות".
בספטמבר 2023, יום הכיפורים התשפ"ד ועל רקע הפולמוס הציבורי סביב תפילות בהפרדה במרחב הציבורי, קיימה התנועה המסורתית תפילת נעילה שוויונית[4] בכיכר הבימה בהשתתפות מאות מתפללים. שנה לאחר מכן, באוגוסט 2024 ולקראת יום הכיפורים התשפ"ה, גינתה התנועה המסורתית את החלטת עיריית תל אביב שלא לאפשר תפילה במרחב הציבורי והגיבה להחלטה: "תפילה במרחב הציבורי, כל עוד ואינה פוגעת בחופש התנועה של אף אחד ואחת ובחוק, חייבת להיות מותרת במרחב הציבורי".[5] גם בשנה זו קיימה התנועה המסורתית תפילה ביום הכיפורים בכיכר הבימה בהשתתפות עשרות משפחות.
הקמה בישראל עריכה
הקהילה המסורתית הראשונה בארץ ישראל, "אמת ואמונה", הוקמה בירושלים על ידי יהודים מגרמניה ב-1936. היא נוסדה ברחביה, לפי המתכונת הליברלית בגרמניה, ונחשבה כמרכז תרבותי עבור משכילי העיר, ביניהם: עקיבא ארנסט סימון, גרשם שלום, מרטין בובר ועוד[6] בין מייסדיה היה הרב ד"ר יעקב דוד וילהלם (גר')[7], ששימש כרב קהילה עד 1949 (שאז ירד לשוודיה, לשמש שם כרב ראשי). הקהילה הצטרפה רשמית לתנועה הקונסרבטיבית ב-1949, אחרי שהרב אהרן פיליפ מונה לעמוד בראשה.[8]
מרבית הקהילות המסורתיות התפתחו בישראל רק כ-40 שנה לאחר מכן, בעקבות גל העלייה המאסיבי ממדינות צפון אמריקה ואירופה. בשנת 1972 היו בישראל 4 קהילות מסורתיות והתנועה קמה באופן רשמי בשנת 1976. הרב מיכאל גרץ שימש כמנכ"ל הראשון של התנועה (בשנים 1976–1978) והיה בין מקימה.
בשנים שלאחר הקמת התנועה הוקמו קהילות נוספות בכל הארץ, וכיום קיימות כ-100 קהילות וחבורות של התנועה המסורתית בישראל[1]. חלק ניכר מחברי התנועה הם צברים וותיקים. נוספו עליהם חברים עולים חדשים, בעיקר ממדינות אירופה ואמריקה הצפונית והדרומית.
התנועה המסורתית מנהלת מאז היווסדה מאבק פוליטי מול הממסד הדתי בישראל לטובת הכרה ממסדית בשרותי הדת שהתנועה המסורתית מעניקה לחבריה. רבני התנועה המסורתית אינם מוכרים על ידי הרבנות הראשית לישראל ולכן טקסי נישואים, גירושים וגיור שהם עורכים בישראל, אינם מוכרים בידי המדינה.
מבנה עריכה
התנועה המסורתית מורכבת ממערך מתנדבים המרכיבים 7 ועדות שונות. בראשות הוועדות עומד "ועד הפועל" של התנועה המסורתית המורכב מחברי התנועה מכל הארץ, חלקם גם רבנים של התנועה המסורתית. לתנועה המסורתית קיים גם צוות מקצועי המורכב מראשי אגפים. בראש צוות התנועה עומד הרב דורון רובין, מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל החל משנת 2026.[9] בישראל פועלים 25 רבנים קונסרבטיביים במשרה מלאה במסגרות קהילתיות בישראל, אף שישנם 170 רבנים בישראל החברים במועצת הרבנים הקונסרבטיבית. התנועה חברה בפנים - איגוד ארגוני יהדוית ישראלית.
הגופים בתנועה עריכה
קהילות התנועה המסורתית עריכה
נכון ל-2017 בישראל פעלו 78 קהילות של התנועה המסורתית בכל רחבי הארץ. 26 מתוכן מחזיקות מבנה קבע, ו-52 נוספות משתמשות במבנים זמניים - בעיקר בתי ספר או מרכזים קהילתיים.[1] הקהילות מקיימות שירותי דת ותפילות במגוון תחומים. תפילות שונות בימי חול ובסופי שבוע ובחגים, טקסי בר ובת מצווה, שיעורים ואירועים נוספים, חיי קהילה ועוד. קהילות בולטות הן הקהילה המסורתית הקריות וקהילת אשל אברהם.
נוע"ם עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – נוע"ם
נוע"ם היא תנועת הנוער של התנועה המסורתית בישראל (חלק מהיהדות-הקונסרבטיבית; אין-לבלבל עם מסורתיים). היא הוקמה בישראל בשנת 1978. היא פועלת ומחנכת על פי עקרונות התנועה המסורתית והיהדות הקונסרבטיבית. נוע"ם היא תנועה בינלאומית המתקיימת גם בארגנטינה, בריטניה, שוודיה, ברזיל ועוד. בישראל יש לנוע"ם 17 סניפים. בסניפים מקיימים פעילויות בכל יום שלישי, לילדים בכיתות ד-ח'. הפעילויות בנושאים שונים וישנו דגש רב על חיבור למקורות, תיקון עולם ומעורבות חברתית. בנוסף מתקיים קורס הדרכה לתלמידי כיתות ט'. בנוע"ם קיים גם מערך תיכוניסטים, לתלמידי תיכון. בנוסף לפעילות השבועית הסדירה בשלושת אגפים אלו, ישנם גם "מפעלים ארציים" המאגדים חניכים מכל הארץ, סביב מועדי ישראל ושבתות. בראש תנועת הנוער עומדת מועצת נוע"ם המורכבת מתלמידי כיתות י'-י"ב.
