Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

השתכנזות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

השתכנזות היא מונח בשיח החברתי בישראל המתאר תהליך שבו יחידים ממוצא מזרחי מאמצים מאפיינים תרבותיים, לשוניים והתנהגותיים המזוהים עם אשכנזיות, במסגרת יחסי אתניות ומעמד בחברה הישראלית. המונח משמש לתיאור שינוי או התאמה של זהות תרבותית לנורמות הנתפסות כדומיננטיות, ולעיתים נקשר לתהליכים של מוביליות חברתית והשתלבות במוסדות מרכזיים.[1]

רקע היסטורי עריכה

הרקע להופעת המונח והדיון בתופעה קשור לעיצוב המבנה החברתי והתרבותי בישראל מאז הקמת המדינה. במהלך שנותיה הראשונות התקיימו תהליכי קליטה של אוכלוסיות יהודיות ממגוון ארצות מוצא, לצד עידוד של זהות ישראלית משותפת במסגרת אידאולוגיית כור ההיתוך.

בתוך הקשר זה התגבשה הבחנה חברתית בין קבוצות שמוצאן באירופה לבין קבוצות שמוצאן בארצות המזרח וצפון אפריקה, הבחנה שנלוותה אליה זיקה שונה למוסדות המדינה, למרחב התרבותי ולשוק העבודה. אף שהשיח הציבורי הדגיש שוויון ואחדות, המחקר הסוציולוגי הצביע על פערים חברתיים ותרבותיים מתמשכים.

על רקע זה החל המונח "השתכנזות" לשמש לתיאור אימוץ של מאפיינים תרבותיים והתנהגותיים המזוהים עם אשכנזיות, כחלק מדיון רחב יותר בזהות, אתניות ומוביליות חברתית בישראל. בעשורים המאוחרים יותר, עם היחלשות מעמדו של כור ההיתוך כאידאולוגיה מוצהרת, התפתח שיח המדגיש בחירה אישית וזהות תרבותית מגוונת, אך הדיון בהשתכנזות המשיך להופיע בהקשרים של השתלבות חברתית ופערים עדתיים.[2]

מאפיינים עריכה

השתכנזות מתבטאת באימוץ של פרקטיקות יומיומיות וסמלים תרבותיים המזוהים בחברה הישראלית עם אשכנזיות. מאפיינים אלה עשויים לכלול שימוש בעברית תקנית ולעיתים בשפה אקדמית או לועזית, לצד הימנעות מסלנג המזוהה עם זהות מזרחית.

בתחום ההתנהגות הבין־אישית, התהליך עשוי להתבטא בסגנון דיבור מאופק יותר ובהדגשת ריחוק פורמלי ושליטה רגשית. במקרים מסוימים נכללים גם שינויים בשם פרטי או משפחה, או צמצום הנראות של סממנים אתניים.

בנוסף, ההשתכנזות עשויה לבוא לידי ביטוי בהעדפות תרבותיות, כגון צריכת מוזיקה, תקשורת ואמנות המזוהות עם תרבות מערבית, וכן בהשתלבות במוסדות תרבות ופנאי הנתפסים כבורגניים. לעיתים נלווה לכך גם אימוץ סגנון לבוש והתנהלות יומיומית מאופקים יותר.[3]

ביקורת עריכה

במחקר הסוציולוגי נטען כי נכון לשנת 2014, אף שכור ההיתוך אינו מוצג עוד כאידאולוגיה רשמית, עקרונותיו ממשיכים לפעול בחברה הישראלית באופן לא רשמי ולעיתים סמוי. לפי גישה זו, השתלבות חברתית והתקדמות כלכלית מלוות לעיתים בציפייה לאימוץ דפוסי התנהגות ותרבות המזוהים עם אשכנזיות, המוצגים כנורמטיביים או כלליים.

תהליכים אלה נתפסים לעיתים כבחירה אישית או כהתאמה לדרישות מקצועיות, אך בפועל עשויים לשקף סטנדרט תרבותי דומיננטי. בהקשר זה, המונח "השתכנזות" משמש גם לתיאור מצבים שבהם אימוץ דפוסים אלה אינו מוביל להשתלבות מלאה, והזהות האתנית של הפרט נותרת נוכחת.

ביקורת נוספת מצביעה על כך שכאשר דרישות ההשתלבות מוצגות כעניין של בחירה אישית, האחריות לפערים חברתיים מועברת מן החברה אל הפרט, והם מוצגים כתוצאה של החלטות אישיות ולא של מבנים חברתיים רחבים.[4]

שיח ציבורי עריכה

המונח השתכנזות מופיע גם בשיח הציבורי והתקשורתי בישראל, בהקשרים של זהות, תרבות ומוביליות חברתית. הדיון בו עלה, בין היתר, סביב סדרות תיעודיות וכתבות שעסקו בשסע העדתי, ובהן תוכניותיו של אמנון לוי, אשר תרמו להחזרת סוגיות של זהות מזרחית למרכז הדיון הציבורי.[5][6]

לעיתים משמש המונח גם לתיאור עצמי או אירוני של חוויית שינוי תרבותי. כך, למשל, השחקן אסף בן שמעון התייחס לעצמו בראיון באומרו כי ניתן לראות בו כמי שעבר "השתכנזות", תוך הדגשה כי מרכיבי זהותו המקורית נותרו חלק ממנו.[7]

המונח מופיע גם ביצירה התיעודית והטלוויזיונית העכשווית, שבה נדונים תהליכים של זהות מזרחית, השתלבות חברתית ואימוץ דפוסים תרבותיים.

השימוש במונח אינו אחיד: לעיתים הוא מופיע כביקורת על אימוץ נורמות תרבותיות הנתפסות כאשכנזיות, ולעיתים נדון באופן אירוני או אישי במסגרת דיון רחב יותר בזהות, מעמד ויחסי כוח בחברה הישראלית.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • אורנה ששון־לוי ואבי שושנה, השתכנזות: על פרפורמנס אתני וכישלונו, "תיאוריה וביקורת", גיליון 42, אביב 2014.[4]

הערות שוליים עריכה