Jump to content
החלפת מצב תפריט
שינוי מצב תפריט ההעדפות
החלפת מצב תפריט אישי
לא בחשבון
כתובת ה־IP שלך תהיה גלויה לציבור אם תעשה עריכות כלשהן.

ביקורת על היהדות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובץ:הפגנת פעילים נגד ברית-מילה.jpg
הפגנה בתל אביב נגד המצווה לפי היהדות של ברית מילה
קובץ:Homophobic protestors. Haifa 2010.jpg
הומופוביה ביהדות היא נושא שמעורר הרבה ביקורת.

ביקורת על היהדות, החוקים והמנהגים שלה צמחו בעבר מתוך ויכוחים וטיעונים של נוצרים ומוסלמים. לפעמים טענות כאלו הובילו לשריפת ספרים ואנטישמיות. הייתה גם ביקורת פנים יהודית במשך הדורות על אמונות מסוימות. מאז תקופת המודרנה הביקורת כללה גם על רעיונות יותר בסיסיים ביהדות. הייתה גם ביקורת בין זרמים שונים של היהדות.

כעם הנבחר עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – בחירת עם ישראל

רוב זרמי היהדות מאמינים שיהודים הם העם המובחר של אלוהים. עם תפקיד מיוחד כמו לייצג אותו בעולם ולהפיץ ערכי מוסר כ"אור לגויים". יש שרואים ברעיון הזה משמעות עליונות גזענית, כמו שפינוזה ומרדכי קפלן[1][2][3][4] ועוינת לזרים.[5][6]

מצוות עריכה

פאולוס ראה כבעיה שהפרושים מתמקדים על דינים ולא אמונה.[7][8] גם מרטין בובר התנגד להלכה פסוקה, שלדבריו מדכאת את הממד האישי ואת הבחירה בין טוב לרע, וכן מגבילה את היכולת להתאמה ולחדשנות, שלדעתו הם מרכיבים מרכזיים של דת חיה, ו"משעבד" אותם למסגרת נוקשה. להבנתו, העיקר הוא אופן העשייה והכוונה ולא עצם קיום הפעולות.[9]

שחיטה עריכה

הובעה ביקורת כנגד שחיטה כשרה כלא הומנית ואכזרית.[10] לפעמים העלו טענות לא מבוססות לאסור שחיטה בסיבות אנטישמיות.[11] ארגוני בעלי חיים טוענים ששחיטה ללא הימום או הרדמה גורמת לצער ללא צורך.[12][13][14]

קובץ:Brit mila.jpg
טקס ברית מילה

ברית מילה עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – התנגדות למילה

במשך ההיסטוריה וגם היום מילה נתקף כמשהו כואב ואכזרי ונדמה להשחתת אבר מין.[15][16] יש שרואים בעיה מוסרית לשנות שלמות הגוף והפחתת הנאה המינית העתידית של הילד ללא הסכמתו.[17] יש מתנגדים לאופן שהוא נעשה - ללא תרדמה ועם מוהלים לא מוסכמים לרפואה. יש הרבה ביקורת גם פנים יהודית על הסיכונים והגועל במציצה בפה שנעשה היום בעיקר אצל חרדים.[18][19]

ביקורת מדתות אחרות עריכה

פאולוס ביקר את היהודים על זה שלא הכירו את ישו כמשיח. בקוראן יש ביקורת על זה שיהודים העריצו אחד בשם עזאיר (מקובל שהכוונה לעזרא) וכהמשך לכך אבן חזם האשים את עזרא כשקרן וכופר ששיבש והוסיף לתורה.[20]

ביקורת פילוסופית עריכה

שפינוזה טען שהמוסר שמופיע בתורה אינו מוצג כרעיון אוניברסלי אלא כאמצעי פוליטי ולצרכים לאומיים.

עמנואל קאנט חשב שאי אפשר להגדיר את יהדות כדת מכיוון שחסר לו הפנמה של מוסר ודורש בעיקר מעשים חיצונים. הוא ראה משיחיות יהודית כחוויה לאומית-פוליטית. כפי שהוא הבין, היא עוסקת רק בדברים בעולם הזה ואין לה שום ניסוח למושג של נצחיות.[21][22]

ביקורת פנימית עריכה

בין הזרמים השונים ביהדות קיימת ביקורת הדדית. כשנפתח זרם חדש יש ביקורת מהצד השמרני למה לא נכון לשנות ממה שהיה מקובל ומנגד מצד התנועה החדשה למה יש צורך בשינוי ומה בעיות בדרך הישנה.

