בית הספר חביב
פעולות נוספות
| [[File:{{#property:P18}}|220px]] | |
| בית ספר יסודי | |
|---|---|
| השתייכות | ישראל ישראל |
| תקופת הפעילות | 1886–הווה (כ־140 שנה) |
| שכבות לימוד | א' - ו' |
| מספר כיתות | כ-20 |
| מיקום | |
| מיקום | ראשון לציון, ישראל |
| מדינה |
שגיאות פרמטריות בתבנית:דגל פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים קובץ:Flag of None.svg [[|]] |
|
פרמטר , הוא ערך בלתי תקין של "רוחב,אורך".פרמטר , הוא ערך בלתי תקין של "רוחב,אורך".
| |
בית הספר "חביב" הוא בית ספר יסודי בראשון לציון הנחשב בית הספר העברי הראשון בעולם שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית. בית הספר נוסד בשנת ה'תרמ"ו (1886) ופעיל עד היום. בתחילה נקרא "בית ספר עממי" ולאחר קום המדינה הוחלף שמו ל"בית הספר חביב" על שמו של דב חביב לובמן.
היסטוריה עריכה
בית הספר נוסד בשנת ה'תרמ"ו (1886) ברחוב אחד העם, בסמוך לבית הכנסת הגדול ולבית פקידי הברון. בית הספר "חביב" נחשב לבית הספר העברי הראשון בעולם בו כל מקצועות הלימוד, כולל מקצועות הקודש, נלמדו בלשון העברית.
בין מורי בית הספר היו מרדכי חביב לובמן, המורה הראשי ומנהלו הראשון, שכתב ספר ללימודי הטבע בעברית, בן דודו של דב חביב לובמן, דוד יודילוביץ שכתב ספר בגאוגרפיה, אליעזר בן-יהודה שחיבר עבור תלמידי בית הספר את "דברי ימי ישראל" ובכך החל למעשה החינוך העברי בארץ.
ישראל בלקינד התמנה בשנת 1900 למנהל. בלקינד ניהל את בית הספר במשך שנה אחת בלבד. עד לתקופתו למדו למעשה הבנים והבנות בשני בתי ספר נפרדים. בלקינד איחד את שני בתי הספר[1] ושם דגש על לימודי הגאוגרפיה וההיסטוריה. כעבור שנה עזב את ראשון לציון ופתח בית ספר לילדים יתומים שנקרא בשם "קריית ספר".
מנהלים ומורים בולטים נוספים היו נפתלי ידלין, הסופר מרדכי טביב ורעייתו שהייתה מחנכת בבית הספר. אהרון קרון ניהל את בית הספר במשך 26 שנים, שתי בנותיו למדו בו תחת ניהולו, וכשבגרו לימדו בו. גם שבעת נכדיו למדו בבית הספר. מספר מוסדות חינוך בראשון לציון נקראו על שם מורי ומנהלי המוסד.
כן לימדו בבית הספר יונה עדיני ורחל גורנברג, המורה למלאכה מיכאל שטרובשטוק, המורה למסגרות יצחק נגלברג ולאה נגלברג (לימים קרניאלי) גם היא חינכה דורות של תלמידים. מוזיקה לימד חנוך רון, פרופסור למוזיקולוגיה ומבקר מוזיקלי, שאשתו עדנה היא מבוגרי בית הספר וגם היא לימדה בו שנים רבות.
ענף הספורט המרכזי בבית הספר הוא הכדוריד. במשך שנים נהוג היה לקיים בבית הספר מסדר בוקר, במגרש הספורט, להניף את דגל המדינה ולשיר את התקווה.
לאחר הקמת המדינה עריכה
לאחר הקמת המדינה הוקם בית ספר נוסף בראשון לציון ובית הספר חביב שעד 1951 נקרא "בית ספר עממי" קיבל שם ייחודי. ביוני 1951 החליטה מועצת עיריית ראשון לציון, בראשות אריה שפטל, לקרוא לבית הספר "בית הספר חביב" על שמו של דב חביב לובמן – עסקן ציבור, שכיהן שנים רבות כראש ועד המושבה וכראש ועד ההורים של בית הספר. בשנת 1962 למדו בבית הספר מעל 1300 תלמידים וסגל בית הספר מנה 42 מורים[2].
בחודש דצמבר 2010 במסגרת אירועי כנס "לשון ראשון" נערכה מחווה לבית הספר.
