דו-פסיגיים
פעולות נוספות
| קריאת טבלת מיוןדו-פסיגיים | |
|---|---|
| תורמוס ההרים תורמוס ההרים | |
| מיון מדעי | |
| תת־ממלכה: | צמחי עובר |
| מערכה: | בעלי פרחים |
_(2).jpg){kind=link}
צמחים דו־פסיגיים (שם מדעי: Dicotyledones) הם המחלקה הגדולה ביותר במערכת בעלי הפרחים. היא מונה פי שלושה מינים מאשר החד־פסיגיים. דו־פסיגיים אמיתיים (Eudicots) הם הענף המונופילטי הגדול ביותר במחלקה זו.
כאשר הזרע של צמח דו־פסיגי נובט, הוא מגדל שני פסיגים (עלי עובר ראשוניים) ומכאן נגזר שם המחלקה. השורשון הראשוני שהזרע מצמיח, מתפתח בהמשך לשורש העיקרי של הצמח.
העלים לעיתים קרובות שסועים או מנוצים. עורקי העלים יוצרים בדרך כלל רשת סבוכה עם עורק ראשי אחד או מספר אי זוגי. הפרחים מחומשים לרוב, כלומר כל חלקיהם באים בכפולות של חמש. לעיתים רחוקות יותר ניתן למצוא פרחים מרובעים או משולשים.
צרורות הצינורות המובילים ערוכים בטבעות בתוך הגבעול. כמו כן, ישנו קמביום, שהוא רקמה יוצרת תאים, בין שיפה לעצה. הודות לתכונה זו, גזע של צמח דו־פסיגי מסוגל לגדול לרוחב על ידי הוספת שכבות חדשות של רקמת הובלה, ומכאן נובע ריבוי מיני העצים שבמחלקה.
התפתחות ומיון עריכה
דו־פסיגיים היו הצמחים בעלי הפרחים הראשונים שהופיעו על כדור הארץ. מאוחר יותר התפתחה מהם קבוצת החד־פסיגיים. לפיכך, קיימת הפרדה מנקודת מבט פילוגנטית בין הדו־פסיגיים הקדומים, שהם למעשה האבות של כל בעלי הפרחים, לבין הדו־פסיגיים האמיתיים, שהתפתחו מהקדומים במקביל לחד־פסיגיים. מסלול התפתחות זה משתקף בתכונות אחדות ברמת המבנה של הצמחים. כך למשל, הדו־פסיגיים הקדומים דומים לחד־פסיגיים במבנה האבקה שלהם ולעיתים במבנה הגבעול (ראו לדוגמה נופריים), ולעומת זאת יש תכונות שמאפיינות את כל הדו־פסיגיים.
בכלל, המחקרים הגנטיים שבוצעו בעשור האחרון שפכו אור חדש על הבנת היחסים האבולוציוניים בין קבוצות הצמחים השונות. חוקרים אחדים מייחדים את הדו־פסיגיים האמיתיים למחלקה נפרדת בשם Rosopsida על פי הסוג האופייני Rosa (ורד). התכונה האופיינית של קבוצה זאת היא מבנה גרגרי האבקה, שיש בהם שלוש נקבוביות, לעומת נקבובית אחת אצל שאר צמחי הזרע.
מיון עריכה
|
|
סדרות הדו-פסיגיים הקיימות בישראל עריכה
- אברשאים (Ericales)
- אלונאים (Fagales)
- אסטראים (Asterales)
- בקעצוראים (Saxifragales)
- גנציינאים (Gentianales)
- גרנאים (Geraniales)
- דלועאים (Cucurbitales)
- הדסאים (Myrtales)
- ורדנאים (Rosales)
- חלמיתאים (Malvales)
- חמציצאים (Oxalidales)
- מלפיגאים (Malpighiales)
- נוריתאים (Ranunculales)
- סבוננאים (Sapindales)
- סוככאים (Apiales)
- סולנאים (Solanales)
- פרוטנאים (Proteales)
- צינוראים (Lamiales)
- ציפורנאים (Caryophyllales)
- צלפאים (Brassicales)
- קטניתאים (Fabales)
- ציניתאים (Aquifoliales)
- שלמונאים (Dipsacales)
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:ITIS logo.svg דו-פסיגיים, באתר ITIS (באנגלית)
- קובץ:US-NLM-NCBI-Logo.svg דו-פסיגיים, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
- דו-פסיגיים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- דו-פסיגיים, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- קובץ:EOL logo.svg דו-פסיגיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- דו-פסיגיים, באתר FishBase (באנגלית)
- דו-פסיגיים, באתר צמח השדה
- דו-פסיגיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- דו-פסיגיים, באתר Tropicos (באנגלית)
- קובץ:GBIF-2015-full-stacked.png דו-פסיגיים, באתר GBIF (באנגלית)
- דו-פסיגיים, באתר The Plant List (באנגלית)
- קובץ:IPNI logo.svg דו-פסיגיים, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
- קובץ:Logo ebird.png דו-פסיגיים, באתר eBird (באנגלית)
- דו-פסיגיים, באתר Xeno-canto (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg דו-פסיגיים, דף שער בספרייה הלאומית