חסידות עריכה

קובץ:Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – התנגדות לחסידות

כשהתחילה תנועת החסידות במאה ה-18 הייתה עלייה ביקורת רחבה מצד הציבור האורתודוקסי באירופה. אלו שדחו את רעיונותיה ומנהיגיה כונו "מתנגדים". במשך הזמן שתי הקבוצות התקרבו, למרות שהבדלים פילוסופיים נשארו.[23] לפי החסידות, אפילו אדם פשוט יכול להגיע לגדולה רוחנית באמצעות עזרה לזולת ואהבת האל. הבעל שם טוב, מנהיג התנועה, גם התנגד לתעניות וסיגופים והעדיף התמקדות בשמחה ובטהרת הלב.[23]

המתנגדים ביקרו את החסידות על כך שהפיצה רעיונות קבליים לציבור הרחב, שלטענתם לא יוכלו להבין אותם והדבר חסר אחריות.[24] לדבריהם, חשוב יותר להתמקד בלימוד תורה רגיל, ופרשנות פשטנית בתפילה במקום כוונות מיסטיות.[25] בצורה דומה, טענו שהם הקדישו יותר מדי זמן לתפילה על חשבון לימוד תורה. ובכלל לא התעסקו מספיק בלימוד התורה.[26][27]

הם גם חששו שהיא תעודד אנטינומיזם והמשך של שבתאות,[27][28] היו טענות כי לא הקפידו מספיק בהלכה - למשל במשך הדורות על כך שלא מקפידים על זמני תפילה.[29][30][26]

פנחס מפולוצק, מטיף נגד החסידות, טען כי החסידים משתמשים בתנועות חיצוניות כדי להראות לאחרים את טהרת ליבם,[31] בשל טענות בסגנון הזה כינו אותם "מתחסדים".[27] עד הופעת תנועת החסידות היו יחידים שנקראו חסידים אך הם הדגישו פרישות וסיגופים. לעומת זאת, התנועה החדשה בדרך כלל, ראתה חשיבות ואף אפשרות להתעלות רוחנית גם דרך דברים גשמיים. רעיון זה של עבודת ה' בגשמיות החריד את המתנגדים, שראו ערך בפרישות, וטענו כי החסידים "עושים את כל ימיהם כחגים".[32][33] הם גם ביקרו את החסידים על תפיסתם שניתן להגיע לדבקות באלוהים ולמצב רוחני שלם במהלך החיים, ולא רק לאחר המוות בעולם הבא.[34]

