גי דה מופאסאן
פעולות נוספות
| קובץ:Maupassant par Nadar.jpg | |
| לידה | 5 באוגוסט 1850 |
|---|---|
| פטירה | 6 ביולי 1893 (בגיל 42) |
| סוגה | רומן, סיפור קצר |
| זרם ספרותי | נטורליזם, ריאליזם |
| הושפע מ | אונורה דה בלזק, גוסטב פלובר, היפולייט טיין, אמיל זולא |
| השפיע על | אנטון צ'כוב, הנרי ג'יימס, או. הנרי, ה.פ. לאבקרפט, סומרסט מוהם |
| עיסוק | סופר |
גִי דֶה מוֹפָּאסָאן (בצרפתית: Guy de Maupassant; 5 באוגוסט 1850 – 6 ביולי 1893) היה סופר צרפתי שכתב בעיקר סיפורים קצרים ורומנים.
ביוגרפיה עריכה
גי דה מופאסאן נולד וגדל בעיירה אטרטה בנורמנדי. אמו הכירה מילדותה את גוסטב פלובר שעתיד היה להיות בעל השפעה על חיי בנה. הוא נשלח לבית ספר ברואן שם היה תלמיד טוב, ושקע באהבתו לשירה ותיאטרון.
עם סיום לימודיו בקולג', ב-1870, פרצה מלחמת צרפת–פרוסיה, מופאסאן הפסיק את לימודיו והתגייס לצבא. אחרי שחרורו נסע לפריז, שם עבד במיניסטריון הצי.
פלובר לקח אותו תחת חסותו. הוא עודד את מופאסאן לכתוב, והכניס אותו לחוגי הספרות. בביתו של פלובר הכיר מופאסאן את הסופר הרוסי איוון טורגנייב, את אמיל זולא, אלפונס דודה ואחרים. ב-1878 הועבר למיניסטריון החינוך, והיה לעורך של כמה עיתונים. בזמנו הפנוי כתב רומנים וסיפורים קצרים.
ב-1880 פרסם את יצירת המופת שלו "כדור של שומן", אשר זכתה להצלחה מיידית. בעשור שבין 1880 ל-1891, כתב רומנים וסיפורים למאות. סגנונם המאופק והבהיר העמידו אותו בשורה הראשונה של הסופרים בני המאה ה-19.
מופאסאן, שהיה מבין המתנגדים הרבים להקמת מגדל אייפל, נהג לשתות כוס קפה בכל בוקר במסעדה שעל המגדל. כששאלוהו מדוע הוא עושה זאת ענה ש"זהו המקום היחיד בפריז שלא רואים ממנו את המגדל".
בעקבות הצלחתו נפתחו לפניו גם חוגי החברה הגבוהה. הוא הרבה בנסיעות, וחזר מכל נסיעה עם ספר חדש לפרסום. בשנותיו האחרונות העדיף להתבודד, פחד מפני המוות ומרדיפה, ולאחר ניסיון לשים קץ לחייו בינואר 1892, ככל הנראה כתוצאה ממחלת העגבת שהתפשטה למערכת העצבים שלו (עגבת שלישונית), הוכרז כלא שפוי.[1]
הוא נפטר בפריז, ב-6 ביולי 1893, ממחלת העגבת, כחודש לפני יום הולדתו ה-43.[2]
מספריו של גי דה מופאסאן עריכה
- כדור של שומן (1880)
- בית טליה (1881)
- העלמה פיפי (1883)
- חיי אשה (1883)
- המחרוזת (1884)
- בל־אמי (1885)
- החיצון (1887)
- פייר וז'אן (1888)
- שיח הוורדים של הגברת איסון (1888)
- עזה כמוות (1889)
- לבנו (1890)
רומנים שתורגמו לעברית עריכה
- עזה כמות (רומן) תורגם על ידי מ. בן-אליעזר והופיע בוורשה בשנת תרפ"ב. (לסריקה באתר במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין.)
- לבנו (רומן) תורגם על ידי מ. בן-אליעזר והופיע ברשות מסדה בהוצאת הדב. לסריקת הספר (מהדורת ורשה תרפ"ד) במאגר ספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין.
- בל-אמי (רומן) תורגם על ידי אליעזר כרמי והופיע בהוצאת עמיחי ללא ציון שנת הופעה.(הספר בקטלוג ULI)
- בל-אמי, תורגם על ידי אביטל ענבר, הוצאת ספריית מעריב, 1984.
- בל אמי, תרגמה מצרפתית דורית דליות-רובינוביץ', הוצאת ידיעות ספרים, ספרי חמד, 2008.
- חיי אשה תורגם על ידי אריה חשביה, הוצאת ספרים לדורי.
- פייר וז'אן, תרגמה רמה איילון, הוצאת ספריית פועלים, 2014
קובצי סיפורים שהופיעו בעברית עריכה
- טואן בתרגומו של ירוחם לוריא הופיע בשנת 1979 בהוצאת עם עובד.
- הירושה בתרגומו של ירוחם לוריא הופיע בשנת 1977 בהוצאת עם עובד.
