הונאת המידות
פעולות נוספות
הונאת המידות היא מצוות עשה ומצות לא תעשה בעניין איסור הונאה במידות ומשקולות. מצוות אלו כוללת הן את עשיית המידות והמשקלות המזויפים, הן את השימוש בהם, והן את עצם הונאת הלוקח בעת המדידה או המשקל.
מעשה זה נחשב בהלכה לעוון חמור משאר עבירות שבין אדם לחברו, כיוון שחטא שכזה קשה לתיקון, מאחר שהפגיעה היא באנשים רבים 'גזל הרבים'.
האיסור עצמו כולל, מלבד את השימוש במשקל שאינו מדויק, גם איסור להחזיק ולשהות בבית משקולת שאינה מדויקת, מחשש שמא יבוא להשתמש בה בטעות או בכוונה[1].
מקור המצוות עריכה
מצוות הונאת המידות נשנו בשני מקומות בתורה, פעם ראשונה בפרשת קדושים:
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם.
פעם נוספת מופיע האיסור בפרשת כי תצא:
לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ.
תופעת עיוות המידות והמשקולות הייתה נפוצה בזמן המקרא, וכך גם בזמן הנביאים. הנביא עמוס מוכיח את העם האומרים: ”מָתַי יַעֲבֹר הַחֹדֶשׁ וְנַשְׁבִּירָה שֶּׁבֶר וְהַשַּׁבָּת וְנִפְתְּחָה בָּר, לְהַקְטִין אֵיפָה וּלְהַגְדִּיל שֶׁקֶל וּלְעַוֵּת מֹאזְנֵי מִרְמָה”[2]. גם בספר משלי מוקעת התופעה: ”תּוֹעֲבַת ה' אֶבֶן וָאָבֶן וּמֹאזְנֵי מִרְמָה לֹא טוֹב”[3].
בשנת 2021 נמצאה בחפירה ארכאולוגית משקולת בת שני גרה מהמאה ה-7 לפנה"ס השוקלת פי שלושה מכפי המצוין עליה, וכפי המשוער שימשה רמאים בשלהי ימי בית ראשון[4][5].
חומרת העוון בדברי חז"ל עריכה
חז"ל הפליגו מאוד בחומרת האיסור, ואף השוו אותו לעבירות החמורות ביותר:
- חמור מעריות: בתלמוד בבלי נאמר ”קשה עונשן של מידות יותר מעונשן של עריות” (תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ח, עמוד ב'). ההסבר לכך הוא שעל עריות ניתן לעשות תשובה, אך המרמה במידות גוזל את הרבים, ואינו יודע למי להחזיר את הגזילה "גזל הרבים אין לו תקנה".
- השוואה ליציאת מצרים: התורה סמכה את איסור המידות ליציאת מצרים. חז"ל דרשו מכך: "אני ה' אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים - על מנת כן הוצאתי אתכם... שתקבלו עליכם מצוות מידות" (ספרא).
- תועבה: המרמה במידות מכונה בתורה "תועבה", כינוי השמור בדרך כלל לעבודה זרה ועריות ”לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה, גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ... כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה” (ספר דברים, פרק כ"ה, פסוקים י"ג–ט"ז).
דיני המצוות עריכה
בהונאת המידות כלולים כמה מערכות דינים:
- חומרי אבני המשקל והמידות: עליהם להיות מחומרים עמידים שאינם נשחקים (היינו משקולות של אבן קשה או זכוכית, ולא מבדיל, עופרת ומתכות אחרות שנשחקות), וכן באביזרי המדידה, שעליהם להיות יציבים וקשיחים[6].
- אופן השקילה הנכון: מלבד חובת הדיוק במידות, כך גם יש למדוד ולשקול לפי האופן המקובל, ולא במידות קטנות או גדולות יותר, שבהן שכיח שייווצרו פערים[7].
- אסור לאדם להחזיק בביתו או בחנותו משקולת שאינה תקנית, אף שאינו שוקל בה, שמא יטעה בה אחר. אם המשקולת אינה מדויקת, עליו לשבור אותה או להשמידה.
- אף שהמודד במידה חסרה נחשב כגנב, אך אינו משלם כפל כגנב.
- העובר על כך, אף שעבר על לאו, אינו נענש במלקות, מאחר שלאו זה נחשב לאו הניתן לתשלומין
- כמו כן, כתב החינוך שאף שבשאר איסורים אינו עובר פחות משווה פרוטה, אך באיסור זה עובר אפילו בכל שהוא: ”הַתּוֹרָה הִקְפִּידָה עַל הַמִּדּוֹת בְּכָל שֶׁהוּא כְּלוֹמַר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבִּשְׁאָר גְּזֵלוֹת לֹא תַּקְפִּיד הַתּוֹרָה אֶלָּא בִּפְרוּטָה, בְּעִנְיַן הַמִּדּוֹת הִקְפִּידָה בְּכָל שֶׁהוּא.” (ספר החינוך, מצווה רנ"ח). אמנם רבי ישעיה פיק ברלין פקפק בכך[8].
- במקום שנהגו "להכריע" (לתת מעט יותר מהמשקל המדויק), חובה על המוכר לעשות זאת.
בתלמוד מסופר כי כאשר לימד רבי יוחנן בן זכאי דינים אלו, אמר: ”אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר; אם אומר - שמא ילמדו הרמאין, ואם לא אומר - שמא יאמרו הרמאין 'אין תלמידי חכמים בקיאין במעשה ידינו'”. לבסוף לימד את פרטי הדינים, בהסתמך על הפסוק[9] ”כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם”[6].
אכיפה עריכה
בית הדין מצווה להעמיד ממונים שיפקחו ויאכפו את מרמי המידות, בהלקאה, קנס ושאר עונשים שביד בית הדין[10].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- אנציקלופדיה תלמודית, כרך ל"ט, ערך מדות ומשקלות (השימוש), טור תכ"א ואילך
- בן איש חי, הלכות משקולות, באתר עיתים לתורה
הערות שוליים עריכה
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רל"א, סעיף ג'.
- ^ ספר עמוס, פרק ח', פסוק ה'.
- ^ ספר משלי, פרק כ', פסוק כ"ג.
- ^ על התיארוך המקובל במחקר; לפי הסדר עולם, תקופה זו היא באמצע ימי בית ראשון.
- ^ "משקולת של רמאים" מימי בית המקדש הראשון התגלתה בעיר דוד בי-ם, באתר ynet, 2 בספטמבר 2021
- ^ 1 2 תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ט, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ט, עמוד א'.
- ^ ראו: רבי ישראל אייזנשטיין, עמודי אש, סימן ד', ד"ה וראיתי בחינוך.
- ^ ספר הושע, פרק י"ד, פסוק י'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף פ"ט, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות גניבה, פרק ח', הלכה כ'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רל"א, סעיף ב'.