הקורפוס ה-19 (צרפת)
פעולות נוספות
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה | צרפת צרפת |
| שיוך | קובץ:Armoiries république française.svg צבא צרפת |
| סוג | קורפוס |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1870–1946 (כ־76 שנים) |
| מלחמות |
מלחמת פרוסיה–צרפת מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה |
הקורפוס ה-19 (בצרפתית: Corpe d'Armée 19e) היה קורפוס של הצבא הצרפתי. בדצמבר 1870, משלחת טור הקימה את הקורפוס ה-19 באלנסון. הקורפוס הוקם שוב ב-13 באוגוסט 1874, הוא כלל את היחידות הצבאיות השונות באלג'יריה, והיווה את הגרעין של צבא אפריקה.
האזור הצבאי ה-19 עריכה
הקורפוס היה ממוקם באזור הצבאי ה-19 של הצבא המטרופוליטני שכלל את שלוש המחלקות של אלג'יר, אורן וקונסטנטין, הממוקמות באלג'יריה של ימינו. חיל המצב היה מוצב בעיקר באלג'יר, מסקרה, טלמסן ועין. [1] אלמנטים שלו היו גם מוצבים בתוניסיה, והיוו את 'דיוויזיית הכיבוש התוניסאית', שהייתה ממוקמת בעיקר בתוניס, ביזרטה וסוסה. עשרים האזורים הצבאיים האחרים של הצבא המטרופוליטני כיסו את צרפת היבשתית, ומכאן ניתן לו שמו "צבא אפריקה".[2][3]
מלחמת צרפת-פרוסיה עריכה
21 קורפוסים הוקמו בדצמבר 1870, ולכל אחד מהם אזור צבאי משלו. הקורפוס ה-19 פורק ב-13 במרץ 1871.
משנת 1870 עד 1914 עריכה
דיוויזיות אורן ואלג'יר של הקורפוס נלחמו באיט חבש, חלק קטן מח'ים אייט אונבגוי של קונפדרציית עאיט אטא בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19. הסכסוך הסתיים בסיפוח אזור טואט-גורארה-טידיקלט על ידי צרפת בשנת 1901. [4]
מלחמת העולם הראשונה עריכה
הדיוויזיה המרוקאית הייתה אחת היחידות המעוטרות ביותר של הצבא הצרפתי ובכל הגדודים שלה היו לוחמים שעוטרו בצלב המלחמה בסוף הסכסוך. [5] הדיוויזיה המרוקאית הייתה הדיוויזיה היחידה שזכתה לעיטור לגיון הכבוד במהלך מלחמת העולם הראשונה. [6]
חלק מכוחות הקורפוס ה-19 נשלחו לשרת כחלק מחיל המשלוח למזרח התיכון. שני רגימנטים ארעיים, שהורכבו בסך הכל מחמישה גדודי זואבים וגדוד לגיון הזרים אחד, לחמו במערכה בגליפולי, ולאחר מכן בחזית סלוניקי, ונלחמו לצד כוחות בריטיים בשתי המערכות.
מלחמת העולם השנייה עריכה
הקורפוס הצטרף לבעלות הברית בסוף 1942 כאשר כוחות צרפת של וישי בצפון מערב אפריקה עברו לבעלות הברית לאחר מבצע לפיד והכיבוש הגרמני והאיטלקי בצרפת של וישי.
הקורפוס ה-19 לחם כחלק מהארמייה הבריטית הראשונה עד לכניעת כוחות הציר בתוניסיה במאי 1943.
לאחר מלחמת אלג'יריה עריכה
למעט כוח לגיון הזרים מצומצם וגדוד אחד של ספאידים, כל שאר הגדודים של ארמיית אפריקה פורקו או איבדו את זהותם הקודמת בין 1960 ל-1965, לאחר שזכו לעצמאות מצרפת משטחים אלה.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ L'armée Française - 1901, Roger de Beauvoir, éditions Plon-Nourrit, pages 58 à 60.
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ שגיאת לואה ביחידה יחידה:Citation/CS1/Configuration בשורה 1739<includeonly></includeonly>: attempt to index field '?' (a nil value).
- ^ Claude Lefébure, Ayt Khebbach, impasse sud-est. L'involution d'une tribu marocaine exclue du Sahara, in: Revue de l'Occident musulman et de la Méditerranée, N°41–42, 1986. Désert et montagne au Maghreb. pp. 136–157: « les Divisions d'Oran et d'Alger du 19e Corps d'armée n'ont pu conquérir le Touat et le Gourara qu'au prix de durs combats menés contre les semi-nomades d'obédience marocaine qui, depuis plus d'un siècle, imposaient leur protection aux oasiens. »
- ^ Marc Michel, L'Afrique dans l'engrenage de la Grande Guerre, 1914–1918, Karthala, 2013, p.103
- ^ 4e R.T.T; 7e R.T.A; the R.M.L.E; 8e R.Z; Bulletin des lois de la République française, Imprimerie Royale, 1919, pp.2023–2035