עד 2013 פעל בבית הספר "חביב" מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים (ע"ש רון ורדי) – מכון חינוכי לטיפוח ילדים מחוננים. ב-2013 עבר מרכז רון למבנה חדש בפינת שדרות הרצל ורחוב אבי האסירים.
ב-2016 חלקו המזרחי של בית הספר "חביב" נהרס. ב-2019 נחנך במתחם, שבו ניצב בעבר בית הספר הישן, בית ספר חדש בן שלוש קומות ו-18 כיתות. ב-2025 נחנכה במתחם ספרייה חדשה ששמה הוא "כותר חביב". בעתיד מתוכננת גם הקמת מוזיאון לשפה העברית במתחם זה.[3]
כיום עריכה
בית הספר "חביב" פועל גם כיום, והוא ממוקם ברחוב ״הגדוד העברי״ המקביל, מזרחית לבית הכנסת הגדול,. בנוסף לבניין ההיסטורי נמצאת גם ספרייה ובה כיתה משוחזרת מימיו הראשונים של בית הספר.
כיום, זהו בית ספר יסודי המלמד כיתות א'-ו' כאשר יש 2–3 כיתות בשכבה.
רשימת מנהלי בית הספר עריכה
- מרדכי חביב לובמן
- דוד יודילוביץ'
- ישראל בלקינד (1900)
- יוסף ויתקין (1909)
- ניסים כרסטני
- יהודה לייב מיטמן (1904–1905)
- אברהם הלוי
- אהרון קרון (1921–1947)
- יונה עדיני (1947–1966)[4]
- אריה שוורץ
- תמר אבן
- רחל אשל
- איריס הלפרין
- ענת רחמנוב
- ורד אבינל
ראו גם עריכה
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| קובץ:P Moreshet.svg | פורטל אתרי מורשת בישראל | ||
- בוגרי בית הספר "חביב"
- היסטוריה של ארץ ישראל
- תחיית הלשון העברית
- הגימנסיה העברית "הרצליה" - בית הספר התיכון העברי הראשון בארץ ישראל
לקריאה נוספת עריכה
- תרצה גבע, יאיר אלוני וחיים רגוניס (עורכים), ראשון ראשון חביב: 100 לחביב, ראשון לציון: אגודת ידידי חביב, תשמ"ו
- דב גולדשטיין (עורך), 75 שנה לבית הספר חביב: בית הספר העברי הראשון בארץ - חוברת היובל, ראשון לציון: ב. כ. שור, תשכ"ב
- דוד יודילוביץ, "בית הספר העברי בראשון לציון", בתוך: אברהם יערי (עורך), זכרונות ארץ ישראל, א, רמת גן: מסדה, 1974, עמ' 484–486
- נילי לוצקי, "חביב וראשון בראשון לציון", בתוך: הד החינוך, ספטמבר 1986, עמ' 4–6
- יונה שפירא (אוצרת), ראשון לציון ערש החינוך העברי: 120 שנה לבית הספר העברי הראשון חביב, ראשון לציון: מוזיאון ראשון לציון, תשס"ז
קישורים חיצוניים עריכה
- המנון בית הספר ״חביב״ נכתב בשנת 2007 על ידי חיים פיליבה
- א. פלג, ברח כתלמיד בעד חלון – חוזר כסופר: בית־הספר "חביב" בראשון־לציון עומד לכנס אלפי בוגריו, מעריב, 21 בדצמבר 1961
- א. פלג, ראשונים תמיד היינו...: בראשון לציון חוגג בית־הספר העברי הראשון בעולם יובל וחצי להיווסדו, מעריב, 7 ביוני 1962
- תגובתו של מ' טביב: נוצות שאינן לי, מעריב, 15 ביוני 1962
- מרים זקהיים, ילדים, דברו עברית! על בית הספר העברי הראשון בארץ ישראל, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 31.8.2023
הערות שוליים עריכה
- ^ לקראת חגיגות היובל של ראשון לציון, דואר היום, 14 באוגוסט 1932
- ^ א. פלג, ראשונים תמיד היינו, מעריב, 7 ביוני 1962
- ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, magazine/.premium/0000019b-644c-df6b-a7db-f55fd7780000 ראשון לציון היא עיר הקניונים. ספרייה חדשה מבקשת להחזיר אותה לעברית, באתר הארץ, 28 בדצמבר 2025
- ^ שנת הלימודים בראשון לציון בסימן של מרירות וטענות, מעריב, 4 בספטמבר 1966
| מפת המרכז ההיסטורי של ראשון לציון | |
|---|---|
|