מרו"ם עריכה
מרו"ם היא תנועת הסטודנטים של התנועה המסורתית. היא הוקמה בישראל בשנת 1996. מרו"ם היא תנועה עולמית הפועלת בארצות דרום אמריקה, אוקראינה, בריטניה, צרפת ועוד. בישראל מתנהלת פעילות של מרו"ם בשבעה קמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות. במרו"ם מקיימים פעילויות עבור צעירים ברוח יהדות פלורליסטית, בהשקפה ציונית דמוקרטית. הפעילות היא בצורת לימודים, שיעורים, הרצאות, טיולים, ופעילויות חברתיות.
מכון 'על משמר הכנסת' עריכה
מכון 'על משמר הכנסת' הוא מכון של מעקב אחר פעילותם של נבחרי הציבור בתחומים של דת ומדינה. המעקב נעשה על ידי ריכוז של מידע אודות עמדותיהם ופעולותיהם של חברי הכנסת. מעקב אזרחי אחר עמדות, התבטאויות, הצעות חוק והצבעות של נבחרות ונבחרי ציבור בתחום הדת והמדינה. המכון מרכז מידע באופן רצוף פתוח לציבור בענייני חקיקה, מדיניות, התנהלות הכנסת, לרבות דף אישי לכל חבר וחברת כנסת שבהם מוצגים דפוסי ההצבעה, השתתפות בדיונים, הצעות חוק ועוד. בסיום כל מושב מפרסם המכון דו"ח סיכום מושב, בו נבחרים חברי וחברות כנסת שקידמו את תחום הפלורליזם היהודי בחקיקה הישראלית.
תוכנית בר/בת מצווה לילד המיוחד עריכה
תוכנית בר/בת מצווה לילד המיוחד הוקמה בשנת 1996. התוכנית פועלת בכ-30 בתי ספר ומוסדות חינוכיים לחינוך מיוחד בארץ, והיא מאפשרת קיום טקסי בר מצווה (או בת מצווה) לנערים בחינוך המיוחד שהגיעו לגיל מצוות. המשתתפים בתוכנית עוברים במהלך השנה שלפני הטקס שיעורי העשרה בנושאי יהדות וטקס בר המצווה. הפעילות כוללת עבודה עם נוער חילוני ודתי[דרוש מקור] כאחד. כל נער או נערה לוקח חלק פעיל בטקס בר המצווה שלהם לפי יכולתם. מתחילתה של התוכנית קיומו טקסי בר מצווה כ-2,000 נערים ונערות. צוות התוכנית מורכב מחברים בתנועה המסורתית בעלי תואר בחינוך מיוחד או בחינוך יהודי.
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg התנועה המסורתית בישראל, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg התנועה המסורתית בישראל, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg התנועה המסורתית בישראל, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg התנועה המסורתית בישראל, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png התנועה המסורתית בישראל, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg התנועה המסורתית בישראל, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg התנועה המסורתית בישראל, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg התנועה המסורתית בישראל, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg התנועה המסורתית בישראל, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg התנועה המסורתית בישראל, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg התנועה המסורתית בישראל, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D התנועה המסורתית בישראל], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg התנועה המסורתית בישראל, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg התנועה המסורתית בישראל, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg התנועה המסורתית בישראל, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png התנועה המסורתית בישראל, באתר פינטרסט
- חשבון הטוויטר (X) הרשמי של התנועה המסורתית
- אתר תנועת הנוער נוע"ם
- תשובות לימינו, ריכוז שו"תים של ועד ההלכה בישראל
.svg){kind=link}
- דגל שמחת תורה של התנועה המסורתית, סרטון, אתר החינוך של הספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 דן פפרמן, זרמים בעלייה -היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל, באתר המכון למדיניות העם היהודי, 2018
- ^ קובי נחשוני, https://www.ynet.co.il/judaism/article/bywzor6yy, Ynet, 08.08.2021
- ^ יהונתן גוטליב, הרפורמים הפגינו נגד עירית לינור וגלי צה"ל, באתר ערוץ 7, 7 בפברואר 2022
- ^ Muli Segev, אפשר גם אחרת. נשים וגברים, דתיים וחילונים, סטרייטים ולהט״בים יחד בתפילה קונסרבטיבית הערב בכיכר הבימה, באתר X, 25.09.2023
- ^ חנן גרינווד, "תל אביב נטשה את היהדות": ארגונים ליברלים ושמרניים במתקפה נגד העירייה, באתר ישראל היום, 6 באוגוסט 2024
- ^ עו"ד יזהר הס, שתיקת הרבנים, באתר nrg, 16 בספטמבר 2010
- ^ על-פי צילום מצבת הרב וילהלם
- ^ דליה צרקס, לתולדות התפילה הרפורמית בציון, מועד; שנתון למדעי היהדות יז, מכללת בית-ברל, תשס"ז/2006, עמ' 108
- ^ דברי פרידה מאת מנכ"לית התנועה - אתר התנועה המסורתית