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Roberṭ Ṿisṭrits, Demonizing the Other: Antisemitism, Racism and Xenophobia, Hoboken: Taylor and Francis, 2013, עמ' 6, ISBN 978-90-5702-497-9
  2. ^ Salime Leyla Gürkan, Jews as a chosen people: tradition and transformation, London: Routledge, 2009, Routledge Jewish studies series, עמ' 49-55, ISBN 978-0-415-46607-3
  3. ^ Steven T. Katz, Shlomo Biderman, Gershon Greenberg, Does the Idea of Jewish Election Have Any Meaning after the Holocaust?, Wrestling with God: Jewish theological responses during and after the Holocaust, Oxford: Oxford university press, 2007, עמ' 233, ISBN 978-0-19-530014-7
  4. ^ Dennis Prager, Joseph Telushkin, Why the Jews?: The Reason for Antisemitism, Simon and Schuster, 2007-11-01, עמ' 27, ISBN 978-1-4165-9123-8. (בEnglish)
  5. ^ Daniel J. Melamed, Yitzhak Y. Melamed, Either wealth or the ‘Kingdom of God’: the Hebrews’ xenophobia and the economic argument of Spinoza’s Theological Political Treatise, British Journal for the History of Philosophy, 2025-05-30, עמ' 1–16 doi: 10.1080/09608788.2025.2497386
  6. ^ Brian Rainey, Religion, Ethnicity and Xenophobia in the Bible: A Theoretical, Exegetical and Theological Survey, 1, First edition. | Abingdon, Oxon ; New York, NY : Routledge, 2018. | Series: Routledge studies in the biblical world: Routledge, 2018-11-21, ISBN 978-0-351-26044-5. (בEnglish)
  7. ^ האיגרת אל הרומאים פרק י – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
  8. ^ tal.zmiri@shi.org.il, חיי המצווה: הרמן כהן וביקורת החוק של פאולוס, באתר מכון הרטמן-מרכז פלורליסטי למחקר, להגות, ולחינוך יהודי, ‏2009-12-31
  9. ^ מרטין בובר, On Judaism, ניו יורק: Schocken Books, 1972, עמ' 168-169 ,91-92 ,87, 80 ,44-45
  10. ^ Kenneth Collins, A Community on Trial: The Aberdeen Shechita Case, 1893, Journal of Scottish Historical Studies 30, 2010-11, עמ' 75–92 doi: 10.3366/jshs.2010.0103
  11. ^ Léon Poliakov, The history of anti-semitism, Philadelphia: University of Pennsylvania Press, 2003, עמ' 153, ISBN 978-0-8122-3766-5
  12. ^ Not Kosher, dw.com (ב־English)
  13. ^ שחיטה כשרה, חופש הדת וזכויות בעלי-חיים, באתר קרוא וכתוב, ‏2009-05-16
  14. ^ יצחק בן-חורין, ארה"ב: ארגון זכויות בע"ח נגד שחיטה כשרה, באתר ynet, ‏1 דצמבר 2004
  15. ^ Eric Kline Silverman, From Abraham to America: a history of Jewish circumcision, Lanham, Md: Rowman & Littlefield Publishers, 2006, ISBN 978-0-7425-1668-7
  16. ^ Shaye J. D. Cohen, Why Aren't Jewish Women Circumcised? Gender and Covenant in Judaism, Berkeley, CA: University of California Press, 2005, ISBN 978-0-520-21250-3
  17. ^ אתר למנויים בלבד האריט שרווד, איסלנד בדרך להפוך למדינה הראשונה באירופה שתאסור מילת בנים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2018
  18. ^ יאיר אטינגר, אחד בפה, אחד בלב: הקרב על מציצת הדם בברית המילה, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2012
  19. ^ Toby Lichtig, Circumcision: time to cut it out?, newhumanist.org.uk, ‏2012-08-29 (ב־English)
  20. ^ Encyclopedia of Islam, Uzayr
  21. ^ Kant, Immanuel, jewishvirtuallibrary.org
  22. ^ Wojciech Kozyra, Kant on the Jews and their Religion, Diametros, 2020-09-07, עמ' 1–24 doi: 10.33392/diam.1540
  23. ^ 1 2 הרשי פרידמן, לינדה פרידמן, Chasidim vs. Misnagdim: A Compilation of Mocking Humor, עמ' 1-2
  24. ^ Allan Nadler, The faith of the Mithnagdim: rabbinic responses to Hasidic rapture, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1997, Johns Hopkins Jewish studies, עמ' 30-31, 47-49, ISBN 978-0-8018-5560-3
  25. ^ Allan Nadler, The faith of the Mithnagdim: rabbinic responses to Hasidic rapture, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1997, Johns Hopkins Jewish studies, עמ' 66-77, ISBN 978-0-8018-5560-3
  26. ^ 1 2 Allan Nadler, The faith of the Mithnagdim: rabbinic responses to Hasidic rapture, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1997, Johns Hopkins Jewish studies, עמ' 37-39,55-60, ISBN 978-0-8018-5560-3
  27. ^ 1 2 3 Shmuel Berman, Antinomianism In Hasidism, Iggrot Ha'Ari 3, 2023-05-01, עמ' 16, 17, 20 doi: 10.52214/iha.v3i1.11612
  28. ^ Allan Nadler, The faith of the Mithnagdim: rabbinic responses to Hasidic rapture, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1997, Johns Hopkins Jewish studies, עמ' 1-175, ISBN 978-0-8018-5560-3
  29. ^ ישעיהו בלוג ומתיאס מורגנשטיין, Hasidism: A Mystical Movement Within Eastern European Judaism, Institut für Europäische Geschichte, 2010, עמ' 4
  30. ^ NANCY SINKOFF, Out of the Shtetl: Making Jews Modern in the Polish Borderlands, Rhode Island USA: BROWN JUDAIC STUDIES, 2020, עמ' 32
  31. ^ Allan Nadler, The faith of the Mithnagdim: rabbinic responses to Hasidic rapture, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1997, Johns Hopkins Jewish studies, עמ' 71, ISBN 978-0-8018-5560-3
  32. ^ Allan Nadler, The faith of the Mithnagdim: rabbinic responses to Hasidic rapture, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1997, Johns Hopkins Jewish studies, עמ' 78-90 (84), ISBN 978-0-8018-5560-3
  33. ^ מרדכי וילינסקי, חסידים ומתנגדים תולדות הפולמוס שביניהם בשנים תקל״ב־תקע״ה, כרך 2, ירושלים, 1970, עמ' 41, 382
  34. ^ Allan Nadler, The faith of the Mithnagdim: rabbinic responses to Hasidic rapture, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 1997, Johns Hopkins Jewish studies, עמ' 103-126, ISBN 978-0-8018-5560-3