- המתכון של רוז'ה בתרגומה של אביבה ברק הופיע בשנת 1997 בהוצאת עם עובד.
- אהבות הופיע בהוצאת עמיחי ללא ציון מתרגם או שנת הופעה.
- קסמי פריז תורגם על ידי כמה מתרגמים והופיע בהוצאת לדורי ללא ציון שנת הופעה.
- אור ירח תורגם על ידי אהובה בת חנה והופיע בהוצאת מחברות לספרות.
- יצרים תורגם על ידי ד. בן עמי והופיע בהוצאת הספרייה הקטנה בשנת 1968.
- המארוקאית הופיע בהוצאת אופיר בשנת תש"ט ללא ציון מתרגם.
- סיפורים תורגם על ידי מספר מתרגמים והופיע בשנה שלא צוינה בהוצאת ספרי זהב.
- מבחר הסיפורים - תורגם על ידי מרים ברנשטיין כהן, ללא ציון המו"ל ושנת ההוצאה.
- טרקלינים, הוצאת כרמי את שות בע"מ.
- השמכאן, בתרגומה של אביבה ברק.
- ימי א' של בורגני פריזאי, בתרגומו של אביטל ענבר, נהר ספרים, 2009.
- סודות מחדר המיטות, הוצאת מעיין, בתרגומו של אברהם רוזן, 2003.
- יופי שאין לו תכלית, תרגמה רמה איילון, הוצאת פן, 2016.
- סיפורים שאהבתי, תרגמה לחן הלברטל, הוצאת סטימצקי, 2017.
- מכתב של משוגע, תרגמה אביבה ברק -הומי, נהר ספרים, 2021.[3]
קישורים חיצוניים עריכה
- קובץ:2021 Facebook icon.svg גי דה מופאסאן, ברשת החברתית פייסבוק
- קובץ:X logo 2023.svg גי דה מופאסאן, ברשת החברתית X (טוויטר)
- קובץ:Telegram logo.svg גי דה מופאסאן, ביישום טלגרם
- קובץ:Instagram logo 2016.svg גי דה מופאסאן, ברשת החברתית אינסטגרם
- קובץ:טיקטוק.png גי דה מופאסאן, ברשת החברתית טיקטוק
- קובץ:VK.com-logo.svg גי דה מופאסאן, ברשת החברתית VK
- קובץ:Linkedin.svg גי דה מופאסאן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:Linkedin.svg גי דה מופאסאן, ברשת החברתית LinkedIn
- קובץ:YouTube full-color icon (2017).svg גי דה מופאסאן, סרטונים בערוץ היוטיוב
- קובץ:Twitch logo 2019.svg גי דה מופאסאן, ערוץ באתר Twitch.tv
- קובץ:Vimeo Logo.svg גי דה מופאסאן, סרטונים באתר Vimeo
- קובץ:Rss-feed.svg [%7B%7B%23property%3AP1581%7D%7D גי דה מופאסאן], הבלוג הרשמי
- קובץ:Goodreads logo 2025.svg גי דה מופאסאן, ברשת החברתית Goodreads
- קובץ:Flickr wordmark.svg גי דה מופאסאן, באתר פליקר
- קובץ:Reddit logo 2023.svg גי דה מופאסאן, באתר רדיט
- קובץ:Pinterest-logo.png גי דה מופאסאן, באתר פינטרסט
- כתבי גי דה מופאסאן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- כתבי גי דה מופאסאן בפרויקט בן-יהודה
- בל אמי, פרק מהספר, באתר nrg, 16 בפברואר 2008
- אסתי סגל, על בל אמי של גי דה מופאסאן, באתר גלובס, 14 במאי 2008
- דרור משעני, הספר והעיתון כאחד, באתר הארץ, 31 במרץ 2008
- לנה שילוני, איך להצליח בעיתונות, באתר הארץ, 29 במאי 2008
- נדב לפיד, סימפטיה לשטן, באתר הארץ, 2 בספטמבר 2009
- אורי הולנדר, פאריס שנלאתה מלחיות, באתר הארץ, 25 בספטמבר 2009
- פרידה סטיוארט, מופאסאן באור חדש, על המשמר, 14 בדצמבר 1951
- אריק גלסנר, על "יופי שאין לו תכלית", מדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", נובמבר 2016
- דוד רוזנטל, עייפות ציורית: "יופי שאין לו תכלית" אינו אחיד ברמתו, באתר וואלה, 5 בדצמבר 2016
- עופרה עופר אורן, "פייר וז'אן": עונג צרוף, בבלוג "סופרת ספרים", 29 במאי 2017
- גי דה מופאסאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- גי דה מופאסאן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- קובץ:National Library IL logo.svg גי דה מופסן (1850-1893), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=link}
הערות שוליים עריכה
- ^ גי דה מופאסאן באתר BBC.
- ^ Thomas Power Lowry. (2005). Venereal Disease and the Lewis and Clark Expedition. University of Nebraska Press. p.85. ISBN 978-0803229594
- ^ אתר למנויים בלבד מעין איתן, הטלטלות האוחזות בגיבורי "מכתב של משוגע" לא ירפו גם מנפשות הקוראים, באתר הארץ, 24 במרץ 2022
