הוצאת קורן ירושלים
פעולות נוספות
| סמלה של הוצאת קורן | ||||
| סמלה של הוצאת קורן | ||||
| נתונים כלליים | ||||
|---|---|---|---|---|
| סוג | הוצאת ספרים | |||
| מייסדים | אליהו קורן (קורנגולד) | |||
| תקופת הפעילות | 1962–הווה (כ־64 שנים) | |||
| מיקום המטה | ירושלים ישראל ישראל | |||
| קואורדינטות |
Coordinates: חסר קו רוחב | |||
| נתוני חברת תעופה | ||||
| ||||
|
| ||||
הוצאת קורן ירושלים בע"מ היא הוצאת ספרים ירושלמית, שאותה ייסד אליהו קורן (קורנגולד), הידועה בעיקר בזכות מהדורת התנ"ך שלה.
ההוצאה נוסדה בשנת 1962 לשם הוצאתו לאור של תנ"ך קורן, שמאז הפך לאחד התנ"כים הפופולריים ביותר, ובהמשך הוציאה לאור גם סידור. עם השנים התרחבה פעילות ההוצאה ואף נרכשו ונוסדו כמה הוצאות בת. כיום ספרי הוצאת קורן רואים אור תחת שלושה מותגים: "קורן", "מגיד" ו"טובי".
התנ"ך עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תנ"ך קורן
אחת מן המטרות העיקריות בהדפסת התנ"ך הייתה להדפיס מחדש את התנ"ך בארץ ישראל, בידי יהודים ועל פי המסורה היהודית, כאשר המציאות עד אז הייתה שרוב מהדורות התנ"ך נדפסו בידי מדפיסים נוצרים בחוץ לארץ. נוסחו הוגה בדקדקנות, חידושים גרפיים רבים נעשו. בסוף שנת תשכ"ג (1963) הוצאה המהדורה הראשונה של התנ"ך השלם.
הגופן עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קורן (גופן)
למטרת הוצאת התנ"ך עיצבה ההוצאה גופן ייחודי, אשר נועד לאפשר קריאה נוחה ככל האפשר מדגישה את ההבדלים השונים בין האותיות. לשם זאת נעזר מר אליהו קורן בפרופ' פייגנבוים ובניסיונם של מדעני האופטיקה. גם בעיצוב הגופן הודגש נושא "החזרת העטרה ליושנה", בכך שהושבה לאות ל צורתה המקורית עם צווארה הזקוף, במקום מנהגם של מדפיסים "להשכיב" אותה או אף "לערוף" את ראשה.
הושקע מאמץ מיוחד גם בשילוב הטעמים עם הניקוד והאותיות, זאת בתקופה שבה לא היו כל עזרי מחשוב בנמצא. בתחום הטעמים חידשה ההוצאה גם כן, וחודדו הבדלים בין טעמים דומים, וגם בין הטעמים לניקוד (סימני הניקוד עובו, וסימני הטעמים עוצבו דקים יותר). דוגמה לתיקון שהתגאו בו אנשי ההוצאה היה עיצוב סימן הש השמאלית והימנית במובדל מעיצוב החולם, וכך סימן החולם לא נבלע בנקודות אלו כאשר ה-ש' צמודה אליו (היבלעות זו שנפוצה בגופנים ישנים, אף גרמה לאחד מחוקרי הלשון העברית לחדש כלל, שחולם לא ייכתב בצמוד לסימן ש' שמאלית או ש' ימנית).
לאחר הוצאת התנ"ך עוצבה גרסה שונה מעט של הגופן, אשר בה הודפסו שאר ספרי ההוצאה.
סידורים עריכה
פרויקט נוסף של אליהו קורן והוצאתו היה הוצאת סידור, אשר עוצב בצורה שעוזרת למתפלל להבין את אשר הוא אומר על ידי שבירת המשפטים במקומות הראויים. הסידור עוצב בגופן מיוחד של ההוצאה, דומה לגופן התנ"ך אך שונה במעט. לאחר הוצאת הסידור והצלחתו הדפיסה ההוצאה גם מחזורים באופן דומה, עם ביאורי הפיוטים על ידי חוקר התפילה דניאל גולדשמידט (אשר נלקחו ממהדורת המחזורים שלו, שהדפיס דרך ההוצאה). ספרי יהדות נוספים בהוצאת קורן כוללים חומש עם הפטרות וסדר התפילה בשבת, וגרסה אנגלית של התנ"ך בתרגומו של פרופ' הרולד פיש.
