ג'יימס פירסון
פעולות נוספות
| לידה | נאשוויל, טנסי, ארצות הברית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | גלוסטר, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||
| מדינה | ארצות הברית ארצות הברית | ||||
| מפלגה | קובץ:Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
ג'יימס בלקווד פירסון (באנגלית: James Blackwood Pearson; 7 במאי 1920 – 13 בינואר 2009) היה פוליטיקאי אמריקאי מקנזס, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית בשנים 1962–1978.
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
פירסון נולד ב-7 במאי 1920 בנאשוויל שבטנסי, והיה בן לאב שהיה כומר מתודיסטי. בשנת 1934 עבר עם משפחתו לווירג'יניה, שם למד בבית ספר ציבורי. לאחר מכן החל לימודים בקולג' באוניברסיטת דיוק שבקרוליינה הדרומית.
במהלך מלחמת העולם השנייה הפסיק את לימודיו והתגייס לשירות האוויר של חיל הים האמריקאי כטייס מטוסי תובלה DC-3 דקוטה ברחבי המדינה (1943–1946). הוא השתחרר בדרגת לוטננט.
בעת שירותו בתחנת האוויר הימית אולאתה שבקנזס, פגש את מרתה מיטשל ונישא לה. ב־1950 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת וירג'יניה, הוסמך לעריכת דין והחל לעסוק במקצוע בעיר מישן, קנזס.
תחילת הקריירה הפוליטית עריכה
פירסון כיהן כעוזר לתובע המחוזי במחוז ג'ונסון (1952–1954), כשופט לענייני ירושה (1954–1956), ולאחר מכן נבחר לסנאט של מדינת קנזס, שם כיהן בשנים 1956–1960. לאחר סיום כהונתו חזר לעסוק בעריכת דין, אך נשאר פעיל פוליטית. ב־1960 ניהל קמפיין יחד עם ג'ון אנדרסון הבן (אנ'), מועמד המפלגה הרפובליקנית למשרת מושל קנזס, ולאחר שזה נבחר מונה פירסון ליו"ר המפלגה הרפובליקנית בקנזס.
ב־31 בינואר 1962 מינה אותו המושל אנדרסון לסנאט של ארצות הברית, במקומו של הסנאטור אנדרו פרנק שופל שנפטר. פירסון נבחר בבחירות מיוחדות באותה שנה להשלמת הקדנציה, ונבחר מחדש ב־1966 וב־1972.
פעילותו בסנאט עריכה
בתחילת דרכו הצביע לרוב לפי הקו המפלגתי הרפובליקני, והתנגד לתוכניות ה"חברה הגדולה" של הנשיא לינדון ג'ונסון. אולם עם השנים עמדותיו התמתנו. לאחר אירועי הירי באוניברסיטת קנט סטייט בשנת 1970, התנגד להפצצות בלאוס וקמבודיה במלחמת וייטנאם. הוא התפרסם כסנאטור ששיתף פעולה עם שני צדי המפה הפוליטית.
במהלך כהונתו הצביע בעד חקיקה חשובה בתחום זכויות האזרח, כולל חוקי זכויות האזרח של 1964 ו־1968, התיקון ה־24 לחוקה, חוק זכויות ההצבעה של 1965, ואישר את מינויו של ת'ורגוד מרשל לבית המשפט העליון.
בין הישגיו הבולטים: חקיקת חוק מדיניות שינוי מזג האוויר (1976), שאיפשר לממשל האמריקאי לנהל הסכמים בינלאומיים לשימוש בדרכי שינוי מזג אוויר לצורכי שלום. הובלת רפורמות בתחבורה האווירית כיו"ר משנה בוועדת המסחר, כולל הקמת קרן שדות התעופה והמרחב האווירי להרחבת נמלי התעופה האמריקאים. רפורמות בכלכלה הכפרית יחד עם סנאטורים דמוקרטים, כולל עידוד פיתוח חקלאי ותעשייתי. קידום החקיקה הראשונה לרפורמה במימון קמפיינים פוליטיים לאחר מלחמת העולם השנייה. תמיכה מוקדמת בחוקי הגנת הצרכן.
פירסון השתתף במאבק לשינוי תקנון הסנאט כדי לצמצם את השימוש בפיליבסטר נגד חקיקת זכויות אזרח – שינוי שהוריד את רף הקולות הנדרש לסיום דיון מ־67 ל־60.
עמדותיו ויחסיו הפוליטיים עריכה
פירסון היה חבר ב"מועדון יום רביעי" – קבוצת סנאטורים רפובליקנים מתונים וליברלים. לעיתים התנגד למדיניות החוץ של הנשיא ניקסון, אך תמך בתוכנית ההגנה מפני טילים (Safeguard).
במדינת קנזס היו שתיארו אותו כ"לא מספיק רפובליקני", אך הוא התגבר על ביקורת זו באמצעות שירות אישי לבוחרים וקידום האינטרסים הכלכליים של המדינה – בעיקר בתחומי התעופה, הנפט והגז, וגידול הבקר.
בערוב ימיו עריכה
לאחר בחירתו מחדש ב־1972, מינה אותו הנשיא ניקסון כנציג בארגון האומות המאוחדות, והוא שירת כציר בעצרת הכללית. ב־1978 פרש מהסנאט, והוחלף בננסי קאסבאום.
לאחר פרישתו נסע רבות עם אשתו השנייה, מרגרט לינץ', ליפן ולדרום-מזרח אסיה. הוא כיהן בדירקטוריון של East–West Center שבהונולולו בשנים 1983–1991, והשתתף בוועדות של הסנאט לבחינת מבנה ותפקוד המוסד. הוא גם עבד במשרד עורכי הדין LeBoeuf בלשכתו בוושינגטון.
הנצחה עריכה
הוקמה תוכנית מלגות על שמו – Pearson Fellowship – המאפשרת לדיפלומטים אמריקאים לעבוד באופן זמני במוסדות ממשל אחרים (כולל ברמה המקומית והמדינתית).
בקנזס, מלגה על שמו מסייעת לבוגרי אוניברסיטאות ציבוריות לצאת ללימודים בחו"ל.
סניף הדואר בעיירה פריירי וילג' (עיר הולדתו) נקרא על שמו בשנת 2004.
נכון ל־2025, פירסון הוא הסנאטור האחרון מקנזס שמוצאו מאזור המטרופולין של קנזס סיטי, אף על פי שמחוז ג'ונסון הוא המחוז המאוכלס ביותר במדינה.
קישורים חיצוניים עריכה
- ג'יימס פירסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ג'יימס פירסון, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
