Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

דוד אלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד אלסון
David Elson
קובץ:David Elson.png
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה קיין, פנסילבניה, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה 8 באוגוסט 1988
רחובות, ישראל ישראלישראל
תאריך עלייה 1955
מדינה ישראל
השכלה
מנחה לדוקטורט ארווין צ'רגף
עיסוק ביוכימאי
מעסיק מכון ויצמן למדע
תרומות עיקריות
חקר אנזימים וריבוזומים

דוד (דייב) אלסון (7 באוגוסט 19198 באוגוסט 1988) היה ביוכימאי ישראלי ופרופסור במחלקה לביוכימיה במכון ויצמן למדע, נודע כמומחה לחקר אנזימים וריבוזומים. ממייסדי המחלקה לביוכימיה במכון, בראשה עמד, וכן כיהן כדקאן הראשון של הפקולטה לביוכימיה וביופיזיקה.

ביוגרפיה עריכה

דוד אלסון נולד וגדל בקיין (אנ') שבפנסילבניה, בנם הצעיר של שבע חנה (לבית שצקין) וישעיהו צ'ארלס אלסון (במקור ורשבסקי), אח לאליס.[1] הוריו היגרו לארצות הברית מרוסיה.

השלים לימודיו בתיכון המקומי ובקולג', לאחר מכן למד לתואר ראשון באוניברסיטת פנסילבניה והשלים את לימודיו ב-1941. שירת בצבא ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה והשתתף במערכה בצפון אפריקה. את לימודי הדוקטורט עשה באוניברסיטת קולומביה, בהנחיית פרופ' ארווין צ'רגף.[2] עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1952, נשאה את הכותרת "מחקרים על חומצות הגרעין של קיפוד הים ושל מקטעי תאים מהחי".[3] לאחר מכן המשיך לעבוד עם צ'רגף. ב-1955 עלה לישראל והצטרף לסגל מכון ויצמן למדע, בתחילה כחוקר אורח[4] ולאחר מכן כחבר סגל קבוע. יחד עם הפרופסורים אוריאל ליטואר, תאודור ויניק ומרדכי אברון, ייסד את המחלקה לביוכימיה ועמד בראשה החל מ-1963.[5]

ב-1966 היה חבר בוועדת השיפוט של פרס ויצמן למדעים מדויקים.[6] ב-19691970 שימש סגנו של יוסף גיליס כסגן יו"ר המועצה המדעית של המכון,[7] ובאותה שנה אקדמית גם החל לכהן כדקאן הראשון של הפקולטה לביוכימיה וביפיזיקה.[8] שימש כראש מחלקה עד 1972 וכדקאן עד 1973.[9] הוא שב לתפקיד ראש המחלקה ב-1975.[10]

ב-1988 יצא לגמלאות, מעט לפני פטירתו.

מחקר עריכה

מחקרו של אלסון התמקד בחקר אנזימים וריבוזומים. חלק ניכר ממחקרו הוקדש למיפוי המרכיבים של מערכת הריבוזום ובכלל זה חקר את החלבונים ומולקולות ה-RNA הניתנים לזיהוי כאשר שני המרכיבים העיקריים של הריבוזום ארוזים יחד בחלקיק בעל מהירות שקיעה של 70 יחידות סוודברג (Svedberg units), וכן כאשר הריבוזום מתפרק לתת-יחידות.[11] בנוסף, אלסון חקר את הקישור של RNA מומס לריבוזום והראה כי הוא קשור בצורה ההדוקה ביותר לאחת מתתי-היחידות שלו. קבוצת המחקר שלו עסקה גם בהיבטים נוספים של ביוסינתזה של חלבונים.[11] מחקרים אלה היוו, בין היתר, בסיס לעבודתה המחקרית של עדה יונת.[12]

עם תלמידיו לאורך השנים נמנו פרופ' עדה זמיר[13] ופרופ' צבי פוגל[14] ממכון ויצמן, פרופ' חיים אביב,[15] מבכירי התעשייה הביוטכנולוגית בישראל, ופרופ' הארי טובין מהמכון הטכנולוגי של ציריך.[16]

ב-1968 סייע לעמיתו פרופ' אבאדום, שנמלט מביאפרה לגאנה, להיקלט כחוקר אורח במכון ויצמן במהלך מלחמת ביאפרה.[17]

חיים אישיים עריכה

מ-1956 עד לפטירתו היה נשוי לד"ר פנינה (פרל) ספיטניק-אלסון, ששירתה בחיל המדע והייתה שותפת המחקר שלו לאורך עשרות שנים.[18] היא הלכה לעולמה ב-2005. הם היו הורים לבן, פרופ' ארי אלסון, גנטיקאי במכון ויצמן.[12]

דוד אלסון נפטר באוגוסט 1988, יום אחד לאחר יום הולדתו ה-69, ונטמן בבית העלמין בעירו רחובות.[19] בעבר, התקיים על שמם של דוד ופנינה אלסון חדר ישיבות בבניין אולמן למדעי החיים.[12][14]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ David Elson, ancestry.com
  2. ^ David Elson, Studies on the nucleic acids of the sea urchin and of animal cell fractions, ספריות אוניברסיטת קולומביה, ‏1952
  3. ^ David Elson, Studies on the nucleic acids of the sea urchin and of animal cell fractions, ProQuest, ‏1952
  4. ^ U.S. and Japanese Scientists Get Fellowships at Weizmann Institute, Jewish Telegraphic Agency, ‏07-12-1955
  5. ^ משה אדמון, במכון אולמן יחקרו את רזי החיים, באתר הארץ, ‏31 במאי 1963
  6. ^ פרס ויצמן לנאמן ולבלוך, באתר הארץ, ‏21 בפברואר 1966
  7. ^ פרופ' י' גיליס נבחר ליו"ר המועצה המדעית במכון ויצמן, באתר הארץ, ‏6 באוגוסט 1969
  8. ^ אושר תקציב מכון ויצמן בסך 65 מיליונים, באתר מעריב, ‏14 במאי 1970
  9. ^ דיקנים חדשים לפקולטות: כימיה וביוכימיה-ביופיסיקה, באתר אל מאת המכון, ‏1973
  10. ^ פרופ' דוד אלסון ראש המחלקה לביוכימיה, באתר אל מאת המכון, ‏1975 (ב־English)
  11. ^ 1 2 Victor K. McElheny, Fundamental Biology at the Weizmann Institute, Science 148, 1965-04-30, עמ' 614–618 doi: 10.1126/science.148.3670.614
  12. ^ 1 2 3 האתר הרשמי של ארי אלסון, באתר מכון ויצמן למדע
  13. ^ פגישה מקרית עם איינשטיין, באתר מסע הקסם המדעי, ‏27 בדצמבר 2018
  14. ^ 1 2 הונצח שמו של פרופ' דוד אלסון ז"ל, באתר אל מאת המכון, ‏1989
  15. ^ שוב בנקודת ההתחלה, באתר מסע הקסם המדעי, ‏1 בדצמבר 2000
  16. ^ השראה ישראלית, באתר מסע הקסם המדעי, ‏29 במאי 2014
  17. ^ אהרון פריאל, אפילו תיכבש כל ביאפרה - אנו לא ניכנע לעולם!, באתר מעריב, ‏19 בספטמבר 1968
  18. ^ פנינה אביר עם, From the Science Corp in the 1948 War to the Weizman Institute of Science: The Careers of Two Israeli Women Scientists in War and Peace, האוניברסיטה הפתוחה
  19. ^ אלסון דוד, באתר חברה קדישא רחובות