בחודש אפריל 2009 הושק סידור חדש שכולל תרגום ופירוש לאנגלית שערך הרב יונתן זקס, רבה של בריטניה. הסידור מעוצב בעיצוב המסורתי של הוצאת קורן ומצטיין בפרשנות פואטית על הסידור ועל מעגל השנה היהודי. הסידור כולל את התפילות לשלום המדינה ולשלום החיילים.
בשנת 2013 יצא לאור לראשונה סידור ליום העצמאות וליום ירושלים, בעריכתם של בנימין לאו ויואל רפל.
ספרים נוספים תחת המותג קורן עריכה
בשנת ה'תשמ"ט יצא לראשונה בהוצאה ספר שאינו סידור או תנ"ך: דע מה שתשיב לעצמך, על ענייני אמונה והשקפה המיועד לבני נוער, מאת הרב זאב קרוב, נכדו של מייסד ההוצאה אליהו קורן. כיום יוצאים לאור תחת המותג "קורן" רק ספרי קודש קאנוניים, וספרי עיון תורניים יוצאים תחת המותג של הוצאת הבת "ספרי מגיד".
בשנת 2010 עברה להוצאת קורן הוצאתו לאור של תלמוד שטיינזלץ בגרסאות שונות, ובהמשך פרסמה ההוצאה גם את מפעלי הפירוש המקיפים הנוספים של הרב עדין שטיינזלץ, על התנ"ך, על המשנה, על משנה תורה לרמב"ם, על ספר התניא.
ספרי מגיד עריכה
בשנת 2007 השיקה הוצאת קורן מותג־בת לפרסום ספרי עיון בתחומי היהדות תחת השם "ספרי מגיד". סדרה זו עוסקת במקרא, פרשנות, הלכה, מחשבת ישראל, מעגל השנה היהודי ועוד. בהוצאה זו רואים אור כמה עשרות כותרים בכל שנה, ולמעשה אליה הופנו כל ספרי ההוצאה שאינם "ספרי קודש" קלאסיים אלא ספרים מקוריים. בין סופרי ההוצאה נמנים מנהיגים תורניים חשובים, כגון הרב יונתן זקס, הרב עדין שטיינזלץ, הרב אהרן ליכטנשטיין, הרבנית ימימה מזרחי והרב יוסף צבי רימון. חלק מהספרים יוצאים בשיתוף פעולה עם מוסדות תורניים שונים (ישיבות, מדרשות ועוד), ובראשם ישיבת הר עציון. בספרי מגיד רואים אור ספרים בעברית ובאנגלית.
בשנת 2013 החלה לראות אור סדרת התנ"ך, שספריה מציעים פרשנות רחבה על ספרי התנ"ך, מאת מחברים שונים. הסדרה רואה אור בעברית ובאנגלית, אך לא כל הספרים מקבילים בשתי השפות. עד כה ראו אור בעברית:
- תורת הקורבנות: מחוות של בשר ורוח (ויקרא א–י), מאת יונתן גרוסמן, תשפ"ב
- דברים: אמונה, אדם, עם, מאת תמיר גרנות, תש"ף
- שופטים: בין כיבוש למלוכה, מאת אליהו עסיס, תשפ"ב
- שמואל א: מלך בישראל, מאת אמנון בזק, תשע"ג
- שמואל ב: מלכות דוד, מאת אמנון בזק, תשע"ד
- מלכים א: מאחדות לפילוג, מאת אמנון בזק, תשפ"ה
- יחזקאל: הנביא שהיה בן אדם, מאת אמנון בזק, תשפ"א
- יואל: בין משבר לתקווה, מאת אליהו עסיס, תשע"ה
- רות: מניכור למלוכה, מאת יעל ציגלר, תשע"ח
- אסתר: מגילת סתרים, מאת יונתן גרוסמן, תשע"ג
- קהלת: סדק של אור, מאת יונתן גרוסמן ועשהאל אבלמן, תשפ"ג
- איכה: אמונה בעולם סוער, מאת יעל ציגלר, תשפ"ד
בשנת 2016 יצא לאור במסגרת 'ספרי מגיד' כתב העת התורני מעשה חֹשב. כתב העת מתאפיין בכותבים ממגוון קצות הקשת של השיח האמוני. עד כה (2021) ראו אור שני כרכים: כרך א עוסק בנושא דעת אלוהים, וכרך ב בנושא שוויון.[1]
הוצאת טובי עריכה
- קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הוצאת טובי
הוצאת הספרים "טובי" (באנגלית: The Toby Press) נוסדה בשנת 1999, כהוצאה המתמחה בסיפורת ובספרי עיון באנגלית ובעברית. בחודש יוני 2010 התמזגה הוצאת טובי עם הוצאת קורן ירושלים. שנים ספורות קודם לכן השיקה הוצאת קורן את המותג "ספרי מגיד" לספרי עיון עכשוויים בעברית, וצמצמה מאוד את הפעילות המו"לית בעברית בתחומים אחרים. בעקבות זאת ההוצאה חדלה לחלוטין מהוצאת ספרי פרוזה בעברית, והמותג "טובי" המשיך לשמש לספרי עיון שאינם בתחומי היהדות באופן מובהק, כגון היסטוריה, ציונות וארץ ישראל. באנגלית המשיכה ההוצאה לפרסם ספרי פרוזה, לצד ספרי עיון לא תורניים.
מתחילת שנות ה-20 של המאה ה-21 לא הוצאו ספרים נוספים בעברית תחת המותג. בזמן מלחמת חרבות ברזל יצא לאור הספר יום אחד באוקטובר במהדורות אחדות, תחילה תחת המותג "מגיד" ולאחר מכן תחת "טובי". מכאן ואילך חזרה ההוצאה להוציא ספרים בעברית תחת מותג זה, כולל ספרים נוספים בהקשרי המלחמה. ספרי המותג צפויים לעסוק בנושאי ציונות, ארץ ישראל ומדינת ישראל, וכן בנושאים נוספים שאינם ספרים תורניים במובהק.
הוצאות נוספות שהיו חלק מקבוצת קורן עריכה
מלבד הוצאת טובי שהתמזגה לתוך הוצאת קורן, לאורך השנים היו הוצאות נוספות שפעלו תחת קורן: שקמונה ואופק:
- הוצאת שקמונה הייתה הוצאת ספרים שהוציאה לאור בעיקר ספרי עיון בנושאי היסטוריה, ארכאולוגיה, ארץ ישראל והגות ציונית. את ההוצאה הקים בשנת 1965 ראובן הכט, שהיה המנהל והרוח החיה של ההוצאה. פחות מעשור לאחר מכן, בשנת 1973, נקלעה ההוצאה לקשיים וצברה חובות, ועקב כך העביר הכט את הניהול האדמיניסטרטיבי של ההוצאה לידי הוצאת קורן,[2] אך הכט המשיך להפעיל אותה בתקופה זו. ההוצאה הייתה תחת הניהול של הוצאת קורן עד שנמכרה שקמונה להוצאת כתר בשנת 1984.
- מכון אופק הוא מכון תורני בראשותו של הרב אברהם שושנה, העוסק בהוצאה לאור של חיבורים מספרות חז"ל, גאונים וראשונים. במשך כמה שנים[דרושה הבהרה] הייתה הוצאת הספרים של המכון חלק מקבוצת קורן, ובשלב מסוים חזר המכון להיות עצמאי.
לקריאה נוספת עריכה
- אליהו קורן, "האות כיסוד בעיצוב ספרי קודש" בספר אות היא לעולם, בהוצאת משרד החינוך והתרבות, תשמ"א
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של הוצאת קורן ירושלים
- אתר האינטרנט האמריקאי של הוצאת קורן ירושלים
- יעלי נגיד־מזרחי, המשכורת הראשונה של מו"ל הוצאת קורן-מגיד, בעיתון מקור ראשון, 6 ביוני 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ מאמרי כתב העת מעשה חֹשב בספריית אסיף.
- ^ ארכיון הכט, מכתב למשה שמיר, 6 באוגוסט 1973